גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתוני מכירות הרכב בשלישי הראשון: מורידים הילוך בעלייה

נתוני השליש הראשון של השנה מראים על יציבות לכאורה במכירות הרכב, אבל מבצעי השיווק וימי המכירות שערכו היבואנים בתקופה מוקדמת של השנה מאותתים על התקררות בשוק ● כיצד ישפיע המצב בתעשיית הרכב העולמית על שוק הרכב המקומי בהמשך השנה, ואילו הפתעות שומר האוצר באמתחתו לכלי הרכב ההיברידיים?

פקקים / צילום: איל יצהר
פקקים / צילום: איל יצהר

נתוני מכירות הרכב בשליש הראשון של השנה, שפורסמו בשבוע שעבר, מציגים נתון מכובד. כמעט 114 אלף כלי רכב חדשים נמכרו בחודשים ינואר-אפריל, ירידה של פחות מ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנקודת מבט של חצי הכוס המלאה, זהו סימן אופטימי; למרות אווירה כללית מתוחה ומדוכדכת במשק ולמרות, שענפי סחר רבים מדשדשים במקום, שוק הרכב מפגין חוסן.

מנגד, אם מאמצים את זווית חצי הכוס הריקה, די ברור שמדובר בשוק שלוחץ על דוושת הגז ושורף הרבה דלק שיווקי רק כדי לשמור על מומנטום בעלייה, יש לכך לא מעט אינדיקציות. מתחילת השנה ספרנו בענף לא פחות מ-15 מבצעי שיווק וימי מכירות מקיפים של מותג (ולא על דגם בודד). חלק מאירועי המכירות התקיימו כבר בחודשים ינואר-פברואר, תקופה בה הביקוש הטבעי לרכב חדש נמצא בדרך כלל בשיא. רובם היו אגרסיביים למדי, עם הנחות ישירות ועקיפות (אבזור) בשווי דו-ספרתי.

גם ההזמנות של הלקוחות המוסדיים מדשדשות וחלק לא מבוטל מהן מתמקד ברכישת רכבי השכרה עבור תיירות הפנים, בעיקר בחודש מארס, וברכישות של מלאים לא מכורים ודגמים פופולריים לצורך מכירה חוזרת במסלול "אפס קילומטרים". התוצאה, כפי שמגלה טבלת המכירות, היא ירידה רוחבית, שמקיפה כמעט את כל המותגים למעט מקרים נקודתיים, דוגמת מאזדה, מיצובישי וניסאן. נכללים בה גם מותגים מקוריאה, יפן ואירופה שבשנים האחרונות ידעו רק עליות.

 

השפעת הכלכלה: חיובית, בעירבון מוגבל

אבל אנחנו התכנסנו כדי לנסות ולחזות את המשך השנה בענף, וכאן אנחנו משתמשים בשיטה הרגילה שלנו לניתוח על פי שלושה מעגלים מרכזיים שמשפיעים על שוק הרכב הישראלי - הכלכלה, שוק הרכב העולמי והרגולטור.

במשתנים הכלכליים המרכזיים שמשפיעים על מכירות הרכב בישראל לא חל שינוי מהותי מתחילת השנה ובאופן כללי הם עדיין די חיוביים מבחינת הענף. אמנם כל מטבעות יבוא הרכב התחזקו מתחילת השנה, בהובלת ההין היפני (7.6%). אבל בהתחשב בכך שרוב המחירונים הרשמיים של היבואנים לדגמי הרכב הפופולריים בישראל עדיין מבוססים על שערי חליפין היסטוריים גבוהים משמעותית, עדיין קיימת בענף שכבת שומן די משמעותית שמאפשרת הנחות לפרטיים ולמוסדיים.

אם להסתמך על הנתונים הממשלתיים הרשמיים המשק עדיין מפגין יציבות ואפילו צמיחה צנועה. התעסוקה נושקת לשיא והריבית עדיין אפסית. המשמעות היא מקורות הכנסה יציבים לצד אשראי בנקאי וחוץ בנקאי זמין בריבית נמוכה מאד, ומנגד היעדר מוטיבציה להשקעה. במילים אחרות, עידוד לצריכה.

למותר לציין, שרכב פרטי חדש היה ונשאר מוצר הצריכה החביב על צרכנים בעלי הכנסה פנויה בישראל ובהיעדר תחבורה ציבורית זמינה 24/7, הוא גם אמצעי התחבורה הדומיננטי. משהו בנוסח "אם כבר לעמוד ארבע שעות ביום בפקקים, אז לפחות שזה יהיה ברכב חדש ומפנק".

ישנן עוד כמה מהמורות מקומיות כמו עודפי מלאי של רכב משומש שמכבידים על הענף. אבל איכשהו, בשיטת "מצליח" הישראלית הידועה, השוק מצליח להתעלם מהן.

כאמור זהו רקע כלכלי חיובי ליציבות/צמיחה בשוק הרכב, אבל אנחנו חייבים להוסיף, בצער, את ההסתייגות הרגילה: ישראל היא לא הולנד ולא דנמרק ואופק החיזוי העסקי שלנו מוגבל, כתמיד, על ידי ענני המתיחות הביטחונית. אין צורך בתרחישי יום הדין כדי להשפיע על שוק הרכב המקומי: אפילו מתיחות "מילולית" בצפון ו/או בדרום יכולה לייבש את התיירות הנכנסת ולגלח 5%-15% מהמכירות בשוק. אבל מכיוון שאנחנו אופטימיים מטבענו נתעלם מהעננים הללו.

תעשיית הרכב: פוטנציאל לציידי מציאות

המצב במעגל החיצוני של תעשיית הרכב העולמית, ובעיקר באירופה שהיא המשפיעה ביותר מבחינתנו, אינו מזהיר כיום וזו דווקא אינדיקציה חיובית אם מאמצים את הכלל "מה שרע ליצרנים בחו"ל, טוב ליבואנים ולצרכנים בישראל".

מכירות הרכב החדש במערב ובמזרח אירופה לא היו מזהירות בשליש הראשון של השנה, ובפני יצרני הרכב ניצבים בקשיים גוברים והולכים, אולי אפילו טלטלות. הברקזיט עדיין מכניס גורם גדול של אי ודאות למכירות באירופה ומנגד טרנד ה"אנטי דיזל" של ממשלות, רשויות מקומיות וצרכנים ביבשת תופס בימים אלה תאוצה ומכחיד את הביקוש לדגמים רבים בשווקי מפתח.

אפשר להוסיף לכך את המהומה המתמשכת שנלווית למעבר למבחני הפליטה החדשים והמחמירים של אירופה (WLTP), שבעטיים דגמים מסוימים עלולים להיענש בה במיסוי כבד. לנושא הזה הקדשנו בעבר טור נפרד.

התוצאה בשטח היא הצטברות של מלאים גדולים של כלי רכב, שחייבים "לעוף" בחודשים הבאים: דגמי דיזל, כלי רכב לא מכורים שמותאמים עדיין למבחני הפליטה הישנים ועתידים להיענש במס כבד, וכדומה. מכיוון שהצרכן הישראלי פחות רגיש לנושאים סביבתיים מאשר אירופה, ואין מצפון שאי אפשר להלבין באמצעות הנחות, התקופה הנוכחית מספקת הזדמנות עסקית טובה לציידי סטוקים נמרצים, היכולים לרכוש כיום באירופה ומחוצה לה מלאים במחירי חיסול. הנהנים העיקריים יהיו בעיקר סוחרי היבוא האישי והעקיף, אבל לא נופתע אם גם כמה וכמה יבואנים סדירים בישראל יקפצו על ההזדמנות "לתפוס את היצרן בפינה" וליהנות ממחירים שיתורגמו בישראל ליתרון תחרותי.

הרגולטור: היברידיות (ועוד) על הכוונת

המעגל השלישי, והחשאי ביותר עד כה, הוא מעגל הרגולציה. כבר אמרנו לא פעם: במדינת ישראל כל רכב חדש נושא על גבו חטוטרת מס ענקית וכמעט כל היבט של השוק מעוצב ונשלט על ידי רגולציות שונות, ולעיתים משונות וייחודיות, ועל ידי קבוצות לחץ ולובי. לפיכך לשינויי רגולציה יש יכולת להשפיע על שוק הרכב לא רק בטווח הרחוק אלא אפילו ברמה המיידית והטקטית.

בינתיים הרגולטור שומר על שתיקה בכל הנוגע לכוונותיו ביחס לשוק הרכב, לא מעט בשל מדיניותו המוכרת של שר האוצר שלא להרגיז אף אחד. אבל מאחורי הקלעים הולכות ומתגבשות כיום תוכניות מגירה, שעשויות להפוך לרפורמות מהותיות כבר בעתיד הנראה לעין.

דוגמה אחת היא הטבת המס הירוקה שניתנת בישראל לכלי רכב היברידיים (מס קניה של 30% בלבד במקום עד 83% על רכב רגיל). המונח "הטבת מס" הוא אחד הפחות חביבים על אנשי האוצר וכמו שהסביר לנו פעם פקיד בכיר ברשות המסים: "הטבות מס הן כמו עשבים שוטים. אם אתה לא מנכש אותם בזמן הם משתלטים על הגינה".

מנקודת המבט של האוצר, זה בדיוק מה שקורה כיום בשוק הרכב ההיברידי. בשלושת החודשים הראשונים של 2018 נמכרו בישראל כמעט עשרת אלפים כלי רכב היברידיים. זה אומר, בהערכה זהירה, קצב של 30-35 אלף מכירות בחישוב שנתי. בהנחה שהמכירות הללו באות על חשבון מכירות של כלי רכב עם מס קנייה רגיל, המשמעות היא אובדן מס הנאמד בכ-20 אלף שקל לכל רכב.

לכך יש להוסיף את ההנחה החודשית בשווי השימוש של כ-500 שקל לרכב היברידי, וכמובן את הטבות המס על כלי רכב היברידיים-נטענים, שרובם יוקרתיים. מכירותיהם של אלה אמנפ נמוכות יותר, אך עלות הטבת המס עליהם למדינה גדולה משמעותית.

בהערכה זהירה, העלות המצרפית של הטבת המס על כלי רכב היברידיים עשויה להגיע השנה לכ-700 מיליון שקל. זה סכום גדול משמעותית מחצי מיליארד השקלים, שאותם הסכימו פקידי האוצר - בחריקת שיניים - להקצות להטבה הזו כאשר החליט שר האוצר להאריך את התוקף שלה בתחילת השנה.

כאמור, מדובר בהחלטה של הדרג הפוליטי, שמטרתה לא "לטלטל את הספינה" כאשר הבחירות באופק. אבל מי שסבור, שההיברידיות חסינות מפני ידם הארוכה של גובי המס ופקידי האוצר, ושהמדינה תוותר על כ-15% מההכנסות העשירות ממס קנייה על רכב, כנראה שלא מכיר את האוצר.

בדרג המקצועי של משרד האוצר מגבשים כיום את נוסחת הפליטה החדשה שעל פיה תחושב הטבת המס הירוק. הנוסחה הזו תיכנס לתוקף באפריל 2019, או לפני כן, והיא צפויה להחמיר משמעותית את הקריטריונים "הירוקים" שיידרשו כדי להשתבץ בקבוצה ירוקה 2, שהיא התנאי לקבלת הטבת המס ההיברידית.

כלומר, ההטבה תישאר, כפי שהחליט הדרג הפוליטי, אבל חלק לא מבוטל מהדגמים שנהנים ממנה כיום יישארו בחוץ. זאת, כמובן, אם ועד שהיצרנים והיבואנים בישראל ימצאו דרך לשפר את הציון הירוק, כפי שקרה בעבר.

לא נופתע כלל אם הדבר הזה יביא לדחיפה מסיבית של יבוא ומכירות של מכוניות היברידיות במחצית השנייה של השנה, שתשפיע על כלל השוק. וזו רק דוגמה אחת. באוצר יש כיום גם תוכנית מגירה מעניינת לשלב את שווי השימוש עם מס נסועה עקיף, למקרה שלחץ פוליטי של המעסיקים יביא להורדת שווי השימוש החודשי ועוד. אבל על כל אלה נספר בהזדמנות אחרת.

שוק הרכב בשליש הראשון של השנה ונתוני רכב היברידי

■ מסירות ינואר-אפריל 2018: 113,833 יחידות (שינוי לעומת התקופה המקבילה 4% -)

■ מסירות רכב היברידי (לא כולל פלאג-אין) בשליש הראשון: 14 אלף יחידות (הערכה)

■ צפי לכל 2018: כ-30 אלף יחידות

■ נתח מכלל השוק: כ-12%

■ מסירות רכב היברידיים ב-2017 (לא כולל פלאג-אין): כ-22 אלף יחידות

■ מס קנייה ממוצע לרכב פרטי: כ-45 אלף שקל

■ מס קניה ממוצע לרכב היברידי: כ-20 אלף שקל

עוד כתבות

מוטי אלמליח מנכ"ל טלרד הנכנס / צילום: ורדי כהנא

טלרד: צמצום פעילות התקשורת בארה"ב גבה מחיקת ענק בדוחות

גם ברבעון השלישי הפסדי החברה ממשיכים להיערם, ואחד הגורמים הבולטים שהעיבו על התוצאות היו ירידות ערך בהיקף כ-9 מיליון דולר, שנרשמו בגין שירותי תקשורת אלחוטית בפס רחב (BWA) שהיא מספקת בארה"ב

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

נתניהו וריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס

עמנואל "מאני" פאקיו. מתאגרף, פוליטיקאי ושחקן / צילום: Joe Camporeale, רויטרס

כוכב הקריפטו: מי הסלב הבא שינפיק מטבע?

הנפקת המטבע הדיגיטלי של כוכב האגרוף הפיליפיני "מאני" פקיאו בחודש שעבר ציינה שלב חדש בשימוש בטכנולוגיה למונטיזציה של הערצת המונים ● מטבע ליברה לסלבריטאים כנראה לא יגיע בקרוב, אבל אפשר לפנטז על הפוטנציאל

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

אפקט בואינג: ריאנאייר תסגור את הקו לנירנברג בחודש מרץ הקרוב

חברת הלואו קוסט מנמקת את המהלך בעיכוב בקבלת מטוסי הבואינג 737 מקס 10 ● המשמעות – ביטול הקו הישיר מת"א לנירנברג שבגרמניה הפועל כיום בתדירות של שתי טיסות שבועיות

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער מבקש מחברי הליכוד: הורו על פריימריז לראשות המפלגה

אחרי שכשל הסיכוי להקמת ממשלת אחדות, בליכוד נערכים לפיזור הכנסת החל מ-11 בדצמבר, ובמפלגה דורשים לקבוע התמודדות על ראשות המפלגה ● "קיום התמודדות אינה רק עמידה על זכותו של חבר התנועה, היא חובה החקוקה בחוקת התנועה", אמר סער

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

ההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות צפויות לצמוח בשנת 2020

הסיבה לגידול הצפוי בהכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה, היא נוסחת העדכון של משרדי הפנים והאוצר שלפיה המס המוניציפלי יעלה החל משנת 2020 ב-2.58%

דקטלון תל אביב / צילום: יחצ

ענקית הספורט הצרפתית דקטלון מקימה מרכז לוגיסטי בישראל

בין המועמדות להקמת המרכז: החברה לפיתוח קיסריה • דקטלון חתמה חוזים לפתיחת שלוש חנויות נוספות בארץ

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

ממש ברגע האחרון: ה"הפתעות" שהחביאו ח. מר טלרד, אחים יעקובי ושמן תעשיות

השריפה בחוף שמן בחיפה הסבה לחברה שמן נזק של יותר מ-10 מיליון שקל ● פרויקט של ח. מר באיים הקריביים שלא הושלם בזמן עלה לחברה בהפסדים ● צמצום פעילות התקשורת של חברת טלדר בארה"ב גבה מחירת ענק בדוחות, ואילו בקבוצת אחים יעקובי הניסיון לשקם את חברת אורתם סהר נגמר בהסדר חוב

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו

על בד דימונה / צילום: יח"צ

קריסתן של מניות חברות הבדים נמשכת - ותוצאות הרבעון אינן מעודדות

בזמן שמדדי המניות המובילים קרובים לשיא, ספגו מניות מגזר הבדים ירידות משמעותיות מתחילת 2019 והתרחקו 35%-70% מהשיא שרשמו בשנים 2016-2017 בבורסת ת"א ● אף אחת מארבע החברות - שלא"ג, עלבד, ספאנטק ואבגול - לא הצליחה לשפר את הכנסותיה ברבעון השלישי של 2019

ראובן הריסון (מימין) ורובי כיטוב, מייסדי חברת תופין (Tufin), בבורסת ניו יורק / צילום: יח"צ

הגדילו את המימוש: קרנות ההשקעה המחזיקות בתופין הישראלית מכרו מניות ביותר מ-70 מיליון דולר

שתי הקרנות עשויות להגדיל את היקף המכירה אם חתמי ההנפקה יבחרו לרכוש מהן עוד מניות ● במקרה שמרקר תממש את אופציית החתמים, היא תרד להחזקה של 12.3% מהחברה, וקטליסט תהפוך לבעלת המניות הגדולה בתופין

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

מריו קופל פרופיל / צילום: אילן בשור

ארזים זכתה במכרז רמ"י לבניית 199 דירות באור יהודה

החברה, שבשליטת האחים גילי ויואל עזריה, תבנה את הפרויקט שחלקו (60%) מחיר למשתכן וחלקו דירות שישווקו בשוק החופשי ● התמורה הכוללת עבור הקרקע והוצאות פיתוח נאמדת בכ-97 מיליון שקל

אבי ברזילי, מנכ"ל אפריקה נכסים / צילום: אירנה קוסטינסקי

ביג מגדילה את ההימור על אפי נכסים: רכשה מניות נוספות של חברת הנדל"ן המניב ביותר מ-400 מיליון שקל

בעקבות ההשקעה, שבוצעה במסגרת הנפקת מניות, הגדילה ביג את שיעור החזקתה באפי נכסים, המתנהלת ללא גרעין שליטה, ל-20% בהשקעה כוללת של 725 מיליון שקל ● מגה אור, המחזיקה ב-13% ממניות אפי נכסים, שמרה על חלקה בהשקעה של 83 מיליון שקל