גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צדק חלוקתי נוסח דרעי: ההחלטה הדרמטית של שר הפנים

שר הפנים קיבל החלטה תקדימית על חלוקת הארנונה המחודשת של רפאל לרשויות באזור חיפה וההחלטה הזו צריכה להתפשט הלאה ● חלוקת הכנסות ושינוי גבולות הם לא רק הגיוניים ונכונים, אלא הם גם תיקון לעוול היסטורי ודרך להקטנת פערים חברתיים  ● פרשנות

אריה דרעי / צילום:תמר מצפי
אריה דרעי / צילום:תמר מצפי

1. זמן קצר לפני יום העצמאות, קיבל שר הפנים אריה דרעי החלטה די דרמטית, שמשום מה לא זכתה כמעט להד ציבורי. מדובר בעוד אחד מאותם סיפורים על חלוקת ארנונה, במקרה הזה של "מכון דוד" - המתחם של רפאל, החברה הביטחונית הממשלתית - בין רשויות שונות. אלא שסיפור המיקרו הזה, הוא סיפור מאקרו על צדק חלוקתי של קרקעות ושל ארנונות בכל הארץ, וזה כבר סיפור על חלוקה מחדש של מיליארדי שקלים אם לא עשרות מיליארדי שקלים. חלוקה שלאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל הייתה מעוותת וגרמה בתורה לעיוותים ולפערים חברתיים קשים, בעיקר בין עיירות הפיתוח בדרום ובצפון לעומת יתר הרשויות המקומיות.

2. אתחיל בסיפור המיקרו: במהלך ספטמבר מונתה ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפלי באזור מטרופולין חיפה. הוועדה התבקשה לבחון את נושא חלוקת הכנסות ושינוי גבולות ב"מכון דוד", המצוי בשטח ללא שיפור - אזור נעמן - שעליו פועלת חברת רפאל. בראש הוועדה עמדו עמרם קלעג'י, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים ואחד הפקידים הוותיקים, המנוסים והמוערכים במשרד הפנים, פרופ' דברה שמואלי, יהודה אמסלם, פאיז חנא ומשה קריף. הוועדה, כאמור, התבקשה לקבוע את חלוקת ההכנסות של הארנונה בין העיריות עכו, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק והמועצה האזורית מטה אשר.

מה שמדהים בכל העניין הזה, שכל הניסיונות לבחינת ההכנסות ב"מכון דוד" כבר בשנות ה-90 המוקדמות כשלו, בגלל שהמלצות ועדות שמונו לעניין נדחו או פשוט נמרחו עד שהעלו אבק והתאיידו להן. כך נוצר מצב שבו למעלה מ-5,600 דונם, שטח המהווה כ-81% מסך השטח של "מכון דוד", הוא שטח חסר מעמד מוניציפלי. רפאל, עם השנים, הפכה מיחידת סמך לחברה ממשלתית רווחית ומשגשגת שחילקה דיבידנדים יפים למדינה. מצד שני, עיריות עכו וקרית ים הן עיריות חלשות שזקוקות לארנונה של רפאל כמו חמצן לנשימה. מה קורה כשאין הסדרות ואין בהירות כלשהי בנוגע לחלוקת ארנונה ואופן מדידתה - ומצד שני יש צד מאוד חזק (רפאל) וצד מאוד חלש (עיריות עכו וקרית ים)? נחתמים הסכים די דרקוניים בין שני הצדדים שבו נקבע תשלום יחסית נמוך לשטח הענק שעליו יושבת רפאל.

הסכם כזה נחתם בשנת 2005 ועל בסיסו נחתם עוד הסכם בשנת 2016, שבו התחייבה רפאל לשלם לעיריית עכו ולעיריית קרית ים 12.5 מיליון שקל לכל אחת מהעיריות, הסכם שתוקפו נקבע עד לשנת 2029. בהסכם אילצה רפאל את שתי העיריות לחתום על סעיף שבו הן לא תפעלנה בכל דרך היא לשינוי מעמדו המוניציפלי של "מכון דוד", כולו או חלקו, אשר אינו בתחום רשות מקומית כלשהי, ולא תתמוכנה בשינוי כאמור ואף תבענה את התנגדותן בכתב לכל שינוי למי שרפאל תורה. רפאל ידעה היטב למה היא מחתימה על סעיף כזה דרקוני, היא ידעה היטב שהיא מוכנה לשלם סכומים נמוכים יחסית ובלבד ש"תנעל" את עכו וקרית ים להסכמים לא גמישים לחלוטין למשך זמן ארוך. אגב, לשתי העיריות יש נחיתות בגלל הקרבה לרפאל. מדובר במגבלות תכנוניות לבנייה, מפגעי רעש, עומסי תנועה וכדומה - כל אלה בנוסף למצבן הסוציו-אקונומי החלש כנראה אילצו אותן לחתום על ההסכם עם רפאל, ויהי מה.

בדיוני הוועדה עצמה רפאל העלתה נימוקים מוזרים למדי, נוסף על הטיעון המשפטי המגובה בהסכם: היא טענה שאין ביכולתה לנמק בפירוט את עמדתה בשל "הרגישות הביטחונית", ששיוך השטחים חסרי המעמד המוניציפלי יגרום לשיתוק פעילותה, לא פחות ולא יותר, וכמובן האשימה את הרשויות המקומיות בחזירות, אם כי לא אמרה זאת במפורש אלא בצורה עדינה - "שאיפה להגדיל תקציבים באמצעות תשלומי ארנונה מרפאל".

3. באה הוועדה ואמרה למעשה: ההסכם לא תקף מבחינתנו, אנחנו הרי אלו שקיבלנו מנדט לקבוע את החלוקה החדשה. היא קבעה, בצדק, שהמגמה הכללית לשיוך שטחים חסרי מעמד מוניציפלי אינה פוסחת על מתקנים ביטחוניים בעלי חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה (וכי למה שתפסח באמת?). היא קבעה בהמלצותיה (שכאמור התקבלו על ידי השר דרעי) ששתי העיריות נאלצו לפעול בסתירה לאינטרסים שלהן ושהסעיף הדרקוני שחתמו עליו עם רפאל משקף את חוסר הסימטריה ביחסי הכוחות בין רפאל, הנהנית ממעמד מיוחד המקנה לה עצמאות מתוקף היותה חברה שעוסקת בביטחון לאומי, לבין הרשויות המקומיות המוחלשות הגובלות בה - במיוחד קרית ים, שסובלת מכך, בגלל ההשפעה השלילית שיש לרפאל על הבנייה לגובה ועל ההתפתחות העירונית.

השורה הפיננסית התחתונה: נקבע מנגנון שבו יקבלו עיריות קרית ים ועכו את מרבית הארנונה המוערכת בכ-50 מיליון שקל בשנה, כיוון שעדיין אין נתונים מדויקים המציגים את הבנייה הקיימת ברפאל ולא ניתן לקבוע במדויק את היקף הארנונה. מה שקרה בינתיים הוא שרפאל ביטלה ההסכמים על רקע הוועדה, "ייבשה" את העיריות מהכסף ואילצה אותן לקחת הלוואות מהמדינה. אפשר להניח שהיא תגיע עם המלצות הוועדה עד לבג"ץ והתהליך המשפטי יימשך עוד זמן רב.

4. סיפור המיקרו של רפאל והרשויות המקומיות סביבה הוא הסיפור של רשות שדות התעופה והרשויות שסביבה והוא הסיפור של מועצה אזורית תמר, הארנונה של מפעלי ומלונות ים המלח וחלוקתם עם שאר היישובים מסביב. זה סיפור ענק של קרקעות וסיפור על צדק חלוקתי, על אפשרות חלוקה אחרת של קרקעות, על חלוקה שונה של האדמות ושל הארנונה בין מועצות אזוריות לערי פיתוח. זה דיון על העיוות ההיסטורי ארוך השנים שהחל בחלוקה לא שיווניות של קרקעות בזמן שלטון מפא"י, שאת תוצאותיה החברתיות אנחנו רואים עד היום. בעידן שבו השלטון המקומי הלך והתנתק מהשלטון המרכזי, בעידן שבו השלטון המקומי התבסס בעיקר מארנונה שלא למגורים והיטלי השבחה, עיירות הפיתוח הן שהפכו לקורבן למגמה. מנגנון ההקצאה ההיסטורי של מפא"י העדיף את ההתיישבות העובדת, את המועצות האזוריות ואת הקיבוצים על פני עיירות הפיתוח והמושבים. המנגנון הזה פתח פערים כלכליים אדירים שאת התוצאות שלהן אנחנו רואים עד עתה.

בסופו של דבר נוצר אבסורד: בישראל יש יותר מדי רשויות וגם יותר מדי מועצות אזוריות - קרוב ל-260 רשויות ולמעלה מ-50 מועצות אזוריות. בעוד המועצות האזוריות מהוות 22% מכלל הרשויות המקומיות בישראל, הן מקיפות 85% משטחי המדינה, ומתגוררים בהן רק 8% מתושבי ישראל ב-970 יישובים.

כמובן שהחזקה כה דומיננטית במשאב כה יקר כמו קרקעות הופכת לקריטית, כי קרקעות המיועדות לחקלאות ולתעשייה הן בעלות פוטנציאל לגביית מסים והדבר מתורגם להכנסות גדולות יותר, בין היתר מאזורי תעשייה שהוקמו על הקרקעות הללו וגם מאזורי קניות. מי שיצא נפסד הן כמובן הרשויות המקומיות הסמוכות - כך שנוצר מצב שבו יש מועצות אזוריות עשירות עם מעט תושבים יחסית ולידן רשויות מקומיות עניות עם הרבה תושבים יחסית.

5. במשך שנים רבות העדיף משרד הפנים שהרשויות המקומיות יגיעו להסכמים נקודתיים עם המועצות האזוריות, בין היתר בגלל החשש מעימותים משפטיים - על פני הקמת ועדות חקירה ושינוי תחומי שיפוט וחלוקת קרקעות מחודשת. אלא שזה הפתרון הקל, כפי שהיה בין רפאל לבין עכו וקרית ים. זה אמנם מקרה קצת שונה, כי מדובר בשטחים ללא החזקה מוניציפלית שהתעשיות בתחומם לא שילמו ארנונה או שילמו ארנונה חלקית. אלא שהעיקרון זהה: זורקים כמה פירורים ליישובים מסביב, בתקווה שישתקו (והם בדרך כלל שותקים) ולא נוגעים בלב הבעיה - חלוקת קרקעות שונה כדי לתקן את העוול ההיסטורי. ועדות אמנם הוקמו, ועדות אמנם המליצו, אבל כל הוועדות וההמלצות נקברו בלחצם של המועצות האזוריות והלובי החקלאי. דוגמא מצויינת לכך היא המועצה האזורית תמר, מעוטת תושבים (קיבוץ עין גדי, נווה זוהר) אחת המועצות העשירות בישראל, בהשוואה לדימונה ולערד. דימונה אמנם קיבלה אחרי מאבק את הארנונה של הכור הגרעיני, אבל הסטטוס קוו המעוות די נשמר.

6. הפתרון האופטימלי צריך להתחיל מצמצום דרסטי ברשויות המקומיות ואף בביטול המועצות האזוריות, שריד היסטורי שספק אם יש לו כבר מקום. אבל כל עניין צמצום הרשויות (שעשוי גם להביא לצמצום פוטנציאל ההשחתה ברשויות) נראה בשלב זה דמיוני בגלל הכוח הרב שיש לשלטון המקומי (כן, ראש רשות חזק יותר מכל שר). מה שהתחיל והתקבל בוועדה באזור חיפה, צריך להתפשט לוועדות בכל המחוזות שכבר קיימות. חלוקת הכנסות ושינוי גבולות הם לא רק הגיוניים ונכונים, אלא הם גם תיקון לעוול היסטורי ודרך להקטנת פערים חברתיים. אני משוכנע שגם פנייה לבג"ץ כדי לטרפד החלטות כאלה לא תצליח למנוע זאת.

עוד כתבות

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

הזמן תם: ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה

(עדכונים שוטפים) - כדי למנוע תאריך בחירות על חג פורים, 10 במרץ, חברי הכנסת חייבים להצביע בעד חוק פיזור הכנסת ולתקן את מועד הבחירות ל-2 במרץ 2020 ● המשך החקיקה יבוצע אל תוך הלילה, אך בינתיים הדיונים על ההסתייגויות מעכבים את ההצבעות

בוריס ג'ונסון, פדרו סנצ'ז, סבסטיאן קורץ / צילום: רויטרס

הדמוקרטיה הכי פחות יציבה במערב? גם במדינות האלה הממשלות נופלות חדשות לבקרים

3 מערכות בחירות בבריטניה בתוך 4 שנים, 4 בספרד בתוך 4 שנים, 61 ממשלות באיטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה ושתי מערכות בחירות בשנתיים באוסטריה - הן חלק מהסיפור של הדמוקרטיות המודרניות ● "גלובס" מביא את הלקחים העיקריים שניתן ללמוד מהעשור האחרון באירופה

טראמפ כנבל העל של מארוול תאנוס  / צילום: צילום מסך, גלובס

"אתם יודעים שהוא הנבל, כן?": הציוץ של טראמפ גורר לעג ברחבי הרשת

אחד מחשבונות הטוויטר של הקמפיין של טראמפ העלה סרטון ובו טראמפ מוצג כנבל העל של מארוול שדוגל בהשמדת מחצית מהיקום

שלטי המפלגות, בחירות 2019, מועד ב' / צילום: שני אשכנזי, גלובס

חברי הכנסת אישרו את הגדלת המימון למערכת הבחירות השלישית

חוק פיזור הכנסת, ובתוכו גם חוק מימון המפלגות, יעלה כעת להצבעה בקריאה ראשונה במליאה ● ח"כ עודד פורר היה היחיד שהתנגד: "לא מצליח להבין איך לאנשים שיושבים פה יהיה פרצוף להסתכל לאנשים בעיניים"

דונלד טראמפ ושר המשפטים ביל באר / צילום: ארין סקוט, רויטרס

מה מדאיג את הרפובליקנים לקראת בחירות 2020?

עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, משוכנע שהנשיא טראמפ עושה עבודה נהדרת, חושב שהמועמדים הדמוקרטים חלשים, ובכל זאת לא ישן טוב בלילה ● השבוע בפודקאסט "המדריך לטראמפיסט": כשחצי ציבור שונא את הנשיא שאתה אוהב ● האזינו

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הבורסה בת"א מנסה לעכל את ההחלטה על הליכה לבחירות שלישיות במרץ

המדדים משייטים סביב רמות הפתיחה ● פוקס מזנקת 5% בעקבות מו"מ למכירת 20% מחברה בת ללאומי פרטנרס ● יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול הותיר אמש את הריבית בארה"ב ללא שינוי בהתאם לציפיות ורמז כי לא יחול שינוי ב-2020

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שעות ספורות לפני פיזור הכנסת, כחול לבן פתחה פער על הליכוד

הכנסת ה-22 מתפזרת, ומדינת ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר לקראת עוד מערכת בחירות סוערת

בריאן פירס, ראש אגף הכלכלה ביאט"א / צילום: IATA

למרות הגידול במספר הנוסעים: 2019 הייתה שנה מאכזבת לענף התעופה

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין השליכה השנה גם על ענף התעופה ותנועת הנוסעים, שאומנם צמחה אך בשיעור מתון מהתחזיות ●  בפתיחת כנס המדיה העולמי של ארגון התעופה העולמי בז'נבה, הודיע הארגון כי הוא מצמצם את התחזית לשנה הבאה לתנועה עולמית של 4.7 מיליארד נוסעים

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי על 1.75%-1.5%, בהתאם לתחזיות

יו"ר הפד פאוול לא הפתיע את השוק ומותיר את הריבית ללא שינוי ● תמכו בהחלטה נתונים חיוביים מצד הכלכלה האמריקאית ביום שישי האחרון, בהם תוספת משרות גבוהה מהצפוי ושיעור אבטלה נמוך של 3.5% בלבד

כרמי יין שניזוקו ממזג האויר / צילום: אורון שמאי קנט\הקרן לנזקי טבע בחקלאות

כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבים נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל ● בשירות המטאורולוגי אומנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

דורית בייניש / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דורית ביניש: למנוע מימון מפלגות ממי שאוסר על נשים להתמודד

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אמרה הערב כי "מימון זה בעצם הכלי האפקטיבי ביותר שיש למדינה, אבל היא מתחזקת ומממנת אפליה במקום למנוע אותה"

זאב בילסקי בדיון על החוק לפיזור הכנסת / צילום: טל שניידר, גלובס

האם פיזור הכנסת יוביל לשיתוק בענף הבנייה?

לפי החוק, החל מהחודש הבא כל פרויקט בנייה חייב לעבור דרך מכוני בקרה ● הבעיה: המכונים לא מוכנים לבדיקת מסה של פרויקטים ● יו"ר מטה הדיור זאב בילסקי הופיע הערב בוועדה שדנה בפיזור הכנסת בניסיון להעביר סעיף שדוחה את הצורך בהתקשרות עמם - נכון לעכשיו ללא הצלחה

כנס חירום על עתיד התיווך בישראל / צילום: איגוד המתווכים, איציק לוי, יח"צ

300 מתווכים בכנס חירום: לא לבטל את חובת רישיון התיווך

מאות מתווכים הגיעו אתמול לכנס חירום שארגן איגוד המתווכים, במחאה על כוונת משרד המשפטים לבטל את חובת רישיון התיווך בישראל ● יו"ר האיגוד איציק לוי: "המהלך הוא מחטף. לא ניתן לבטל את החוק בממשלת מעבר"

המחיר למשתכן / צילומים: shutterstock, יוסי אלוני, רפי קוץ, עיצוב, טלי בוגדנובסקי

ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן יוצאת לדרך בתחילת ינואר

היקף ההגרלה יהיה דומה להגרלה האחרונה שכללה כ-3,000 דירות ● ירושלים, חיפה, אופקים ובאר יעקב צפויות להיכלל בהגרלה

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

התוכנית של האוצר נחשפת: אגרת גודש ביד האחת, עידוד מכוניות פרטיות ביד האחרת

לפי התוכנית, ההכנסות מאגרת הגודש, שיעמדו על 1.5 מיליארד שקל בשנה, ישמשו להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים ולהעלאת התקציבים לתחבורה הציבורית ● באוצר שוקלים גם למסות שווי השימוש בחניה

מאיר פלשתייב ז"ל / צילום: תמונה פרטית

שנה וחצי לאחר תאונה קטלנית באתר בנייה בחולון: כתבי אישום נגד בעלי חברת הבנייה

כשנה וחצי לאחר שמאיר פלשתייב נהרג כתוצאה מקרשים שנפלו מאתר בנייה בחולון ופגעו בו, הוגשו כתבי אישום נגד גורמים בחברת הבנייה שבנתה פרויקט במסגרת תמ"א 38, בגין גרימת מוות ברשלנות

סיבוס חוברת ל-Wolt במלחמה מול תן ביס / צילומים: שלומי יוסף

התחרות על ארוחת הצהריים מעלה הילוך: סיבוס חוברת לוולט במלחמה מול תן ביס

ספקית שירותי ההסעדה סיבוס חוברת לאפליקציית משלוחי האוכל Wolt, כדי לחזק את כוחה בתחרות מול החברה החזקה בתחום - תן ביס, וכדי לקצר את זמן המשלוחים לחצי שעה בממוצע • בנוסף, ל"גלובס" נודע כי Wolt מרחיבה את שירותיה גם לראשל"צ ולפ"ת

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ

המאבק המשפטי נגד HOT בסוגיית הפריסה האוניברסלית מתחדש

בפנייה למשרד התקשורת במסגרת מיצוי הליכים משפטיים בטרם פנייה לבג"ץ, דורשות העמותות "הצלחה" ו"צדק פיננסי" לקבל לידיהן את תוכניות העבודה של HOT ממשרד התקשורת שנועדו להוכיח שהחברה עומדת במתווה המדיניות המקל שנקבע לה

סוסון ים שנתקע בכוס חד פעמית שהושלכה לים  / צילום: נועם קוטלר

סוף סוף: עיר בישראל תאסור שימוש בכלים חד פעמיים בחוף הים

כך לפי החלטת מועצת העיר אילת ● הקנס הצפוי לעובר על החוק - עד 730 שקל

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: מארק ניימן-לע''מ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

הולכים לסבב שלישי: הכנסת קבעה כי תאריך הבחירות יהיה 2 במרץ

המשבר החוקתי החריף ביותר בתולדות המדינה מתגלגל מאז 9 באפריל, עת הסתיימה מערכת הבחירות לכנסת ה-21, וראש הממשלה נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ● יום הבחירות השלישי בפחות משנה יתקיים ב-2 במרץ 2020