גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזוג רשת-ערוץ 10: הצופים והעובדים יפסידו; ומי דווקא ירוויח?

אם המיזוג המתוכנן בין רשת לערוץ 10 אכן יצא לפועל, אין ספק שמדובר בדרמה גדולה ובטלטלה משמעותית עבור שוק הטלוויזיה המסחרית בישראל ● איך ישפיע המהלך על כל הנוגעים בדבר? ● פרשנות

רשת, קשת וערוץ 10
רשת, קשת וערוץ 10

אם המיזוג המתוכנן בין רשת לערוץ 10 אכן יצא לפועל, אין ספק שמדובר בדרמה גדולה ובטלטלה משמעותית עבור שוק הטלוויזיה המסחרית בישראל. מהלך המיזוג של שני הגופים - אחרי שהפסידו, יחד עם קשת, סכומי-עתק בשבעת החודשים האחרונים - מעיד שוב על העובדה ששוק התקשורת בישראל לא באמת מנוהל רגולטורית, בטח לא באמצעות ראייה ארוכת-טווח ומחושבת, אלא מיטלטל - ויחד איתו השחקנים המרכזיים בו - בין גחמות, צירופי מקרים וכוח האינרציה. במצב כזה המיזוג מתבקש.

פיצולו של ערוץ 2 מתבסס על חוק שהוביל עוד ב-2011 משה כחלון, שר התקשורת דאז. ההנחה הייתה שעד ליישומו - התאריך המקורי היה נובמבר 2015, עם תום 10 שנות הזיכיון של קשת רשת - השוק ממילא יתכנס למצב של שני שחקנים, בעיקר על רקע קשייו של ערוץ 10. במצב כזה לא רצו המחוקקים והרגולטורים להישאר עם ערוץ מסחרי בודד שיצבור עוצמה מסחרית וציבורית חסרי תקדים.

אלא שהמציאות התנהלה אחרת, והפיצול שאמנם נדחה בשנתיים פשוט יצא לדרך, כשהוא טומן בתוכו למשל גם סעיף בלתי הגיוני שמאפשר לקשת ולרשת להמשיך ולהפעיל חברת חדשות משותפת במשך 3 שנים - שוב, פשוט כי כולם הניחו שעד שיגיע הרגע ממילא העניינים כבר יסתדרו מעצמם.

אז מה צפוי כעת? ראשית, המיזוג - שגורמים הבקיאים בפרטיו מדברים על כך שהוצאתו לפועל תארך חודשים - עדיין רחוק מלהיות עובדה מוגמרת. אבל אם הוא אכן יתרחש, צפויות להיות לו מספר השלכות מרכזיות.

תעשיית הטלוויזיה

לא דובר על כך הרבה, אבל יש גם מי שנהנו מהפיצול. המעבר מ-14 ימי שידור ל-21 ימי שידור יצר כמות משמעותית נוספת של עבודה עבור חברות ההפקה ואנשי התעשייה, שנהנו מביקושים גדולים, וגם אם לא הצליחו בכל המקרים לגבות מחיר גבוה יותר עבור עבודתם, בהחלט נהנו משפע של אפשרויות תעסוקה וביקוש שגדול מן ההיצע.

כעת התמונה צפויה כמובן להתהפך, ולכך צפוי להיות מחיר. הראשונים שעלולים לשלם אותו הם העובדים בשני הערוצים, בדגש על עובדי ערוץ 10. בערוץ מועסקים על-פי הערכות כ-100 עובדים, לא כולל 350 עובדי חברת החדשות, שלאו דווקא אמורים להיפגע. ברשת מועסקים כיום על-פי הערכות כ-270 עובדים, מתוכם 220 שכירים.

גם הצופים נהנו עד כה מהיצע טלוויזיוני מוגדל ומתכנים יקרים - שעל איכות חלקם אפשר להתווכח - שהתחרו על לבם, וזה בזה, מדי ערב. חזרה לעידן שבו יש רק שני ערוצים מרכזיים תקטין כמובן את היצע הצפייה, כשהאיכות תהיה תלויה באופיו של הערוץ הממוזג (ראו טקסט מרכזי).

מי שעוד צפוי ליהנות מהמיזוג הוא השידור הציבורי. מאז יציאת הפיצול לדרך ספג תאגיד השידור "כאן" ירידה חדה ברייטינג, והפיכתו כעת לערוץ הברודקאסט השלישי במקום הרביעי תשפר את מצבו.

הבעלים

האיחוד בין רשת, שבה מחזיקים 3 בעלי מניות שונים, לבין RGE, שמחזיקה כיום ב-51% מערוץ 10 ומחולקת בעצמה בין 3 בעלי מניות שונים, עשוי ליצור חברה בעייתית לניהול - בהנחה שזה אכן יהיה הרכב בעלי המניות הסופי. לא מדובר רק בחלוקה בין הרבה גורמים שונים אלא גם ביחסים פרסונליים בין חלק מהאישים.

אביב גלעדי, שמחזיק ב-33% מ-RGE, כבר היה שותפו של אודי אנג'ל ברשת בעבר, ניסיון שנגמר בצורה עגומה למדי. בעבר אמר גלעדי ל"גלובס", בטון מפויס יחסית: "הייתי ברשת, ניסיתי לקחת אותה לאיפה שחשבתי שנכון לנו, ולא הצלחתי... אני יכול לריב עם אודי אנג'ל על נושא כלכלי... (אבל) אין בזה שום דבר אישי... כולנו בסדר, כולנו זבל, ולכל אחד יש את תפיסת עולמו".

חדשות, חדשנות ורגולציה

כעת הכדור עובר קודם כל למגרשה של הממונה על ההגבלים עו"ד מיכל הלפרין. כאמור, הלפרין לא הביעה בעבר התלהבות לאשר את צמצומו של שוק הטלוויזיה המסחרי משני שחקנים לשלושה. יחד עם זאת, ייתכן שכעת לא תהיה לה הרבה ברירה על רקע המצב הכלכלי של הערוצים, ולא מן הנמנע שזהו גם הצעד הנכון כעת. נציין כי בגלגול הקודם הערוץ הפסיד כ-1.3 מיליארד שקל, כאשר את רוב הסכום, כמיליארד שקל, הפסיד יוסי מימן.

רק היום, עם אישור המיזוג בארה"ב בין AT&T לטיים וורנר הענקיות, קיבלנו תזכורת נוספת לכך שעל רקע מהפכת האינטרנט והדיגיטל, שוק התקשורת עומד בפני שינויים דרסטיים. התחרות כבר לא מתמצה במאבק בין קשת לרשת על נקודות רייטינג, וזירת הקרב הופכת יותר ויותר למאבק של כל יצרניות התוכן המסורתיות בעולם, מול ענקיות כמו פייסבוק וגוגל שכלל לא משקיעות כיום בתוכן מקורי (גם זה כבר משתנה) ומול חברות דיגיטל חדשניות כמו נטפליקס ואמזון.

אם ברשות ההגבלים העסקיים ייתנו את דעתם לפן הזה, ייתכן שגם שם יימצאו את המהלך הזה הגיוני יותר.

עוד דבר שצריך להזכיר בהקשר הזה הוא שהמיזוג לא מצמצם את היצע החדשות הטלוויזיוניות בישראל, מכיוון שכבר כיום פועלות כאן שתי חברות חדשות מסחריות, עניין שלא ישתנה בעקבות המיזוג. 

עוד כתבות

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

בית המשפט המחוזי נגד משרד הביטחון: "פעל במגמתיות כדי להסתיר פרטי ההתקשרות עם מכון מנדל"

המחוזי קיבל את בקשת ארגון לביא שטען לחוסר שקיפות מצד משרד הביטחון ● "להתעלמות מבקשות המידע יש מחיר"

יוסי פתאל / צילום: יחצ

פתאל נגד מנכ"ל משרד הבריאות: "אמירות חסרות אחריות ולא מקצועיות"

מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת עונה למשה בר סימן טוב: "אמירות חסרות אחריות ולא מקצועיות" ● ושר החקלאות מבקש לא לאשר כניסת עובדים חדשים מתאילנד

אפליקציה של ויזה / צילום: יח"צ

האם ויזה גילתה דרך להרוג בעדינות חברות פינטק חדשות?

הבנקים מחויבים לאפשר לחברות פינטק להתקשר אל חשבונות הלקוחות שלהם, אבל איך זה מתבצע בפועל? ● חברת Plaid היא אחת מיצרניות צינורות התקשורת שעונות על הצורך ● האם ויזה קנתה את החברה כדי לפתח אותה או כדי להרוג אותה בעדינות? ● האזינו 

שאול אלוביץ’, סטלה הנדלר, עמיקם שורר / צילום: שלומי יוסף

החלו הליכי השימוע לנאשמים בפרשת בזק

ל"גלובס" נודע כי השימוע למנכ"לית הנדלר התקיים ביום ראשון והשבוע צפוי השימוע לעמיקם שורר ● גם אלוביץ' צפוי לעבור שימוע, ואם יואשם גם בתיק בזק, בנוסף לתיק 4000, ינוהלו נגדו שני משפטים פליליים במקביל ● בימים ובשבועות הקרובים יתקיימו הליכי השימוע גם של יתר החשודים: אור אלוביץ', אלי קמיר, רון איילון ולינור יוכלמן

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב היבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

בני גנץ / צילום: דנה בר-און, יח"צ

ח"כ גנץ: דיון החסינות של כץ יהיה האחרון, אקים ועדה חיצונית

יו"ר כחול לבן הודיע כי יפעל להוציא את הדיונים על החסינות מהכנסת ולהעביר אותם לוועדה שתוכל לקבל "החלטה עניינית ומקצועית" ● "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות"

ריאן מואנד / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר ההנפקה מגיעה התביעה: יזם שחיבר בין גולדמן זאקס לחברת המימון החוץ בנקאי מלרן טוען כי הוא זכאי ל-50% ממניותיה תמורת 15 מיליון שקל

עו"ד ירון ברנהולץ טוען כי יזם את העסקה בה אמור בנק ההשקעות האמריקאי להעמיד למלרן מסגרת אשראי של 350 מיליון שקל ● טוען כי "בעל השליטה ריאן מואנד החליט לקטוף את פירות העסקה שיזם בחוסר תום לב קיצוני" ● מלרן: "אין בסיס לתביעה"

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

חבל ההצלה של יינות ביתן מתרופף: הספקים מכנסים ישיבות חירום וסמנכ"ל הכספים המיועד מוותר על המינוי

אחרי שכבר נראה היה שיינות ביתן חוזרת למסלול בזכות ההלוואה הגדולה מקרן כלירמרק, סימני השאלה צפים שוב • לפי שעה לא ברור אם תשלים את העסקה ובאיזה מתווה • ל"גלובס" נודע שבינתיים ספקים בינוניים חוששים ומכנסים ישיבות חירום, וסמנכ"ל הכספים המיועד חוזר בו מהמינוי

מימין: מטוס של אל על, אוריין ומלון הרודס של פתאל / צילומים: סיון פרג' ומצגות חברות. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם פתאל בפנים: יותר מ-20 חברות בבורסת ת"א כבר "נדבקו" בווירוס הקורונה וספגו ירידות חדות

בין הנפגעות הבולטות: אוריין, אל על וכנפיים ● היום הצטרפה אליהן פתאל החזקות, לאחר שדיווחה על צפי לביטול הזמנות

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שבועיים לבחירות, נראה שגם הפעם ממשלת אחדות היא האפשרות היחידה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

נפתלי בנט / איל יצהר

האם נפתלי בנט באמת הפחית את ירי הרקטות ב-80%

בנט מתפאר שגישתו הנחרצת צמצמה את הירי מעזה פי חמישה ● ספרנו שיגורים ● המשרוקית של גלובס

ניר ברקת / צילום: איל יצהר

פרשנות: על הרומן של ניר ברקת עם העובדים וההסתדרות, ומה קרה לפיל שבחדר

מאז אתמול ברקת מוביל בגאון את הקמפיין הכלכלי של הליכוד ● והסיסמאות שלו אולי לא חדשות, אבל נשמעות מצוין גם בפעם השלישית, הרביעית והחמישית שמשמיעים אותן

ספינת קרוז מול יפן עליה נמצאו נוסע חולה והרשויות לא מאשרות להוריד את הנוסעים / צילום: 	STF, AP

בגלל בהלת הקורונה מנו ספנות תידחה את הפלגותיה במספר שבועות

"מאחר ועונת ההפלגות טרם החלה ולאור הרגישות הציבורית, הוחלט לדחות במספר שבועות את פתיחת העונה לסוף חודש אפריל במקום לתחילתו" ● עוד נמסר כי החברה תאפשר לקבל החזר כספי על ביטולים

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

קו הכסף: כך הרוויחו יזמי הרכבת הקלה בירושלים מיליארד שקל על חשבון המדינה

בעלי המניות של הזכיינית סיטיפס עשו עסקה חלומית בזמן שהמדינה שילמה שכר לימוד אסטרונומי ● בין המרוויחים: קרן המורים והגננות שעשתה סיבוב מדהים עם תשואה של מאות אחוזים תוך פחות מ-4 שנים

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

ברקת דוחה יישום הוראות תקן חשבונאי לחברות הביטוח; מניותיהן קופצות בבורסה בתל אביב

הממונה על שוק ההון, משה ברקת, דוחה את יישום הוראות תקן חשבונאי 17 לחברות הביטוח ● אייל דבי, לאומי שוקי הון: "ההקלה שניתנה לחברות מהווה גם הקלה למשקיעים"

רשות המסים תחייב דיווח בזמן אמת על כל עסקה / צילומים: איל יצהר, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חובת הדיווח בזמן אמת על עסקאות של 5,000 שקל: בעלי העסקים ובעלי המקצוע כמרקחה

חשיפת "גלובס" על התוכנית לחייב כל בעל עסק בדיווח בזמן אמת, מסעירה את בעלי העסקים • גם אנשי המקצוע מסכימים כי מדובר בצעד מסורבל שייצור תלות במערכת הממוחשבת של רשות המסים ולא בטוח כי יפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות • ואיך התוכנית מסתדרת עם הבטחות הפוליטיקאים להקל על עסקים קטנים

אראל סגל / צילום: איל יצהר, גלובס

ההשעיה הסתיימה: אראל סג"ל יחזור מחר להגיש את תוכניתו בתאגיד

ביום חמישי הושעה סג"ל זמנית מתאגיד השידור בעקבות השתתפותו בסרטון בחירות של הליכוד ● היום הודיע התאגיד כי "הובהר לסג"ל כי כעיתונאי בשידור הציבורי מצופה ממנו להקפיד על שמירת הקוד האתי, ובתום הבירור הוחלט כי הוא ישוב להגיש את תוכניתו החל ממחר"

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

אקורד סיום: ויולה מכרה את יתרת המניות שלה במטומי; סמי תותח פרש מהחברה

ויולה החזיקה ב-9.5% ממניות מטומי, ואם מכרה אותן במחיר השוק, הרי שהיקף המכירה עומד על פחות מ-2 מיליון שקל ● למרות הצניחה החדה בשווי מטומי בשנים האחרונות, ויולה כבר החזירה למעשה את ההשקעה הראשונית שלה בחברה

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"נוכל להתמודד טוב יותר עם העלמות מס אם נעבור לתהליך של מניעה"

מנהל רשות המסים ערן יעקב התייחס היום לחשיפת "גלובס" בנוגע לתוכנית הרשות לחייב את כל העסקים במשק לדווח על כל עסקה מעל 5,000 שקל ● "לא צריך להתלונן על התהליך אם הוא ימגר את התופעה שפוגעת בכסף של כולנו"

הראל ויזל / צילום: איל יצהר

קבוצת פוקס: אם צריך נעבור לייצר בטורקיה, הודו או בנגלדש

כך מסרה הערב ענקית האופנה הישראלית ● למרות זאת, פוקס ציינה כי אופי פעילות הקבוצה הינו במרביתו עונתי, כאשר הזמנות הקבוצה לעונת הקיץ הקרובה כבר סופקו, ולפיכך החברה אינה רואה פגיעה בטווח הקצר בפעילות הקבוצה