השולחן העגול והריק: מי שיאן ההיעדרויות של ועדות התכנון?

דו"ח מינהל התכנון חושף נוכחות חלקית עד נמוכה של הנציגים בוועדות התכנון

חדר ישיבות ריק / צילום: Shutterstock
חדר ישיבות ריק / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מנהל התכנון לשנת 2017. בעוד רוב ההתייחסות לדו"ח עסקה בהיקף יחידות הדיור שאושרו בוועדות השונות, בעמידה ביעדים או במשך זמן הטיפול בתוכניות, הדו"ח כולל בשנים האחרונות עוד חלק משמעותי שלעתים לא זוכה לתשומת הלב המתאימה - שיעור ההשתתפות של חברי הוועדות.

המשתתפים הם נציגי משרדי הממשלה, נציגי הרשויות המקומיות ונציגי ציבור שונים שהחוק מאפשר להם לקחת חלק בדיונים. הדו"ח מגלה כי בעוד חלק מהנוכחים שומרים על נוכחות קבועה בדיונים החשובים, יש גם מי שלא טורח להגיע לכולם או אף לרובם, ולעתים מדובר בגורמים שדווקא נוכחותם בוועדה חשובה יותר משל אחרים.

הנעדרים העקביים
 הנעדרים העקביים

נתחיל עם הגוף העליון של מוסדות התכנון בישראל, היא המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שבה ניתן היה לראות בשנת 2017 נוכחות דלילה ביותר של חלק מהגופים. בולטים לשלילה בהקשר זה חלק מנציגי השלטון המקומי: עיריית ירושלים, עיריית תל אביב, עיריית באר שבע, עיריית עכו ועיריית אילת. כל אלו הפגינו נוכחות של פחות מ-40% מהישיבות. גם משרד התיירות לא הפגין נוכחות במהלך 2017 ורשם פחות מ-40% הופעות בוועדה, אולם הסיבה על פי הדו"ח היא שנציגת שר התיירות פרשה באוגוסט וטרם מונה במקומה נציג אחר.

הוועדה הארצית שגוררת הכי הרבה עניין מאז הוקמה היא הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). על פי דו"ח מנהל התכנון, נוכחות חלק מחברי הוועדה השונים במהלך הדיונים זקוקה לשיפור. על פי נתוני הדו"ח, משרדי המשפטים והפנים הפגינו נוכחות נמוכה למדי בדיונים, ונציגי המשרדים (או ממלאי מקומם) הגיעו לפחות מ-40% מהדיונים. משרדי הבינוי והשיכון, החקלאות והביטחון הפגינו נוכחות גדולה יותר אולם עדיין לא כמצופה - בין 60% ל-79% מהדיונים. משרדי האוצר, ראש הממשלה, הגנת הסביבה, התחבורה וגם נציגי רשות מקרקעי ישראל הפגינו נוכחות של 80% ומעלה בדיונים.

עוד נתון מעניין שקשור לותמ"ל, ששופך אור מעט שונה על טענות הרשויות המקומיות הנוגעות לפעילות הותמ"ל, קשור למידת ההשתתפות של נציגי השלטון המקומי בישיבות. על פי הדו"ח, הנציגים הקבועים שהם מועצה אזורית אשכול, עיריית אילת, ועיריית עכו כמו גם נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה, הגיעו לרף השתתפות של למטה מ-40%. גם נציגי הרשויות המקומיות בתחום התוכניות שנידונות בותמ"ל לא הפגינו נוכחות מרשימה אלא רק של בין 60% ל-79%. נזכיר כי בין הטענות שעלו ועולות מצד השלטון המקומי והמועצות האזוריות היו טענות על אי שיתופם בדיונים, ואילו תמונת המצב שעולה מנתוני הדו"ח מעלה כי גם הם לא תמיד הופיעו בעצמם.

הוועדה לשמירה על הקרקע החופית, (הוולחו"ף), היא ועדה חשובה שתכליתה לשמור על חופי ישראל, אולם גם במקרה הזה נתוני הנוכחות חושפים כי הרשויות המקומיות שוב נמצאות ברף ההשתתפות הנמוך. במקרה הזה מדובר בנציגות של עיריות הרצליה, תל אביב ונתניה. גם משרד התשתיות הלאומיות, לו נגיעה משמעותית לחופי הים בשנים האחרונות, נעדר כך נראה מרוב הישיבות כאשר על פי הדו"ח נציגי המשרד הגיעו לפחות מ-40% מהישיבות.

ועדה ארצית נוספת היא הוועדה לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (הות"ל). מדובר בוועדה שעוסקת בתוכניות של דרכים, מסילות, תחנות כוח, שדות תעופה, מתקני התפלה ועוד. מדובר בתחומים הנוגעים לציבור הרחב, ומשפיעים גם על הסביבה. עם זאת, מהדו"ח עולה כי חלק ממשרדי הממשלה לא טורחים להגיע לכל הדיונים. משרד הפנים למשל, משקיף מטעם משרד הבריאות וגם נציגי רשות מקרקעי ישראל הגיעו רק לפחות מ-40% מהדיונים. במקביל, גם נציג השלטון המקומי רשם נציגות דלילה. אמנם בדו"ח מצוין כי הוא מונה רק במהלך השנה (והנוכחות היא שנתית) אבל בנוסף נכתב שגם אז הגיע הנציג רק לכמחצית מהדיונים.

עוד נקודה שעולה לגבי דו"ח הנוכחות של הות"ל קשורה לנציג ציבור ונציג חברה ורווחה שאינם מופיעים לדיונים מהסיבה הפשוטה שלא מונו נציגים אלו בשנה המדוברת.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988