"חברות הענק כמו גוגל ופייסבוק חוסמות כמעט כל חדשנות"

אחרי 11 שנות פעילות, 14 חברות, 135 מיליון דולר ושורה של אקזיטים מרשימים, יואב לייטרסדורף, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון YL Ventures, מגיע לביקור מולדת • בראיון מיוחד ל-G הוא מספר על החברה שהקים בגיל 16, חושף את אסטרטגיית ההשקעה, ומסביר למה הוא לא מתקרב לתחומים שבשליטת אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון

יואב לייטרסדורף / צילום: כפיר זיו
יואב לייטרסדורף / צילום: כפיר זיו

כשהתברר לי שיואב לייטרסדורף מתגורר בכלל בסן פרנסיסקו, לא יכולתי שלא להרים גבה. גם כי הוא, שהקים ומנהל את קרן ההון סיכון YL Ventures, משקיע רק בחברות סטארט-אפ ישראליות; וגם מתוקף העובדה הידועה שמנהלי קרנות הון סיכון אוהבים לעקוב מקרוב אחר החברות שעליהן הם מחליטים להמר, ועל אף היכולת לתקשר עם היזמים שלהם באמצעות שפע אמצעי התקשורת שיש למאה ה-21 להציע, הם בדרך כלל אוהבים להיות קרובים למרכז העניינים גם מבחינה פיזית.

אלא שהמודל של YL Ventures שונה במעט ונראה שהוא עובד לה לא רע בכלל. בעוד שעשרה מעובדי הקרן (בניהולו של שותפו של לייטרסדורף, עופר שרייבר) אכן פועלים משדרות רוטשילד בתל-אביב ועסוקים באיתור חברות להשקעה ובליווי אלה שכבר נכנסו לפורטפוליו, עוסקים לייטרסדורף עצמו ועוד שניים מעובדיו בטיפוח אינסופי של קשרים בעמק הסיליקון.

טיפוח הקשרים הקרובים עם אנשי מפתח בשוק האמריקאי משרת את אנשי הקרן של לייטרסדורף בשני אופנים: בשלב הראשון, הם מאפשרים להם לדעת אם המוצר שמפתח הסטארט-אפ הישראלי שעליו שמו עין אכן עונה על צורך קיים או עתידי של השוק האמריקאי. בשלב השני, הקשרים הללו מאפשרים להפוך את החברות שבהן עובדים אותם אנשי מפתח, ללקוחות של אותן חברות סטארט-אפ או למשקיעות בסבבי הגיוס הבאים שלהן.

לייטרסדורף, שהגיע השבוע כדי להשתתף באירועי שבוע הסייבר הלאומי של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א על שם בלווטניק, מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ - מחזיק ברקורד השקעה מרשים. במשך 11 שנות קיומה של הקרן, שמנהלת כ-135 מיליון דולר, השקיעה החברה ב-14 חברות. שש מתוכן נרכשו, שבע אחרות "מתקדמות היטב" ורק אחת נסגרה. בעולם משקיעי הסיד בישראל ששיעור ההצלחה בו עומד על כ-10%, מדובר בנתונים מרשימים מאוד.

"הקרן השנייה שלנו, שקיימת מ-2013 והשקיעה 37.5 מיליון דולר, החזירה כבר 130%, כלומר 41.3 מיליון", הוא אומר. "בשביל להיכנס לרבעון העליון בדירוג קרנות ההון סיכון האמריקאיות צריך בעלות IRR - Internal Rate of Return של 17%. לקרן השנייה שלנו היה IRR של 40.5%.

"בגלל הביצועים האלה הצלחנו לגייס 75 מיליון דולר והיה לנו ביקוש להשקיע 100 מיליון דולר בקרן השלישית שלנו, שגויסה בשנה שעברה ושאמורה הייתה להיות קרן של 60 מיליון דולר. לא רצינו קרן גדולה מדי, כי ככל שקרן גדולה מדי, ככה קשה יותר להחזיר אותה ולמנהלים קשה יותר לעשות כסף. אני מרוויח בין 20% ל-30% מהרווחים של הקרנות".

האקזיטים של YL Ventures
 האקזיטים של YL Ventures
האקזיטים של YL Ventures
 האקזיטים של YL Ventures

למה דווקא חברות ישראליות? מה הקריטריונים?

"הבחירה להשקיע בחברות ישראליות נובעת מהרקע שלי ומזה שנולדתי בישראל וחייתי כמחצית מהחיים שלי בארץ ושיש לי רשת ענפה של קשרים פה. בעצם, כל דבר מקצועי שעשיתי, כולל שלושת הסטארט-אפים שהקמתי לפני הקרן, היו עם חברות-בת בישראל. אבל כשאמריקאים או אחרים שואלים אותי מדוע אני משקיע בחברות ישראליות, אני אומר להם שבסקטורים מסוימים, שווה מאוד להשקיע בארץ, כי הכישרונות הישראליים מתאימים לשווקים מאוד מעניינים בארצות הברית, וב-11 השנים שאנחנו קיימים, אנחנו כל הזמן מחפשים את השווקים האלה ואת ההתאמות הללו.

"כרגע, ההתאמה הכי טובה בין הכישרונות הישראליים לצרכים האמריקאים זה בתחום הסייבר. בכל שנה, יחידות המודיעין הישראליות מוציאות לשוק אלפי בוגרים שמתמחים בסייבר הגנתי והתקפי. זה אומר שבישראל יש אלפי אנשים שהם הכי טובים בעולם בתחום הזה, ובארצות הברית בעיית הסייבר סקיוריטי נהיית יותר ויותר גרועה מדי שנה. השנה חברות אמריקאיות יוציאו 100 מיליארד דולר על תוכנות ושירותים בתחום אבטחת המידע. הנזק העולמי השנתי מבעיות שנגרמות במתקפות סייבר עומד על 3.5 טריליון דולר. רק לפני כחמש שנים הנזק עמד על טריליון אחד, כך שהשוק הזה רק הולך ומתחזק מבחינת ההגנות שצריך. הפער בין התוקפים למגינים הולך וגדל וכתעשייה אנחנו מפסידים במלחמה. התוקפים יותר מתוחכמים ושחקניות מדינתיות כמו סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה מוציאות מיליארדים מדי שנה, כך שצריך להשקיע בהתאם".

מה דעתך על מצב הסייבר בישראל?

"לגבי תחום הסייבר אני לא דואג. ישראל היא מעצמת סייבר והיא מקום שני רק לארצות הברית בעת שהיא מדינה קטנטונת. כשאני מוכר את מוצרי הסייבר של חברות הפורטפוליו ללקוחות בארצות הברית, אני אומר שזה 'איזראלי סייבר סקיוריטי', וזה כמו להגיד שזה שעון שווייצרי. בתחום הזה ישראל היא מותג של איכות. בתחומים אחרים - כמו למשל חברות שפונות לצרכן כמו גוגל, פייסבוק, אמזון או אפל - אנחנו לגמרי לא על המפה. עם זאת, בכל העולם קשה בתחום הזה כי חברות הענק הללו חוסמות כמעט כל ניסיון לחדשנות. בגלל זה אנחנו בכלל לא חושבים להשקיע בחברות בתחום הזה".

1,500 חוות דעת

נאמן למדיניות של השקעה בתחומים שהדרישה להם נמצאת בעלייה, עיקר הפעילות של הקרן של לייטרסדורף - כ-80% ממנה אם לדייק - מרוכזת בתחום הסייבר. תחומים אחרים שבהם הקרן פועלת הם רכב אוטונומי (החברה האחרונה שהקרן השקיעה בה מפתחת מערכת התרעה מפני סכנות לאופנועים) וטכנולוגיית ענן לארגונים. הקרן רושמת צ'קים ראשוניים גדולים יחסית, בסכומים של 2 עד 4 מיליון דולר לחברה, ומשקיעה בכשלוש חברות בשנה.

"80% מההחלטה שלנו במה להשקיע היא האנשים בחברה שאנחנו בוחנים", הוא אומר. "במשך 11 שנות הפעילות שלנו פיתחנו כישרון להבין מי עומד מולנו ולהעריך את אותם יזמים. 20% הנותרים זה השוק שבו הם פועלים, והבעיה שהסטארט-אפ מנסה לפתור ועד כמה היא משמעותית. אני ושני העובדים הנוספים שעובדים בסיליקון ואלי מפתחים את הרשת הענפה שלנו בארצות הברית.

"יש לנו משהו כמו 1,500 אנשים שאנחנו בקשר איתם ורובם אחראי אבטחת מידע בחברות מאוד גדולות. אלה האנשים שאנחנו פונים אליהם כשאנחנו מתעניינים בחברה ישראלית. אנחנו מקבלים מהם חוות דעת לגבי עד כמה אקוטית הבעיה שאותו סטארט-אפ מטפל בה ומה הרשמים שלהם מהיזמים בהסתמך על שיחות וידיאו איתם. הפידבק של האנשים הללו - שכמה עשרות מהם הם יועצים בקרן - מאוד תורם להחלטה שלנו אם להשקיע בחברה או לא".

MBA בלי תואר ראשון

המשקיעים בקרן של לייטרסדורף הם קרנות שמנהלות את הונן של משפחות עשירות מאוד וכן אנשים שלייטרסדורף מכנה High net-worth individuals. או בעברית מדוברת - אנשים טחונים. הוא עצמו נצר למשפחה ישראלית מפורסמת ועשירה מאוד: אביו הוא פרופ' ערן לייטרסדורף, שהיה דיקאן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית; דודו הוא האדריכל טומס לייטרסדורף ובני דודיו הם איש הנדל"ן יונתן לייטרסדורף ואחותו דושי לייטרסדורף.

לייטרסדורף שומר על דיסקרטיות לגבי זהותם של המשקיעים, אולם מוכן לומר שביניהם ניתן למצוא את "אחד משלושת האנשים הכי בכירים בגוגל; בכירים בנייקי והרבה מהמקימים של AVG שנמכרה לאבאסט תמורת 1.4 מיליארד דולר".

מדוע החלטת להקים את הקרן וללכת להון סיכון בכלל?

"הייתי יזם סדרתי. שלוש פעמים הקמתי חברה, גידלתי חברה ומכרתי חברה בהצלחה. זה היה המקצוע שלי מגיל 16. הסטארט-אפ הראשון שלי, PC Entertaine, הוקם בגיל הזה. זו הייתה חברה שעסקה בביקורות על מוצרים, כמו CNET, ועבדתי קשה עד שמכרתי אותה. החברה השנייה, Exchange Path, פעלה בניו-יורק והייתה דומה לפייפאל ומכרנו אותה ב-25 מיליון דולר".

באמצע, בגיל 25, עשה הפסקה ללימודים, אבל גם כאן יש סיפור לא שגרתי: "ההורים שלי, שהם אקדמאים, התייחסו לזה כמו אל איזה אסון, וכשהייתי בטיסה למילאנו ישבתי ליד איזה בחור וסיפרתי לו את הסיפור שלי, והוא הציע לי לנסות ולגשת ישירות לתוכניות תואר שני במנהל עסקים במקום ללמוד קודם B.A. ניגשתי לתוכניות של IMD בשווייץ ולתוכנית של קולומביה. IMD קיבלו אותי וקולומביה אמרו לי שיודיעו לי רק בהמשך השנה, אז החלטתי לא לחכות לתשובה מארצות הברית. מה שקרה זה שלמדתי חמישה חודשים בשוויץ עד שהודיעו לי שהתקבלתי לקולומביה ואז עברתי לשם. הם אמרו לי שאני הראשון בהיסטוריה של בית הספר שמתקבל אליו בלי שיש לו תואר ראשון. עד היום אין לי תואר ראשון.

"בזמן הלימודים, בין 2001 ל-2003 עבדתי בקרן הון סיכון ניו-יורקית וקיבלתי שם טעם להשקעות הון סיכון. במקביל, הייתי נשיא מועדון ההון הפרטי שכולל בתוכו גם הון סיכון. אהבתי את התחום הזה, אבל אחרי שסיימתי את הלימודים בקולומביה, עברתי לאנגליה ושם הקמתי את החברה השלישית שלי, שעשתה משחקים למובייל. את החברה הזו מכרתי לענקית המדיה הגרמנית ברטלסמן.

"הייתי אמור לעבוד שנתיים בברטלסמן, אבל הרגשתי שאני לא יכול להישאר שם יותר ועזבתי אחרי שנה. ממש לא התחברתי לתרבות הארגונית של חברה עם 100 אלף עובדים ושאלתי את עצמי מה הדבר הבא שאני ארצה לעסוק בו. אני אוהב פיתוח עסקי ושיווק וגיוס הון ומכירות, ודברים שפונים החוצה, וזה מה שאני עושה היום בשביל חברות הפורטפוליו שלנו - הדברים שהכי אהבתי לעשות בתור יזם. הדברים שפחות אהבתי זה לנהל המון אנשים. היום אנחנו 14 איש ומבחינת הניהול הישיר שלי זה בקנה מידה הרבה יותר קטן".

יואב לייטרסדורף

אישי: 42, נשוי + 3, מתגורר בסן פרנסיסקו

השכלה: תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה (לא למד תואר ראשון)

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988