תוכן מקודם
נהנים מהכתבה? מצוין.

רק רצינו לומר כי הכתבה שאתם קוראים כעת היא כתבת תוכן שיווקי. נכתבה והופקה על ידי כתבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

אנחנו, בגלובס, מקפידים לשלב בכתבות התוכן השיווקי מידע ענייני בעל ערך מוסף, לשמור על הסטנדרטים המערכתיים המקובלים בענף ועל שקיפות מרבית.

מקווים שהצלחנו לעניין אתכם, קריאה מהנה!

הגליל מחכה לאוניברסיטה

בצפון הארץ כבר יש תשתית אקדמית, שרק מחכה לקפיצת מדרגה שתסייע לכל האוכלוסייה

הגליל / צילום: שאטרסטוק
הגליל / צילום: שאטרסטוק

השוואה בינלאומית ביננו לבין מדינות אחרות חושפת את העובדה שמספר האוניברסיטאות בישראל נופל לאין ערוך מזה שבמדינות מפותחות אחרות. באנגליה לדוגמא קיימות כ-110 אוניברסיטאות בעוד שבישראל יש רק 8 אוניברסיטאות, מכאן שבאנגליה על כל 486 אלף תושבים יש אוניברסיטה אחת לעומת כמיליון תושבים לכל אוניברסיטה בישראל. תמונה דומה נגלה גם בהשוואה לארה"ב ולמדינות אחרות.

בצפון הארץ קיימת תשתית אקדמית ענפה, שמבוססת על המכללות האקדמיות "עמק יזרעאל", "תל חי", "בראודה", "גליל מערבי", "כנרת" ו"צפת". חוגי הלימוד מגוונים וכוללים לימודי רפואה, הנדסה, כלכלה, ניהול וחשבונאות, וחוגי לימוד רבים אחרים לתואר ראשון ולתואר שני. למרות התשתית האקדמית הקיימת מזה עשרות שנים ולמרות העובדה שבמכללות אלו לומדים עשרות אלפי סטודנטים, קיים סגל מבוסס שהוכשר לדוקטורט באוניברסיטאות מצוינות, לא עברו מוסדות אלו הסבה לאוניברסיטה, כפי שנעשה באוניברסיטת אריאל, באוניברסיטת באר שבע ובמוסדות אחרים שהתפתחו הדרגתית לאוניברסיטאות.

בבאר שבע למשל, לאחר שניים רבות של מאבק עיקש קמה ב-1969 אוניברסיטת בן-גוריון. האוניברסיטה גדלה בקצב מהיר והתפתחו מסלולי לימוד חדשים, בהתאם לדרישות השוק. האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים מושכים למוסד זה סטודנטים איכותיים גם מהמרכז מה שבהכרח מסייע להתפתחות הכלכלית של העיר הדרומית. אין חילוקי דעות על כך שהקמת אוניברסיטת הנגב תרמה לפיתוח באר שבע ולדרום, הובילה לזרימת אלפי אנשי מדע מכל חלקי הארץ לדרום ותרמה לשגשוג העיר. כשמסתכלים על ההצלחה הדרומית קשה להבין מדוע עד היום לא שיכפלו אותה בצפון הארץ.

אי הקמת אוניברסיטה צפונית באזור הגליל לא רק שפוגעת בהתפתחות האזור אלא אף מאיימת על מצבו הנוכחי שעלול להשתנות לרעה. על פי נתונים שהתפרסמו בעבר, כמחצית מהסטודנטים המתגוררים בצפון נאלצים לעבור לגור באזורים אחרים על מנת ללמוד לתארים אקדמיים. על פי מחקרי הלמ"ס, צעירים נוטים לקבוע את מקום מגוריהם במקום בו למדו לתארים מתקדמים וכך בעצם נוצר מצב של בריחת אוכלוסייה איכותית מהפריפריה, המשפיעה על המאפיינים הכלכליים והדמוגרפיים באזור. מאפיין נוסף שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא עליית שיעור הסטודנטים מהמגזר הערבי במוסדות ההשכלה הגבוהה.

הקמת אוניברסיטה בצפון הארץ, היכן שקיים ריכוז גבוה באופן משמעותי של אוכלוסייה חלשה מכל המגזרים, יקל על צעירים להשתלב בהשכלה הגבוהה, ולשפר את עתידם באופן משמעותי.

אם כל כך חיוני להקים אוניברסיטה בצפון, מדוע אם כך לא הוקמה אוניברסיטה למרות הבטחות של פוליטיקאים ובראשם שר הפנים עוד בשנת 2015? יתכן שהתשובה לכך נעוצה בעובדה המצערת שמקבלי ההחלטות אינם מעמידים בראש סדר העדיפויות שלהם את קידום הפריפריה על פני אינטרסים אחרים. הבטחות הפוליטיקאים להשקעה בגליל פוזרו לכל עבר בעבר. אזור הגליל סובל מהזנחה לא רק בהיבט האקדמי, אלא בהיבט הכלכלי, הבריאותי ועוד. הצפון מוזנח לאורך שנים והתוצאות ניכרות בשטח.

כדי שסדר העדיפויות יוגדר כיאות וכדי לקבל החלטה ראויה, שממוקדת בטובת אזור הצפון ובטובת מדינת ישראל, יש להקים ועדה בעלת סמכויות הכרעה אשר לחבריה ולמוסדות אליהם הם משתייכים, אין כל אינטרס, רווח אישי או ציבורי מהקמתה או אי הקמתה של אוניברסיטה בצפון. ועדה כזו תכלול אנשי כלכלה ומשק וכן אנשי אקדמיה זרים שאין להם נגיעה למערכת בישראל.

■ הכותב הוא פרופסור מן המניין במכללת עמק יזרעאל וחבר הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במל"ג. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988