גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכנה הגדולה של הצ'ק הפתוח לאשראי

החוב העולמי גדל בקצב מסחרר ● אבל לרוב, כשהאשראי נעלם, נעלמים גם הביקושים בשוק ● וככל שהאשראי גדול יותר, כך עמוק יותר השפל אחרי היעלמותו

אתר בנייה/ צילום: רויטרס, Arnd Wiegmann
אתר בנייה/ צילום: רויטרס, Arnd Wiegmann

במאמרינו הקודמים הצבענו על כך שהחוב העולמי גדל עתה בקצב של פי 3.5 מהגידול בתמ"ג. אבל למה בעצם? למה באופן מתמשך החוב אינו מייצר שפע שמאפשר אפילו לשלם את הריבית עליו, ואיך ייתכן כי לאורך שנים כלכלני הבנקים המרכזיים והפוליטיקאים (גם הבנקאים המרכזיים הם פוליטיקאים במובן הרחב של המילה) מכרו את הרעיון של "המרצה כלכלית" (economic stimulus), כלומר ייצור חוב, כפתרון פשוט לכל משבר כלכלי?

כדי לענות על השאלות האלו צריך להבין קודם מהו חוב ואילו סוגים של חוב קיימים.

החוב הפשוט והעתיק ביותר הוא החוב העסקי. גילו כמעט כגיל הכסף עצמו. חוקי חמורבי, 280 חוקים שנחקקו על לוח אבן ושגילם כ-3,750 שנה מימי המלך הבבלי חמורבי, מקיפים מגוון נרחב של נושאים. סעיף 50 קובע: "כל אחד הלווה כסף עבור עיבוד שדה חיטה או שומשום... ישלם למלווה את הכסף שלווה עם ריבית".

זוהי דוגמה פשוטה לחוב עסקי. הלווה משתמש בהלוואה לייצר מוצר חדש, קרי הכנסה חדשה, שממנה יפרע את החוב ואת הריבית. כדי לעמוד בהלוואה, העסק החדש היה חייב לייצר לפחות כדי החוב, הריבית, ועלות תפעולו של העסק.

בקצה השני של משפחת החובות יושב האשראי הצרכני (Consumer credit). הוא גם הצעיר במשפחה. זהו חוב הניתן לצרכנים לא לשם הקמת עסק וייצור הכנסה חדשה, אלא לשם צריכת מוצרים ושירותים. חוב זה הוא חדש לגמרי ולא היה כמעט בנמצא עד תחילת המאה העשרים. למשל, משכנתאות, שהן חלק משמעותי ממשפחת האשראי הצרכני, כמעט שלא היו קיימות עד 1920. רק לפני שבעים שנה, בשנת 1949, גודלו של שוק המשכנתאות בארה"ב היה כשליש האחוז (0.3%) מגודלו היום. החוב הצרכני אינו מייצר הכנסה כמובן, ולכן כדי לכסותו הצרכן חייב לייצר הכנסה חדשה במקום אחר או לבטל סעיפי צריכה אחרים כדי לעמוד בפירעונו.

בתווך בין שני אלו יושב החוב הממשלתי. זה אומנם עתיק בהרבה מהחוב הצרכני אלא שבעבר היה נלקח כמעט תמיד כדי לממן מלחמות ותו לא. עסקי הלוואות לממלכה היו מקצוע מסוכן בעיקר שעה שהמלך היה חסר יכולת לשלם את חובותיו.

אירוע אחד כזה חיסל את מסדר הטמפלרים. מסדר אבירים זה נוסד בתקופת מסעי הצלב וקיבל את שמו מהמקום שבו מוקמה מפקדתו לאחר כיבוש ירושלים, הר הבית, קרי המקדש - הטמפל. בגלל פריסתם הבינלאומית הפכו הטמפלרים, שדגלו בחיי עוני וצניעות אישיים, למסדר עשיר שעסק במתן שירותי מימון לעולי הרגל בין אירופה לארץ ישראל. בתחילת המאה ה-14 הסתבך פיליפ מלך צרפת "ההגון" בסדרת מלחמות כושלות עם אדוארד מלך אנגליה, "פטיש הסקוטים". כעבור עשר שנים של מלחמות, רכוש הכתר התדלדל וחובותיו של פיליפ לטמפלרים תפחו. ב-1307 נמאס החוב על המלך, הוא אסר את כל מנהיגי המסדר והעלה אותם על המוקד. עימם בעשן עלו גם חובותיו.

גידול ללא גבול תקציב הביטחון של ארהב מתנפח

הגורם המרכזי במחזורי גאות ושפל

חוב מייבא להיום את מה שעתיד להיות מיוצר מחר, ומאפשר להשתמש כבר היום ב"יבול" של מחר. אך אם המחר מגיע ו"יבול" אין, נוצרת בעיה בפירעון החוב. ברור כי חוב צרכני אינו מייצר שום יבול חדש, וגם ייצור כלי מלחמה ושריפתם בשדה הקרב אינם מייצרים "יבול" חדש. לכן כל אילו צריכים להיות ממומנים מגידול, צמיחה וייצור של "יבול" חדש במקום אחר.

אבל אפילו הלוואות עסקיות פעמים רבות אינן מייצרות את התוצאה המקווה, שממנה ניתן יהיה לפרוע אותן. אחת הסיבות לכך היא שככל שכמות ההלוואות גדלה, איכות הפרויקטים שבהם נעשה שימוש בהלוואות יורדת, וכך יותר ויותר כספים מושקעים בפרויקטים שהסיכוי לראות מהם יבול קטן והולך.

לודוויג פון מיזס נולד בגליציה כבן בכור למשפחה יהודית. בשנת 1903, בעת שלמד באוניברסיטת וינה, נחשף לעבודתו של קרל מנגר. מנגר נחשב לאחד מאבות האסכולה האוסטרית, אסכולה בכלכלה שבמרכזה עקרונות הליברליזם הקלאסי, והדוחה בתקיפות את רעיונות הסוציאליזם ואת התיאוריה הקיינסיאנית. בשנת 1912 פרסם מיזס את הספר שהקנה לו תהילת עולם "התיאוריה של כסף ואשראי" (The Theory of Money and Credit).

בספר הוא הציג לראשונה את התיאוריה שלפיה גידול בכמות הכסף בגין אשראי (להבדיל מאשראי המבוסס על כסף קיים, כלומר חיסכון של אדם אחד המלווה לאדם אחר) מהווה גורם מרכזי בייצור מחזורי העסקים של גאות ושפל (boom and bust business cycles).

המנגנון שבאמצעותו המשק, קרי מאות מיליוני הצרכנים, מאותת מה הוא סדר העדיפויות שלו ומכאן למה הוא מוכן להקצות משאבים וכמה, הוא "מנגנון המחירים". אך מנגנון זה, כך הסביר מיזס, משתבש שעה שכסף האשראי מאפשר לייצר ביקושים מלאכותיים, קרי ביקושים שאינם מבוססים על סדרי העדיפויות האמיתיים של השחקנים, אלא על האשראי החדש. בשלב זה נוצרת הגאות - הבום - עקב הביקוש החדש למוצרים שמקורו באשראי ולא בהקצאת משאבים של השחקנים.

הביקוש למוצרים כאלו תלוי אפוא בהמשך מתמיד של האשראי, אך כשנעלם האשראי חוזר המשק לסדרי העדיפויות המקוריים, והביקוש המדומה נעלם. או-אז מגיע השפל, שעה שהחברות שעסקו בייצור מוצרים שהקונים לא באמת מעוניינים בהם, קרי מוכנים להקצות להם משאבים, נאלצות להיסגר. שיבוש זה בהקצאת משאבים שמקורו בייצור אשראי כונה על ידי מיזס ושותפו פרידריך הייק בשם השקעת סרק (Malinvestment).

השקעות הסרק והעוסקים בהם נעלמים, אך הם מותירים אחריהם משאבים מבוזבזים וחובות שאינם ניתנים לפירעון. ככל שבועת האשראי גדולה יותר, כך גדלות השקעות הסרק וכך גדולים הגאות והשפל שבעקבותיהן.

סופה של בועת האשראי לנדל"ן

בועת האשראי לנדל"ן של השנים 2002-2008 הייתה דוגמה קלאסית למחזור של גאות ושפל. הגידול המתמיד באשראי לדיור (משכנתאות) יצר גידול מתמשך בביקושים, אלו גרמו לעלייה מתמשכת במחירים, שהזינו עוד ביקושים.

כך נבנו בין השנים 2002-2006 כ-2.2 מיליון יחידות דיור יותר מאשר בחמש השנים שקדמו. לגידול הזה בבנייה לא היה שום קשר לשינוי בטעמי הצרכנים, לשינוי בסדר העדיפויות שלהם או לשינויים דמוגרפיים. כולו נבע מהגידול באשראי וכל "עם אמריקה" הצטרף לחגיגה. ספריות הפכו למשקיעות נדל"ן, ועשרות אלפים בעלי עבר פלילי הפכו לסוכני משכנתאות.

הסוף ידוע; לבנייה הגוברת, אותן 2.2 מיליון יחידות דיור, לא היו לקוחות סופיים, שוכרים או קונים אמיתיים. והבום, שאותו החל הבנק המרכזי דרך שערי ריבית נמוכים במיוחד, הגיע לסיומו. בועת האשראי החלה לשחרר אוויר, תוך שהיא מאיימת לגרור את העולם לתוהו ובוהו כלכלי. זאת להפתעתם הגמורה של קברניטי וול סטריט והפדרל ריזרב, אשר עד הרגע האחרון סירבו להכיר בקטסטרופה מעשה ידיהם, חרף אזהרות רבות שקיבלו ממשקיעים, ממנהלי קרנות ומאקדמאים.

את התיאוריה, שעליה עתיד פרידריך הייק לקבל פרס נובל לכלכלה בשנת 1974, סיכם מיזס: "אין דרך למנוע התמוטטות של גאות (בום) הנוצרת בגין הרחבת האשראי. השאלה היחידה היא אם המשבר יבוא קודם עקב הפסקה מרצון של הרחבת והגדלת האשראי או מאוחר יותר, כקטסטרופה טוטאלית של המטבע והמערכת המעורבים בבועת האשראי".

כל התהליכים האלו הוחרפו מאז 1971, שעה שהוסרו כל המגבלות על ייצור כסף-חוב.

לא מקבלים החלטות קשות

ההחלטות הכלכליות הן תמיד בחירה בין אלטרנטיבות וסדרי עדיפויות. אך אם ניתן לממן כל דבר בחוב, אין לפוליטיקאים כל תמריץ לקבל החלטות קשות ואין להם שום עניין ביעילות הארגון שבאחריותם, קרי הממשלה.

אם ממשלת ארה"ב הייתה צריכה לחיות בתקציב מאוזן, היא הייתה צריכה לשקול אם 800 בסיסים צבאיים בשמונים מדינות בכל רחבי העולם באמת נחוצים למיסטר ג'ו מנברסקה יותר מאשר למשל לשלם לו את קצבת הביטוח הלאומי שממנה הוא חי; או אם יש הצדקה לבזבז 18.5% מהתמ"ג על בריאות בשעה שגרמניה ואוסטרליה למשל מוציאות רק מעט יותר ממחצית הסכום הזה.

האפשרות להגדיל את החוב ללא גבול מאפשרת לסקטור הממשלתי והפרטי כאחד להימנע מהחלטות קשות, כמו מלחמה מתמדת בגידול המנגנון, הביורוקרטיה והשחיתות המאורגנת. צ'ק פתוח לאשראי הוא אפוא הדלק שמניע חוסר תחרות וחוסר יעילות, ומביא על כן להקטנה מתמשכת בצמיחה.

כלל המשק האמריקאי נמצא בחוב של כ-69 טריליון דולר. בריבית ממוצעת של 3.5% הוא צריך לגדול בכ-2.4 טריליון דולר בשנה רק כדי לממן את הריבית על החוב הזה. גידול כזה מצריך צמיחה של כ-12%. הגידול האמיתי בקושי עומד על 2%. בשנת 2016 צמח המשק האמריקאי ב-580 מיליארד דולר, ובה בשעה החוב גדל בכ-1.8 טריליון דולר. הפער הושלם בחוב נוסף.

באירופה, בסין וביפן התמונה אינה ורודה יותר. כדי להחזיר את המשקים לשפיות, לפחות 50% של החוב יצטרך להיעלם. מחיקה כזו יכולה לקרות באחת משתי דרכים: דרך ירידה דרמטית בערכו, כלומר באמצעות אינפלציה מסיבית, או דרך "תספורות" רשמיות. ומאחר שכל חוב הוא נכס של בעליו המצפה לתשלומו באחד הימים, ברור מה תהיה המשמעות של מחיקה כזו.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר, הסגר הכללי יימשך עד מחר; מניין המתים בישראל עלה ל-79

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד ● 9,755 בני אדם נדבקו עד כה בנגיף בהם 165 במצב קשה ו-119 מונשמים

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

משרד האוצר בהבהרה חריגה: "הסגר יוסר בבוקר כמתוכנן"

במשרד הבריאות ביקשו להאריך את המגבלות שהוטלו ערב ליל הסדר ובראשן תנועה בין הערים ● במשרד האוצר מתנגדים ובהודעה חריגה מסרו הערב כי המגבלות יוסרו בשש בבוקר כמתוכנן

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום ● טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר ההודעה "ברני בחוץ!"

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עליות חדות בסיום המסחר בוול סטריט לאחר שסנדרס פרש מהמרוץ לנשיאות

הסנאטור ברני סנדרס נשר מהמירוץ לנשיאות ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל

לפי בדיקת ארגון התעופה העולמי, משבר הקורונה עומד לפגוע משמעותית בענף התעופה בישראל ויוביל לירידה משמעותית של מיליוני נוסעים בביקוש לטיסות ● המחזור הכספי של החברות הישראליות צפוי לרדת בכ-2.3 מיליארד דולר בעקבות עוצר הטיסות

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

דגלי בריטניה ודגלי האיחוד האירופי מונפים מול הפרלמנט בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתקרבים להדפסת כסף: בנק אוף אינגלנד יספק מימון זמני לממשלת בריטניה

זאת על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה ● בהודעה הרשמית לא פורט סכום המזומן אותו יעביר הבנק אוף אינגלנד לממשלה

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשורת החג לעצמאים: מענק הפיצוי יעלה ל-10,500 שקל באפריל

מאבק העצמאים והביקורת שמתח "גלובס" על החורים בסיוע נשאו פרי: אמש הגיע האוצר לסיכום כי מענק אפריל יוגדל, יבוטל חישוב הכנסות בני הזוג יחד וגם שכירים בעלי שליטה יזכו לפיצוי

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים