צלילה במספר הבנקאים המקבלים שכר גבוה מ-‭83‬ א' ש' לחודש

מספר העובדים שעלות שכרם היא הגבוהה ביותר נחתך בתוך שנתיים ב-%‭ • 27‬מנגד, נרשמה עלייה בקרב המשתכרים בעלות של  50-30‬ אלף שקל, בשל גידול בבונוסים וגיוס עובדים בשכר גבוה לתחומי הטכנולוגיה • חדוה בר: "מעריכים כי עד שנת ‭ 2025‬הטכנולוגיה תחליף שיעור גבוה מכוח-האדם"

לילך אשר טופילסקי - מנכ"לית בנק דיסקונט / תמר מצפי
לילך אשר טופילסקי - מנכ"לית בנק דיסקונט / תמר מצפי

חוק שכר הבכירים מחלחל אל טבלאות התפלגות שכר עובדי המערכת הבנקאית, כך עולה מדוח הפיקוח על הבנקים. הדוח מציג את התפלגות עובדי המערכת הבנקאית לפי רמות השכר השונות. מהנתונים עולה כי במהלך השנתיים האחרונות ירד ב-%‭27‬ מספר העובדים המקבלים שכר בעלות חודשים של מעל ‭ 83‬אלף שקל. מספרם עמד על ‭265‬ בשנת ‭ ,2017‬לעומת 347 עובדים שנתיים קודם לכן. 

נזכיר כי חוק שכר הבכירים קבע תקרת שכר של כ-‭2.5‬ מיליון שקל במערכת הפיננסית. חוק זה השפיע בעיקר על המנכ“לים ויושבי הראש של הבנק, אולם בחלק מהבנקים, במיוחד בנק הפועלים, הוא חלחל גם לשכבות נוספות בהנהלה הבכירה בבנק.

בעקבות תוכניות הפרישה המוקדמת שפונות לעובדים ותיקים, חלקם בשכר גבוה, ובעקבות הסכמי השכר שמצמצמים קצת את הפערים, נראה כי בטבלת התפלגות שכר הבכירים חל שינוי, שאת ניצניו ראינו בשנה שעברה. השינוי מתבטא בירידה במקבלי השכר הנמוך והגבוה ביותר, ועלייה בשכבת הביניים.

האשראי ללווים הגדולים
 האשראי ללווים הגדולים

המספרים המרכזיים של טבלת השכר:

:20.3% ‬זהו שיעור הירידה במספר העובדים המקבלים שכר בעלות חודשית של ‭ 10-5‬אלפים שקלים (קרי, שכר ברוטו של עד ‭ 7,000‬שקל). במערכת הבנקאית מציינים שכיום הרבה יותר קשה לגייס עובדים בשכר נמוך לתפקידים זוטרים מאשר בעבר. ישנם מספר הסברים לכך. ראשית, המשק נמצא בתעסוקה מלאה כך שהביקוש לעובדים גבוה, בעיקר באזור המרכז. כמו כן, הבנקים אינם מקום עבודה אטרקטיבי כשם שהיה בעבר. קשה יותר לקבל קביעות, וגם התנאים אינם נדיבים כמו בעבר. התוצאה היא שהבנקים נאלצים להציע במקרים רבים שכר גבוה יותר לעומת העבר במשרות בסיסיות כגון בנקאי ומוקדן. על רקע זה נרשמה ירידה חדה של קרוב לאלף עובדים בשכבת השכר הנמוכה.

‭ 15.1‬אלף עובדים: זהו מספר העובדים שמקבלים בבנקים שכר בעלות חודשית של ‭ 20-10‬אלף שקל בחודש (‭14-7‬ אלף שקל ברוטו), מדובר בירידה קלה של פחות מ-%3 לעומת שנת ‭ .2016‬נזכיר כי הבנקים המשיכו ליישם תוכניות התייעלות אשתקד שהביאו ליציאתם של לא מעט עובדים שהשתייכו לרמת השכר הזו. מנגד, העלייה בשכר העובדים הזוטרים החדשים הביאה לכך שעוד עובדים הצטרפו לקבוצה זו, כך שבשורה התחתונה מספר העובדים המרוויחים שכר שכזה ירד בצורה מתונה למדי. קבוצה זו ממשיכה להוות חלק מרכזי מכלל עובדי המערכת הבנקאית, קרוב ל-%‭37‬ מעובדי הבנקים מרוויחים שכר בעלות של ‭ 20-10‬אלף שקל בחודש. מדובר בעלות שכר גבוהה לעומת הממוצע במשק, אולם סביר ביחס לכך שמדובר בעובדים שהם אקדמאיים ברובם.

:9.4%‬זה שיעור העלייה במספר העובדים המקבלים שכר בעלות חודשית של ‭ 50-30‬אלף שקל בחודש. הנתון המפתיע בטבלה הוא שמספר העובדים שמקבלים שכר גבוה יחסית, גדל ב-‭740‬ במהלך השנה האחרונה, בה נמשכו מהלכי ההתייעלות.

אחד ההסברים לכך הוא שבעקבות התוצאות החזקות שהציגו הבנקים אשתקד, נרשם גידול בבונוסים שחולקו לעובדים, לפחות בחלק מהבנקים. הגידול הזה הקפיץ ככל הנראה את חלקם מעלה בטבלאות התפלגות השכר.

אולם, בבנקים מציינים כי הסבר נוסף לכך הוא שהבנקים מתרחבים בתחום הטכנולוגיה ומגייסים עובדים בתחום זה בכלל, ובסייבר בפרט, בכדי להתמודד עם האתגרים השונים. רמות השכר של עובדים במגזר זה נחשבות לגבוהות, מה שהשפיע גם כן על ”התנפחות“ קבוצת מקבלי השכר הגבוה.

‭ 20‬אלף שקל: זו עלות השכר החציונית בבנקים, המשקפת שכר ברוטו חציוני של כ-‭14‬ אלף שקל. מדובר בנתונים דומים לאלו של שנת ‭ .2016 ‬בנק ישראל מתייחס לקיפאון בשכר הממוצע בדוח הפיקוח על הבנקים השנתי, ”העלייה של הוצאות השכר הממוצעות למשרה נמוכה בהשוואה לעליית השכר הממוצע במשק, ולמעשה היא כמעט נעצרה משנת ‭ .2013‬נראה כי עליית השכר הממוצע בענף הפיננסים והביטוח בשנים האחרונות אינה נובעת מעליית שכר במערכת הבנקאית“, ורומז למעשה שעליות השכר במגזר הפיננסי מגיע מחברות אחרות.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי מנגנון הטייס האוטומטי ממשיך, ועובדי הבנקים נהנים מתוספות שכר, גם אם מתונות לעומת שנים קודמות.

:1,300‬זו הירידה במספר המשרות במערכת הבנקאית אשתקד. בנק ישראל מציין בדוח כי בסה“כ בשנים 2015-2017 ירדה מצבת המשרות בקרוב ל-‭3,200‬ עובדים. בדוח נכתב כי "יחס היעילות בבנקים משתפר. בפרט בולט שיפור בבנקים הבינוניים, שאופיינו שנים רבות בחוסר יעילות, כמו קבוצת דיסקונט וקבוצת הבינלאומי". כחלק ממהלכי ההתייעלות המשיכו הבנקים גם השנה במגמת סגירת הסניפים, שמאפיינת את השנים האחרונות. מספרם של הסניפים במערכת הבנקאית ירד השנה בכ-%‭- 2‬ שהם ‭ 25‬ סניפים - ובמצטבר הוא ירד בכ-9% בהשוואה לרמת השיא שאליה הגיע בשנת‭ .2012 ‬

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, העריכה כי תהליכי ההתייעלות יימשכו, ”בעולם מעריכים כי עד שנת 2025 הטכנולוגיה תחליף שיעור גבוה מכוח-האדם בבנקאות. כבר כיום יש בבנקאות תחומים שהטכנולוגיה מייתרת בהם עובדים רבים“, כותבת בר. בר התייחסה גם לצורך של הבנקים להתאים עצמם לשינויים הטכנולוגיים ולצורך להמשיך ולהתייעל. ”הבנקים נדרשים להמשיך לפעול להתאמת המודל העסקי בנחישות ומתוך ראייה צופה פני עתיד. בנקים שיטמיעו את השינויים לאט וימשיכו לפעול בשיטות המסורתיות יגדילו את הסיכון שיהפכו לבלתי תחרותיים ובלתי רלוונטיים בעתיד הלא רחוק“, התריעה בר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988