גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

18 ימי חופשה שנתיים: המודל שיחולל מהפכה בשוק העבודה

עברתם מקום עבודה? ימי החופשה והמחלה התאפסו ● רוצים לצאת מוקדם ולהשלים שעות מחר? החוק מקשה על מעסיקים לאפשר לכם את זה ● שוק העבודה השתנה, אבל חוקי העבודה נותרו מיושנים ● פרופ' יותם מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מקדם מודל שישנה סדרי עולם בשוק התעסוקה

מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק
מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק

הימים שבהם אדם עבד באותו מקום במשך 30 שנה הולכים ונעלמים בשוק העבודה המשתנה, ובזמן שהיציבות התעסוקתית נעשית שכיחה פחות ופחות, הדרישה לזמינות העובדים גדלה. אלה שתי תופעות שחוקי העבודה הישראליים עדיין לא התמודדו איתן. בשבוע הבא, בכנס קיסריה, יציג פרופ' יותם מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שני מחקרי מדיניות העוסקים בנושאים האלו ויציע מודל חדש שעשוי לשנות סדרי עולם בשוק העבודה. לכן, אומר מרגלית בשיחה עם "גלובס", יש לגבש את שינויי המדיניות בשיתוף עם נציגי ארגוני העובדים, התאחדות התעשיינים והממשלה.

"כשחוזים איך ייראה שוק העבודה העתידי, המגמות של החלפת מקומות עבודה ושינויי קריירה תכופים ילכו ויחריפו. נוסף על כך, יש מגמות שהיום הן בחיתוליהן כמו אוטומציה. במצב כזה צריך להתאים את חקיקת העבודה", אומר מרגלית. "למשל, יש פה לדעתי מערכת ארכאית שמצמידה זכויות של עובדים לוותק למקום העבודה הספציפי ולא לשוק העבודה, שגם בהיבטים הנורמטיביים - אין לה הצדקה. אין לי ספק שאם הייתי מתחיל לעצב מחדש את מדיניות הרווחה בעולם, לא הייתי עושה את זה כך".

באירופה שינו את המודל לפני עשרות שונים

המשמעות של הצמדת הזכויות למקום עבודה ספציפי היא שככל שאתה עובד יותר שנים באותו מקום אתה צובר זכויות נוספות, אך אם אתה עובר מקום עבודה - הזכויות מתאפסות למינימום שנקבע בחוק. לדוגמה, לפי החוק, אדם שעובד חמישה ימים בשבוע זכאי ל-12 ימי חופש בשנה. לאחר כמה שנים גדלה הזכאות לימי חופש ומתקבעת על 23 ימים לאחר 14 שנה. גם ימי המחלה נמחקים עם החלפת מקום העבודה.

לפי עיבוד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 14% מהשכירים בישראל עובדים במקום העבודה פחות משנה, 33% עובדים בין שנה לארבע שנים, 34% עובדים 5-9 שנים ו-19% עובדים במשך יותר מ-10 שנים. אם בוחנים את מצב העובדים ללא תואר אקדמי, רואים שהוותק שלהם אצל מעסיקים נמוך יותר. עוד עולה מהמחקר שקיים הבדל בין מועסקים מאוגדים ולא-מאוגדים. עובדים מאוגדים בעלי תואר שורדים במקום העבודה במשך שנים רבות יותר, ואילו עובדים לא-מאוגדים ללא השכלה שורדים הכי פחות שנים.

"מי שנפגע אלה העובדים החלשים. עובדים בלי מיומנויות עוברים יותר עבודות ואין להם אותה יכולת המיקוח מול המעסיקים החדשים. זה פוגע גם באלו שאיבדו את הזכויות וגם באלו שנמצאים הרבה שנים באותו מקום עבודה, ופוחדים לעזוב ולאבד את הזכויות שלהם", אומר מרגלית. לדבריו, המצב הקיים "אף יכול לגרום להפליה תעסוקתית כי מעסיק עשוי להימנע מגיוס עובד מבוגר, כיוון שיעדיף עובד עם זכויות מעטות".

מרגלית מציע לשנות את מודל הזכויות הסוציאליות בישראל ולהפוך אותו למודל של זכאות אחידה, כלומר, מספר ימי החופשה שעובד זכאי להם לא יגדל עם השנים ויעמוד, לדוגמה, על 18 ימים, ללא קשר לוותק שלו. לדבריו, מדינות אירופיות רבות פועלות על פי מודל זה, ובהן בריטניה, גרמניה ודנמרק. רובן שינו את המודל כבר לפני עשרות שנים.

במכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו בחודש שעבר סקר, שלפיו 54% מהמעסיקים ו-78% מהשכירים תומכים בכך שקביעת הזכאות לזכויות סוציאליות תהיה ללא תלות בוותק במקום העבודה הנוכחי, ובמקום זאת תהיה על פי כלל שנות הוותק בשוק העבודה או ללא תלות בתקופת ותק כלשהי.

לפי המלצת המדיניות, מי שזכאי כיום למספר ימי חופשה גבוה יותר מ-18 לא ייפגע, ולכן תהיה לכך עלות בתקופת המעבר, שעל המדינה לספוג. למעשה, שינוי המודל יגדיל את העלויות לעסק שתחלופת העובדים בו גבוהה מאוד ובטווח הארוך יפחית את העלויות של עסק עם תחלופה נמוכה. לפי סימולציה שערכו החוקרים, מעבר ל-18 ימי חופשה אחידים כרוך בעלות כוללת של כ-4.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה. העלות הולכת ומצטמצמת מדי שנה עד לאיזון בשנה ה-15 ליישום החוק. לאחר 20 שנה יגיע החיסכון הכולל למעסיקים ל-2.1 מיליארד שקל. העלות נובעת מכך שב-15 השנים הראשונות עדיין יהיו עובדים שיקבלו יותר מ-18 ימי חופשה.

תעסוקה

החוק לא מאפשר גמישות

היוזמה השנייה שמרגלית רוצה לקדם היא בתחום גמישות התעסוקה, כלומר, שבירת המסגרת המקובלת של עבודה מ-9:00 עד 17:00. "צריך להיזהר מהמילה 'גמישות' כי מעסיקים ועובדים לא בהכרח רוצים אותה גמישות. עובדים מעוניינים בגמישות בשעות ההגעה והיציאה או באפשרות לעבוד יותר שעות ביום מסוים על חשבון יום אחר. את האפשרות האחרונה החוק לא מאפשר, כי גם אם המעסיק מוכן לקבל זאת - החוק מקשה על המעסיקים להיות גמישים. עובדים גם היו מעוניינים באפשרות לעבוד מרחוק, בשינוי בהיקף המשרה בתקופות מסוימות ובקבלת תשלום על מיילים וטלפונים לאחר שעות העבודה", אומר מרגלית.

לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, 48% מהשכירים דיווחו שעבדו רוב הזמן בלוחות זמנים קשיחים. גם בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, זמני העבודה הרבה יותר קשיחים - שיעור העובדים בישראל שעובדים מספר ימים קבוע בכל שבוע גבוה יותר מאשר באיחוד האירופי, וכך גם שיעור המועסקים שעובדים מספר שעות קבוע, מספר שעות זהה בכל יום וכן מתחילים ומסיימים באותן שעות בכל יום.

חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל חוקק בשנת 1951, ומאז הוכנסו בו תיקונים קלים מאוד. החוק מגדיר את שעות העבודה המותרות, אורך המנוחה השבועי, עבודת שעות נוספות וההפסקות בזמן העבודה. לכך נוספה חקיקת עבודה, הסכמים קיבוציים ופסיקות בית המשפט, שלדברי מרגלית יצרו חקיקה לא קוהרנטית שגם לא מתמודדת עם השינויים בשוק העבודה.

אחת ההמלצות של מרגלית היא להאריך את תקופת ההתייחסות לשעות עבודה נוספות. בישראל מדובר ביום אחד בלבד, כלומר מועסק שעובד יותר מ-9 שעות ביום מתחיל לקבל תשלום בגין שעות נוספות. לשם השוואה, בארה"ב בוחנים את מספר השעות הנוספות בהתייחסות לשבוע עבודה שלם, בקנדה - לשבועיים, בשבדיה - לחודש, בגרמניה - לחצי שנה ובפולין ההתייחסות היא לשעות העבודה בסיכום שנתי. מרגלית ממליץ לשנות את תקופת ההתייחסות בישראל לחודש. מהלך כזה עשוי לפגוע בהכנסת העובדים בגלל הורדה אפשרית של מספר שעות העבודה המוגדרות כשעות נוספות, אך הוא יאפשר להם לקבל מהמעסיקים הסדרי עבודה גמישים.

לדברי מרגלית, השינוי צריך להיעשות לא רק דרך הארכת תקופת ההתייחסות אלא גם באמצעות הקמת מנגנון מוסדר שיפעל כך: עובד שיהיה מעוניין בהסדר עבודה גמישה יוכל להגיש בקשה מסודרת. למעסיק יהיה מותר לסרב לבקשה, אך רק עם נימוק הגיוני, למשל אם מדובר בעובדי משמרות במפעל או שהעלות התקציבית כתוצאה מכך תהיה גבוהה מדי. לעובד תהיה אפשרות להגיש ערר לגוף במשרד העבודה שיברר את הנושא. גם אם לא ניתן יהיה לחייב את המעסיק, ניתן לשקול הטלת קנסות. היוזמה הזאת מסובכת ליישום, ומצריכה שיתוף פעולה מצד מעסיקים. בעבר הוגשה הצעת חוק דומה של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אך לדברי מרגלית, המנגנון שהוא מציע פחות מסורבל מזה שהוצע אז.

"זה שינוי תרבותי, שגם יכול לחסוך בעלויות של חברות קטנות כי הן יוכלו להקצות פחות מקום פיזי לעובדים. התועלת למשק תהיה הפחתת מספר כלי הרכב על הכביש", אומר מרגלית. "עם זאת, צריך לבצע שינויים כאלו באופן מדורג, למשל לפי ענפים, ולבצע פיילוטים מסודרים. זה יפחית את מידת העוינות האפשרית מצד גורמים מסוימים בשוק העבודה, וגם כיוון שבעולם אין עדיין מספיק ידע כדי לדעת בוודאות שהדבר הזה עובד, ואיך הוא משפיע על התנהגות העובדים". 

עוד כתבות

מטאנס שחאדה, הרשימה המשותפת / צילום: אתר הכנסת

"50% מהעובדים הערבים הם עדיין שכירים שעובדים מחוץ ליישובים שלהם". האמנם?

האם שכירים ערבים מתקשים יותר להגיע לעבודה בזמן הסגר? הנתונים מראים שכולם באותה סירה

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק ישראל טען שהבנקים לא מעלים ריביות, ואז הגענו לאותיות הקטנות

ראשי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר, מנכ"ל משרד והחשב הכללי, בצל התקפות על הקושי של עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי, דווקא כשהם זקוקים לפתרון תזרימי מיידי

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

אלביט הגישה הצעת רכש להחזקות הציבור בעשות אשקלון, המניה מזנקת

ההצעה היא לפי מחיר של 7 שקלים למניית עשות ובהיקף כולל של כ-24.8 מיליון שקל

בוריס ג'ונסון במסיבת העיתונאים / צילום: אדי מוהאלנד, AP

בריטניה: ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הועבר לטיפול נמרץ

מספרי מקרי הקורונה המאומתים מסביב לעולם עומד על 1,312,494 בני אדם, והנגיף גבה את חייהם של 72,636 אנשים ● בצד החיובי - 275,068 בני אדם כבר החלימו

בורסת דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

הראלי נמשך: עליות של עד 4.2% בבורסות אירופה

מדד הדאקס הגרמני מוביל את העליות באירופה, המשך לעליות החדות אתמול ● עליות של יותר מ-2% במסחר בחוזים על מדדי ניו יורק

ג'ונסון וברקע מרקל ומקרון. /צילום: רויטרס,  POOL New

בריטניה: דאגה לשלומו של בוריס ג'ונסון; גרמניה: תוספת 1,500 אירו לאחיות

ישנם 1,347,689 מקרי קורונה ברחבי העולם ● 74,782 אנשים נפטרו כתוצאה מהנגיף ● 68% ממקרי הקורונה בעולם מגיעים מסין, מארה"ב, מצרפת, מספרד, מאיטליה ומגרמניה ●  גרמניה: תוספת של 1,500 אירו לאחיות, הסגר לא יוסר עד 19 באפריל

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

S&P מעלות: צפויה ירידה חדה בהכנסות המרכזים המסחריים

אחרי זינוקים של 40%-80% שרשמו המניות הבולטות בתחום הנדל"ן המסחרי ב-2019, מתחילת השנה ועד כה קוצץ שוויין של כמה מהן עד ליותר מ-40%

השוק בקריית שמונה. ריק בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: שוכרי נכסים? במקרים רבים החוק יעמוד לצידכם

חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים ● מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה

 

בוב סוואן,/ צילום: רויטרס

אינטל מוכרת חטיבה שמעסיקה בישראל 200-300 עובדים

החטיבה, שמתעסקת בשבבים למוצרים ביתיים, נמכרת תמורת 150 מיליון דולר ● לרוכשת מקסליניאר היה מרכז פיתוח בישראל אך החברה פיטרה את כל העובדים, מלבד עובדים בודדים

אשר לוי / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אורבוטק לשעבר אשר לוי מונה ליו"ר NSO

לוי, שעזב את אורבוטק לאחר מכירתה, משמש גם כיו"ר של חברת לנדא פרינטינג ● באחרונה הצטרפו ל-NSO מספר בכירים עם רקע ביטחוני

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "ממחר ועד שישי סגר מלא. אחרי חג פסח הקלה הדרגתית במגבלות"

ראש הממשלה הודיע הערב כי החל ממחר ב-16:00 ועד יום שישי בשעה 7:00 בבוקר ישראל נכנסת לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● "אנחנו נאכוף את הסגר בנחישות"

אייל מליס, יורם שגיא, אייל דרור, יוני שסטוביץ / צילום: יוסי זמיר, יונתן בלום, סיון פרג', יח"צ

יצרניות המזון בונות כביש עוקף לרשתות, והוא כאן כדי להישאר

הציבור ממעט ביציאה לחנויות, וזמני המשלוח מרשתות השיווק ארוכים וממושכים - ומתקרבים לשלושה שבועות ● המציאות הנוכחית ניפצה את המחסום שהיה לחברות המזון הגדולות בשל יחסיהן עם הקמעונאיות, והן מנסות עתה להגיע ישירות לצרכן

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

ולדימיר פוטין ומוחמד בין סלמאן / צילום: Natacha Pisarenko, AP

לא מוותרות: כך רוסיה וסעודיה הכניסו את שוק הנפט למרוץ נגד הזמן

דחיית כינוס החירום של אופ"ק לא מבשרת טובות למפיקות הנפט, שנלחמות בקריסת מחירו ● בשעה שסעודיה ורוסיה ממשיכות להתכתש ביניהן, הצפת העולם בנפט גולמי מתרחבת

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה