האם ניתן לפתוח במלחמה בהחלטת רה"מ ושר הביטחון בלבד?

ח"כ אבי דיכטר יצא מדיון שהתקיים היום על שינוי חוק יסוד: הממשלה, כדי להתייעץ בנושא בטלפון עם ראש הממשלה • חברי הכנסת שלח ובר-לב התנגדו להקמת קוורום מצומצם בקבינט

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: אמיר כהן, רויטרס
רה"מ בנימין נתניהו / צילום: אמיר כהן, רויטרס

על רקע ישיבת קבינט ביטחוני-מדיני שהתכנסה היום (ב') בצהריים בקריה בתל-אביב לדון באירועי הלילה - תקיפה צבאית רבת-עוצמה המיוחסת לישראל על בסיסים בסוריה - התכנסה בכנסת הבוקר הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת חוק, חוקה ומשפט, בראשות חברי הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) וניסן סלומינסקי (הבית היהודי), לעבודה על שינויים מוצעים לחוק יסוד: הממשלה בנושא של הכרזה על פתיחת מלחמה.

הניסוח של חוק היסוד רלוונטי מתמיד היום, מכיוון שנדמה כי אבד הכלח על המונח "הכרזה על מלחמה". מדינת ישראל (ומדינות בכלל) כבר לא מכריזות על פתיחת מלחמה, אלא נגררות למלחמות ומגיבות לאירועים במבצעים נקודתיים, העשויים להפוך בתוך זמן קצר למלחמות אזוריות כוללות.

הרקע לשינוי לחוק יסוד: הממשלה בהקשר של פתיחת מלחמה, מגיע כמה שנים אחרי דוח מבקר המדינה על אירועי המשט הטורקי. באותו הדוח צוין שבנושא ביטחוני מסוים, הקריטי במיוחד לעשור הנוכחי, נערכו, בין השנים 2010-2011, 57 ישיבות ביטחוניות על פני תקופה של 16 חודשים בנוגע לפעולה צבאית קריטית, ואף אחת מהן לא נערכה במסגרת הקבינט הביטחוני. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק מצאו פורומים שונים, לעתים אף בשש עיניים, כדי לקיים דיונים ביטחונים מסווגים הקריטיים לעתידה של המדינה.

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) טוען זה מספר שנים שהמצב הקיים מעוות, שכן ראש הממשלה ביחד עם שר הביטחון בוחרים את הפורומים הנוחים להם (מטעמי סודיות ומטעמי תהליך צבאי) ומדלגים בפועל על הקבינט הביטחוני-מדיני, גוף הקיים מתוך הממשלה ופועל על פי חוק. גם בעת מלחמת לבנון השניה, הוקמה בתוך הקבינט שביעיית שרים מצומצת והיא זו שקיבלה את ההחלטות בשלב המתקדם במלחמה, בין השאר זכורה ההחלטה להפציץ את הדאחייה.

בהקשר של הדיון הציבורי על תקיפת הכור הסורי, בשנת 2007, דווח שהדיון בגופים הביטחוניים התמקד בשאלה איך למנוע הידרדרות למלחמה אחרי הפעולה, אך לא נצרך לכך לפי החוק דיון בקבינט.

לאור הביקורת הזו הוקמה ועדת יעקב עמידרור, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, ביחד עם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר יוסף צ*חנובר והמזכיר הצבאי לשעבר האלוף יוחנן לוקר, והם הציעו לעגן בחוק היסוד את הסמכויות בנוגע להתקדמות מהלכים במלחמה, לרבות הידרדרות למלחמה כתוצאה ממהלך צבאי נקודתי.

דיכטר וסלומינסקי מאיצים את הדיון בהכנת חוק היסוד לקראה שניה ושלישית, שהתקיים אתמול והיום, כיוון שבפתח כנס הקיץ מתנהלת הקואליציה ברוב מיוחד של לפחות 61 ח"כים, הנחוץ לשם העברת חוק יסוד. על כן, הם ניסו כבר הבוקר לאשר את הנוסחים של חוק היסוד בישיבת הוועדה, אך נתקלו בהתנגדויות.

הצעות אחת, שעלתה היום, הייתה לאפשר לקבינט הביטחוני לקבל החלטה על מלחמה בקוורום (מניין סף) של מחצית מחברי הקבינט: "בנסיבות קיצוניות, ומנימוקים שיירשמו ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר".

הניסוח לעיל הטריד מספר חברי כנסת, ביניהם חברי הכנסת שלח ועומר בר-לב (המחנה הציוני) המובילים את ההתנגדות לניסוחים. אך גם חברים מן הקואליציה לא מסכימים עם הניסוח. למשל ח"כ בני בגין (הליכוד) היה מוטרד מכך שהצעת החוק תעניק סמכויות נרחבות מדי לראש הממשלה ושר הביטחון. משמעות סעיף זה היא לאפשר לראש הממשלה ושר הביטחון לפעול לבד, וזאת כאשר בהיסטוריה של מדינת ישראל היו לא מעט מצבים בהם ראש הממשלה מילא גם את תפקיד שר הביטחון. גם רוברט אילטוב מהקואליצה מתנגד לחוק.

גם הדרישה לקוורום של חצי מן הקבינט היא בעייתית, כיוון שבקבינט כמו זה הנוכחי, למשל, אין תפקיד נפרד של שר החוץ ואין תפקיד של ממלא מקום ראש הממשלה (נתניהו מחזיק בכל התפקידים הללו בעצמו). לאור ההיסטוריה של השנים האחרונות שבהן חוק יסוד: הממשלה והשרים הבכירים לא יכלו למנוע ואף לא ניסו למנוע מנתניהו להחזיק במספר רב של תיקים ממשלתייים במקביל - הניסוח בעייתי ביותר. הקבינט עשוי לרדת עד למספר של 6 חברים (על פי חוק) ואם צריך רק מחציתם בשביל אישור פעולה צבאית משמעותית, הרי שיספיק מספר של שלושה אנשים כדי להכניס את המדינה למצב מלחמתי.

בסוף הדיון ניסתה הקואליצה להביא את החוק להצבעה, אך בין הצדדים נוצר תיקו על רקע הענקת סמכות רחבה לראש הממשלה ולשר הביטחון, והחוק הועבר לרוויזיה - מה שאומר שהקואליציה עוד עשויה להצליח להעביר היום נוסח מתון יותר.

צרו איתנו קשר *5988