גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ריח קפה במקום ליזול": מהפכת הדור השלישי של בתי החולים

האדריכל ארד שרון מתאר את מהפכת הדור השלישי של בתי החולים בארץ

בית חולים לילדים ברמבם / צילום: זאב ביץ
בית חולים לילדים ברמבם / צילום: זאב ביץ

"הקהל שעבורו נעשית האדריכלות של בתי החולים הוא קהל של כאב, של טראומות, של חרדות, לחץ נפשי. גם המשפחות וגם הצוות הרפואי והסיעודי - כל המערכת נמצאת בסיר לחץ. אני חושב שסבא שלי התחיל להבין את זה. אני, בקצה השני והפכתי את זה לאקטיבי".

משרד האדריכלים של ארד שרון אחראי לתכנון עיריית ראשון-לציון, ולשורה ארוכה של מבנים בבתי חולים מבנה הכניסה ומכון הלב בבית החולים איכילוב, בית החולים לילדים ברמב"ם, מבני מחלקות נשים ויולדות, אשפוז וכניסה בבית חולים סורוקה בבאר-שבע, המרכז הרפואי אסף הרופא ועוד.

הסבא שאליו הוא מתכוון הוא אריה שרון, "האדריכל של המדינה".

"סבא שלי, שלמד בבאוהאוס אצל האנס מאייר, שם הנושא החברתי היה חזק, בחר בבתי חולים כי זו מכל הנושאים שבהם אדריכלות מתעסקת, זו הייתה נישה שיכולה להשפיע על האדם. לקח לי הרבה זמן להבין את זה. יחד עם אידלסון הוא בנה את בית חולים בילינסון בפתח-תקווה, וב-1965 אבא שלי (האדריכל אלדר שרון) הצטרף ואז הם הקימו את תל-גיבורים (וולפסון), את סורוקה בבאר-שבע, את רמב"ם, את אסף הרופא בצריפין, את איכילוב ואת גהה.

"סבא שלי השתלט על נישה מאוד ספציפית באדריכלות שהייתה, אפרורית ואפילו מוזנחת בתודעה הציבורית".

הכניסה לאיכילוב / צילום: רונה ווטש

במה שונים בתי החולים שהוא תכנן מבתי החולים שאתה מתכנן?

"תוכנית האב הארצית שמה למטרה להשתלט על שטח, וסבא שלי מילא את הקונספציה הלאומית. הוא יישם את התפיסה הזאת גם בתכנון המרכזים הרפואיים. בסורוקה ובאיכילוב הוא מיקם את הבניינים הראשיים בשני הקצוות של המגרש וככה הוא תפס קרקע והשאיר מקום להתפתחות עתידית. אבא שלי מילא את המשבצת הזאת, ואני המשכתי למלא את החללים שביניהם.

"תמיד צריך איזון בין הרפואה - החללים הרפואיים כמו חדרי הניתוח, טיפול נמרץ, מחלקות אשפוז, כל הפונקציות המדויקות, לבין מה נשאר לאדם - ההמתנות, חללי מפגש, מסחר. בתקופה של סבא שלי, החללים הציבוריים היו מאוד מצומצמים. סבא שלי היה מאד פונקציונלי, 'form follows function'. לא היה אז הרבה כסף ולכן זה נחשב כבזבוז. בתכנון שלו היו מעט מאוד שטחים ציבוריים. החצרות היו מקומות המפגש. אבא שלי קצת שינה את זה ועשה חצרות פטיו. אני לקחתי את זה לקיצוניות יותר גדולה".

ומה ההבדל מבחינת החומרים?

"סבא שלי מיקם את הבניינים בכיוונים צפון-דרום, כי לא היה אז מיזוג אוויר, אבל אני השתחררתי מהנושא של האקלים כי גיליתי את החומרים החדשים, האקטואליים, שזה בעיקר זכוכית חכמה - כלומר, הדפסה קרמית על זכוכית שמונעת חדירה של שמש וסינוור. התחלתי בזה עם בניין הכניסה באיכילוב. הבניין מורכב ממשחק בין זכוכית ואלומיניום. בניגוד לכל התזות שמלמדים בטכניון, זה קיר מערבי שעשוי כולו מזכוכית.

"ריחות של קפה וקרואסונים ולא של ליזול"

"רוב בתי החולים, כמו בתי הספר ובתי הסוהר, סגורים בגדרות. מישל פוקו הגדיר אותם כהטרוטופיות. אני מוביל מהלך שבתי החולים יהיו פתוחים, כמה שאפשר, לרחוב. בבניין הלב באיכילוב, עשינו, יחד עם אדריכל רני זיס, שינוי ראשון מבחינת הממשק של המבנה עם העיר. יש שם גדר סימבולית מזכוכית בגובה נמוך וניתן להיכנס לבית החולים מהרחוב, דרך בית הקפה. יש ריחות של קפה וקרואסונים ולא של ליזול. למרות שיש באזור עוד בתי קפה, אתה יכול למצוא בבית הקפה של איכילוב גם סתם אנשים מהרחוב שבאים לשתות קפה. עד שאתה עובר את המפתן של הגלריה העירונית, אתה לא מרגיש שאתה בבית חולים.

"השארנו גם מקום להתפתחות. במרכז הלב באיכילוב, שגודלו כ-60,000 מ"ר והוא אחד ממבני הרפואה הגדולים בארץ, ניתן למלא את הקופסה לפי ההתפתחות הרפואית. בית החולים השאיר חמש  קומות ריקות להתפתחות עתידית. רק השנה התמלאו התכנים. בקומות התחתונות יש קרדיולוגיה, מעל יש מחלקות נוירולוגיות, פנימיות וגם מרכז אונקולוגי. כלומר, זה בניין אחד עם שלושה מרכזים רפואיים בתוכו. זו תפיסה מאוד חדשנית. להכניס בבניין אחד, עירוב שימושים. ברור שזה הרבה יותר קל להתמצא במרכז ורטיקאלי. במרכז רפואי על שטח גדול האדם קצת הולך לאיבוד".

ומה לגבי האדריכלות עצמה?

"אדריכלות צריכה לספר סיפור. זה לא הבניין שמספר את הסיפור ברטרוספקטיבה, אלא האדריכל. למשל, במרכז הלב, הרעיון היה לקחת קופסה מונוליטית ולחבר אותה עם מבנה איכילוב הישן, שסבא שלי בנה בשנות ה-60. התפר בין הבניינים, הממשק, הוא אטריום, חלל מקורה שמרכז את כל הפעילויות ומחדיר אור. אני רציתי שכל המערכות האדמיניסטרטיביות יצאו מהבניין הגדול ויעברו למרכז הלב לטובת שטחי אשפוז. דמיינתי שהפרופסורים יעברו ברמפות האדומות שמרחפות בחלל האטריום מבניין לבניין. אבל, הם לא רצו. ככה שבסופו של דבר הרמפות מחברות את אזורי ההמתנה. יש מתח פיגורטיבי בין המבקרים שיושבים בבניין הישן והחדש.

"מבחינת סגנון, רצינו ליצור מבנה אייקוני. החללים האדומים הם כמו חדרי הלב שפונים לעיר. בית החולים הוא לא רק מופנם, אלא משדר איזה חזון כלפי העיר.

רמב"ם בנינו את בית החולים לילדים על שם רות רפפורט, שמהווה את הפאזה הבאה בהתפתחות האורבנית של בית החולים. גם כאן יש מבנה מונוליטי, שבו יש שני חללי אטריום. בחלל התחתון יש את הכניסות הראשיות לבית החולים, וכאן יש גם מוזיאון, בית קפה ואולם הרצאות וגם מקשר עם המיון. באטריום העליון יש אזורי המתנה למרפאות החוץ של הילדים. לכל קומה יש תמה נפרדת - קומת הים, קומת השדה, האגם, הספארי.

האדריכל ארד שרון \ צילום: גליה גור זאב

"בסורוקה אנחנו מתכננים, יחד עם משרד מושלי אדריכלים, מרכז מחקר שישמש גם את בית החולים וגם את האוניברסיטה. הבניין הזה מעניין כי בחזית יש אלמנטים של הצללה. יש לו שתי כניסות. אחת מכיוון בית החולים והשנייה מכיוון שדרות רגר. יש פה מפגש בין בית החולים למחקר האוניברסיטאי".

אתה חושב שהאדריכלות שלך מקומית? מחוברת למקום?

"פטריק גדס רצה לעשות כאן עיר גנים סקוטית. סבא שלי למד בגרמניה והביא איתו דוקטרינות גרמניות. אנחנו מתייחסים יותר לתפיסה של הבניין ולצורך שיראה אייקוני, איך הוא ייראה מכיוון העיר. אני לא חושב שיש באמת אדריכלות מקומית. זה בליל של השפעות מכל מיני מקומות".

בנין מחקר בסורוקה / הדמיה: שרון אדריכלים

הסבא: מתכנן תוכנית המתאר הראשונה של ישראל

זו תקופה מרגשת עבור האדריכל ארד שרון. לפני כחודשיים נפתחה בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל-אביב תערוכה הסוקרת את פועלם של סבו, אריה שרון, "האדריכל של המדינה" וגם של אביו, האדריכל אלדר שרון. בשבוע שעבר נפתחה בגלריה של ארכיון עזריאלי, אף היא במוזיאון תל-אביב, תערוכה שסוקרת את האדריכלות שלו ובמקביל, יצא לאור ספרו "להציל את החולדה" המגשים את הפנטזיה של שרון להפוך לסופר והופך את ההיסטוריה הפרטית של משפחת שרון לפרוזה.

אבי השושלת, אריה שרון, למד בשנות ה-30 של המאה ה-20 אדריכלות בבית הספר המיתולוגי "באוהאוס", בדסאו, וכשחזר לארץ הפך לאחד מהאדריכלים המובילים כאן. לצד אדריכלות של מבנים (מעונות עובדים הו"ד, בית החולים בילינסון, קולנוע עמל בכפר-סבא) הוא עסק גם בתכנון ערים וריכז את צוות תוכנית האב הראשונה של מדינת ישראל, שהגדירה את מדיניות פיזור האוכלוסייה כיעד. בנו, אלדר שרון, למד אדריכלות בטכניון, והיה שותף לתכנון מבנים אייקוניים כמו עיריית בת-ים ובית דובינר ברמת-גן. הוא האחראי לתכנון של בנק ישראל בירושלים ובית החולים וולפסון.

ארד שרון סיים את לימודי האדריכלות באקדמיה המלכותית בלונדון (AA) ומאז מות אביו, בשנת 1994, הוא מנהל את המשרד המשפחתי.

עוד כתבות

שומרים בדרום קוריאה לבושים מסיכת פנים / צילום: Lee Jin-man, AP

משרד החוץ: אזהרות מסע ליפן, תאילנד ודרום קוריאה

משרד החוץ ממליץ להימנע מנסיעה למדינות בשל התפרצות נגיף הקורונה בתחומן

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - סופ"ש 21-22 בפברואר

בסופ"ש באיכילוב: 11 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שבוע לבחירות, הליכוד עוקפת לראשונה את כחול לבן

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

עובדי שדה התעופה עובדים עם מסיכות מחשש להתפשטות נגיף הקורונה / צילום: רויטרס

על רקע הקורונה: הפעילות העסקית בארה"ב ירדה לרמה הנמוכה ביותר מזה שש שנים

חברת הנתונים IHS Markit מסרה שמדד התפוקה המשולב שלה לארה"ב – מדידה מצרפית של פעילות במגזרי השירותים והייצור – ירד מ-53.3 נקודות בינואר ל-49.6 נקודות בפברואר ● כל רמה מתחת ל-50 נקודות מציינת התכווצות כלכלית

קורונה / צילום: רויטרס Heo Ran

"לא עוד מהמורה בדרך; הקורונה מגבירה את הסיכוי להפחתת הריבית"

דריכות לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר ● כלכלני פועלים מעריכים כי "השווקים הפיננסיים עוברים לגלם בהדרגה תרחיש בו וירוס הקורונה זה לא עוד מהמורה בדרך" ● ומה יקרה לצמיחה בשוק המקומי בעקבות השלכות הקורונה? ● התחזית השבועית של "גלובס"

לישיבת הערכת המצב המיוחדת / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

נתניהו: "אמנה צוות שרים שיתכנס מדי יום כדי לטפל באתגר הקורונה"

ראש הממשלה כינס היום הערכת מצב מיוחדת בנושא נגיף הקורונה בחמ"ל משרד הבריאות, בהשתתפות שרי ממשלה, מנכ"לי משרדים וגורמים בכירים נוספים ● שר האוצר משה כחלון: "ייתכן שנצטרף להרחיב את תחולת הפיצויים באמצעות חקיקה"

קובי ויהודית ריכטר / צילום: שלומי יוסף

עורך הדין שהונה את קובי ויהודית ריכטר יושעה מהמקצוע ל-8 שנים

עו"ד יעקב הרכבי, בן דודה של יהודית ריכטר, הורשע ע"י בית הדין המשמעתי לאחר שמשכן נכס ששייך לזוג כבטוחה להלוואה מסוכנת שנטל לעצמו

אישה מחופשת יושבת על ספסל באחת הסמטאות של ונציה / צילום: Luca Bruno, Associated Press

התפרצות הקורונה באיטליה: בוטל פסטיבל המסיכות בוונציה

בסוף השבוע מתו שני בני אדם מהנגיף בצפון איטליה, וכן נרשמו 134 מקרי הידבקות ● כעת במשרד הבריאות שוקלים להרחיב את חיוב הבידוד הביתי גם על השבים מאיטליה

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

"אם יש סיבה, קחו את הסיכון וטוסו": כל מה שצריך לדעת על נגיף הקורונה

עד כמה חמורה המחלה לה גורם הנגיף, האם קיים טיפול, איך מקטינים את הסיכוי להידבק בנגיף, ומהן ההנחיות המיוחדות לחוזרים מחו"ל ● משרד הבריאות מפרסם הוראות מיוחדות גם לחוזרים מאיטליה ● מספר דברים שחשוב לדעת בנוגע לווירוס הקורונה, המכונה COVID19

בארי שטרנליכט  / צילום: רויטרס - Lucy Nicholson

שטרנליכט ישלם חוב של כמיליאד שקל? S&P מעלות הפחיתה את דירוג החוב של סטרווד ווסט ל-BBB מינוס

הפחתת הדירוג נובעת מההערכה כי הביצועים של החברה ימשיכו להידרדר, וזאת בשל התנאים הקשים ששוררים בענף הקניונים בארה"ב ● אג"ח סטרווד ווסט נסחרות בתשואת זבל של 60%

הפגנת עובדי טבע בקריית שמונה נגד תוכנית ההתייעלות / וישי דוידי מקרן פימי

הדוחות המורחבים של טבע מגלים: בתוך שנתיים נפרדה מיותר משליש מעובדיה בישראל

מספר העובדים של טבע בישראל עמד בסוף 2019 על 3,961 - צמצום דו-שנתי של של 2,284 עובדים ● מצבת כוח-האדם העולמית של החברה צומצמה בתוך כשנתיים ב-22.7% - קרוב ל-12 אלף עובדים

סנדרס באירוע בחירות בתיכון בקליפורניה / צילום:AP Damian Dovarganes

פרשנות: הסיכויים של ברני סנדרס? "7 מתוך 10"

נצחון מוחץ במקדימות של נבאדה מעמיד אותו גבוה בפיסגה - הישג מדהים בשביל סנאטור זקן ממדינה צפונית קטנטנה ● האם מישהו עדיין מסוגל לעצור אותו? מעידת מייקל בלומברג בוויכוח הטלוויזיוני בשבוע שעבר מקטינה מאוד את הסיכוי

ניר דגן / צילום: תמר מצפי

ארקיע מצטרפת לגל הנפגעים מהקורונה: מודיעה על קיצוצים

החברה הודיעה היום לעובדים כי "בעקבות משבר הקורונה ארקיע נערכת לאפשרות העמקת הקיצוצים והצמצומים בחברה"

איראן היא המדינה עם מקרי המוות הרבים ביותר מלבד סין / AP Vahid-Salemi

"סימנים להתפשטות רב-מוקדית": המדינה עם מקרי המוות הרבים ביותר מקורונה מלבד סין קרובה אלינו בהרבה

ארגון הבריאות העולמי: ההתפרצות המדווחת של הנגיף באיראן "מדאיגה מאוד" ● "יש טענות שהמשטר מסתיר את מספר הקורבנות, כפי שעשה בפרשת המטוס האוקראיני" ● לטענת חמינאי הדיווחים בנושא הקורונה הם מנופחים ומדובר במזימה שנועדה לפגוע באיראן

צילום משחק כדורגל לטלוויזיה/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

איגוד מפיקי הטלוויזיה נגד אק"ט: "תיאום מחירים אסור ופגיעה בעובדים"

התלונה הוגשה לממונה על התחרות, ומיד לאחריה הגיעה גם תגובתו החריפה של האיגוד המייצג את עובדי הסט ● אק"ט: "המפיקים מבקשים להמשיך ולהעסיק את עובדי מקצועות הסט בצורה פוגענית ללא זכויות"

אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי Deloitte ישראל / צילום: יח"צ

פירמת הייעוץ ורואי החשבון Deloitte ישראל תאפשר לעובדיה לעבוד יום מהבית

ככל הידוע, מדובר בפירמת ייעוץ וראיית חשבון הראשונה מקרב חמשת הפירמות המובילות בארץ המודיעה באופן רשמי על האפשרות של עובדיה לבחור לעבוד מהבית

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

"שידוך יציב": שיטת הגיוס החדשה למתמחים במשפטים יוצאת לדרך

רפורמת הליכי גיוס המתמחים למשרדי עורכי דין נולדה על רקע הביקורת על שיטת הגיוס הקודמת, שתוארה כהליך "כאוטי", "בלתי ראוי", "רווי שקרים ההדדיים" ו"נטול שקיפות" ● החל מהיום מדובר בהליך חובה, ולא ניתן יהיה לגייס מתמחים אלא באמצעות המערכת החדשנית

מתקני אנרגיית רוח של אנרג'יקס, בתי הזיקוק של בזן בחיפה, פרויקט סולארי של אנלייט / צילום: יח"צ, איל יצהר ומצגות החברות

אנרגיות מתפרצות: מה פשר ההייפ במניות האנרגיה המתחדשת?

למרות שחלקן במשק האנרגיה עדיין זעום, ורובן עדיין רושמות הפסדים - מניותיהן של החברות הפועלות בתחומי האנרגיה המתחדשת נסקו לשוויים המשקפים להן מכפילים הלקוחים מעולמות ההייטק, כשהן מותירות מאחור את ענקיות האנרגיה המסורתיות ● האם ההייפ מוצדק?

עיריית תל אביב - יפו / צילום: תמר מצפי

משרד הבריאות לעיריית תל אביב: רק רצים ישראלים יורשו לקחת חלק במרתון שיתקיים השבוע

לאחר דיונים, משרד הבריאות התיר לעירייה לקיים את המרתון כמתוכנן עבור כ-40 אלף רצים ישראלים ● המשרד החליט שלא לאפשר את השתתפותם של 3,000 הרצים הבין-לאומיים שנרשמו למרתון

בורסת תל אביב  / צילום: רויטרס - Baz Ratner

הדילול בבורסה נמשך: סאני אלקטרוניקה ואם.אר.פי יימחקו בהצעת רכש; גם ננו דיימנשן מוותרת על ת"א

בשנת 2019 נמשכה המגמה השלילית של צמצום במספר החברות הבורסאיות, הנמוך כיום ב-26% מ-600 חברות שנסחרו כאן לפני עשר שנים ● המשקיעים בבורסה נפרדו באחרונה גם ממניות איי.די.או ובנק מוניציפל, ובקרוב ייפרדו גם ממניית בנק אגוד