למה ירושלים לא מצליחה להפוך למרכז מטרופוליני?

ישראל חוגגת 70, אבל בירתה מתבוססת בעוני ובדלות • רק 62% מתקציב העירייה מקורו בהכנסות עצמיות, ורוב המועסקים הם תושבי העיר כי אחרים מעדיפים לנסוע לתל אביב או להרצליה • "חייבים למשוך לעיר פעילות כלכלית"

הכניסה לירושלים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכניסה לירושלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בירת מדינת ישראל, שגם זכתה אמש לארח את האירוויזיון בשנה הבאה, כמעט שאינה מתפקדת כמרכז מטרופוליני - כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים לחקר ישראל, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה ביום ירושלים. במילים אחרות, בשנת 2018, 70 שנים אחרי הקמת המדינה, ירושלים אינה מהווה מוקד משיכה תעסוקתי משמעותי, וממשיכה להיות עיר ענייה שאינה מסוגלת לספק לתושביה שירותים ברמה נאותה.

ההכנסות העצמיות בתקציב משקפות למעשה את מידת העצמאות של הרשות המקומית. בעיריית ירושלים, 62% מההכנסות בתקציב הרגיל הן עצמיות, לעומת 82% בתל אביב. כלל התקציב של עיריית ירושלים נראה במבט ראשון דומה לזה של תל אביב, אך כאשר בודקים את התקציב ביחס לאוכלוסייה (המקבלת שירות מהעירייה), נראה כי תקציב עיריית תל אביב גדול פי שניים מזה של עיריית ירושלים (14,800 לעומת 7,200 שקל לנפש בהתאמה).

השילוב של תקציב גבוה עם מידת עצמאות גדולה מאפשר לתל אביב לגוון את השירותים לאוכלוסייתה ולאוכלוסיית המטרופולין כולה (ולמעשה כל אוכלוסיית ישראל המקבלת שירות בצורה ישירה או עקיפה מהעיר תל אביב), ולפעול לפיתוח ולשימור מעמדה כמרכז מטרופולינים מוביל.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בעיר ירושלים מועסקים 329,100 איש ואישה, אך רובם הגדול (252,000 או 77%) הם תושבי העיר. היוממים, כלומר, אלה שמגיעים לעבוד מדי יום ממקומות אחרים, הם רק 23%, כלומר, 77,100 אנשים. לשם השוואה, בתל אביב רק 39% מהמועסקים הם תושבי העיר, ואת היתר (257,100 מועסקים, או 61%) מושכת תל אביב ממקומות אחרים.

רוב המועסקים הם תושבי העיר
 רוב המועסקים הם תושבי העיר

יאיר אסף שפירא, חוקר במכון ירושלים, מסביר שלהכנסה מתעסוקה יש משמעות קריטית לקיומה של העיר: "עיר המשמשת מרכז מטרופוליני יוצרת לעצמה הכנסה המושתתת על הערך המוסף אותו מייצרים המועסקים הנכנסים לעיר בכל בוקר. באופן פשטני ניתן להציג זאת כהכנסה מארנונה גבוהה שאותה משלמים מקומות העבודה בהם מועסקים תושבי המטרופולין העובדים בעיר, בתוספת הארנונה אותה משלמים המקומות המספקים שירותים לעובדים ולמקומות העבודה (השפעות מכפיל - מסעדות, חנויות, בתי דפוס, עורכי דין וכולי). ככל שהעיר מושכת יותר פעילות כלכלית, כך גדל בסיס הארנונה שלה.

"מנגד, שירותים כמו חינוך ורווחה, העולים כסף רב, מוטלים על כתפי הרשויות בהן מתגוררים תושבי המטרופולין, ולא על העיר המרכזית".

ומאיפה מגיעים המועסקים בירושלים? לדברי שפירא, מחוז ירושלים ואזור יהודה ושומרון הוא האזור המטרופוליני של ירושלים. רוב המועסקים היוממים בירושלים (52,600) מגיעים מהסביבה.

לדברי שפירא, ירושלים לא מצליחה להפוך למטרופולין משום שאין לה את העורף המטרופוליני שיש לתל אביב בדמות ערים בינוניות שמקיפות אותה כמעין טבעת מעובה: "כשבודקים את מטרופולין ירושלים מגלים שרוב תושבי המטרופולין הם גם תושבי העיר עצמה".

באופן פרדוקסלי, הפריפריה הטבעית של העיר, כלומר תושבי הישובים שנמצאים מעבר לגדר ההפרדה (הערים רמאללה, בית לחם, חברון והפרברים שלהן), אינם חלק מהמרחב המטרופוליני.

כשמסתכלים קדימה, לא רואים שהמצב עתיד להשתנות, שכן בשונה מתל אביב, בירושלים מרבית התחלות הבנייה הן למטרת מגורים: "הרבה מאוד אנשים מדברים על זה שחשוב שירושלים תמשוך תושבים, ואם אני רוצה להיות בוטה, תושבים יהודים. שומעים את זה הרבה מאוד בקרב מקבלי החלטות. אני חושב הפוך. אני חושב שירושלים צריכה למשוך פעילות כלכלית. אני חושב שפרויקט המע"ר המוקם בימים אלה בכניסה לירושלים מצוין. הוא יוצר ביקוש מושהה, כלומר ברגע שייבנו הבניינים יבואו גם חברות ומועסקים ויהיה אזור מסחרי. אם המועסקים יגיעו מבחוץ זה יהיה מצוין. ככה עובדת עיר מטרופולינית".

"אין סיבה להגיע דווקא לירושלים"

ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה אינה אופטימית כמו שפירא. "לירושלים יש המון מתחרים על הדרך. עסקים שרוצים להתמקם בירושלים צריכים סיבה טובה להגיע אליה. העולם מתנהל סביב מרכז תל אביב וכולם רוצים לעבוד כאן. באזור שבין תל אביב לירושלים יש הרבה מאוד הזדמנויות לפיתוח שטחי תעסוקה: בת ים, ראשון לציון, נס ציונה, שוהם, מודיעין, בית שמש, נוה אילן ועוד. כל שטחי התעסוקה האלה מפותחים במקביל. אין שום סיבה להגיע לירושלים.

"במרחב ירושלים יש 5 מליון מ"ר שטחי תעסוקה. בעיר ירושלים עצמה יש 2.7 מליון מ"ר שטחי תעסוקה, מהם 1.7 מליון מ"ר משרדים. במקביל מפתחים עוד כמה מוקדים בבת אחת - שער העיר, גבעת שאול, עטרות, הר חוצבים, שער בנימין, צומת אורה. יש להבין שקידום שטחי התעסוקה יהיה מאד איטי. זה לא יקרה בשנים הקרובות. זה שעיריית ירושלים מתכננת לטווח של 30 שנים זה בסדר, אבל זה לא ילך בקלות".

"ירושלים היא הדוגמא היחידה בארץ למטרופולין"

אבנר סעדון, כלכלן, לשעבר עובד האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה וכיום ראש האגף למדיניות תכנון של עיריית ירושלים, לא מקבל את הטענה של מכון ירושלים בדבר חולשתה של ירושלים. לדבריו העיר היא דווקא המטרופולין היחיד בארץ וזה מקור עוצמתה: "בירושלים יש כ-900,000 איש, בת"א כ-400,000 איש. בכל שכונה של ירושלים יש כמו עיר קטנה ליד ת"א. אזור, גבעתיים ורמת גן הן כמו שכונה של ירושלים. הגבול המוניציפלי לא אומר שום דבר. זה עיוות רגולטורי ישן ולא רלוונטי.

"מטרופולין ירושלים זה בעיקר העיר ירושלים. אנחנו בערך 70% מכל האוכלוסיה של מטרופולין ירושלים. ת"א היא כ-11% מתוך מטרופולין ת"א, שמתחיל בחדרה ומסתיים ליד אשקלון. ת"א מייבאת מועסקים שחוזרים בלילה לישון במקומות אחרים. אנשים צורכים שירותים בראש העין ועובדים בת"א. לת"א יש אולי יותר שטח עסקי מאשר ירושלים אבל, זה בא על חשבון רשויות אחרות. ירושלים לא גונבת עסקים או ארנונה ממעלה אדומים ופסגת זאב. אתה יכול לראות ש85% מהירושלמים עובדים בירושלים.

"ראש העיר עומד להגיד בשבוע הבא בכנסת, שצריך לעשות שינויים פרדיגמטיים במדינת ישראל. צריך כאן 7,8 מטרופולינים. כשאנחנו עושים אוטובוס, אנחנו יכולים להביא אנשים בקו אחד מנוה יעקב, דרך מרכז העיר עד לגילה. במטרופולין ת"א זה אומר לעבור שמונה רשויות, וזה ויכוח עם כל רשות. הדרך היחידה לפתח את המדינה, וזה היתרון של ירושלים, זה שיש רשות אחת. תראה כמה זמן מתבחבשים על הקו האדום בת"א. ירושלים היא המטרופולין היחיד".

מה זה אומר על העסקים בעיר?

"התעסוקה מתפתחת על הצמתים הראשיים. ככה זה בעזריאלי, ציר האיילון, כולל הרצליה פיתוח, כביש 5, רעננה, כפר סבא, ואולי מתחם האלף בראשל"צ".

למה שמישהו ירצה להקים עסק בירושלים כשיש מתחמים מתחרים קרובים יותר לאזור המרכז, שמציעים תנאים יותר טובים?

"בגלל התחבורה. מי שיסע לשוהם ייתקע בפקק תנועה אדיר. מועסקים רוצים חוויה אורבנית ולא רוצים לעמוד בפקקים. במודיעין, אתה יורד מהרכבת וצריך לקחת מונית או שאטל ולעמוד שעה בפקק. בירושלים האנשים יוכלו לרדת מהרכבת הקלה ולצאת כעבור 28 דקות ולצאת באזור של תעסוקה.

"לדעתי, מי שרצה לעזוב את ירושלים כבר עזב. הרכבת תמשוך אנשים שגרים בפריפריה היותר רחוקה לירושלים.

"מה שנכון למדינה הוא דווקא לזרוק את התפיסה של הגבולות המוניציפליים. ברגע שנדבר על רשות מטרופולינית העושר יתחלק בין הרשויות. זה לא נכון שכל עיר פרברית, כמו בית שמש או מודיעין תפתח אזור תעסוקה קטן".

ראש העיר ירושלים ניר ברקת מעיד שהוא רואה חשיבות רבה בפיתוח כלכלי של ירושלים וחיזוק העסקים בה: "בעשור האחרון פיתחנו והובלנו כמה תוכניות מהפכניות לפיתוח כלכלי הכוללות פיתוח פיזי של העיר, פיתוח הסביבה העסקית בעיר ופיתוח מנועי צמיחה ותעסוקה: המהפכה בתחום התרבות והתיירות בעיר שהובילה לזינוק במספר המבקרים מהארץ ומהעולם, פתיחת מלונות ועסקים חדשים, יצירת קהילת ההיי-טק והביו-טק המייצרת אלפי משרות איכותיות חדשות. תוכניות אלו והפעילות השוטפת הביאו לפריחה בכלכלת העיר ולחיזוק משמעותי של העסקים בה. נוסף לכך מפותחים כיום מספר אזורים חדשים כגון רובע העסקים החדש בכניסה לעיר, אשר ימוקם על ההאב התחבורתי המתקדם במדינה וייצר 60 אלף מקומות תעסוקה חדשים. ככה מחזקים את ירושלים".

מרבית התחלות בניה למגורים
 מרבית התחלות בניה למגורים

צרו איתנו קשר *5988