גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הפינטק הישראלי ימשיך לצמוח גם בלי תמיכה ממשלתית?

בשנים האחרונות הפכה ישראל למרכז עולמי לטכנולוגיות פיננסיות, ומושכת ענקיות כמו אמזון, פייפאל, ויזה וג'יי.פי מורגן ● אלא שסיום תוכנית מרכזי המו"פ של רשות החדשנות, ונתוני גיוס ההון הלא יציבים, מעלים את החשש שהחגיגה תיגמר ● כיצד יכולה הממשלה לעודד את היזמות באחד התחומים השמרניים ביותר?

פינטק \ צילום: שאטרסטוק
פינטק \ צילום: שאטרסטוק

במבט ראשון, תעשיית הפינטק הישראלית גועשת, ואין שבוע שלא שומעים בו על חברה ישראלית שגייסה הון או הציגה עוד טכנולוגיה מבטיחה. לפי נתוני Start-Up Nation Central פועלות בישראל יותר מ-400 חברות פינטק, כמחציתן בשלבי צמיחה מוקדמים ו-11% מהן כבר חברות בשלות. הבנקים הישראלים רוצים גם הם לקחת חלק בחגיגה, ולעתים מזומנות מהווים אתרי בחינה לטכנולוגיית פינטק ישראלית.

הפריחה הזאת לא מורגשת רק בקרב החברות הישראליות: יותר מ-40 חברות גלובליות מחזיקות כיום פעילות פיננסית-טכנולוגית בישראל. הן כוללות בין היתר את סיטי, ברקליס, ג'יי.פי מורגן, ויזה, וגם חברות טק מובהקות כמו אמזון, פייפאל ומיקרוסופט. ומי שעוד לא נוכחת, שולחת נציגים ללמוד את השוק ולבחון אפשרויות השקעה בו.

בין האקזיטים בענף בשנים האחרונות בולטות חברות כמו Fundtech שנמכרה ב-1.2 מיליארד דולר ל- D+H , Check שנמכרה ל- Intuit ב-360 מיליון דולר או BorderFree, שנמכרה ל- Pitney Bowes ב-450 מיליון דולר. חברות ישראליות אחרות הפכו למובילות בתחומן בפינטק העולמי, כמו Payoneer או BlueVine . ההערכה המקובלת היא שישראל הפכה לאחד ממרכזי המו"פ הפיננסי המובילים בעולם.

על פניו, התעשייה הצעירה הזאת נמצאת במצב אידיאלי. ואולם, כשבשבוע שעבר נחשפה ב"גלובס" ההחלטה לא להמשיך את תוכנית התמיכה הממשלתית בפינטק, הידיעה התקבלה בדאגה מסוימת בענף. היו ששאלו אם התעשייה כבר בשלה לעמוד על רגליה בלי כספי תמיכה ממשלתיים, אחרים סבורים שהממשלה צריכה לסייע בדרכים אחרות, וגם הנתונים היבשים, שלפיהם גיוסי ההון בתחום רחוקים מהשיא של 2016, מראים שהפריחה של הפינטק הישראלי רחוקה מלהיות מובטחת.

הבנקים השקיעו מעבר לדרישות

תוכנית מרכזי מו"פ פיננסיים של רשות החדשנות הושקה ב-2011, במטרה להפוך את ישראל למרכז פינטק עולמי. במסגרת התוכנית הוקצבו 95 מיליון שקל לכל תאגיד פיננסי בינלאומי בעל הכנסות של לפחות 10 מיליארד דולר בשנה, שיקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח בתחום הפינטק.

שני גופים בינלאומיים נענו לקריאה: בנק סיטי ובנק ברקליס, שהקימו את מרכזי המו"פ עם השתתפות ממשלתית, שהתחילה ב-40% מהיקף ההשקעה השנתי ושיעורה פחת בהדרגה. הבנקים התחייבו להעסיק לפחות 25 אנשי פיתוח בשנה הראשונה ולהגדיל את מספרם עד 80 לפחות בשנה השלישית. בפועל, מספר העובדים במרכזי הפיתוח של שני הבנקים עבר משמעותית את המספר הזה. חשוב מכך: הבנקים פתחו מיזמים נוספים מעבר למה שהתחייבו להם, וגופים פיננסיים חשובים אחרים הגיעו בעקבותיהם לישראל. בשנות פעילות התוכנית הגיע היקף ההשקעה העולמית והמקומית בפינטק הישראלי ליותר מ-2 מיליארד דולר, והוקמו מאות חברות מקומיות.

"התוכנית הזאת נבנתה יחסית נכון, ואפשרה לנו לייצר הובלה בעולם הפיננסי", אומר שגיא דגן, מנהל זירת צמיחה ברשות החדשנות, "שיעור המענק היורד נתן תמריץ לבנקים להגדיל את הפעילות. עכשיו, כשהתמיכה יורדת לאפס, לא רק שהמרכזים לא קורסים, אלא שהבנקים הרחיבו את הפעילות".

האם מתן תמיכה כספית להעסקת עובדים היא הדרך הטובה ביותר לעודד את התעשייה? דגן מודה שאילו התוכנית הייתה מושקת היום, קרוב לוודאי שהייתה מעודדת הקמת מעבדות חדשנות, שמטפחת סטארט-אפים ההופכים לחברות עצמאיות. אלא שב-2011 התפיסה הייתה שונה: "סברנו שלגרום לחברות בינלאומיות להקים כאן מרכז פיתוח זו משימה מורכבת ומסובכת, אבל שהן יכולות ליצור אימפקט מאוד גדול. ביקשנו לתמוך במו"פ, ובסופו של דבר זה מתבטא בעיקר במשכורות. כדי לקבל את התמיכה סיטי וברקליס היו צריכים להגיש פרויקטים לאישור, והקפדנו שהם יהיו בחזית הטכנולוגיה".

שבע שנים לאחר פתיחתה, מעבדת החדשנות של סיטי מעסיקה כיום 190 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח מסחר אלגוריתמי, אפליקציות מובייל, מנועי חישוב סיכונים מבוזרים ופרויקטי עיבוד וניתוח דאטה פיננסי, שכולם נועדו לשימושה של קבוצת סיטי העולמית. " יש הכרה מבחינת סיטי שמה שנעשה בישראל הוא מאוד מיוחד ושונה, ובארגון מעריכים את התוצאות", אומרת ארנית שנער, מנהלת קרן ההון סיכון של הבנק בישראל, "זה לא עוד מרכז איפשהו, אלא מקום עם ייחודיות ונראות. התוצאות של תוכנית המרכזים מדברות בעד עצמן: במערכת הגלובלית מדברים על חברות ישראליות כשחקניות מרכזיות, והרבה ארגונים גדולים ובנקים באים לראות את החדשנות פה".

ב-2013 החליטה סיטי ביוזמתה על פתיחת אקסלרטור פינטק. המאיץ מארח חברות למחזורים בני ארבעה חודשים, הכוללים נטוורקינג, ייעוץ ממנטורים ומפגשים עם בכירים בתעשייה. עד היום השתתפו בתוכנית 80 חברות, שגייסו יותר מ-360 מיליון דולר. "אחרי שפתחנו את מרכז הפיתוח הבנו שאנחנו צריכים למקסם את היתרון שלנו, ולכן הקמנו את האקסלרטור", אומר ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, "וזו הסיבה שהקמנו את האקסטלרטור".

בברקליס נקטו צעד דומה: לאחר הקמת מרכז המו"פ והרחבתו בהדרגה, החליטו בבנק ב-2015 להקים אקסלרטור משלהם ולפתוח מתחם חדשנות במסגרת רשת Rise שהוא מנהל. ובכל זאת, סיטי הלכו רחוק יותר כשביססו נוכחות מקומית לסיטי ונצ'רס,, זרוע השקעות הון הסיכון של הבנק. היא כבר השקיעה בחברות Unbound ו-Contguard, שהצטרפו להשקעה קודמת של הבנק ב-BlueVine ו-Illusive Networks.

מאי נחושתן, מובילת סקטור הפינטק בסטארט-אפ ניישן סנטרל, עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת הפינטק הישראלית. גם היא סבורה שנוכחותם של הבנקים הייתה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בתחום זה: "הם הובילו להופעתן של הרבה מאוד חברות סטארט-אפ, גם בזכות האקסלרטורים וגם בזכות השותפויות שיצרו. עצם הנוכחות שלהם נותנת מענה ליזמים מקומיים, שלרוב יש להם ידע בטכנולוגיה, אבל מה שהם מחפשים זה Use Case. ברגע שהבנקים נמצאים קרוב, זה מאוד מקל לבחון את הטכנולוגיות". לדבריה ככל שהתעשייה מתפתחת, היא אומרת, מתרחבים גם התחומים שהבנקים עוסקים בהם מעבר לשירותים פיננסיים סטנדרטיים, מה שתורם עוד יותר לגידול בענף.

שגיא דגן / צילום: יח"צ

עדיין צריך לנצח את השמרנות

כל זה נשמע מצוין, אבל הנתונים של סטארט-אפ ניישן מעלים תמונה פחות ורודה, ואפילו מדאיגה: היקף ההון שמגייס הפינטק הישראלי הגיע לשיאו ב-2016, ולאחר מכן צנח ב-2017. בשנה הנוכחית מסתמנת התאוששות, אבל לא ברמה שתחזור לשיא של 2016.

למה זה קורה? "זו שאלה לא פתורה", אומרת נחושתן. היא מעלה מספר השערות: ב-2017 הייתה גאות בהנפקות מטבע דיגיטלי (ICO), וייתכן שחלק מחברות הפינטק פנו לאפיק זה. "אם זה נכון, זה אומר משהו על סוג החברות שפועלות כיום בענף," היא מעירה. ייתכן גם שההסבר פשוט יותר: אולי החברות הגדולות כבר גייסו את ההון הדרוש להן ב-2016, ולא נדרשות כיום לגיוסים בהיקף גדול. כמובן, ייתכן שההייפ של 2016 נרגע והמשקיעים נהו אל שווקים מרגשים חדשים. נראה שגם הצמיחה במספר הסטארט-אפים הפעילים בתחום הפינטק נרגעה ב-2017, והשנה אפילו מסתמנת ירידה קלה.

האפשרות שתנופת הפינטק עלולה להיעצר צריכה להדאיג את היזמים, המשקיעים, הממשלה ושאר המעורבים. שגיא דגן מרשות החדשנות מדבר על שינוי דרוש במדיניות העידוד הממשלתית, שתסייע לתעשייה להמשיך ולפרוץ קדימה. כיוון אחד לדבריו הוא עידוד בנקים להעניק אשראי ליזמים: "אנחנו צריכים להגדיל את היכולות של המערכת הבנקאית להעניק אשראי לכלל ההייטק. תעשיית הפינטק תיהנה מכך יותר מסקטורים אחרים". הכיוון השני קשור לרגולציה שמערימה קשיים על חברות פינטק שרוצות לפרוץ עם טכנולוגיות חדשות. דגן מציע ליצור ארגז חול רגולטורי, מסגרת שתסייע לאפשר תוכניות פיילוט ובסופן להחליט על שינוי ברגולציה.

חברת הפינטק טיפלתי (Tipalti), שפיתחה פלטפורמת תשלומים לספקים, משנעת כ-4 מיליארד דולר של תשלומים בשנה עבור חברות בינלאומיות, ובהן אמזון, טוויטר ו-Godaddy . החברה הוקמה ביוזמת המשקיע הישראלי אורן זאב, וללא מעורבות ממשלתית ישראלית. "אנחנו צמחנו עצמאית והסתדרנו לבד, עם הרבה מזל", אומר חן עמית, מנכ"ל ומייסד-שותף. "מה שאני חווה, גם בחו"ל וגם בארץ, זה שבנקים מאוד חוששים לעבוד מול חברות פינטק. חברות קטנות מייצגות סיכון גדול לבנקים, ואם בדרך כלל אלה מוסדות שמרניים, הם סופר-שמרנים כשמדובר בפינטק. הרגולטור צריך לעזור לבנקים ולתמוך בהם כך שיהיה להם כדאי לעבוד עם הסטארט-אפים".

דווקא בצד של הבנקים משדרים עסקים כרגיל. "אני לא בטוח שהממשלה צריכה לעשות עוד משהו בקשר למימון", אומר קורני, "היא זרעה את הזרעים ועכשיו מתחילה לראות את הפירות. אנחנו כן הבנו שעולם הבנקאות הוא מאוד סגור, ומכיוון שהעולם הדיגיטלי משתנה כל כך מהר, אם לא נהיה חלק מהשינוי נאבד את מקומנו כמובילי התעשייה הפיננסית. אנחנו לא יכולים להצליח בלי הסטארט-אפים, והם לא יכולים להצליח בלעדינו".

דגן מאמין שעתיד הענף דווקא לא בהכרח יישען על המוסדות הפיננסיים המסורתיים. "עכשיו קם דור חדש של יזמים, שלא מחפש אקזיט של 100 מיליון דולר, אלא ביסוס של חברה משמעותית. אני מאמין שלשם אנחנו הולכים - להקמה של חמש עד עשר חברות שכל אחת מהן שווה יותר ממיליארד דולר". 

גיוסי הון

אקזיטים

מספר חברות הפינטק הפעילות

עוד כתבות

מתחם המרכז הקהילתי בשכונת גילה בירושלים - 7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / הדמיה: איי אל וויופוינט

מאות מיליונים לורטהיימרים, ומה מחפשת הראל בסן פרנסיסקו. כותרות הנדל"ן

רכישה נדל"נית רביעית בחמש שנים לחברת הביטוח הראל בסן פרנסיסקו, מה הם מחפשים שם? איזה אייקון אדריכלי בירושלים עומד לעבור מן העולם, הכתבה הכי מתסכלת שעורכת מוסף הנדל"ן שלנו, הלית ינאי-לויזון, כתבה, והאם התגלה העיוות הגדול ביותר של תוכנית מחיר למשתכן

אבי ניר / צילום: תמר מצפי

קשת 12 יוצאת למהלכים דרמטיים בשוק התקשורת. מה עומד מאחוריהם ומהם הסיכונים

ערוץ הטלוויזיה החזק בישראל מקדם במקביל שני מהלכים שעשויים לייצר טלטלה בשוק התקשורת ולהוות מנועי צמיחה לחברה ● מהם הסיכונים בהקמת N12 ובחבירה לאקספון?

דונלד טראמפ / צילום:  רויטרס - Mike Segar

הסנאט אישר את הסכם הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה

ברוב של ברוב של 89 קולות מול 10 מתנגדים אושר ההסכם שיסדיר את הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה ● הוא יחליף את ההסכם הקודם בין השלוש שהיה ידוע בראשי התיבות NAFTA ושהחזיק מעמד במשך 25 שנה

גליה שילה-סום, לונדון / צילום: אלבום פרטי

להיכנס לחדר לידה ולצאת עם חשבונית של 127 אלף דולר

גליה שילה-סום זוכרת מצוין את האחות הצמודה שנענתה לכל קריאה שלה כשילדה בארה"ב, וגם את זאת שזרקה אותה מהמיטה כשילדה באנגליה ● היום היא חיה בלונדון, מגדלת ילדים בריטיים מנומסים ותוהה איך יסתדרו אם יחזרו פעם לארץ ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

צ’קים שמנים והערכות שווי נדיבות: כך הפכה אינסייט לשחקן הכי משמעותי בהייטק הישראלי

קרן אינסייט פרטנרס, שרכשה את השליטה בחברת הסייבר ארמיס, השקיעה באופן שיטתי בסטארט-אפים ישראליים מבטיחים רבים ● מאחורי ההשתלטות עומדים משקיעים תחרותיים ורעבים, שזיהו שבישראל יש הזדמנות בחברות צמיחה

החוף בפוקט תאילנד / צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

200 אלף ישראלים נפשו בתאילנד ב-2019. כמה הם הוציאו בממוצע?

לפי נתוני לשכת התיירות של תאילנד, מדובר בעלייה של 6% במספר התיירים מישראל לעומת השנה הקודמת ● 69% מהישראלים שמבקרים בתאילנד הם תיירים חוזרים

קמפיין בזק עם גידי גוב ורמי פורטיס / צילום: מתוך יוטיוב

סקר הפרסומות: 9 מיליון הכי אהובה השבוע, בזק הכי זכורה

גיאוקרטוגרפיה: עם כניסת חוק סימון המוצרים לתוקף עלה לאוויר קמפיין אגרסיבי של משרד הבריאות, שנועד ליידע את הקהל ולהסביר את מהות הסימונים; הקמפיין אומנם לא זוכה לשיעורי אהדה גבוהים וממוקם רק במקום האחרון בדירוג הזכירה, אך מבחינת אהדה הוא ממוקם במקום השלישי והמכובד

יחסי ציבור, קמפיין, מסיבת עיתונאים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

ארבעה כלי תקשורת הצטרפו לארגון העיתונאים העצמאי

כלי התקשורת שעברו הם קבוצת "הארץ-דה מרקר", "טיים אאוט-וואלה" ו"ערוץ עשרים"

רות צ'אנג / צילום אלבום פרטי

פרופ' רות צ'אנג הגיעה לגילוי שיאפשר לנו להיחלץ מהחלטות קשות ומייסרות

נכון שלימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד, אבל זה לא עוזר במקרה של דילמה קשה באמת ● אז מה עושים כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן? בראיון מיוחד ל"ליידי גלובס" מסבירה פרופ' צ'אנג, מהמומחיות הגדולות בעולם בקבלת החלטות, מה יעזור לנו להיחלץ ממבוי סתום

ארנסטו ולוורדה / צילום: רויטרס

בין תוצאות להכנסות: גם עונות לא טובות לא עוצרות את התחזקות הקבוצות הגדולות

מעשי שחיתות חמורים או נפילות בשווקים יכולים לזעזע כלכלות של מדינות, אבל את צמיחת ההכנסות של הקבוצות הגדולות באירופה הם לא עוצרים ● דוח של דלויט חושף שכמו בכל השנים האחרונות, גם העונה הן צמחו בשיעור דו ספרתי ● 4 הערות על מכונת הכסף של הכדורגל האירופי

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה סגרה את היום בעליות: ת"א 35 קפץ 0.7%, פריגו ואלוני חץ הובילו את העליות

טבע, שקפצה ב-20% בשני ימי המסחר הקודמים, הוסיפה 0.3% לערכה ● אלוני חץ זניקה ב-3.5% ושיכון ובינוי ב-2.2% ● לאומי שוקי הון: "הסכם הסחר בין סין לארה"ב מגולם במלואו במחירי המניות"

שדרות בפארק / הדמיה: סטודיו אנטון ברונשטיין, יח"צ

אור ירוק לבניית שכונה בת למעלה מאלף דירות בצפון שדרות

ארבע שנים אחרי שאושרה תוכנית לבניית שכונה חדשה בת למעלה מ-1,000 דירות בצפון העיר, חתמה הוועדה המקומית על מתן היתרי בנייה למאות דירות ● "ראש העירייה: "למרות שגרת חירום של 20 שנה העיר מתפתחת"

שורוק (מימין) וגרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

בלי פיגומים: הרובוט מפתח תקווה שרוצה לכבוש את עולם הטיח

הסטארט-אפ הקטן Okibo פיתח רובוט שאמור להחליף חמישה זוגות ידיים עובדות, במה שהם מגדירים אחד התחומים הקשים ביותר לאיוש בתחום הבנייה - עבודות טיח בתוך מבנים

אור פירון–זומר/ צילום: דניאל אדרי

מפיקת הלוויות שגייסה כבר 2 מיליון שקל: "מוטל עלינו לחנך את השוק"

אור פירון-זומר הקימה מיזם חלוצי להפקת לוויות, ובתוך ארבע שנים כבר גייסה 2 מיליון שקל ● בארוחת ערב שערכה לחברותיה היא אומרת: "העבודה שלנו כרוכה בשיתוף פעולה עם גורמים שלא תמיד רוצים בקיומנו, כי אנחנו מערערים את המצב הקיים"

סתיו שפיר / צילום: יח"צ

לא מבינים איך סתיו שפיר מצאה את עצמה ללא בעלי ברית ומחוץ לכנסת? זה ההסבר

חברת הכנסת סתיו שפיר, שצמחה במחאה החברתית, הביאה רוח לחימה אקטיביסטית גם לכנסת • אלא שאויבים שצברה מימין ומשמאל טוענים שהיא עסוקה רק בתדמית • למרות שפרשה, שפיר עוד לא אמרה את המילה האחרונה ● ניתוח

מאיה גורה / צילום איליה מלניקוב

"החלטתי שבמקום לראיין אסירות וזונות לדוקטורט שלי, אנסה ליצור להן פרנסה"

בגיל 40, מאיה גורה כבר אחרי אקזיט שלישי, עם מכירת הסטארט-אפ שלה מיסביז לענקית האיפור איל מקיאג', וכבר מתכננת את המיזם הבא: "בשלב זה בחיי אני יודעת שמה שמניע אותי הוא הרצון להרים אנשים מלמטה למעלה" ● ליידי גלובס

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס

המדדים בוול סטריט קפצו לשיא כל הזמנים; אלפאבית חצתה לראשונה שווי של טריליון דולר

הנאסד"ק הוסיף 1.06% לערכו, הדאו ג'ונס עלה ב-0.9% ● מספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה עמדו בארה"ב בשבוע האחרון על 204 אלף לעומת צפי ל-216 אלף ● דוחות חיוביים למורגן סטנלי הזניקו את המניה ● מניית יצרנית המטוסים והרכבות בומברדייה קרסה בצל אזהרת רווח

פוסום שנפגע בשריפה באוסטרליה / צילום: רויטרס

סיכונים חדשים והקלה אפשרית: גשם וברד באוסטרליה הבוערת

יבשת של קיצון: הממטרים הכבדים הגיעו לאוסטרליה, אך לצד ההקלה בשריפות הם מייצרים בעיות חדשות

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: טום ברנר, רויטרס

בחזרה לתקופת הנייר: האיסור של טראמפ על עיתונאים למניעת זליגת מידע פנים

החל מחודש מארס השנה יאסר השימוש בטכנולוגיה כלשהי על ידי עיתונאים בחדרי הכינוס של מחלקת העבודה האמריקאית לפני פרסום הודעות, וזאת על מנת למנוע זליגת מידע טרם פרסום ההודעה לציבור

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

המשרד להגנת הסביבה הוציא צו סגירה למפעל הביטומן של בזן

הצו ייכנס לתוקף רק בחודש אפריל בכדי לאפשר היערכות משקית ● למרות שבז"ן מודעים לדרישות הסביבתיות כבר מ-2016, החברה לא נערכה כיאות והמשמעות כעת היא הפסקת הייצור עד סוף השנה לפחות ● בזן: "נמשיך להשקיע משאבים משמעותיים במטרה לשמור על הסביבה"