"סיני אחד אמר לי פעם, 'ביחד אנחנו מיליארד וחצי יהודים'"

שלוש שנים אחרי שהחלה לפעול בסין, קרן הון הסיכון GBIF חושפת את חברות המכשור הרפואי הישראליות שהשקיעה בהן • המודל הייחודי של הקרן מאפשר לחברות ישראליות לחדור לסין בעזרת קרן סינית שמתנהלת בעברית • "אנחנו הקרן הפרטית הסינית היחידה שאיננה מנוהלת על ידי סינים", אומר אבנר לושי, ממייסדי הקרן, בראיון ל"גלובס"

ד"ר שוקי גלייטמן, פרופ' אבי קרסיק ואבנר לושי/ צילום: יח"צ
ד"ר שוקי גלייטמן, פרופ' אבי קרסיק ואבנר לושי/ צילום: יח"צ

לפעול בסין בעברית, זה חלק מהייחוד של קרן הון הסיכון GBIF, שקמה לפני כשלוש שנים במטרה לקדם פעילות של חברות ישראליות בסין וכעת חושפת את ההשקעות שלה. מתוך 100 מיליון דולר להשקעה, הקרן השקיעה עד כה 25 מיליון דולר בחברות ישראליות. 

"תפסנו אחיזה בעיר גואנגז'ו, השלישית בגודלה במדינה, כשעתיים נסיעה מהונג קונג, והפעילות העיקרית שלנו שם היא הקמת 'גואנגז'ו יזראאל ביו-פאנד', קרן להשקעה בחברות ישראליות בתחום הביומד", אומר אבנר לושי, ממייסדי GBIF ומי שהיה בעבר שותף בקרן הון הסיכון IHCV, אחת המצליחות בישראל בתחום הביומד.

לצד לושי יש ארבעה שותפים בקרן: פרופ' אבי קרסיק ופרופ' שלמה נוי, רופאים בכירים שפרשו לאחרונה מבית החולים שיבא; שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי במשרד הכלכלה, פעיל בתחום הון הסיכון, יזם של חברות ויועץ לממשלות לעניין הקמת פעילויות הן סיכון; וקרל גנג, הסיני היחיד בקרן, שהיה בכיר בשירות החוץ הסיני וחבר במשלחת סין לאו"ם.

"הייחוד שלנו הוא שאנחנו לא משקיעים בחברות המעוניינות רק בכסף הסיני לתמיכה בפעילותן במערב, וגם לא באלה המעוניינות להעניק לנו זיכיון לפעול בסין בתמורה לכסף שלנו, אלא בחברות שבאמת מעוניינות לפעול בסין", אומר לושי. "עד היום השקענו בחברות שהן יחסית בשלות, וכבר הוכיחו את עצמן במידה זו או אחרת במערב.

"המודל שלנו הוא השקעה במיזם משותף לנו ולחברה ישראלית, שיקום אך ורק בסין. החברה הישראלית מנהלת בפועל את המיזם שהקמנו, וזה הבדל גדול לעומת רוב המקרים שבהם החברה הישראלית מעבירה את הזכויות למוצר שלה לגורם מקומי. הסינים מאוד אוהבים לומר, 'אני השולט'. אצלנו לא. אני לא אוהב לנהל חברות - זו החברה שלך. אני כמובן הגורם המתאים לתיווך - לעזור לגייס צוות, לוודא שיש לך שוק, לעשות בדיקת נאותות לשותפים הסינים שאתה בוחר, קשר לממשלה, קשר לבתי החולים וכן הלאה. אנחנו יודעים להקים חברה כזאת תוך זמן קצר מאוד, ואנחנו מממנים כל מיזם בכ-3-8 מיליון דולר, אבל מנהלי החברה הם אתם".

מה היתרון שנותן המודל הזה לחברה ישראלית?

"היתרון הוא שאני יכול לקבל החלטות השקעה ופעולה בקצב ישראלי, ללא תלות באישור כלשהו מגורם נוסף. לפעמים הישראלים חושבים שאנחנו מתווך או סקאוטר, כמו רבים אחרים ומכובדים, והם אומרים לי, 'תגיד לסיני שלך...', ואני אומר להם 'אני מסתכל מאחוריי ולא רואה שם סיני. זה אני הסיני. אני בדיוק כמו קרן סינית, אבל בלי המחסום התרבותי. כשעובדים מולי, מדברים עם עורך דין ישראלי. יש לי כמובן גם עורך דין סיני שבוחן שהכול נעשה כשורה מבחינת השוק הסיני, אבל מבחינת הממשק עם החברות הישראליות, אני ישראלי".

הקרן הסינית היחידה שלא מנוהלת על ידי סינים

מקור ההון של הקרן, לדברי לושי, הוא בעיקר ממשלת סין, ובמיוחד הממשלה המקומית בגואנגז'ו או חברות מקומיות בעיר שהן בבעלות הממשלה. "חשוב לומר שהקרן היא ישות פיננסית סינית לכל דבר ועניין. היא רשומה ומשקיעה בסין, ואינה מוציאה את כספה מהמדינה. הקרן מנוהל ונשלטת על ידינו. יש היום 23 אלף קרנות פרטיות בסין, ונאמר לי על ידי רשות ניירות ערך הסינית שאנחנו הקרן הפרטית הסינית היחידה שאיננה מנוהלת על ידי סינים".

איך זכיתם לנהל קרן סינית?

"הצלחנו לרכוש את אמונם. אני מאמין שחלק נכבד מהיתרון שלנו הוא שוקי גלייטמן, שממותג כ'מר אינובציה ישראלית' ברמה הגלובלית - מדען ראשי בעבר, והיום איש הון סיכון, יזם ויועץ. שוקי כבר ניהל קרן ישרלאית-סינית והוא גם קונסול סינגפור בישראל. כשהסינים מבקשים קשר לישראל, זה איש שקורות החיים שלו נראים כאילו ועדת מכרזים הרכיבה אותם. אז הוא פגש את המשקיע הסיני שלנו, קרל גנג, פקיד ממשלתי בכיר שעסק במדע ובטכנולוגיה ובפיתוח אזורי. הם בעצם הגו יחד את הרעיון לחבור לממשל המקומי בגואנגז'ו. בתהליך שנמשך כמה שנים, הם הצליחו לרכוש את אמון הממשלה. נתנו לנו כוח החלטה וכסף, וזה לא דבר פשוט בכלל.

"אני שואל את עצמי לא מעט, איפה אני הקטן עומד מול כל המכונה הסינית העצומה הזאת, ויש לי שתי תשובות: האחת היא שמבחינת הסינים ישראל היא מעצמה טכנולוגית. למשל, בביקור שלנו בגואנגז'ו לאחרונה, ראינו שתלו מעל בניין ממשלתי את כל דגלי המעצמות, ודגל ישראל היה ביניהם. התשובה השנייה היא שישראלים וסינים מסתדרים ממש טוב. סיני אחד אמר לי פעם, 'ביחד אנחנו מיליארד וחצי יהודים'. נכון שיש פערי תרבות גדולים, אבל במובנים מסוימים צורת המחשבה דומה, ולא קשה לי להיות המנהל הישיר של עובד סיני. יחד אנחנו יוצרים גרעין משותף של חדשנות, גמישות וחשיבה קדימה. אני מאוד מאמין ביזמות הישראלית בהקשר הזה. אני רואה כל הזמן מטוסים גדולים בדרך למזרח מלאים באנשים שמוכנים לעבוד קשה, ובאמת מצליחים ועושים דברים בסין".

"שוק המניות הסיני רותח"

"סין יודעת לייצר ערך עצום. שוק המניות הסיני רותח היום, גם בתחום הרפואי. יש אומרים שזו בועה. הסינים כמובן יודעים להסביר מדוע בעיניהם המחירים מוצדקים ואינם בועה. הם רוצים להגיע להוצאה על בריאות כמו במערב - 9% מהתל"ג, כפול מההוצאה כיום", אומר לושי בתשובה לשאלה אם לחברות מכשור רפואי צעירות יחסית כדאי בכלל להקצות משאבי ניהול לשוק הסיני, בזמן שהשוק המערבי קשה ממילא. לדבריו, "הרגולציה המחמירה הגיעה לנקודת קיצון ומתחילה לחזור לקו הביניים. לדוגמה, ה-SFDA, רגולטור התרופות והמכשור רפואי הסיני, לא היה מוכן לקבל שום ניסויים שנערכו מחוץ לסין. כיום הם מתחילים להתרכך בעניין הזה".

עד היום השקיעה הקרן 25 מיליון דולר, כך שיש לה 75 מיליון דולר פנויים להשקעה. מהי החברה האידיאלית מבחינתכם?

"עד כה פנינו לחברות שכבר הוכיחו את עצמן במערב ולמנהלים שהיה קל לחבר אותם לרעיון של יצירת ערך בסין. הגורמים שמולם אנחנו עובדים בסין מבקשים שנביא חברות בשלות, אבל כשאנחנו עושים זאת, לפעמים אנחנו שומעים תגובות נוסח, 'איפה החדשנות הישראלית המטורפת ששמענו עליה, החברות שרואות דרך קירות'. לכן, וגם משום שאנחנו מרגישים שכבר התחלנו להוכיח את המודל, בשלב הבא נרשה לעצמנו לקחת יותר סיכון ולפנות לחברות בשלבים מוקדמים יותר, וגם לחברות פארמה, בנוסף לחברות המכשור הרפואי שבהן השקענו עד היום". 

לאן זרמו 25 מיליון דולר: החברות הישראליות ש-GBIF השקיעה בהן

Inmode

פעילות: מכשור בתחום האסתטיקה לשוק המוסדי (רופאים, קוסמטיקאים, מכוני ספא וכדומה)

מייסד: משה מזרחי, ממנהלי סינרון

אבנר לושי: "הקמנו את החברה בסין לפני כשנה, ואנחנו מתרכזים כרגע ברגולציה. הקשרים שלנו קיצרו את הזמן באופן משמעותי. הבאנו את מכון התקנים הסיני כדי שיעשה להם בדיקות בישראל. זה דבר שאני לא חושב שמישהו עשה לפנינו".

G Medical

פעילות: ייצור תוסף המולבש על הטלפון הסלולרי ומאפשר למדוד פרמטרים רפואיים כמו אק"ג, רוויון חמצן בדם וחום, ופיתוח מוניטור אלחוטי לבית חולים המתקשר עם הטלפון האישי ועם עמדת האחיות. החברה נסחרת באוסטרליה לפי שווי שוק של 78 מיליון דולר אמריקאי.

מייסד: יעקב גבע, מבעלי חברת לייף ווטש

לושי: "הכול מאושר על ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית. לאחרונה הם ביצעו גיוס הון באוסטרליה ורכשו חברה אמריקאית בשם Cardiostaff Diagnostics שיש לה אישור לפעול כמעבדה עצמאית בארה"ב, וכך הם מתכננים לחדור בהדרגה לשוק האמריקאי. הפעילות המשותפת שלנו בינתיים כוללת הקמה של מתקן ייצור בסין, גיוס עובדים ותחילת רגולציה".

Carbofix

פעילות: החברה מפתחת שתלים אורתופדיים מסיבי פחמן, במקום ממתכת וטיטניום.

מייסדים: ד"ר מוטי ביאר ואורן גלוברמן, יזמים שהיו שותפים בעבר של פרופ' שלמה בן חיים ולואיס פל, וחתומים איתם ובלעדיהם על אקזיטים משמעותיים בתחום המכשור הרפואי.

לושי: "בתוך כמה חודשים הקמנו מתקן ייצור בגואנגז'ו, ואנחנו עובדים על הרגולציה שם".

Visionics

פעילות: מערכות לרפואה מרחוק. בין המוצרים שפיתחה - סורק לאבחון מחלות עיניים. מדובר בחברה צרפתית-ישראלית המעסיקה 33 עובדים בישראל ויותר מ-100 ברחבי העולם, שכבר זכתה בתואר "יצואנית מצטיינת" של משרד הכלכלה.

מייסד: ד"ר מרק אביטבול

לושי: "החברה הגיעה אלינו כשבידיה כבר היו אישורי שיווק למוצריה בסין. שוק הבריאות הסיני בנוי כך שאין בו כמעט רפואה בקהילה, כך שכולם מתנקזים אל בית החולים. אנחנו פועלים ליצור עם החברה מודל של רפואה מרחוק לשוק הסיני, בשיתוף פעולה עם הממשלה המקומית ועם בית חולים מקומי".

אי הביומד של גואנגז'ו

במסגרת השותפות עם ממשלת גואנגז'ו, הפכו אנשי קרן GIBF לשותפים גם ב"אי הביומד", מתחם שנבנה על אי ליד העיר, בהשקעה של מיליארדי דולרים, וכולל מתקנים, מנהרות תת-קרקעיות ותחנת מטרו, מספר אבנר לושי.

"האי עצמו השקיע כסף בקרן שלנו וחלק מהחברות יושבות במשרדים שם. כתוצאה מהשותפות הזאת קמה עוד יוזמה שבה אנחנו מעורבים: חממת ביומד סינית. שכנענו את הממשלה המקומית, לראשונה בתולדות סין, לעשות תוכנית 'חממות' כמו בארץ, שבה הממשלה משקיעה כחצי מיליון דולר לחברה. שתי חברות כבר נכנסו לחממה הזאת, אחת סינית ואחת ישראלית. הישראלית היא נוירוטק - חברה שפיתחה מבחן ממוחשב לאבחון הפרעות קשב. הם הקימו מיזם משותף עם החממה וכשיגיעו לאבני דרך מסוימות הכוללות ניסויים קליניים בסין, הקרן שלנו תשקיע בהם השקעת המשך". 

לושי מציין עוד כי ממשלת גואנגז'ו מקימה בימים אלה משרדי אינטרסים כלכליים בעמק הסיליקון, בבוסטון ובתל אביב. "אנחנו נקים להם את המשרד ועל הבסיס הזה אנחנו מפתחים מגוון רחב של פעילויות שלא קשורות לקרן ולא קשורות בהכרח למדעי החיים: שיתופי פעולה בתחומים של חקלאות ופינטק ותיירות". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988