התוכנית של רשות החדשנות להביא לישראל חברות ביומד זרות

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, חולם לגייס חברות פארמה גדולות שייתנו זריקת מרץ לתעשיית התרופות והאבחון בארץ • בראיון ל"גלובס" הוא מבטיח שחברות "שוות מאוד" ניגשו למכרז במסגרת "מסלול 35", שאמור למשוך חברות להקים כאן מרכזי פיתוח, ו"חברות נוספות מתעניינות גם מחוץ למכרז שפורסם"

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר
מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

כשמשרד המדען הראשי במשרד הכלכלה הפך ב-2015 ל"רשות החדשנות", גוף עצמאי המסונף למשרד הכלכלה, ההסבר לצעד הזה היה שכך ניתן יהיה לגבש במהירות רבה יותר ובפחות ביורוקרטיה תוכניות לתמיכה בחברות הטכנולוגיה הישראליות. אם להיות ספציפיים, השינוי נועד להקל תפירת תוכניות מיוחדות שמטרתן להביא חברות בינלאומיות לפעילות בישראל, ועוד יותר מכך החלום היה לגייס חברות פארמה גדולות שייתנו זריקת מרץ לתעשיית התרופות והאבחון בארץ.

מאז יצאה רשות החדשנות לדרך, אכן הושק שפע מסחרר של תוכניות וגם הוקם סניף של חברת תרופות בינלאומית בישראל (לונזה), אולם הדג הגדול באמת, חברת תרופות שתפתח כאן מרכז פיתוח גדול, דומה לזה של אינטל או IBM , עוד לא נלכד ברשת. זאת בניגוד לחברות מכשור רפואי, שפועלות כאן זה כמה עשורים.

לקראת הכנס Mixiii Biomed 2018 שיתקיים בעוד כשבוע בתל-אביב, מספר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון על החזון לתעשיית הביומד ועל הקשיים בדרך למימושו. "בעוד שבתחום ההייטק והתוכנה הבעיה העיקרית היא היעדר עובדים, בתחום הביומד הבעיה העיקרית היא מחסור במשרות ראויות לאנשים מוכשרים, וגם פריון נמוך יחסית במשרות הקיימות, המתבטא במשכורות", הוא אומר. "לעומת זאת, ההון האנושי הוא מצוין, המחקר הרפואי באוניברסיטאות ובבתי החולים הוא מעולה וגם הממשק בין האקדמיה ובתי החולים לתעשייה הולך ומשתפר".

חכה לדוג את החברות הגדולות

אחד הנשאים הכואבים הוא כאמור היעדרן של חברות תרופות גדולות מישראל. רובן ככולן הקימו כאן סניפים המשווקים לשוק הישראלי, אך לא מרכזי פיתוח דוגמת אלה שקיימים בתחום התקשורת והתוכנה, ואפילו בתחום המכשור הרפואי. ההערכה היא כי פעילות כזו יכולה לקדם משמעותית את התחום, וכי כבר קידמה מאוד את תחום ההייטק הישראלי.

לשם כך הוקם "מסלול 35", מסלול אטרקטיבי לגיוס חברות גדולות להקמת מרכזי פיתוח ישראלים. המכרז כבר נערך והתוצאות יוצגו בקיץ. בשלב הראשון יבחרו כנראה שתי חברות עוגן, ואהרון מבטיח כי למרכז ניגשו חברות "שוות מאוד". מעבר לפרויקט הזה, ישנה נכונות מצד רשות החדשנות לתפור תוכניות ספציפיות עבור כל חברה שמתעניינת בכך.

"יש כרגע חברות נוספות שמתעניינות להגיע לישראל עם פעילות הרבה יותר רחבה", הוא אומר. "אני מדבר עם עשרות חברות גם מעבר לאלה שניגשו למכרז, ומה שהכי מעניין אותן כרגע זה הדאטה שלנו". המידע הרפואי הישראלי נחשב אטרקטיבי משום שהוא מגוון גנטית (כיאה לארץ הגירה), מסודר היטב (כי יש לנו רק ארבע קופות חולים ולכל אדם תעודת זהות המאגדת תחתיה מידע לאורך כל החיים), ממוחשב ברובו, ומלכתחילה מתועד היטב על ידי רופאים שהכשרתם מערבית.

לפיכך הממשלה מתכננת להציע את המידע הישראלי כסוג של חכה לדוג בה חברות זרות. המידע הזה לא יוצע דווקא לכל המרבה במחיר, אלא תינתן עדיפות למי שישתמש בו כחלק מפעילותו בארץ. לפני כחודש הוכרזה תוכנית ממשלתית לאיסוף וטיוב המידע הרפואי הישראלי ותמרוץ המחקר בו, בתקציב של מיליארד שקל, ורשות החדשנות היא חלק ממנה.

המידע המעניין ביותר יהיה כנראה זה שייצבר בפרויקט פסיפס למיפוי גנומי של האוכלוסייה הישראלית. התכנון הוא להשקיע בו עד כדי שליש מתקציב התוכנית כולה. בפרויקט ישתתפו 100 אלף מתנדבים. הוועדה המייעצת של הפרויקט תקבע את הרכבם: כמה חולים במחלות נדירות, כמה חולים במחלות נפוצות וכמה בריאים; כמה צעירים וכמה מבוגרים; היקף הייצוג של מוצאים שונים (ייתכן שהאשכנזים יהיו מוצגים בחסר, משום שכבר יש מידע רב עליהם מהרפואה האמריקאית) ועוד.

המתנדבים יתרמו למאגר בדיקה גנטית וגישה לרשומה הרפואית שלהם, והמידע יעבור התממה כלומר הקשר בינו לבין מספר תעודת הזהות שלהם ינותק. בימים אלה מתקיימים דיונים אתיים בשאלות כמו מה עושים במקרה שבדגימה מאותר מידע גנטי שיכול להשפיע על בריאותו של המתנדב. לדברי אהרון, תקציב רב מושקע גם בתחום הפרטיות.

להקל על מבצעי ניסויים קליניים

אחת השאלות העולות לגבי המאגר היא אילו אישורים יש לקבל כדי לתחקר אותו ואם ייחשב הדבר לניסוי קליני. הסוגיה הזאת נדונה גם במסגרת המאמצים לבצע רפורמה בניסויים קליניים בכלל בישראל. "צריך להקל את איסוף המידע הגנטי והמחקר שלו", אומר אהרון, "כך שיינתן לכל הפחות באותה קלות כפי שנותנים אישור להזריק משהו לבני אדם". כיום אישור לביצוע מחקר שיש בו מיפוי גנטי מצריך פנייה לוועדת אתיקה מרכזית, לעומת ניסוי שלא כולל מידע גנטי, שניתן לאשר ברמת בית החולים. "כשהולכים לוועדה העליונה זו נהיית בעיה", אומר אהרון. הנושא נמצא בטיפול חקיקתי.

לדברי אהרון, מימון הניסויים המתקדמים הוא אחת הבעיות הגדולות היום. תרופות שפותחו בישראל או על ידי ישראלים בחו"ל מצליחות מאוד בעולם, ומוכרות במיליארדי דולרים, אך רובן בידי חברות זרות. "מדוע החברות הללו נשמטות מאיתנו? מתי הידע עוזב את ישראל? בתחילת הדרך, כשהסיכון בשיאו, אנחנו מממנים 70%-80% ממנו. כשהסיכון יורד - אם כי הוא עדיין די גבוה - כמות הכסף הדרושה היא עצומה ואנחנו לא יכולים לממן את זה. האופציה שיש לחברות הללו היא להגיע לקרנות הון הסיכון, להון פרטי או לבורסה, לרוב זרה. הגורמים הללו לעתים קרובות יפעילו על החברה לחץ להעביר את הפעילות".

תוכנית הלוואות בערבות המדינה אמורה לתת מענה לכך. כיום התוכנית הזאת ממומנת על ידי תוכנית המסגרת האירופית הורייזון 2020 או על ידי הבנק האירופי (חברת ביונדווקס, המפתחת חיסונים לשפעת, פרסמה שקיבלה מענק כזה), ואילו בעתיד הכוונה היא שגם בנקים ישראליים יצטרפו למלווים, ועבורם יתפרו אולי תוכניות אחרות המאפשרות נטילת סיכון גדול יותר.

"הדרישה למענקים בתעשיית הביו לבדה עולה פי כמה על כל תקציב רשות החדשנות", אומר אהרון. "אנחנו יכולים לתת מענקים מפחיתי סיכון עד גובה מסוים למלווה, וכך סכום ההלוואה הכולל יכול להגיע עד 50 מיליון שקל אפילו. אנחנו מקווים להקים כמה שיותר תוכניות מהסוג הזה".

לדברי שגיא דגן, ראש זירת צמיחה ברשות, "ההלוואות רלוונטיות במיוחד לחברות שצריכות להשלים שלב מסוים שעשוי להקפיץ את הערך שלהן או שגיוס חיצוני יכול ברגע מסוים לפגוע מאוד ביכולת הצמיחה שלהן. גוף שמעמיד 10 הלוואות כאלה יכול לפזר סיכון".

חברות המקבלות מענקים לפעמים משתמשות בהם כדי להקים מפעלים המייצרים להם את המוצרים לניסויים הקליניים, עוד לפני שיודעים אם הניסויים הללו יצליחו. כך קרה במקרים של פלוריסטם ושל VBL , הממתינות לאישורים. אהרון: "אלה מפעלים איכותיים שאין כמוהם בעולם ולמפעל כזה תמיד יהיה שימוש, גם אם החברה תירכש או חלילה תיסגר. אלה סוג ההתפתחויות שחלמנו עליהן".

"כלי שיכול לקחת את התעשייה לרמה אחרת"

אחת הזירות התוססות ביותר בתחום מדעי החיים ברשות החדשנות היא זירת המחקר היישומי, הכוללת תוכניות כמו מגנ"ט - מאגדים של חברות הפועלות יחד, לעתים גם עם גורמים מהאקדמיה, כדי ליצור ידע שיועיל לכולן; מגנטון - שת"פ של גורם מהאקדמיה עם גורם מהתעשייה; וקמין - מחקר יישומי.

יש כמה דוגמאות למאגדי מגנט מוצלחים. אחת מהן היא מאגד בתחום המוח שבו פותחה שיטה לקישור בין גירוי מוחי לבין מדידתו. דוגמאות נוספות הן מאגד שפתר בעיה יסודית בתחום הולכת התרופות ומאגד בתחום הדפסת תלת ממד של רקמות, שלאירוע ההשקה שלו הגיעו כ-100 נציגים של חברות מתחומים שונים.

אהרון: "אנחנו רואים במאגדי מגנט כלי שיכול לקחת את כל התעשייה לרמה אחרת. למשל מאגד קברניט לתחום הסייבר היה אחד מהגורמים שדחפו קדימה את תחום הסייבר והפכו אותו לאחד התחומים שבהם ישראל מציגה בולטות ויתרון תחרותי". כמובן, לא הכול קרה בזכות תוכנית המגנט - בחירתו של הסייבר כתחום עדיפות לאומי והקצאת משאבים שלטוניים וכספיים לתחום עשו את שלהם, אבל התוכנית עזרה בהחלט.

פעילות אחרת, שאמורה לספק תשתית לחברות צעירות, נעשית במסגרת מעבדות החדשנות. חמישה זכיינים נבחרו להפעיל את המעבדות הללו, ובמסגרתן סטארט-אפים פועלים בצמוד לחברה ותיקה. הפעילות הזו איננה ממוקדת רק בתחום מדעי החיים, אך היא מתאימה לתחום.

"הרציונל הוא כזה", אומר אהרון. "לחברות רבות אין נגישות לתשתיות ואילו לתשתיות אין נגישות לסטארט-אפים, אז אם אנחנו לוקחים חברות כמו מרק הגרמנית או פרוטרום, שמאפשרות לסטארט-אפים להשתמש בתשתית שלהן או שהן בונות תשתית חדשה לפרויקט, אנחנו עוזרים להן במימון, וכך הסטארט-אפ לא צריך לבנות תשתית ואנחנו לא בונים תשתית עבורו, אלא בונה אותה מי שמומחה בתשתיות מן הסוג הזה. כך גם נוצרת היכרות קרובה בין החברות הגדולות לסטארט-אפים". לאחר שהזכיינים נבחרו, הקימו חלק מפונים שלא נבחרו פעילות כזו על חשבונם, כי המודל מצא חן בעיניהם, אומר אהרון. הזוכים במכרז יוכרזו בין יולי לאוקטובר.

האם נכון לבנות תשתית משותפת לחברות ביומד גם מחוץ לפרויקט הזה? אהרון מודה שהרשות עדיין לא קיבלה החלטה על כך. הרשות אמנם מקצה הון לחברות שמעוניינות לקנות ציוד תשתיתי שאחרת איך ביכולתן להשיג, אולם המחשבה שעוד לא גובשה לפעולה היא לגבי משהו גדול יותר. "בזמנו, למשל, לא היה בארץ מפעל שמייצר תרופות ביולוגיות והתגבשה קבוצה של חברות צעירות שביקשו מאיתנו לעזור להן לבנות אותו יחד. זה בסופו של דבר לא יצא לפועל, אבל זה סדר הגודל של פעילויות בתחום התשתית שאנחנו שוקלים", הוא אומר.

צרו איתנו קשר *5988