פוקס נגד רשות המסים: הוציאה דרישת תשלום בדיעבד לא כדין

רשת פוקס מבקשת מביהמ"ש להצהיר כי דרישת תשלום שהוציאה לה רשות המסים בסך של כ-4 מיליון שקל, בקשר עם הפרשי מיסי יבוא בגין דמי תמלוגים ששילמה פוקס לבעלות מותגים בחו"ל בעבר, הוצאה שלא כדין, ולכן יש לבטלה • רשות המסים בתגובה: "הרשות תעביר את התייחסותה לביהמ"ש"

בעלי פוקס, הראל ויזל / צילום: רפי דלויה
בעלי פוקס, הראל ויזל / צילום: רפי דלויה

רשת האופנה פוקס (FOX) הגישה תביעה הצהרתית נגד רשות המסים (אגף המכס והיבוא), המבקשת להצהיר כי דרישה שהוצאה על-ידי רשות המסים לתשלום מיסי יבוא בסך 4 מיליון שקל הוצאה שלא כדין.

במסגרת התביעה מבקשת פוקס מבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת נעה גרוסמן) להצהיר כי דרישת תשלום שהוציאה לה רשות המסים, הדורשת ממנה לשלם בדיעבד מיסי יבוא נוספים, בגין דמי תמלוגים ששילמה פוקס בעבר למספר מותגים בחו"ל - ובהם Disney, Hello kitty, Batman, Superman ו-Minions (מיניונים) - אינה חוקית, ועל כן יש לבטלה.

בתביעה טוענת פוקס מספר טענות, ובהן, בין היתר, כי בעת יבוא המוצרים מחו"ל לישראל, גבתה רשות המסים ממנה מיסי יבוא (מכס ומע"מ), כאשר במקביל לגבייה זו, גבתה רשות המסים מהרשת מס הכנסה בגין דמי התמלוגים ששולמו לבעלות המותגים בחו"ל.

במסגרת התביעה מציינת פוקס כי דרישת הרשות מגיעה "בהפתעה" ושנים לאחר שפוקס ייבאה את המוצרים ושילמה עליהם מס הכנסה כאמור. הרשות, מצידה, מבקשת בדרישת התשלום את הפרשי מס היבוא בגין דמי התמלוגים.

דרישות התשלום שהוציאה רשות המסים, ובגינה תובעת פוקס, הוצאו בשתי פעימות: הראשונה באוגוסט 2012, במסגרתה ביקשה רשות המסים להוסיף לערך הטובין שייבאה פוקס לצורכי מכס, גם את דמי התמלוגים ששולמו על-ידה לבעלות המותגים, וזאת מכוח סעיף 133(א) לפקודת המכס, המתייחסת ליבוא שביצעה החברה בשנים 2008-2010. הפעימה השנייה הוצאה בדצמבר 2012 ומתייחסת ליבוא שנערך בין יולי לדצמבר 2011.

לפי שתי דרישות התשלום (הראשונה והמשלימה) חויבה פוקס בתשלום מיסי יבוא בסך של כ-4 מיליון שקל.

פוקס פנתה במארס 2013 לרשות המסים בבקשה לבטל את הודעות החיוב, בנימוק כי יש לבחון את אופן חישוב הודעות החיוב מחדש, וכן בבקשה כי לא יופעלו כנגדה הליכי גבייה.

בנוסף טענה פוקס בפני הרשות כי בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בעניין חברת מרוידקס מוצרי גלישה, שאושרה בהמשך על-ידי בית המשפט העליון, הפרשנות שהעניקה רשות המסים לסעיף 133 "איננה מתחייבת מלשון החוק ואף אינה עולה בקנה אחד עם התחייבותה הבינלאומית של מדינת ישראל ועם תכליתם של דיני המכס".

בקשר לפסיקת בית המשפט העליון בערעור של רשות המסים בעניין מרוידקס, יצוין כי בכתב התביעה נטען כי העליון דחה את פרשנותה הנטענת של רשות המסים, תוך שהוא קובע כי בנסיבות בהן בעל המותג אינו מעורב בהליך הייצור עצמו (כפי שפוקס טוענת במקרה שלה), אין מקום לכלול את דמי התמלוגים המשולמים לו (לבעל המותג) בגין זכות השימוש בסימן המסחר שבבעלותו בערך הטובין לצורכי מכס.

בסופו של יום, על-מנת להימנע מהליכי גבייה, הפקידה פוקס אצל רשות המסים 4 ערבויות בנקאיות בסך כולל של כ-4.5 מיליון שקל וכן המחאות בסכום של כ-1.2 מיליון שקל.

למרות קביעת העליון בפסק דין מרוידקס, שלכאורה דומה לטענת פוקס, רשות המסים טרם חזרה בה מדרישות החיוב ששלחה, ולפיכך הוגשה התביעה. 

רשות המסים מסרה בתגובה: "רשות המסים תעביר את התייחסותה לבית המשפט".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988