הנקראות ביותר

סוף השבוע המכריע של אנגלה מרקל: משבר הפליטים במרכז

מחר תחל בבריסל פסגה בת יומיים של מנהיגי האיחוד במטרה לגבש "פתרון אירופי" לבעיית הפליטים

אנגלה מרקל ושר הפנים הורסט זיהופר / Hannibal Hanschke , צילום: רויטרס
אנגלה מרקל ושר הפנים הורסט זיהופר / Hannibal Hanschke , צילום: רויטרס

שלוש שנים אחרי גל ההגירה הגדול ששטף את אירופה, רוחות חדשות מנשבות ביבשת: ספינות עמוסות פליטים משוטטות בים התיכון ומחפשות נמל לעגון בו; שר הפנים הגרמני מאיים להפיל את הממשלה אם לא יוכל למנוע כניסת מבקשי מקלט לגרמניה, והאיחוד האירופי שוקל לשלם למדינות צפון אפריקה ולהקים "מרכזי קליטה" מחוץ לגבולותיו כדי להפריד בהם בין פליטים למהגרים כלכליים. הנכונות האירופית לקבל פליטים הצטמצמה דרסטית, הסוגיה מסתמנת יותר ויותר כבעיה, ומחר תחל בבריסל פסגה בת יומיים של מנהיגי האיחוד האירופי, שהמטרה שלה היא לנסות ולגבש לה "פתרון אירופי".

בשביל קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מדובר בקרב פוליטי גורלי. שר הפנים שלה הציב לה אולטימטום בסגנון טראמפ: להגיע עד ה-1 ביולי לפתרון שיאפשר לשוטרי הגבולות הגרמנים למנוע כניסת פליטים שנרשמו כבר במדינות אחרות, או שהוא יורה להם לעשות כך מתוקף סמכותו. מהלך שכזה יחייב את מרקל לפטר אותו, והשר - הורסט זיהופר - לא היסס לרמוז בשבועות האחרונים כי הדבר יהווה את סוף הברית הפוליטית ההיסטורית בין מפלגת ה-CDU של מרקל למפלגת האחות הבווארית CSU, שבראשה הוא עומד. משמעות צעד כזה עשויה להיות בחירות חדשות בגרמניה. "זו תהיה התחלת הסוף של המערכת המפלגתית בגרמניה כפי שאנחנו מכירים אותה", כתב השבוע ה"זידויטשה צייטונג".

הדרישה של זיהופר, שנובעת בין השאר מהחשש המוחשי של מפלגתו לאבד את הרוב המוחלט שממנו נהנתה שנים רבות בפרלמנט מדינת המחוז בוואריה בבחירות שיתקיימו בסתיו הקרוב, היא רק אחת מעשרות סעיפים בתוכנית כללית שגיבש כדי להיאבק בהגירה לא-חוקית. אחת הבעיות העיקריות של מרקל עם סעיף זה, מלבד הסיכוי ששותפיה האחרים לקואליציה - הסוציאל-דמוקרטים (SPD) - יפילו את הממשלה אם תיענה לה, היא שגירוש פליטים מהגבול ייצור עימות חזיתי עם אוסטריה ועם איטליה. רומא מתנגדת בחריפות לקבל אחריות על פליטים נוספים ("הם לא ייגעו בקרקע איטלקית", אמר שר הפנים האיטלקי מתאו סאלוויני על הפליטים בספינות שרצו לעגון באיטליה בשבוע האחרון). בין הפטיש הבווארי לסדן האיטלקי-אוסטרי, מרקל צריכה גם לרצות את שותפיה הקואליציוניים מבית וגם לשמור על שלמות האיחוד האירופי.

בנוסף, לסוגיית הפליטים יש גם השלכות כלכליות. אחד מהסעיפים העיקריים בתוכנית של זיהופר הוא קיצוץ בתשלום החודשי שמקבלים פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים שבקשותיהם נידונות מהמדינה הגרמנית, לעתים למשך שנים. סכום זה מסתכם במאות אירו בחודש, שכוללים סבסוד מלא של שכר הדירה. לפי דוח ממשלתי פנימי שהודלף בחודש שעבר, עלות קליטת גל ההגירה בשלוש השנים האחרונות בגרמניה עומדת על 43.25 מיליארד אירו, והיא צפויה לזנק לעוד 80 מיליארד אירו בשלוש השנים הבאות. בעידן שבו המנוע הגרמני הכלכלי - תעשיית כלי הרכב - ניצב בפני איום כפול של מכסים אמריקאיים והשלכות מעשי המרמה בנוגע לפליטות גזים ממנועי דיזל, ובו מתפתחת מלחמת סחר טרנס-אטלנטית, זהו סכום עתק.

מרקל יודעת את זה, ובשנה אחרונה שינתה מקצה לקצה את הטון שלה בנוגע להגירה. "העדיפות הראשונה שלנו עכשיו היא למנוע כניסת פליטים חדשים ליבשת", אמרה אתמול במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת ספרד החדש, פדרו סאנצ'ז, בברלין. היא גם הציעה לכונן הסכמים מול מדינות צפון אפריקה כדי למנוע הפלגות פליטים לאירופה, גם אם הדבר יעלה כסף רב. "כמובן שמדובר ביחסי קח ותן", אמרה, "כפי שעשינו בהסכם עם טורקיה". האיחוד העביר לטורקיה יותר מ-10 מיליארד אירו בתמורה להגבלת ההגירה ממנה לאיי יוון הסמוכים לחוף הטורקי.

הקנצלרית גם מתמודדת עם גל הולך וגובר של קריאות להתפטרותה. בערוץ הטלוויזיה הציבורי ARD הביע שליח הערוץ לבריסל את דעתו בשידור וקרא לה לפרוש, משום שמדיניות הפליטים שלה השאירה "אדמה חרוכה" ברחבי אירופה. "פני את משרד הקנצלרית למישהו ששמו אינו טעון כמו שמך", אמר הכתב בתחילת השבוע. גם ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" ביקר את התעקשותה בנושא הפליטים ואמר כי היא "מקריבה" את האיחוד האירופי, פרויקט שנבנה בעמל רב במשך עשרות שנים, על מזבח המורשת והמוניטין שלה.

בברלין ובבריסל ניסו בימים האחרונים להנמיך את הציפיות לקראת הפסגה מחר. אם יצליחו מנהיגי אירופה להגיע להסכמות כלשהן, יהיה זה הישג. אם הסכמות אלה יספיקו כדי להוריד את זיהופר וה-CSU מהעץ הגבוה שעליו הם טיפסו, יהיה מדובר בהצלחה ברגע האחרון "כמו הגול של טוני קרוס בתוספת הזמן במשחק נגד שוודיה", אמר אתמול פוליטיקאי גרמני.

מרקל עובדת במקביל גם על הסכמים בילטרליים מול חלק ממדינות האיחוד האירופי, שיהיו כרוכים גם הם בתשלום בעבור האחריות על הטיפול בפליטים. "נחכה לראות מה יהיו תוצאות הפסגה", אמר הבוקר אלכסנדר דוברינט, אחד מראשי ה-CSU, "הכוונה שלנו היא להתחיל לשלוח מהגרים חזרה מהגבול כבר בשבוע הבא". מרקל חזרה והבהירה כי היא מעוניינת בפתרון כלל-אירופי לבעיית הפליטים. הציבור הגרמני, לפי הסקרים, רוצה גם הוא בפתרון כזה. השאלה שתיבחן בפסגה בסוף השבוע היא אם אירופה בכלל מוכנה לשתף פעולה בגיבוש פתרון שכזה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988