BSP רוצה להשקיע במכשור רפואי מישראל - ואז להנפיק בסין

חברת אבחון מחלות הלב BSP נמכרה באוקטובר האחרון לאיש העסקים הסיני חואנג צינגשי • "חברות בסין חוששות שהשווי שלהן גבוה מדי; עם טכנולוגיה חדשה הן יוכלו להצדיקו"

אנדרו זאנג ואיתן סגל / צילום: איל יצהר
אנדרו זאנג ואיתן סגל / צילום: איל יצהר

חברת אבחון מחלות הלב BSP מתנהלת בבורסה בתל-אביב מתחת לרדאר כבר שנים רבות, כשהיא רושמת הכנסות זעומות ונסחרה בשנים האחרונות ברמות שווי שנעות בטווח של 8 מיליון שקל עד 15 מיליון שקל.

בשונה ממה שמאפיין חברות רבות במצב שכזה, החברה הזו לא הפכה לשלד בורסאי גם כאשר חלו שינויים בקרב בעלי המניות, אלא המשיכה להתעקש על הטכנולוגיה המקורית שלה, תוך שהיא מגייסת מעת לעת כמות מזומן מינימלית ושורדת בקושי. עתה, תחת השליטה החדשה למדי של איש העסקים הסיני חואנג צינגשי, היא ממשיכה במה שאפיין אותה, אך שמה דגש על התרחבות בסין. התפתחויות אלה, והתוכניות לעתיד הובילו את החברה להיסחר בשווי של מעל ל-20 מיליון שקל.

BSP פיתחה אלגוריתם לעיבוד נתוני אק"ג, אשר לדברי החברה הוא רגיש יותר ומגלה יותר מקרים של חסימת כלי דם שיכולה להוביל להתקפי לב. באוקטובר האחרון נמכרה השליטה בחברה (65%) לצינגשי, והחברה החלה לבנות תוכניות שאפתניות יותר, כשהיא מעוניינת להשקיע בטכנולוגיות נוספות בישראל, מעבר לטכנולוגיה של BSP עצמה, ולבנות להן שוק בסין ואולי למכור את הפעילות בסין לחברות מקומיות נסחרות שמשוועות לטכנולוגיות חדשות. כך אומרים בעלי השליטה החדשים ב-BSP, שמסבירים ל"גלובס" כי ייתכן ובהמשך הדרך BSP אף תירשם למסחר גם בהונג-קונג. צינגשי מחזיק בה כ-65% ישירות ודרך חברת הרטקוד, ובסך הכול במניות בשווי של כ-14 מיליון שקל.

השקעה של מיליון דולר בחברה

התוכנית האסטרטגית היא להפוך את BSP לחברת החזקות של פעילויות ישראליות בתחום הביומד, כאשר בכל אחת מהן יושקעו כמיליון דולר תמורת חלק קטן מן ההחזקות. במקביל יוקם מיזם משותף בסין לחברת הטכנולוגיה הישראלית בה יושקע הכסף ול-BSP (או לחברת האם שלה), שבו תתקיים הפעילות הסינית של אותן חברות, ובה BSP תחזיק 70% וחברת הטכנולוגיה הישראלית תחזיק 30%.

"אנחנו נשקיע במיזם המשותף 1-1.5 מיליון דולר, ולא נבקש מהחברה הישראלית להשקיע לצידנו, כי אין לה את הסכומים האלה", אומר איתן סגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי ודירקטור ב-BSP, המקורב גם הוא למשקיע הסיני. "המטרה היא לבנות פעילות בסין סביב הטכנולוגיות הללו, ובמהרה למכור או להנפיק אותן, כלומר את החברות הבנות הסיניות".

השקעה של מיליון דולר תספיק כדי לשריין חלק בחברה מספיק אטרקטיבית מבחינת השוק הסיני?

"החברות הישראליות רוצות לעבוד איתנו בסין. המיזם המשותף והחזקת 30% בו, זה מה שמעניין אותן באמת. ההשקעה שלנו היא דמי רצינות".

לדברי אנדרו זאנג, ישראלי-סיני המייצג את המשקיע צינגשי ב-BSP וגם משמש בה כדירקטור, "BSP הייתה עד עכשיו בתת תמחור. לצינגשי יש ניסיון בשיקום חברות - הוא השקיע בשתי חברות סיניות שהיו במצב בעייתי ושיפר את מצבן: Hunan Honghao Jiyin Bio-Technology ו-Anson Nanotech בתחום הננוטכנולוגיה. המוצרים של החברות הללו נמכרים ב-3,000 בתי חולים בסין". זאנג מפרט עוד כי "תוך שנה צינגשי עשה ארבע עסקאות בישראל בהיקף של 5 מיליון דולר, וכל עסקה במהירות".

עוד הוא אומר כי "צינגשי זיהה שהחברות הנסחרות היום בבורסה הסינית נסחרות בשוויים גבוהים מאוד, והן מוטרדות מכך שאולי אינן יכולות להצדיק את השווי", ולכן, "באמצעות רכישת פעילות בסין המבוססת על טכנולוגיה חדשה, אולי טכנולוגיה ישראלית, הן יכולות להצדיק את השווי ואולי אפילו להגדיל אותו".

BSP בקושי רשמה הכנסות עד היום.

סגל: "הבעיה מעולם לא הייתה בטכנולוגיה, אלא כנראה בשיווק. בחברה פנו לבתי חולים בארה"ב, אבל אלה העדיפו מוצר מתחרה. בנוסף, נראה שאם מישהו כבר מגיע לבית החולים בגלל תסמינים של איסכמיה לבבית (חסימת כלי דם המונעת אספקת דם סדירה ללב, ג' ו'), בית החולים יגלה כנראה את האיסכמיה עם או בלי הטכנולוגיה שלנו.

"לעומת זאת, הטכנולוגיה הזו חשובה יותר בשוק של הבריאים, כדי לאבחן איסכמיה שאין לה עדיין תסמינים קליניים ויכולה להוביל להתקף לב פתאומי".

מה השלב הבא? סגל: "ב-BSP ניסו לפתח מכשירים לבישים בעבר דרך הסכם עם חברת סמסונג, אך זה לא יצא לפועל. אנחנו עכשיו מנסים להגיע לחברה סינית שמייצרת מכשירי אק"ג לבישים לאבחון מחלות לב, כדי להוסיף להם את הפיצ'ר שלנו".

BSP תמשיך להיסחר בתל-אביב?

זאנג: "בטווח הנראה לעין, כן. עבור הסינים העובדה שהחברה נסחרת היא בעלת משמעות. רישום בתל-אביב מאפשר היום גם רישום דואלי בהונג-קונג".

הקשר הישראלי-סיני סביב התחום הטכנולוגי מאופיין בתקווה והתלהבות, אך גם בהרבה חשדנות ומרירות, ולא הוביל עד כה להמון הצלחות.

זאנג: "בכתבה שלכם בנושא זה ב'גלובס' לא מזמן, אמרתם הרבה דברים שאנחנו לא העזנו לומר. הבעיה העיקרית מצד הישראלים היא שהם לא נמצאים 'על הקרקע' בסין ולא יודעים להעריך את המפיץ ואת מה שבאמת דרוש כדי לחדור לשוק. הבעיה מצד הסינים היא שעל הנייר החברות הישראליות נראות מתקדמות מכפי שהן במציאות. כיום כ-350 חברות ישראליות פעילות בסין, אבל רק ספורות מצליחות".

צרו איתנו קשר *5988