"בפרקליטות הבינו שצריך להבין מה חווים העובדים דרך עיניהם"

הסקר שנערך ובוצע ע"י פרופ' שרון טוקר מאונ' ת"א, בקרב 704 מעובדי הפרקליטות, העלה כי רובם סובלים מלחצים רבים בעבודה המביאים לתחושה חריפה של שחיקה • טוקר: "פרקליט המדינה עשה מהלך מרשים כשחשף את תוצאות הסקר. היה חשוב לפתוח את תיבת הפנדורה הזו"

פרופ' שרון טוקר / צילום: איל יצהר
פרופ' שרון טוקר / צילום: איל יצהר

"גלובס" חשף בשבוע שעבר את תוצאותיו המדאיגות של סקר רחב-היקף, שנעשה בקרב עובדי הפרקליטות - לבקשת הנהלת הפרקליטות - במטרה לנסות למפות את גורמי הלחץ על הפרקליטים וכן לבחון את המשאבים הארגוניים בפרקליטות.

הסקר נערך ובוצע על-ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, בקרב 704 מעובדי הפרקליטות. הסקר העלה כי רובם סובלים מלחצים רבים בעבודה, שמביאים לתחושה חריפה של שחיקה בעבודה. רמת הלחץ שעליה דיווחו עובדי הפרקליטות הייתה גבוהה למדי בכל התפקידים, אך רבה במיוחד בקרב הפרקליטים המייצגים. רמת הלחץ שעליה הם הצביעו הייתה 4.06.

לשם השוואה - לפי הסקר, רמת הלחץ שבה שרויים חוקרי מח"ש בסולם של 1 עד 5 היא 3.43, ואילו רמת הלחץ של המזכירים והאמרכלים נמוכה אף יותר - 3.33 בסולם.

עוד עולה מהסקר כי בשל הלחצים הללו, 20% מעובדי הפרקליטות חושבים לעתים קרובות או קרובות מאוד לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת. כמעט 25% מעובדי הפרקליטות שוקלים מדי פעם את האפשרות לעזוב את הארגון לעבודה אחרת. 

עיקרי הסקר
 עיקרי הסקר

בעקבות פרסום הסקר פנתה אלינו פרופ' טוקר וביקשה להעיר כמה הערות חשובות. לדבריה, תוצאות סקר הפרקליטות שמצביעות על רמת שחיקה גבוהה בקרב עובדי הפרקליטות, לא עושות חיים קלים לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. עם זאת, לדברי טוקר, "ניצן מצא לנכון לשקף בפני כל עובדי הפרקליטות את תוצאות הסקר, וזהו מהלך מרשים וכלל לא מובן מאליו".

לדברי פרופ' טוקר, הסקר מצביע בדיוק על אותם תנאים תעסוקתיים שבהם יש וצריך לטפל, ובכך הוא צפוי לאפשר לפרקליטות למקד את המאמצים בטיפול בגורמים ולא בסימפטומים. "עומס תיקים, לוחות זמנים בלתי אפשריים, טראומה הנובעת מחשיפה לעדויות ולתיקים קשים, חשש לביטחון האישי, ביקורת ציבורית מתמדת ועוד; אלה הן הנקודות שאותן מכנה האיחוד האירופי כ'תנאי עבודה בלתי מספקים', ובהן אפשר וצריך לטפל. הפרקליטות לא הסתפקה רק באיתור הקשיים, והיא מגבשת כעת תוכנית מקיפה להתמודדות עם גורמי הלחץ".

מה הם בעינייך הפתרונות לתחושות השחיקה של עובדי הפרקליטות?

טוקר: "אין כאן פתרון-קסם, ויידרש יותר משבוע כדי למצוא פתרונות לקשיים, אך זה אפשרי. לצד מומחי תוכן שיבנו את התוכנית שמגבשת הפרקליטות, גם העובדים יהיו שותפים למאמץ, והצעותיהם הרבות מובאות לדיון בימים אלה. מעורבות העובדים בתהליך הייתה כה גדולה, עד שגם לאחר פרסום התוצאות, 90 עובדים נוספים ביקשו להמשיך ולמלא את הסקר, ואחרים שלחו עוד הצעות ייעול".

האם יש לך דוגמאות ממקומות עבודה דומים שעברו תהליכים דומים?

"משרד הבריאות עוסק בנושא כבר שנתיים, במסגרת תוכנית לאומית מקיפה להפחתת שחיקה במערכת הבריאות. גם הוא צפוי לפרסם, בסתיו הקרוב, את תוצאות הסקר הלאומי לאיתור גורמי לחץ ושחיקה בקרב כל עובדי מערכת הבריאות. זה צירוף מקרים מעניין, שמספק הצצה לאופן שבו שני ארגונים ציבוריים - הפרקליטות ומשרד הבריאות, מתמודדים עם לחצי עובדיהם". 

האחריות הועברה מכתפי העובד גם למעסיקים

טוקר מציינת כי משרד הבריאות, שהסקר שלו מקיף יותר מ-50 ארגונים שונים ומהווה חלק מתוכנית לאומית מקיפה להתמודדות עם לחצי עובדים, נוקט כבר היום צעדים מקדימים להתמודדות עם ממצאי הסקר.

לדבריה, "לצד ניתוח הנתונים מסיים המשרד בימים אלה לגבש ארגז כלים להתמודדות עם לחץ ושחיקה במערכת הבריאות, ואף פיתח תוכנית הכשרה לצוותים שיישמו את ארגז הכלים, ב-50 ארגוני הבריאות השונים. מדובר במהלך חסר תקדים אשר איחד מערכת שלמה סביב נושא אחד חשוב מאין כמוהו".

טוקר משבחת את הפרקליטות ואת משרד הבריאות על כך ששני הארגונים, ללא שום תיאום ביניהם, נקטו צעדים שהם נדירים במערכת הציבורית, והחליטו לסקור ולמפות את הקשיים שעימם מתמודדים כל העובדים - מזוטר ועד בכיר.

לדבריה, "1,350 עובדי הפרקליטות ו-150,000 עובדי מערכת הבריאות ב-50 ארגוני בריאות שונים, קיבלו, ללא יוצא מן הכלל, הזדמנות להשמיע את קולם. לא עוד סקירה של היבטים חיוביים בלבד - דוגמת שביעות-רצון, תחושת מחוברות, אושר וסיפוק - אלא צלילה אמיצה לתוך קרבי הארגון, ואיתור נקודות קושי לצד נקודות חוסן, בקרב כל בעלי התפקידים".

"בכך", מציינת טוקר, יישרו שני הארגונים קו עם המגמה הנהוגה כיום באיחוד האירופי. בשנים 2014-2015 יצא האיחוד האירופי בקמפיין ציבורי ענק, שכותרתו 'Healthy Workplaces Manage Stress'. מאמצים רבים הושקעו בהעלאת המודעות של מעסיקים למחיר שמשלמים עובדים על חשיפה ללחצי עבודה, ובמסגרת זו הושק אתר מקיף עם הנחיות והמלצות.

"מעניין לראות כי האיחוד האירופי הגדיר 'לחץ' (סטרס), כתוצר של דרישות עבודה העולות על יכולתו של העובד להתמודד עמן, כתוצאה מליקויים ארגוניים ו/או ניהוליים. בכך, הסיט האיחוד האירופי למעשה את האחריות הבלעדית מכתפי העובד, שכביכול 'לא מסוגל להתמודד עם העבודה', והעביר אותה למעסיקים".

לשבור את הטאבו על שחיקת העובדים

לטוקר חשוב לציין כי מדובר במהלך לא קל החושף את כל אחד מן הארגונים הללו לביקורת ציבורית לא פשוטה. "עם זאת, בקרב שני הארגונים הבשילה ההבנה שפלסטר לא יספיק, ושצריך להבין בדיוק מה חווים העובדים דרך עיניהם, ולא דרך עיני המנהלים שלהם.

"נראה כי מנהלי שני הארגונים - מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; ופרקליט המדינה, שי ניצן - הגיעו למסקנה זהה: אם לא מטפלים במקור הבעיה, ואם לא מאתרים את נקודות הקושי בארגון - שום סדנת אושר/מיינדפולנס/התמודדות עם לחצים לא תצליח להפחית את שחיקת העובדים".

לסיכום אומרת פרופ' טוקר שהיא מייחלת ליום שבו ארגונים ציבוריים נוספים ילכו בעקבות הפרקליטות ומשרד הבריאות ו"ישברו את הטאבו סביב העיסוק בשחיקת עובדים. מסתבר שהיה חשוב לפתוח את תיבת פנדורה הזו".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988