התביעה: "ברמלי הפיל בפח לקוחות רבים וגרף מאות מיליונים"

לטענה התביעה, משקיעי קרן קלע איבדו השקעות של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים: "אמיר ברמלי ניצל לצורך ההונאה את האפשרויות החדשות שנולדו עם התרבות השימוש באינטרנט" • "התיק מלמד באיזו קלות יכול אדם עתיר כריזמה להפיל בפח ציבור לקוחות רחב; ענייננו בהונאת פירמידה"

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

"התיק שאנו מביאים לפני בית המשפט היום (ג') מלמד באיזו קלות יכול אדם עתיר כריזמה המבטיח במרמה תשואות אדירות כמעט ללא סיכון, ומנצל אמון שניתן בו, להפיל בפח ציבור לקוחות רחב, מכל קצוות העם, ולגרוף בדרך זו מאות מיליוני שקלים. ענייננו בהונאת פירמידה" - כך פתח הבוקר (ג') התובע, עו"ד יוני לבני מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את דיון ההוכחות הראשון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתיק הפלילי המתנהל נגד אמיר ברמלי, לשעבר הבעלים של חברת רוביקון-קרן קלע המואשם בהונאת משקיעים.

כתב האישום נגד ברמלי הוגש ביוני 2016, ובמסגרתו טוענת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) כי את הסכום של מעל ל-400 מיליון שקל שגייסו החברות בקבוצת רוביקון-קרן קלע, גייס הבעלים ברמלי על יסוד מצגי-שווא קשים לכאורה. עוד נטען כי ברמלי ערבב כביכול בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים ולהשקעות של חברת רוביקון.

עוד על-פי האישום, ברמלי סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות לכאורה על הצלחת ההשקעות, הבטיח ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים. אולם משלא הושגה תשואה שכזו על-ידי פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים. ובמילים אחרות: ברמלי ביצע, לטענת המדינה, "הונאת פונזי", או ניהל "פירמידה".

ברמלי התייצב לדיון כשלצידו סנגורו, עו"ד אייל רוזובסקי, שייצג את ברמלי עד תום דיוני ההוכחות ביוני; אז יוחלף על-ידי הסניגוריה הציבורית. זאת, לאחר שרוזובסקי ביקש להשתחרר מהייצוג בשל חוסר יכולתו של ברמלי לעמוד בשכר-טרחתו וכן לאור בעיית אמון ביניהם.

התביעה טענה בדיון כי עדויות המשקיעים שיעידו בבית המשפט בהמשך הליך ההוכחות, יוכיחו כי התקיימו כל המאפיינים של "הונאת פונזי" או "פירמידה", ובהם הבטחה של תשואה גבוהה החורגת מהמקובל בשוק להשקעות מעין אלה.

התובע תיאר את הנסיבות בהן בוצעה ההונאה, לטענת התביעה: "ברמלי ביקש לנצל את האפשרויות החדשות שנולדו עם התרבות השימוש ברשת האינטרנט כפלטפורמה שיווקית המאפשרת נגישות ישירה למשקיעים פוטנציאליים". זאת, לטענת הפרקליטות, תוך שהוא מנצל את סביבת הריבית הנמוכה המעודדת חיפוש אחר אפיקי השקעה אלטרנטיביים.

"מסך עשן"

לפי כתב האישום, ברמלי הציע לציבור הרחב את השילוב המפתה הזה, שבין ריבית גבוהה לסיכון נמוך, תוך שהוא מציג להם מצגי-שווא באמצעות משווקיו, ובכלל אלה כי כספם ישמש להשלמות הון קצרות מועד לצורך מתן הלוואה לחברות המבקשות לקבל אשראי מהבנק, וכי בתום הצגת ההון לבנק יושב הכסף בתוך 72 שעות לקרן רוביקון. "אלא ש", טען התובע, בפועל קרן קלע כלל לא ביצעה השלמות הון ל-72 שעות.

התובע טען כי מאחורי אותו "מסך העשן" שאפף את פעילות הקרן, ובכלל זו את עובדיה שמודרו מכל מידע הנוגע לפעילותה, שימשו הכספים לשלוש מטרות מרכזיות: האחת - להשקעות שחלקן הגדול 'סטארט-אפיסטי' באופיו ומסוכן בטיבו (השקעות אלה שימשו את ברמלי לשם הצגת איתנותה של הקבוצה); השנייה - לתשלום ריבית חודשית ללקוחות הקרן, שמצידם לא הסתירו את התפעלותם מכך שהקרן משלמת 'כמו שעון'; והשלישית - לצרכיו הפרטיים של ברמלי עצמו, שמימן לעצמו חיים נוחים, מרווחים ונטולי דאגות. בהקשר זה הוסיף התובע "כי משקיעי קרן קלע, חלקם כאלה שכספם מוגבל והשקעותיהם מדודות, איבדו בעקבות השקעתם בחברה - לא פעם כזו של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים, ממון רב".

התובע הוסיף ושאל "ניתן לתהות: איך קרה כדבר הזה? איך התאפשר לברמלי, שהופיע חדשות לבקרים במדיות השונות, והוצג כמומחה ואף כפרשן לענייני כלכלה, לנהוג בדרך זו בכספי משקיעים בלי שנעצר?"; ועל כך השיב כי התשובה נעוצה, בין השאר, בכך שברמלי לא פעל בהתאם לחוק לניירות ערך המגביל הצעת ניירות ערך ומכירתם לציבור ללא תשקיף ל-35 משקיעים לכל היותר בכל שנה. בדרך זו, טען התובע, הצליח ברמלי לגייס מאות משקיעים ללא פיקוח, ולקבל מהם מאות מיליוני שקלים, שבהם בסופו של דבר הוא מעל.

הבועה התפוצצה

עד לפני זמן לא רב אמיר ברמלי וקבוצת רוביקון-קרן קלע נהנו מפרופיל גבוה; התדמית הציבורית שבה הושקעו מאמצים לא קטנים הייתה של הצלחה, של מי שעושה את זה בגדול בגיל צעיר, והדיווחים על השקעות היו רבים. משקיעים רבים לא היססו, בוודאי כאשר קרן קלע, חברה בת של רוביקון, הציעה למי שמאסו בפק"מ עם התשואה האפסית, אפיק השקעה עם תשואות שהגיעו גם ל-12%-10%.

ברמלי נעצר לראשונה על-ידי רשות ניירות ערך במארס 2015, לחקירה על רקע פעילותה של קרן קלע ובטענה כי גויסו סכומי-עתק ללא תשקיף; אך זה לא הפריע לברמלי להמשיך לפעול. הרשות הגיבה בפרסום אזהרה לגבי פעילותה של הקרן, בציון העובדה שהנושא מצוי בחקירה. באמצע אוקטובר 2015 כדור השלג התחיל לתפוס תאוצה של ממש כאשר משקיע בקרן קלע הגיש בקשת פירוק נגד החברה בשל חוב של 300 אלף שקל; אז עלה לראשונה החשש כי הנכסים שבהם מחזיקה הקרן אינם מכסים את ההתחייבויות. ביוני 2016 הוגש כתב האישום נגד ברמלי בגין הונאת המשקיעים, תרמית פירמידה-פונזי ועבירות ניירות ערך, ובמקביל הוצא לחברות בבעלותו צו פירוק בגין חובות של למעלה מ-300 מיליון שקל.

הבוקר התיישב ברמלי על ספסל הנאשמים כשבאמתחתו אותה טענה שטען מראשית הדרך: לא רימיתי אף אחד. רשות ניירות ערך שחקרה אותי - טועה. ברמלי מציג בפני בית המשפט קו הגנה שעיקרו: הפניית האצבע המאשימה בקשר לאובדן כספי המשקיעים כלפי רשות ניירות ערך והכחשת ביצוע תרמית או הונאה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988