שבע הטבות לעובדי מדינה שאתם רק יכולים לחלום עליהן

השכר ברוטו עדיין נמוך מהשכר הממוצע שמשולם בהייטק, בבנקאות ובביטוח, אבל רוב השכירים יכולים רק לחלום על תנאים כמו עליית שכר קבועה, 5 שבועות חופשה בשנה ושיעורי ספורט • למדריך קרנות השתלמות

האגדה מספרת שמתישהו בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה שברו במשרד האוצר את הראש איך לשכנע מהנדסים לצאת להשתלמויות מקצועיות בחו"ל. הפתרון שנולד היה להציע לעובדים מימון חודשי של המדינה עם השתתפות של העובד - ואת הכסף לצבור בקרן שתהיה פטורה ממס. כך נולדה ובאה לעולם קרן ההשתלמות. כל עובדי המדינה דרשו לקבל קרן השתלמות והם יודעים היטב למה: המתנה הזו, שעולה למדינה מיליארדים בשנה באובדן הכנסות ממסים, יכולה להגיע ל-1.7 מיליון שקל לעובד שחסך במשך 30 שנה והשתכר בממוצע 10,000 שקל בחודש (לפי 3% תשואה בשנה). קרן ההשתלמות מוענקת כיום לכלל עובדי המדינה, אך במגזר הפרטי היא עדיין נחשבת פריבילגיה - רק שליש מהשכירים במשק מקבלים הפרשות לקרן ההשתלמות שלהם מהמעביד.

הסיפור על קרנות ההשתלמות יכול להסביר כיצד השיגו עובדי המדינה בישראל סל של זכויות שכל עובד בשוק הפרטי יכול רק לקנא בו. צורך מסוים הוליד פתרון נקודתי למגזר אחד בשירות המדינה. שאר המגזרים ראו כי טוב ודרשו לקבל גם - וקיבלו.

רבע מיליון משרות במשק שייכות לסקטור "משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי והמוסדות הלאומיים" כהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השכר הממוצע בשירות המדינה, העומד על 15,722 שקל בחודש (על פי נתוני הממונה על השכר באוצר) רשם מאז 2009 עלייה ריאלית יפה של 41% אך הוא עדיין נמוך מהשכר הממוצע שמשולם בסקטורים כמו מידע ותקשורת (הייטק), בנקאות וביטוח. מצד שני, אפשר להניח שאפילו בהייטק יש רבים שהיו מוכנים להסתפק שכר נמוך יותר תמורת חלק מהתנאים הנלווים לעבודה בשירות המדינה: קביעות בעבודה, עליית שכר שנתית עד גיל 67, שעות עבודה נורמליות וכ-5 שבועות חופשה בתשלום בשנה (לא כולל שבתות חגים וימי מחלה). הברוטו נזכיר שוב ושוב, הוא רק חלק מהסיפור, במיוחד במקרה של עובדי המדינה.

החלטנו להתמקד דווקא בזכויות ובתנאים הסוציאליים הפחות מוכרים שעובדי המדינה השכילו להשיג לעצמם. מדובר בזכויות המוענקות לכלל העובדים, אך כדאי לציין שנוסף עליהן יש מגזרים בשירות המדינה שנהנים מזכויות יתר ייחודיות (בינתיים). לדוגמה עובדי גופים ביטחוניים (נופשונים במחיר סמלי) או עובדים שעמדו בתנאי סף מסוימים כמו חברות בקבוצת ספורט במקום העבודה (מעניקה זכות השתתפות בשבוע תחרויות באילת הנערך פעמיים בשנה) וישנן גם הנחות מועדון הניתנות לעובדים על הוצאות שונות בעיקר לבילוי ופנאי.

מקביעות ועד שעת ספורט
 מקביעות ועד שעת ספורט

השתלמות: 400 שקל ל-400 שעות

תחום ההשתלמות הפך עם השנים בשירות המדינה לתעשייה של ממש. על קרנות ההשתלמות כבר דיברנו ולצדן זכאים העובדים לצאת לעשרה ימי השתלמות בשנה במימון המעסיק.

ימי ההשתלמות נועדו לאפשר לעובדים לרכוש מיומנויות חשובות כמו לימוד הפעלת מערכות שונות או יישומי תוכנה. האפיק השלישי של ההשתלמויות הוא גמול ההשתלמות - לימוד של 400 שעות במסגרת לימודים מוכרת יעניק לעובד תוספת קבועה של כ-400 שקל לשכרו החודשי. בעבר גמול ההשתלמות ניתן רק לאקדמאים בשירות המדינה אך גם ההטבה הזו הורחבה עם הזמן וכיום זכאי כל עובד מדינה לגמול ראשון. הגמולים הבאים מחייבים תואר. "אספני הגמולים" הכבדים ביותר בשירות המדינה הם המורים שמצליחים בדרך זו להגדיל את שכרם עם הוותק כמעט בכל שנה. זו אחת הסיבות לכך שפערי השכר בין מורים צעירים לוותיקים בישראל נחשבים מהגבוהים בעולם.

מחלה וחופשה: לא ניצלת? הרווחת!

עובדי המדינה נהנו תמיד ממספר ימי מחלה וחופשה גבוה יותר מהמינימום בחוק. נכון להיום זכאי עובד מדינה מתחיל ל-24 ימי חופשה שנתית לעומת 14 שיקבל מקבילו בשוק הפרטי. היתרון הנוסף שיש לעובדי מדינה הוא באפשרות לקבל כסף תמורת ימי חופשה ומחלה בלתי מנוצלים: עובד מדינה יוכל לצבור עד 55 ימי חופשה (השווים לשתיים וחצי משכורות מלאות) ובנוסף, מגיל 50 זכאי העובד להמיר חלק מימי המחלה (אין תקרה לצבירת ימי מחלה). בגיל 55 למשל יוכל עובד המדינה לקבל שכר של יום עבודה תמורת כל שלושה ימי מחלה שלא ניצל - מדובר בהטבה ששווייה יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

שעות עבודה: מקפידים לא לחרוג

בשירות המדינה מקפידים שלא לחרוג משעות העבודה הקבועות בחוק (42 בשבוע) ואף מאפשרים לקבוצות עובדים בעלי צרכים מיוחדים לקצר את יום העבודה בחצי שעה. מצד שני, נוהגים בשירות המדינה לשלם לעובדים תוספות שכר בצורת שעות נוספות גלובליות או כוננויות.

במקרה של הכוננויות מדובר על תוספת שניתנה במקור לרופאים והורחבה לקבוצות רבות נוספות. המשמעולת שלה היא תשלום עבור שעות שבהן העובד אינו נמצא במקום העבודה, אך מוכן שיזמנו אותו בהתרעה קצרה.

תקן רכב: אז מה אם יש גודש בכבישים

אם יש תוספת שכר אחת מקוממת ואפילו אבסורדית שמקבלים עובדי המדינה היא מימון להחזקת רכב. מקור התוספת בצורך של המדינה לשלוח עובדים למקומות מרוחקים שהתחבורה הציבורית אליהם אינה אלטרנטיבה. כפי שכבר כתבנו לא פעם ולא פעמיים, ההטבה הורחבה במהלך השנים (לעתים ביוזמת המדינה, כתחליף לתוספת לשכר) וכיום כל עובד הזקוק לרכב פרטי לשם מילוי עבודתו יקבל מימון מלא מהמדינה לאגרת הרישוי השנתית, ביטוח חובה ומקיף ומכסת קילומטרים שנקבעת בהתאם לתחשיב. התוצאה: מדינת ישראל נלחמת ביד אחת בגודש בכבישים וביד השני מעודדת את עובדיה להשתמש ברכב פרטי בסיוע העשוי להגיע לאלפי שקלים רבים בשנה.

מסעדות: סושי או שניצל?

נוהלי התקשי"ר קובעים שעובדים שאין להם חדר אוכל במקום עבודתם יהיה זכאים לארוחה מסובסדת בעלות של 23 שקל במזנון הסמוך למשרד. אבל מה יעשו עובדים שאין מזנון בקרבת מקום עבודתם? בשנים האחרונות זוכים עובדים אלה לסידור מנצח שיהפוך כנראה לדבר הגדול הבא: ארוחות במסעדות על חשבון מקום העבודה. קחו לדוגמה את עובדי משרד מבקר המדינה בירושלים, שנהנים מאפשרות לסעוד צהריים (בהתאם לתפריט בסיסי) בכל אחת מהמסעדות הרבות בסינמה סיטי או את עובדי בנק ישראל בהר החוצבים שנאלצים להתלבט כמעט מדי יום אם ללכת על מגש סושי מסושי רחביה או לרדת דווקא על שניצל מהגביר.

בכל הסידורים האלה משלמים גם העובדים תשלום מסוים, אך מדובר בדרך כלל בתשלום סמלי. אולי כדי להזכיר להם שמחוץ לשירות המדינה אין ארוחות חינם.

קובי אמסלם: "לא הכול בזבזני, אבל לא מתמודדים עם הבעיות"

ה"סוד" של עובדי המדינה הוא הגנה מפני שחיקת תנאי שכר כתוצאה ממשברים כלכליים או מהצפת המקצוע, אומר הממונה על השכר לשעבר, עו"ד קובי אמסלם.

יש היום פער לטובת עובדי המדינה שלא היה בעבר?

"עבודה בממשלה תמיד הייתה קריירה. היה סל ההטבות שנתן ביטחון תעסוקתי, פנסיה תקציבית ושכר שהוא לא מהגבוהים, אבל החבילה הכוללת התאימה למי שהעדיפו ביטחון כזה".

עו"ד קובי אמסלם   / צלם:  יונתן בלום
 עו"ד קובי אמסלם / צלם: יונתן בלום

בכל זאת, האיזון בין שירות המדינה לשוק הפרטי השתנה. זה בגלל שמצב השכירים בשירות המדינה השתפר או כי בשוק הפרטי המצב הורע?

"זה גם וגם. אם ניקח כדוגמה את עודף ההיצע של עורכי דין במדינת ישראל ב-15 השנים האחרונות, הוא לא הוריד את השכר ולא פגע בתנאי התעסוקה של עורכי דין ופרקליטים במגזר הציבורי והממשלתי. ההגנה הקיבוצית שמרה על כך שהתנאים ישתפרו ובטח לא יישחקו. אגב, אפשר לברך על חלק מהתופעה הזאת, כי ריבוי ההיצע מעורר תלונות על פגיעה ברמה. אם היה לנו עודף היצע של רופאים לא היינו רוצים שתהיה ירידה ברמת הרפואה".

דווקא ברפואה כרגע המצב הפוך - יש מחסור ברופאים.

"נכון, הרפואה במחסור ושם אתה רואה שהשכר עולה. שכר הרופאים מאוד מאוד עלה בשנים האחרונות, כלומר בסיטואציה הפוכה המגזר הציבורי לא מהווה חסם בפני עליית שכר".

האם למדינה יש בעיה להתמודד עם עלויות השכר התופחות במגזר הציבורי?

"זה לא עניין של חולשה או חוזק. הממשלה צריכה להגדיר לעצמה את היעדים. באופן מסורתי יש ריבוי תלונות על האופן שבו כוח האדם מנוהל בשירות המדינה".

תלונות מוצדקות.

"באופן חלקי. זה לא נכון שהכול גרוע והכול בזבזני והכול לא יעיל. שירות המדינה עובד ומספק שירותים לאזרחים. יש מערכות שעובדות. יש תופעות של חוסר פריון וחוסר יעילות - זה טבעי במקום שיש בו עשרות אלפי עובדים. להגיד שיש התמודדות עם כל הבעיות האלה? חוששני שלא. זה בעיקר אחריות של מנהלים והגורמים המפקחים כמו האוצר ונציבות שירות המדינה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988