הקרב של ירון זליכה נמשך: תנובה ומסמכי מקינזי מגיעים לעליון

חרף קביעת המחוזי בירושלים, פרופ' זליכה לא מוותר ומבקש את התערבות ביהמ"ש העליון בחשיפת דוח מקינזי ובו עדויות לכאורה לשימוש לרעה שעשתה תנובה בכוחה המונופוליסטי בשוק החלב • לטענתו, ביהמ"ש המחוזי מרכז וביהמ"ש המחוזי בת"א אישרו בקשות דומות נגד תנובה

פרופ' ירון זליכה / צילום: שלומי יוסך
פרופ' ירון זליכה / צילום: שלומי יוסך

הקרב של פרופ' ירון זליכה נגד חברת תנובה בדמות שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהגיש - שעניינן ניצול מעמדה של תנובה כמונופולין בשוק החלב בדרך של גביית מחיר מופרז עבור גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה (32% ו-38%) - מגיע לבית המשפט העליון.

הסיבה? בקשת רשות ערעור שהגיש זליכה באמצעות עו"ד רנן גרשט על החלטת השופטת תמר בזק-רפפורט, שדחתה את בקשתו לאלץ את תנובה לחשוף את דוח מקינזי, אשר לטענת זליכה מהווה את הבסיס שעליו נשענה החברה, בין היתר, כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב לאחר רכישתה על-ידי אייפקס.

בקשת רשות הערעור של זליכה קיבלה רוח גבית ממקור לא צפוי. זאת, במסגרת שתי החלטות של בתי המשפט המחוזיים (מרכז-לוד ותל-אביב), במסגרתן פסקו השופטות שושנה אלמגור ואסתר שטמר, בהתאמה, כי על תנובה לאתר את דוח מקינזי הנזכר בדוח מבקר המדינה ולהעבירו לידי התובע הייצוגי בפוטנציה (אלמגור), וכי התובע הייצוגי יוכל לזמן עדים מטעם תנובה לשם הצגת מסמכים של מקינזי (שטמר).

ההחלטות ניתנו בשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נוספות המתנהלת נגד תנובה בשנים האחרונות בטענה לגביית מחיר מופרז על הקוטג' והגבינה הצהובה. שתי בקשות אלה, שהתקבלו על-ידי שני בתי משפט מחוזיים שונים, סורבו כאמור על-ידי השופטת רפפורט-בזק מבית המשפט המחוזי בירושלים, וכעת ההכרעה עוברת לעליון.

דוח מקינזי - מה כבר כתוב שם?

במסגרת בקשת רשות הערעור מבקש פרופ' זליכה כי העליון יחייב את תנובה לגלות בתצהיר גילוי המסמכים שהיא מגישה את מסמכי מקינזי ויאפשר לעיין בהם, ובכלל אלה במסמך שהציגה תנובה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים תחת חיסיון.

הידיעה אודות אותם מסמכי מקינזי העלומים שאובה, לדברי עו"ד גרשט, מפרסומים בעיתונות הכלכלית, לפיהם אחרי שנרכשה תנובה על-ידי אייפקס, שכרה הראשונה את חברת מקינזי שתעניק לה ייעוץ אסטרטגי.

במסגרת מערכת יחסים זו, נטען, נוצר דוח הכולל לכאורה עדויות לכך שמקינזי הנחתה את תנובה להעלות את מחיר מוצרי החלב, קוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה, בשיעור של לפחות 15%, מבלי שהביקוש למוצרים אלה ייפגע, ובמטרה לממש מדיניות תמחור "מיטבית" שתוביל לעליית ערכה של תנובה.

בעיני זליכה, מבקש שבית המשפט יכיר בו כתובע ייצוגי בתביעות על סכומים מצטברים של כ-600 מיליון שקל, אותה "מדיניות תמחור מיטבית" מעידה כאמור על ניצול מעמדה של תנובה בשוק החלב בארץ כמונופולין לרעה, בדרך של גביית מחיר מופרז על מספר מוצרים.

ניתן להניח כי לאור פסיקות סותרות במקרים דומים שניתנו בנושא על-ידי בתי המשפט המחוזיים בארץ, קם (אולי) הצורך במתן החלטה סדורה של בית המשפט העליון בנושא. יחד עם זאת, לא ברור האם סופה של הסאגה מבחינת פרופ' זליכה תסתיים עם דוח מקינזי באמתחתו. 

מתנובה נמסר בתגובה: "בקשת רשות הערעור רצופה שגיאות עובדתיות ומשפטיות. ככל שהדבר יידרש על-ידי בית המשפט העליון, תנובה תגיב לבקשה".

ובינתיים: שר החקלאות חתם על העלאת מחירי החלב המפוקחים

בסמוך להגשת בקשת רשות הערעור והימשכות יתר ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה בטענות לשימוש לרעה בכוח כמונופולין, הסכימה היום (ב') ועדת הכספים של הכנסת על הצורך לאפשר למחלבות, ובראשן תנובה, להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים.

ההכרעה בסופו של דבר מצויה בחתימה משותפת של שרי האוצר והחקלאות. עם זאת, יש עוד כברת דרך מסוימת עד להעלאת המחירים (שממילא כרגע צפויים לעלות ביולי הקרוב, נוכח העלייה החזויה במחיר החלב הגולמי ועליית מחיר המוצרים המפוקחים כפועל יוצא מכך).

זאת, מכיוון שנכון לעכשיו רק שר החקלאות אורי אריאל חתם על העלאת מחירי החלב המפוקחים, וכעת נדרש להמתין ולראות כיצד יגיב שר האוצר משה כחלון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988