גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ערוץ 10 נתפס אצל הערבים כפחות מיינסטרים ויותר ביקורתי"

תעשיית הטלוויזיה וכלי התקשורת העדיפו תמיד לדבוק בנתוני הרייטינג שמשקפים רק את האוכלוסייה היהודית, אבל כשבוחנים את הנתונים המלאים מתגלים נתונים מעניינים ● במה צופים ערביי ישראל, למה קשה למדוד אותם והאם המדידה שלהם היא בכלל מדויקת?

צבי יחזקאלי / צילום: רונן פדידה
צבי יחזקאלי / צילום: רונן פדידה

פחות מ-6,000 איש הטריחו את עצמם שלשום כדי לצפות בגיא פינס, אחת מתוכניות הדגל של קשת; בחצי גמר האירוויזיון שלשום צפו רק כעשרת אלפים איש, ואל הפרק של האח הגדול ששודר בתחילת השבוע ברשת הגיעו רק כ-18 אלף צופים. טוב, לא צריך להיבהל, אלה נתוני הצפייה רק בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית בישראל, זאת שבדרך כלל לא נלקחת בחשבון בנתוני הרייטינג שבהם התרגלה התעשייה לעסוק.

בישראל השתרש הנוהג להתייחס לנתוני הרייטינג הנמדדים רק בקרב בתי-אב יהודיים. על-פניו, האינטרס לכך ברור: היות שרק מעטים מקרב אוכלוסיית הלא-יהודיים צופים בערוצי הברודקאסט, הכנסתם לתוך המשוואה מקטינה את אחוז הצפייה הסופי שמתקבל והופכת אותו לפחות מרשים (ההתייחסות דווקא לנתון של שיעור בתי-האב שצפו, שהוא בעייתי בפני עצמו, היא עניין נפרד שלא יידון כאן). ההפרדה הזאת גם מעלה באופן טבעי תחושות לא נוחות של הדרה על רקע של לאום ויחס מפלה כלפי המיעוט הערבי הגדול שחי כאן, שמהווה על-פי נתוני הלמ"ס כ-21% מאוכלוסיית ישראל.

האם יש סיבה אמיתית לתת בולטות תקשורתית לרייטינג הנמדד רק בקרב האוכלוסייה היהודית? עד כמה מדויק האופן שבו נמדדת הצפייה באוכלוסייה הערבית? מדוע כל-כך מעט ערבים צופים בערוצים המרכזיים הישראלים? ומה גורם לאלה שכן עושים זאת להעדיף בצורה ברורה את ערוץ 10?

תוכניות ערוץ 10

1. הנתונים

ראשית, הנתונים. בשבוע שעבר התוכנית הנצפית ביותר בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית ששודרה בערוצי הברודקאסט היא משחק ליגת האלופות בין ריאל מדריד לבאיירן מינכן ששודר ברשת. במשחק צפו 61.8 אלף צופים, שמהווים בסך הכול 3.8% מכלל האוכלוסייה הערבית הנדגמת (לא לבלבל עם נתוני האחוזים שמתקבלים מפילוח לפי בתי-אב שהם גבוהים בהרבה). בוועדה למדרוג מציינים כי במשדר פופולרי ממוצע צופים בערוצי הברודקאסט כ-30 אלף איש מהמגזר הלא-יהודי, כלומר פחות מ-2% מהאוכלוסייה הנדגמת.

אם הנתונים הללו לא מאוד מפתיעים, האוכלוסייה הערבית כידוע צופה בטלוויזיה בעיקר באמצעות צלחות לוויין שבאמצעותן הם קולטים את הערוצים הערביים הפופולריים באזור. כן מפתיע לגלות כי בקרב אותם ערבים שבכל זאת צופים בערוצי הברודקאסט נרשמת העדפה בולטת לערוץ עשר.

כך, שמונה מתוך עשר התוכניות הנצפות ביותר בשבוע החולף הן של ערוץ עשר, ומבין 10 התוכניות הנצפות מאז הפיצול 9 הן של ערוץ עשר. הנתונים הם כאמור נמוכים מאוד, בין 40 אלף ל-20 אלף צופים לתוכנית בממוצע, אך עקביים, והם בולטים במיוחד על רקע העובדה שבמגזר היהודי עשר הוא הערוץ המסחרי הקטן והחלש יותר, שהמודל העסקי שלו מכתיב לו תוכניות בעלויות צנועות יחסית, תוך שהוא מותיר את ההובלה בטבלאות הרייטינג לקשת ולרשת שעד לאחרונה שידרו במשותף בערוץ 2.

נתוני סקר עומק שנעשה עבור לפ"מ על-ידי הגל החדש ופורסמו באתר העין השביעית, מגבים את המגמה הזאת, אם כי לא באותה עוצמה. על-פי הסקר, שנערך ב-2016 לפני פיצול ערוץ 2, נרשם שוויון בין שני הערוצים, כש-30% העידו שצפו לפחות שעה בשבוע בערוץ 2, ו-29% העידו שצפו לפחות שעה בשבוע בערוץ 10. 63% מהנסקרים העידו כי אינם צופים כלל בערוצים הישראליים.

הנתונים הללו לא מפתיעים את פרופ' אמל ג'מאל מאוניברסיטת ת"א שמנטר את הרגלי הצפייה בקרב המגזר הערבי למעלה מעשור. "התופעה הזאת עולה גם מהמחקרים שאני עשיתי. ערוץ 2 (לשעבר, שכיום מהדורת החדשות שלו עדיין משודרת בקשת וברשת -י.כ) הוא מדורת השבט: הוא מזוהה עם המיינסטרים הישראלי בצורה מאוד חזקה, עם שיח ביטחוניסטי-לאומי ועם עיתונאים כמו רוני דניאל ודני קושמרו. לעומת זאת, ערוץ 10, נתפס כיותר ביקורתי. אני לא יודע עד כמה זה נכון, אבל כך הוא נתפס. הם מזהים אותו כאנדרדוג, וכנראה שמבחינתם אם כבר לצפות בחדשות מישראל - אז ללכת לאנדרדוג".

גם בסאם ג'באר, הבעלים של ערוץ הטלוויזיה הייעודי בערבית הַלָא TV, סבור כי האזרחים הערבים שמעדיפים את ערוץ עשר עושים זאת כי "הוא נתפס ככזה שיותר יותר קרוב אליהם מבחינת איך שהוא מסקר את החדשות. אני חושב שהוא פחות מתעלם מהמגזר הערבי, וכשמישהו מתייחס למגזר הערבי אז אנשים רואים אותו".

2. המדידה

אבל האם נתוני המדידה שמספקת ועדת המדרוג בכל הנוגע לצפיית האוכלוסייה הלא-יהודית הם בכלל מדויקים וכאלה שניתן להסתמך עליהם? בוועדת המדרוג עומדים כמובן מאחורי הנתונים, אך בערוץ הַלָא TV למשל, הערוץ הייעודי בערבית שמסרב להצטרף לוועדת המדרוג בשל טענות קשות לגבי איכות המדידה, אך גם על רקע אי-יכולתו לעמוד במעמסה הכספית, מבקרים בחריפות את הנתונים וטוענים כי הם אינם ראויים.

אין מחלוקת על-כך שהמדידה של הציבור הערבי באמצעות הבדיקה ה"פולשנית" של הפיפל מיטר שמחייבת משפחה להכניס לביתה מכשיר מעקב, נתקלת בלא מעט קשיים. מנתונים שנחשפו ב"גלובס" בספטמבר 2017 עולה כי באותה תקופה חסרו בפאנל המדגם 143 איש מהאוכלוסייה הערבית, כך שבעוד שלפי חלקם באוכלוסייה המדגם היה אמור לכלול 542 ערבים - בפועל הוא כלל 399 איש בלבד.

מדובר במגמה עקבית ומתמשכת, שככל הידוע אף החריפה בהמשך השנה, ובוועדה פותרים זאת באמצעות הגדלת המשקל שניתן לכל נדגם ערבי - מה ששומר על חלקם היחסי באוכלוסייה אך מגדיל את התנודתיות ופוגם בדיוק של התוצאות.

"זה יוצר תנודתיות יותר גדולה, אבל סטטיסטית זה עובד וזה מאושר על-ידי היועץ המדעי שלנו", אומר על כך מנכ"ל הוועדה למדרוג, שמוליק שם טוב. "בגדול אנחנו כל הזמן מנסים להשלים את הגיוס של הבתים הערבים. כדי לגייס בית ערבי אני צריך לנסות בערך פי ארבעה, אפילו יותר, עד שאני מקבל הסכמה, אז זה כרוך בהרבה יותר כסף והרבה יותר מאמץ. הם גם נופלים לנו יותר מהר (כלומר, התחלופה גבוהה יותר), אבל למרות זאת אני לא חושב שהמדידה שלהם לא טובה או לא מדויקת".

3. הפרסום

בסופו של דבר, נתוני הרייטינג נועדו לשרת את המפרסמים. מדוע, אם כן, אלה, שאמורים להיות מונעים משיקולים עסקיים בלבד לא רואים בציבור הערבי קהל יעד פוטנציאלי לפרסומות שהם משדרים? בהַלָא TV, ערוץ טלוויזיה שפועל בתקציב שנתי מגוחך של מיליוני שקלים בודדים ונאבק על חייו, יש באופן טבעי כעס גדול כלפי ההתנהלות הזאת.

"נוח למפרסם הישראלי להתעלם מהמגזר הערבי כי מה זה לפרסם אצלנו? זה פרסום שהם (המנכ"לים ובכירי החברות - י.כ) הרי לא רואים, אז זה פחות מעניין אותם", אומר ג'אבר. "אני מתפלא על חברות שמתעלמות לגמרי מהמגזר הזה כאילו הוא לא קיים. אני לא בטוח שאלה שמתעלמים מאיתנו הם עושים בשכל. בינתיים הציבור הערבי עוד לא הפנים מה שקורה מהבחינה הזאת, אבל אני לא פוסל את האפשרות שבמקודם או במאוחר הוא יתחיל להתנהג כמו החרדים ויחליט שאם תנובה (כדוגמה) לא מפרסמת אצלנו - אנחנו נחרים את תנובה".

ג'אבר מדבר על פרסום ייעודי בערוץ שלו שפונה רק לאוכלוסייה הזאת, אבל האם המפרסמים לא מעוניינים למדוד את הערבים שצופים בפרסומות בעברית שהם ממילא משדרים בערוצים הכלליים? רוני ארן, מנכ"ל חברת הרכש מדיה TMF וחבר בוועדת המדרוג, מסביר ש"מעט מאוד לקוחות מערבבים בין הקהל היהודי והקהל הערבי מכיוון שבדרך כלל זה קריאטיב שונה". לדבריו, "המפרסם אומר לעצמו: אם אני מחפש את הקהל הערבי אני אלך למקומות אחרים. כאן אני צריך להתמקד בקהל העיקרי. הצופים הערבים קיימים בערוצי הברודקאסט רק בשוליים, הם מורידים את הממוצע ולכן מבחינה מקצועית זה מה שנכון לעשות. זה לא עניין של גזענות או משהו".

זאת אומרת שלדעתך כאיש פרסום יש הצדקה להתמקד בנתוני המגזר היהודי.

"כן. עכשיו, אם הוועדה לא הייתה מודדת אז זה סיפור אחר, ותדע לך שלמרות שמבחינה עניינית זה הרבה יותר קשה למדוד את האוכלוסייה הערבית, וזה היה מאוד מוזיל את העלויות אם היינו אומרים בואו לא נמדוד בכלל את הערבים, זה מעולם לא עלה אפילו כהצעה, לפחות בעשר שנים שאני מסתובב שם. לא היה כזה דבר, וזה גם לא יהיה". 

מערוץ עשר נמסר בתגובה כי "ערוץ מכבד את כלל הצופים. איננו מתייחסים לצופינו לפי לאום - עיסוק מהסוג הזה הוא גזעני ולכן אין בכוונתנו להגיב לכתבה כלל". 

עוד כתבות

ישראל אייכלר מול תמר זנדברג / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הפרדה מגדרית במרחב הציבורי? תמר זנדברג וישראל אייכלר ראש בראש

סוגיות ההפרדה המגדרית באירוע לציבור החרדי בעפולה הציתה סערה ושלושה פסקי דין שונים בשבוע אחד ● האם משלם המסים צריך לשלם עבור אירועים שנוגדים את ערכיו, והאם מדינת ישראל צריכה להתערב באורחות חייהם של קהילות שונות החיות בקרבה? ● "גלובס" מפרסם את תפיסתם של תמר זנדברג וישראל אייכלר, שני פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, לגבי הפרדה מגדרית במרחב הציבורי

השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

החקירה הפלילית לא הסתיימה? עדיין אפשר לנהל נגזרת בנושא

השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש הכלכלי חידד את הסוגיה העקרונית בהחלטה הנוגעת לשתי בקשות לניהול תביעה נגזרת שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות, זאת בגין פרשת הסיוע שהעניקו עובדים בבנק ללקוחות בארה"ב להלבין הון ולהתחמק ממס

משה כחלון / צילום: רויטרס

הירידה ביבוא הרכבים הכבידה: צמיחה של 1% בלבד ברבעון השני של השנה

הירידה בהוצאה לצריכה פרטית, לצד ירידה משמעותית ביבוא כלי הרכב, הכבידו על הצמיחה ברבעון השני ● בנטרול השפעת המסים על היבוא הצמיחה הסתכמה ב-3.1%, בדומה לרבעון הראשון, לאחר עלייה של 3.2% ברבעון הראשון ● במקביל פורסמו נתוני ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2018, שהגיעה ל-7.6% מהתמ"ג - אחוז המימון הציבורי נמוך מהממוצע ב-OECD

נדב צפריר / צילום: איל יצהר

נדב צפריר, לשעבר מפקד 8200, מונה ליו"ר משותף בחברת סולאראדג'

המינוי אושר פה-אחד בדירקטוריון ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 4 מיליארד דולר ● צפריר יקבל שכר שנתי של 55 אלף דולר וכן תגמול הוני שיכלול מניות חסומות בסך 150 אלף דולר עם כניסתו לתפקיד והקצאה שנתית של מניות חסומות בסך 155 אלף דולר

רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס

השבוע שבו מתה האקרובטיקה הפוליטית: ישראל לא תהנה עוד מתמיכה דו-מפלגתית בארה"ב

במשך חצי מאה ישראל נהנתה מיחס מועדף שכמעט לא היה דוגמתו: תמיכה דו-מפלגתית גורפת בארה"ב ● כדי לקיים אותה היא הייתה זקוקה ללוליינות ● התנהלותה המגושמת בפרשת עומר-טלייב הביאה את התמיכה הזו סמוך מאוד אל קיצה ● ישראל מזוהה עכשיו עם צד פוליטי במחלוקת מרה, עם נשיא הלוחם על חייו ● פרשנות

ניוזלטר הייטק הון סיכון מנהל סטארטאפ   / צלם: save as

קנטאר מדיה זכתה במכרז על מדידת הרייטינג ל-7 השנים הבאות

גברה על חברת נילסן ● בוועדת המדרוג הוחלט להשתמש בהזדמנות זאת להשביח את שיטת המדידה באופן שתתאים לעידן החדש: לא עוד נתוני צפייה נפרדים לטלוויזיה ולדיגיטל, אלא תוצאה אחת שמאגדת את נתוני הצפייה בכל הפלטפורמות

אבי בן אסאייג / צילום: יחצ

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה ארצי בחברת אסם

זאת על רקע כוונת החברה לסגור יחידות ומפעלים ולהעביר פעילות לחו"ל ● לטענת ההסתדרות, המשמעות היא שבתוך שבועיים ההסתדרות יכולה לנקוט צעדים ארגוניים, לרבות שביתה ● אסם בתגובה: העילה האמיתית לסכסוך - העברת מפעל טבעול לקריית גת

ג'ו מויניאן / צילום: אתר החברה

בעקבות ביקורת של רשות ני"ע: מויניאן נאלצה להפחית 79 מיליון דולר משווי נכסיה במנהטן

לפי החברה, היא גילתה טעות לא מהותית בדוחותיה בעקבות שאלות שהפנתה אליה רשות ני"ע ביוני 2019, הנוגעות לסבירות הנחות מסוימות שעמדו בבסיס הערכות השווי לשני נכסים במנהטן ● הפחתת השווי העבירה את החברה להפסד נקי של כ-72 מיליון דולר ברבעון השני

אלכס שניידר, בעלים משותף של מישורים / צילום: Viktor Korotayev, רויטרס

הסכסוך בין בעלי השליטה במישורים: בלוטרייך דורש משניידר להימנע מלהמליץ על רחל תורג'מן כדח"צית בחברה

באסיפת בעלי מניות החברה המתוכננת בימים הקרובים הם יתבקשו לאשר בין היתר את מינויה של רחל תורג'מן, שאת מועמדותה העלה על הפרק אלכס שניידר ● גיל בלוטרייך במכתב לנציגי שניידר: "מוטב לבעלי השליטה שלא להציע מועמד מטעמם לדח"צ בסבב הנוכחי"

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה  / צילום: יוסי זמיר

המל"ג והטכניון בחוץ: הסדר ניגוד העניינים של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נחשף

מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן יימנע מעיסוק בענייני המועצה להשכלה גבוהה, הטכניון והמועצה האזורית גזר ומעיסוק במוסדות שבני משפחתו מועסקים בהם ● בשבועות שחלפו מאז מינויו נמתחת ביקורת רבה על אמירותיו ומעשיו של אנגלמן, שקודם לתפקיד ע"י רה"מ נתניהו

חוות גידול קנאביס בצפון הארץ / צילום: רויטרס, Amir Cohen

מהקופקסון לקנאביס: בכירה לשעבר בטבע עוברת לקנאשור

יפית שטרק, שהובילה את הפיתוח הקליני של הקופקסון, תרופת הדגל של טבע, חוברת לחברת הקנאביס קנאשור ● במקביל, דיווחה החברה על קבלת אישור מהיק"ר לעמידה בתנאי האבטחה, תקן IMC-GSP

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גנץ: "לא היה ולא יהיו פיצולים בתוך כחול לבן; יש לנו מטרה משותפת - לעשות כל מה שאנחנו יכולים למען מדינת ישראל ואזרחי ישראל"

יו"ר כחול לבן בני גנץ התייחס הערב לפרסומים על הפעלת מודיעין עסקי וחוקרים פרטיים לאיתור חפרפרת בתוך מפלגתו ● גנץ: "יש גורמים במערכת הפוליטית שהיו רוצים לשבש את הפעילות שלנו ואנחנו בסך הכל עושים צעדים מאוד נורמליים שאין בהם שום סנסציות תקשורתיות" ● גנץ התייחס בכנס גם לנושאים ביטחוניים: "ההרתעה שנוצרה לאורך השנים מול חמאס כבר לא קיימת. ההרתעה לא נשחקה - היא נמחקה"

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

חברת הפארמה החיפאית שעקפה את טבע: נובוקיור מחיפה נסחרת לפי שווי של יותר מ-9 מיליארד דולר

בחודשים האחרונים מניית נובוקיור נמצאת בנסיקה, ולא על בסיס חלום בלבד - המערכת שלה מטפלת בחולי סרטן ומאריכה חיים, ויש לה קבלות על כך ● המוצר המוביל של החברה הוא קסדת גירוי חשמלי, המיועדת להאטת התפתחות של סרטן מוח מסוג גליובלסטומה - מוצר שקיבל לפני כחודש שיפוי ביטוחי בארה"ב

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

נתניהו: "מי שמטיל חרמות עלינו, אנחנו לא מאפשרים לו כניסה"

ראש הממשלה המריא היום לקייב כדי להיפגש עם נשיא אוקראינה החדש ולדימיר זלנסקי ● בעת המראתו התייחס למצב הדרום: "אם הדבר יידרש, אנחנו נצא למערכה רחבה בלי קשר לבחירות. עם בחירות או בלי בחירות, נעשה מה שדרוש למען ביטחון ישראל" ● באשר לביקורו, אמר כי "יש לנו מאות אלפי אזרחים ישראלים שבאו מאוקראינה שמהווים קשר חי בין שתי המדינות, והקשר בינינו הולך ומתהדק"

ברזיל / צילום: רויטרס / RICARDO MORAES

"עונה חקלאית מצוינת בברזיל" חתכה את ההכנסות והרווחים של יצרנית המיצים בגן שמואל

החברה שבשליטת קיבוץ גן שמואל רשמה ירידה של 17% בהכנסות ושל 70% ברווח הנקי ברבעון השני ● "ההסבר לקיטון נובע כנראה מציפיות גבוהות לירידת מחירי רכזי פרי"

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

התביעה של המתחרים, החזרה המוזרה ממנה והכסף הגדול: מה מסתתר מאחורי מכרז "לא לדאוגוסט"?

חברת אינטלקט, אשר הפסידה במכרז להפקת פרויקט הדגל של משרד התרבות לטרגט - מפיקת חגיגות ה-70, תבעה את המשרד בטענה להעדפה של המתחרה ● אז מדוע ברגע האחרון נסוגה, אחרי שכבר פנתה לביהמ"ש? ● בענף ההפקה חוששים שמדובר רק בקדימון לטקס הדלקת המשואות

נתניהו וכחלון / צילום: אמיל סלמן-"הארץ"

כולם רוצים להיות חברתיים: ליברליזם הוא שמאלני או ימני?

שמאל - ליברלי, ימין - שמרן ● אלו סטיגמות שמלוות את הפוליטיקה הישראל ● האם אנחנו יודעים את ההגדרה הנכונה לליברליזם? ● מהו ליברליזם אמיתי? ● האזינו לפודקאסט "קטע כלכלי"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

בלי בתי ספר בימי שישי, עם מס גודש: המלצות בנק ישראל לשיפור הפריון

פריון העבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת מדינות ה-OECD, והפער הזה לא מצטמצם בשנים האחרונות ● הסיבות: איכות חינוך נמוכה, תשתיות תחבורה לא מספקות והשקעה בעיקר בענפי ההייטק ● דוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל מציע שורת המלצות, שעשויות להביא בטווח הארוך לתוספת של 20% לתוצר

מפעל חרסה הסגור בבאר שבע / צילום: איל יצהר, גלובס

סגירת מפעל חרסה בהפסד של 13 מיליון שקל פגעה בתוצאות הרבעון השני של חמת

המחיקות וההוצאות בגין סגירת המפעל גררו את חמת לעבור לשורה תפעולית שלילית ברבעון השלילי ולהפסד רבעוני של יותר מ-7 מיליון שקל ● בסיכום המחצית הראשונה צלל הרווח התפעולי ב-90% כמעט, והחברה עברה להפסד נקי של 2.5 מיליון שקל

מלחמת סחר בין ארה"ב לסין / שאטרסטוק

לקראת השבוע בשווקים: האם העליות צפויות להימשך

הפד יפרסם את פרוטוקול הישיבה האחרונה בה הוחלט להוריד את הריבית ● שוק האג"ח ימשיך לעמוד במוקד לאחר האיתות בשבוע החולף לקראת מיתון ● מחר יתפרסמו בשוק המקומי נתוני הייצור התעשייתי ופדיון בענפי המשק לחודש יוני ● ביום חמישי יפורסמו נתוני הייצור באירופה ובארה"ב ● התחזית השבועית של "גלובס"