הנקראות ביותר

עתירה נגד בחינות הלשכה: 68% מהשאלות - בדרגת קושי חריגה

בהתחשב בחוות-דעת מקצועית עליה נשענים הנבחנים בעתירתם לביהמ"ש, הם דורשים מוועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין לחשב מחדש את ציוני הבחינה

אלו שכן הצליחו לעמוד בבחינה. 2,500 איש ניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה / צילום: תמר מצפי
אלו שכן הצליחו לעמוד בבחינה. 2,500 איש ניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה / צילום: תמר מצפי

הנבחנים בבחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין, שנערכה בדצמבר 2017, לא היו זקוקים לנתונים הרשמיים שנחשפו כעת על-מנת להעיד ששאלות הבחינה היו מכשילות ועסקו בפינות איזוטריות ביותר בחומר הלימוד לבחינה.

אחוזי המעבר של הבחינה - 34% מתוך כ-2,500 נבחנים - היו הנמוכים אי-פעם, ולאחר הערעורים שהוגשו על-ידי הנבחנים, החליטה הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין לבטל שאלה אחת בלבד.

לאור זאת הגישו נציגי הנבחנים, שהתאגדו לעמותה בשם "המרכז הארצי לסיוע למתמחים ולסטודנטים במשפטים", עתירה מינהלית, בבקשה להורות לוועדה הבוחנת לתקן את ציוני המבחן, לאור הכשלים שנפלו בו לשיטתם.

הנתונים הגולמיים בדבר אחוזי ההצלחה בכל שאלה במבחן נחשפו כעת, לאור החלטת השופט אלי אברבנאל מבית המשפט המחוזי בירושלים, שהעתירה מתנהלת בפניו, אשר הורה ללשכה להעבירם לידי העותרים. 

בחינות הלשכה
 בחינות הלשכה

מהנתונים עולה כי בעוד התפלגות אקראית של אחוזי הצלחה במבחן של שאלות רבות-ברירה, בעלות 4 תשובות אפשריות לכל שאלה, אמורה על-פי ההיגיון לעמוד על 25% לפחות, וכאשר מדובר בנבחנים שלמדו חודשים ארוכים לקראת הבחינה ומבינים את חשיבותה, נראה שניתן לצפות לנתוני הצלחה גבוהים הרבה יותר - הבחינה כללה שאלות עם שיעורי הצלחה של 6% ו-7% בלבד.

לאור זאת, ניתן להסיק כי הקושי במבחן נבע לא רק משאלות מורכבות או קטנוניות בפני עצמן, אלא כי גם ניסוח מבלבל ומטעה של התשובות האפשריות הוסיף לרמת הקושי הגבוהה ממילא.

העותרים תיקנו את עתירתם בעקבות הנתונים שנחשפו והגישו מספר חוות-דעת מומחים עדכניות, המנתחות את הנתונים שהוצגו. 

"יש לשקול ציונים מחדש"

אסטלה מלמד, מומחית לפסיכומטריקה, ניתחה את הנתונים לפי שני מדדים: רמת קושי - שיעור המשיבים נכונה על השאלה; וכושר ההבחנה - מידת הקשר בין ההצלחה בשאלה לבין ההצלחה של הנבחן בסך-הכול בבחינה.

מלמד מסבירה בחוות-דעתה כי נהוג להחשיב שאלה אמריקאית כתקינה כאשר שיעור המשיבים נכונה גבוה מ-20%-25%, ומדד ההבחנה שלה גבוה מ-0.25. לפי הרף הזה, עולה כי שליש משאלות הבחינה (27 שאלות מתוך 84) היו בעלות מדד הבחנה נמוך מ-0.25.

מלמד ציינה לסיכום כי לדעתה כ-20% לפחות משאלות הבחינה "אינן עומדות באמות המידה הפסיכומטריות המקובלות, ויש לשקול חישוב ציונים מחדש".

חוות-דעת נוספת שהגישו העותרים היא של ד"ר ברוך וויינרב, האחראי על בחינות המיומנויות הקליניות בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, אשר מייעץ למשרדי הבריאות של ספרד ורוסיה בבניית בחינות ההסמכה שלהם וכן מייעץ לחיל האוויר הישראלי בבניית בחינות הסמכה לצוותים הרפואיים שלהם. וויינרב קבע כי 68%  משאלות הבחינה "חורגות מדרגת הקושי המקובלת", וכ-30.5% מהשאלות "חורגות מאינדקס הדיסקרימינציה המקובל" (אינדקס הדיסקרימינציה מייצר הבחנה בין נבחנים "טובים" ל"גרועים" במבחן כולו).

מעמותת המרכז הארצי לסיוע למתמחים ולסטודנטים למשפטים, בשיתוף-פעולה עם ד"ר עופר פרץ, נמסר: "הגיעה העת שלשכת עורכי הדין תפסיק לנהוג במתמחים כ'ילדים חורגים' ותבין שהשקיפות מחייבת גם אותה. כלום יעלה על הדעת שאנשים משקיעים את כל מרצם, הונם וזמנם ונתקלים בבחינה בלתי פתירה, והיום האמת יוצאת אל האור".

מלשכת עורכי הדין נמסר: "אין בכוונת הלשכה לנהל הליך משפטי התלוי ועומד באמצעי התקשורת. דומה כי לא בכדי העותרים ובא-כוחם מתעקשים לנהל ההליך באמצעי התקשורת ולא בבית המשפט. נמתין שבית המשפט יאמר את דברו".


בחנו את עצמכם: האם תצליחו לענות על השאלות הקשות ביותר בבחינה?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988