ביוג'ן שוקלת להיכנס למכשור הרפואי: "זה גל שלא ניתן לעצור"

מנכ"ל ביוג'ן ממשיך את ההימור של קודמו על תרופות לטיפול בתחומי המוח והפסיכיאטריה, בניגוד למגמה בשוק • בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא מדבר על הניסוי המתקדם בתרופה לאלצהיימר, מדוע הוא לא רוצה להפוך את ביוג'ן לענקית תרופות ועל הרוח הישראלית: "הדרייב לחדשנות הוא יוצא דופן"

מנכ"ל ביוג'ן, מישל וונטסוס. / צילום: יחצ
מנכ"ל ביוג'ן, מישל וונטסוס. / צילום: יחצ

חברת הביוטכנולוגיה ביוג'ן , מהגדולות והמסקרנות ביותר היום בתחום מדעי החיים, לקחה הימור לפני כמה שנים, כשהחליטה ללכת נגד הזרם ולהתמקד במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, אף שהן נחשבת "בית קברות לתרופות".

רובן המוחלט של התרופות החדשות שפותחו למחלות כמו אלצהיימר, שבץ, פרקינסון וסכיזופרניה נחלו כישלון חרוץ, למרות ההשקעה האדירה, אך כגודל הסיכון גודל ההזדמנות, וביוג'ן החליטה להמר על כך. אם תצליח ולו רק בחלק מהאתגרים הענקיים שקיבלה על עצמה, היא תוביל לשינוי אדיר בעולם, וכמובן גם תרוויח מכך היטב. מחלות מוח ונפש גובות מחירים עצומים מהציבור, ומערכת הבריאות משוועת לפתרונות.

מחקר שפורסם ב-2017 בכתב העת Annals of Neurology העריך את העלות הכלכלית של מחלות נוירולוגיות בארה"ב לבדה בכ-800 מיליארד דולר בשנה. תשע מחלות אחראיות לרוב הסכום הזה: אלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות המאובחנות בטעות כאלצהיימר, כאבי גב (המוגדרים מחלה נוירולוגית משום שהבעיה היא בדרך כלל הכאב ולא הגב עצמו), שבץ מוחי, פציעות ראש, מיגרנות, אפילפסיה, טרשת נפוצה, פציעות חוט שדרה ופרקינסון. מחלות מוח ונפש לא רק שהן בין המחלות היקרות ביותר, הן גם בין המפחידות ביותר, מאחר שהן פוגעות בתפקוד ואף באישיות האדם, נמשכות שנים רבות, והטיפול בהן מעיק מאוד.

עד כה, נדמה שההחלטה להיפרד מתחומי הסרטן והקרדיולוגיה, בניגוד למגמת השוק, ולהתמקד בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה השתלמה. ההכנסות של ביוג'ן מהמוצרים המובילים שלה בתחומים האלה הסתכמו ב-12.3 מיליארד דולר ב-2017, והרווח שלה עמד על 2.5 מיליארד דולר.

המוצרים המובילים של ביוג'ן הם טיסברי וטקפידרה לטיפול בטרשת נפוצה, תחום שבו היא מתחרה כמובן ראש בראש עם טבע, וב-2017 החברה השיקה מוצר מבטיח נוסף, והיחיד כיום, לטיפול במחלת הילדים הנדירה SMA. רק בשנת ההשקה ההכנסות ממנו כבר הגיעו ל-884 מיליון דולר. מספיקות הצלחות מעטות בתחומים האלה כדי להטיס חברה קדימה.

"זו חובתנו להשקיע הון עתק באלצהיימר, פרקינסון ו-ALS"

לפני כשנתיים מונה למנכ"ל ביוג'ן מישל וונטסוס. הוא נכנס לנעליו של ג'ורג' סקנגוס, שנחשב למנהל המיתולוגי של החברה ומי שקבע את הכיוון האסטרטגי שלה. וונטסוס עצמו סימן שני כיוונים אסטרטגיים חדשים נוספים: הרחבת תחומי הפעילות, עדיין תחת מטריית הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, והתרחבות גיאוגרפית. מאז מונה, הפכה ביוג'ן לאקטיבית יותר ברכישות. בראיון עמו, שהוא אחד הראיונות המעמיקים הראשונים שלו לתקשורת כתובה בעולם, וונטסוס רומז לכיוון אסטרטגי נוסף: הרחבת הפעילות לתחום המכשור הרפואי. עד היום, ביוג'ן התמקדה בתרופות בלבד.

"כשמוניתי לתפקיד, לפני 18 חודשים, המשקיעים שאלו מה הדבר הבא מבחינתכם ואיך יוצרים גיוון במוצרי החברה. התשובה שלי ניתנה חצי שנה מאוחר יותר, כשאמרתי שאנחנו נמשיך להתמקד בתחום המוח כי אנחנו יוצרים א-סימטריה של ידע בתחום הזה. לכל שותף פוטנציאלי מכל סוג - חברות קטנות, רופאים, עמותות חולים - ברור שאנחנו השותף הבולט בתחום", מספר וונטסוס.

"הרחבנו את מספר התחומים בתוך מדעי המוח שבהם אנחנו עוסקים. עד כה התמקדנו בטרשת נפוצה, נוירו-אימונולוגיה, אלצהיימר ודמנציות אחרות. הארבעה הנוספים כעת הם כאב עצבי, נוירולוגיה של החלק האחורי של העין, שבץ ומחלות פסיכיאטריות".

כאשר וונטסוס נכנס לתפקידו, תשומת הלב הלאומית בארה"ב, השוק המוביל של החברה, הייתה ממוקדת בסוגיית תמחור התרופות. באווירה הזאת הוא השיק את Spinraza, תרופה לטיפול ב-SMA, מחלה הגורמת לחולשת שרירים מתקדמת כתוצאה מניוון עצבי. בעבר, היה ברור לחברות התרופות שאם הן מביאות לשוק מוצר המחולל שינוי דרסטי במחלה קשה, ובעיקר אם מדובר במחלה נדירה, הן יכולות לבקש פר מטופל כמעט כל מחיר שירצו. היום השיח הציבורי הוא השתנה, אבל בפועל ביוג'ן הצליחה להשיק תרופה לא זולה, למעשה אחת היקרות בעולם - 650-750 אלף דולר בשנה הראשונה וכ-370 אלף דולר לכל שנה נוספת, בתקווה שיהיו הרבה כאלה.

"נושא המחירים הוא מעניין ולא חדש", אומר וונטסוס. "ספינרזה עוצרת את התפתחות המחלה בחלק מהחולים. איך אפשר בכלל לאמוד שינוי כזה בכסף? אבל בסופו של דבר אין ברירה, הכלכלה חייבת לתת לזה מחיר. השקענו מחשבה רבה בתמחור המוצר, ולתוך המשוואה הוספנו גם את החיסכון למערכת הבריאות בטיפול בילדים לאחר שהם הופכים נכים בגיל צעיר, וגם את העובדה שהמחיר מאפשר לנו להשקיע באלצהיימר ובמחלות נדירות אחרות. אנחנו מרגישים שזו חובתנו להשקיע הון עתק באלצהיימר, פרקינסון, ALS".

במדינות שבהן קשה יותר לשלם מחירים כאלה, ביוג'ן פנתה למודלים של תמחור עבור הצלחה. "אנחנו רוצים להראות למדינות הללו שאנחנו חלק מהפתרון של עלויות מערכת הבריאות ולא חלק מהבעיה. אני חושב שהשוק ימשיך להתפתח בכיוון, הזה כי המודל הנוכחי לא יכול להמשיך להתקיים ולתת תשובה אמיתית לכולם.

"אני בטוח שאם נמשיך לחדש, השוק ימשיך לתגמל אותנו. זה נכון לגבי ביוג'ן ולגבי תעשיית הביוטק והפארמה. דובר רבות על משבר החדשנות של תעשיית הפארמה, שמשקיעה יותר כסף עבור פחות תוצאה. אני חושב שהמשבר הזה היה מדומה והוא נוצר כי מוצרים התעכבו שנים רבות אצל ה-FDA. בשנים האחרונות יש שיפור בגרף החדשנות יחסית לתקציבים. הפריון של החדשנות עולה".

על הרקע הזה חושף וונטסוס רכיב נוסף באסטרטגיה שלו: לשמור שהחברה תישאר זריזה, פשוטה מבחינת המבנה הארגוני שלה ולא גדולה מדי. כנראה לא נראה אותו מבצע רכישות ענק בקרוב. "אנחנו רוצים לשמור על תרבות של ביוטק ולא על תרבות של ביג פארמה. די מדהים לראות כמה מהר חברות יכולות להפוך מסובכות ואיטיות".

משרדי ביוג'ן. / צילום: רויטרס
 משרדי ביוג'ן. / צילום: רויטרס

"תפיסת העולם בישראל היא יוצאת דופן"

עם כניסתו של וונטסוס לתפקיד, ציינו גורמים המכירים את האיש את ההיכרות המעמיקה שלו עם שווקים לא-מערביים (ראו מסגרת), וכעת הוא אכן מתכוון להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של החברה. במסגרת המחויבות שלו לעניין, הוא החליט לצאת למסע בין כל השותפים המייצגים את ביוג'ן ב-35 מדינות. כך הגיע גם לישראל, המיוצגת ב-22 השנים האחרונות על ידי חברת מדיסון, שותפה אסטרטגית בישראל. "החלטתי לתקשר את ההערכה ואת התמיכה שלי לנציגויות המקומיות על ידי כך שאבקר אותן, וזה תענוג. אנחנו פועלים מתוך מודעות לכך שארה"ב מייצגת כ-50%-55% מההזמנות ושמונה שווקים עולמיים מהווים 90% מהתעשייה. ובכל זאת, אם אנחנו חברה שמצילה חיים ואיכות חיים ושמה את המטופל במרכז, אתה חייב ללכת מעבר. התרופה ל-SMA, למשל, שיש לה מטרה כל כך מיוחדת, אולי הגיוני מבחינה כלכלית למקד אותה בשמונה אזורים גיאוגרפיים, אך זה לא הגיוני משום בחינה אחרת. בהדרגה אנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו בעולם".

איך התרשמת מהביקור בישראל?

"שמעתי לא מעט על ישראל, ובכל זאת אין ספק שבעקבות הביקור הרושם שלי מהמדינה השתנה לגמרי. הרוח של הקהילה הזאת, הדרייב לחדשנות, הוא יוצא דופן. אני מסתובב בכל העולם, מאז שנולדתי, וישראל היא יוצאת דופן ברוח, בתפיסת העולם ובהערכה לחדשנות, ובעיקר לחדשנות דיסרופטיבית, המערערת את המצב הקיים. השילוב בין זירת חדשנות מעניינת לבין רפואה שעומדת בכל הכללים המערביים הוא יתרון עוד יותר יוצא דופן. יש לכם כאן משהו מיוחד מאוד. אתם יכולים להיות גאים בעצמכם".

אם כך, יש סיכוי לשיתופי-פעולה.

"הגישה שלנו לחדשנות תואמת את הגישה שלכם, ולכן אנחנו בהחלט מחפשים כאן שותפויות עם חברות שרוצות לעשות פריצת דרך בתחום מדעי המוח".

ביוג'ן כבר החלה בשיתוף-פעולה אסטרטגי עם היחידה למחקר בתחום הפרקינסון במרכז החדשנות החדש בבית החולים איכילוב, בניהולם של פרופ' ניר גלעדי ופרופ' אבי אור-אורטרגר. ביוג'ן השקיעה בקרן IBF, בראשות פרופ' דיוויד סידרנסקי, עידו צעירי ויובל קבילי, בה משקיעה גם מדיסון. "אנחנו רוצים להיות קרובים יותר למרכזי החדשנות בארץ. נהניתי מאוד מיכולות ניתוח המידע של הישראלים, היכולות בתחום הבינה המלאכותית הן מלהיבות מאוד. עם זאת, בסופו של דבר היתרון הוא בתפיסת העולם שלכם - חדשנות עם רצון אמיתי לעזור לצרכן".

"תחומי הטיפול התרופתי והטיפול באמצעות מכשור רפואי הולכים ומשתלבים אלה באלה, במיוחד בתחום הנוירולוגיה. זה גל שאף אחד לא יכול לעצור. עד היום היינו חברת נוירו-ביולוגיה יותר מאשר חברת נוירו-טכנולוגיה, אבל אנחנו רוצים להתרחב", הוא אומר.

"בשלב הראשון אנחנו רוצים לפעול בתחומים של הדמיית מוח, של ניתוח מתקדם של מידע רפואי, בין היתר לטובת הבנה נכונה יותר של הגנטיקה של התפתחות המוח ושל פעילות המוח. בתחומים האלה, אני יכול לראות אותנו מביאים את החדשנות הישראלית לכל העולם. אין חברה מתאימה מאיתנו לעשות זאת".

בעבר הרגשת שיש לביוג'ן מגבלה מסוימת לפעול בישראל בתחום הטרשת הנפוצה, בגלל טבע?

"אני מכבד את טבע, זו חברה טובה שהיו לה אתגרים רבים. כולנו בתחום הזה מאותה סיבה ויש מספיק צורך בשוק לכולם. חוץ מטבע, יש כל כך הרבה יכולות חדשנות בישראל, שאין סיבה לא לפעול כאן".

תקוות האלצהיימר היחידה

בינתיים, עיני השוק נשואות לניסוי המוביל של ביוג'ן לטיפול במחלת האלצהיימר. התרופה Aducanumab נמצאת היום בשלב III של הניסויים הקליניים. ב-2015, כאשר התקבלו תוצאות הניסוי הראשון והקטן יותר שערכה החברה, הן עשו רעש חיובי גדול מאוד בתחום. בפברואר השנה, הודיעה ביוג'ן שהיא מרחיבה את הניסוי בעקבות בדיקות ועדת ביקורת חיצונית. לרוב, זה לא סימן טוב, משום שמשמעות הדבר היא שבגודל הניסוי הנוכחי יהיה קשה להראות הבדלים מובהקים בין קבוצת הביקורת לניסוי. בכל זאת, למרות החששות, השוק מלא תקווה. כרגע הוא כמעט תקוות האלצהיימר היחידה.

לביוג'ן היו שני מוצרים לאלצהיימר בניסויים עד לא מזמן. Aducanumab הוא המתקדם ביותר וזה שהניב את התוצאות הראשוניות המרשימות יותר. אולם, החברה הימרה במקביל על מוצר נוסף בשם BAN2401, ובסוף השנה שעברה הוא כשל, כמו רוב התרופות בתחום. מלבד שתי אלה, לחברה עוד כמה תרופות לאלצהיימר בשלבים מוקדמים.

"החלום שלי הוא שהתעשייה שלנו תוכל להביא פתרון תרפויטי לדאגה מספר אחת של מדינות רבות. עבור כל חולה יש שלושה מטפלים שנושאים אותו על גבם. זה עול כלכלי וגם חברתי. והחלום שלי הוא שהמדע הפרמצבטי והטכנולוגיה יתנו פתרון משולב לחולה האלצהיימר", אומר וונטסוס

מתי צפויות התוצאות מן הניסוי?

"אנחנו מקפידים לא לגלות זאת. החולה האחרון ייכנס לניסוי בקיץ הקרוב". השוק מעריך שבעקבות השינוי במספר החולים, תוצאות הניסוי יגיעו בסוף 2019 או בתחילת 2020. נראה שהחברה נמנעת מלמסור את המועד המדויק לפרסום התוצאות כדי לא למשוך למניה מהמרים שנכנסים לפעילות ימים ספורים לפני הפרסום ועשויים לטלטל אותה לכיוונים שונים.

איך בעצם התרופה עובדת ומה הראו התוצאות עד היום?

"אנחנו פוגעים בהצטברות של חלבון בשם בטא עמילואיד, שאמור להיות חופשי במוח, ואילו במחלת האלצהיימר הוא מתגבש למה שאנחנו קוראים פלאק. הניסוי שלנו הראה שאחרי שלוש שנים, אנחנו יכולים לפרק 71% מהפלאק, וכי יש קשר בין המינון ומשך זמן הטיפול לבין ההאטה בפגיעה הקוגניטיבית. כעת צריך לאשש זאת בניסוי המתקדם, וזה מה שמעיר אותנו כל בוקר".

הפלאק שעליו מדבר וונטסוס נחשב אחד הגורמים למחלה. בעבר, ההנחה הזו הייתה שנויה במחלוקת מאחר שכמה ניסויים שהציגו פירוק של הפלאק לא הראו שיפור בתסמינים הקליניים של המחלה. תיאוריות מתחרות אף העלו את האפשרות שהצטברות הפלאק היא מנגנון שהמוח פיתח כדי לנסות להתמודד עם הגורם האמיתי והלא-ידוע לאלצהיימר. במקרה כזה, פגיעה בפלאק עלולה להחמיר את המצב.

עם זאת, רבים היום סבורים, ובהם ביוג'ן, שהתרופות שתקפו את הבטא עמילואיד נכשלו עד כה משום שלא התערבו מוקדם מספיק וכן משום שלא באמת פגעו ברמות הבטא עמילואיד במוח. על פי גישה זו, הטיפול בתרופות לאלצהיימר בעתיד יצליח יותר ככל שנוכל להתערב מוקדם יותר בהתפתחות המחלה, אולי עוד לפני הופעתם של תסמינים קליניים, כאשר מופיעים רק סמנים ראשונים לכך שסביר שהמחלה תופיע.

לגישה הזאת יש משמעויות אתיות רבות. עד כמה יעילה צריכה להיות תרופה לאלצהיימר ובכמה זמן עליה לדחות את הופעת המחלה כדי שנסכים לקבל אבחון שאנחנו עומדים ללקות בה, כשאנחנו עדיין בשיא חיינו? ומה יקרה אם התרופה תעזור רק לחלק מהחולים? היתר יישארו עם אבחנה ללא יכולת לקבל מענה. אם התרופה אכן תוכל לרכוש שנות בריאות רבות נוספות לחלק מהחולים, המחיר הזה הוא כנראה סביר.

"יש לנו הרבה מה ללמוד לגבי צורת הטיפול שהחולים מעוניינים בה, ולגבי השפעת הסטיגמה סביב מחלת האלצהיימר על האופן שבו יש להציע את הטיפול", מודה וונטסוס. "אני מאמין שברגע שיגיעו טיפולים יעילים, הסטיגמה במידה רבה תיחלש, כפי שקרה למחלות כמו שחפת או HIV.

"כיום, כאשר מאבחנים אלצהיימר, המשמעות היא שההידרדרות תחל בקרוב ותוביל בהכרח למוות. אנחנו מאמינים שהמחלה מתחילה לפעול עד 20-25 שנה לפני התסמינים הראשונים. אבחון של מחלה שאמורה להופיע עוד 20-25 שנה ובינתיים יש מה לעשות כדי לדחות אותה אינו נחווה ברמה הפסיכולוגית והחברתית כמו מחלה שמובילה להידרדרות מהירה ובלתי נמנעת".

וונטסוס מציין עוד שלאחרונה סיכמו רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) והחברות המובילות בתחום על מתווה שלפיו ניתן יהיה לרשום לשיווק תרופות לטיפול באלצהיימר עוד לפני שהוכח באופן חד משמעי שהן משפרות את תסמיני המחלה. התנאי הוא שיימצא כי התרופה מפחיתה סמנים ביולוגיים מסוימים שנקשרו חד משמעית עם הופעת המחלה. הדבר דומה לאישור תרופה להורדת לחץ דם בשל הקשר הידוע בין לחץ דם להתקפי לב, אך בלי הצורך להוכיח כי התרופה מונעת התקפי לב (רף הוכחה הרבה יותר גבוה). עד כמה ברור הקשר בין ירידה באותם סמנים ביולוגיים לבין שיפור באלצהיימר? עדיין לא ברור, כמו הקשר בין לחץ דם להתקפי לב. לכן תידרש תקופה ארוכה של מעקב צמוד אחר התרופות שיאושרו באופן הזה, גם לאחר שהן יגיעו לשוק.

כך או כך, ביוג'ן תלויה היום מאוד בתוצאות הטובות שלה בתחום האלצהיימר. אין לה הרבה תרופות מכר רבות אחרות בשלבי ניסוי מתקדמים. "אני מאמין שנמצא את התרופה למחלה הזאת. מלבד התרופה המובילה, יש לנו שישה מוצרים אחרים בפיתוח, ואנחנו מהמרים עליה בגדול".

מה אתה אומר למשקיע שחושש בעקבות פרופיל הסיכון הגבוה של החברה?

"כשיש סיכון גבוה, דרושים מנהיגים וארגונים שיודעים לנהל את הסיכון. זה היתרון של ביוג'ן. זה גם היתרון של ישראל. המשקיעים תמיד שואלים שאלות חשובות אבל גם תומכים בנו כשאנחנו עושים את הדבר הנכון. כולם רוצים לעשות טוב למניה, וגם לחולים, וכך עשינו תמיד".

מהמרים גם על טיפול בשבץ

אם השקעה באלצהיימר היא לא מספיק מסוכנת, כעת החברה מכוונת לשוק מסוכן לא פחות מבחינת שיעור הכישלונות ההיסטוריים - שבץ. ההחלטה להמר על השוק הזה היא לגמרי של וונטסוס. ההזדמנות היא אדירה, אבל מדובר בתחום שרוב החברות אינן מוכנות לגעת בו במקל. הראיון עם וונטסוס התקיים ממש כמה ימים אחרי שהחברה הכריזה שרכשה מוצר שני בתחום זה, בהסכם הכולל מקדמה של 22 מיליון דולר ותשלום של עד 330 מיליון דולר לחברה שמכרה לביוג'ן את המוצר. הסכום הצנוע יחסית ששולם, בהשוואה לעסקאות מהסוג הזה, יכול להעיד בין היתר על כך שלא הייתה לביוג'ן תחרות רבה על המוצר.

"הפעילות של התרופה החדשה היא כפולה - המסת קרישי דם והפחתת הפעילות הדלקתית באזור החסימה", אומר וונטסוס. "המוצר עבר עד היום ניסויים בבעלי חיים וניסויי בטיחות". לפני שנה רכשה החברה את המוצר Cirara (היום הוא נקרא BIIB093) תמורת סכום משמעותי יותר - מקדמה של 120 מיליון דולר, וסכום כולל שלא פורסם. המוצר, שנמצא בשלב II של הניסויים הקליניים, פועל על מנגנון חדש בתחום הטיפול בשבץ. הוא נועד למנוע את הנפיחות הנוצרת במוח בעקבות הפגיעה בזרימת כלי הדם, שבפועל גורמת חלק ניכר מהנזק המוחי.

בצנרת של החברה יש מוצרים נוספים מלהיבים - לטיפול בפרקינסון, תחום שההתקדמות העיקרית בו בשנים האחרונות נבעה ממכשור רפואי ושיפור פורמולציות של תרופות קיימות, ולא מתרופות חדשות; סכיזופרניה, שבה רוב התרופות אינן מסוגלות לתת מענה לנזק ההדרגתי שיוצרת המחלה; "נוירלגיה של העצב המשולש" הגורמת כאבים חריפים בחלק מהפנים; תרופה למחלה ניוונית של העין; תרופה לכאבי גב הקשורים בפגיעה בעצבי חוט השדרה; תרופה ללופוס; ועוד כמה תרופות הנמצאות בניסויים קליניים לבדיקת יעילות.

"לא נבצע השקעות טיפשיות"

וונטסוס קיבל לידיו את ביוג'ן במצב מאתגר יחסית. החברה אמנם הייתה לקראת השקת מוצר ה-SMA המלהיב, אולם לדברי משקיעים רבים, צנרת המוצרים שלה הייתה מבוססת יותר מדי על מוצר האלצהיימר, והיו משקיעים שדיברו עליה כעל יעד לרכישה. וונטסוס היה אז דמות פחות מוכרת בשוק ההון, ומינויו אמנם התקבל ברגשות חיוביים אך לא בהתלהבות יוצאת דופן.

אחת המשימות הראשונות שהוא נאלץ להתמודד איתן הייתה ההודעה על הוספת חולים לניסוי הקליני באלצהיימר. לזכותו ייאמר שמניית החברה לא התרסקה בעקבות זאת, ומאז נמצאת במגמת עלייה ונסחרת במחיר גבוה ב-8.5% מאשר טרם כניסתו לתפקיד.

העליות נובעות בעיקר מההשקה המוצלחת של מוצר ה-SMA, מהרכישות שביצע וונטסוס, וכנראה גם מהתחושה הכללית שהוא משרה, שהוא יודע לאן להוביל את החברה. התחושה היא שגם אם המוצר לאלצהיימר ייכשל, זה לא יהיה סוף העולם מבחינת החברה.

אחד המהלכים ששימחו את השוק היה רכישת אופציה לזכיוית על מספר מוצרים שבפיתוח של חברת Ionis, שהפלטפורמה הטכנולוגית שלה הביאה לביוג'ן את המוצר ל-SMA, ושני מוצרים נוספים שנמצאים כבר בניסוי קליני. ביוג'ן שילמה מיליארד דולר עבור 65% ממניות איוניס ועוד 375 מיליון דולר עבור זכויות הפיתוח והשיווק של כמה מוצרים ספציפיים. לאיוניס יש טכנולוגיה בתחום התרופות המבוססות על RNA, שעשויה להיות פורצת דרך. האופטימיים אולי רואים לנגד עיניהם את החברות רוש וג'ננטק: טכנולוגיית הנוגדנים של ג'ננטק הפכה למנוע צמיחה עבור ענקית הפארמה. היחסים ביניהן החלו בשיתוף-פעולה קטן, שבעקבותיו נחתם הסכם דומה לזה שנחתם בין איוניס לביוג'ן ובסופו של דבר הוביל לרכישה.

"אנחנו תמיד מנסים לתמוך בהיצע המוצרים שלנו על ידי רכישה ורישוי מוצרים", אומר וונטסוס. "מייקל הלר, ראש המו"פ שלנו, עושה עבודה נהדרת בקידום המוצרים והיכולות שלנו, כך שהתרומה לערך שלנו מגיעה מבחוץ וגם מבפנים, ודניאל קרפ מוביל את הפיתוח התאגידי, כולל רכישות. עם זאת, לא נעשה השקעות טיפשיות, כי התמחור של החברות הצעירות כרגע קצת גבוה. אנחנו יציבים ויש לנו צמיחה דו-ספרתית ומזומן, אז אין סיבה להסתכן".

המנכ"ל שפניו לשווקים חדשים: דובר שש שפות וחובב ריצת מרתון

מייקל וונטסוס נולד וגדל במרוקו למשפחה ממוצא יווני, והיום הוא אזרח צרפת. לפני שמונה למנכ"ל ביוג'ן הוא אמנם לא כיהן כמנכ"ל של חברת ביוטק או של חברה אחרת, אך הוא ניהל פעילות מקומית של חברות תרופות במקומות שונים. העובדה שהוא דובר שש שפות ודאי לא הזיקה.

וונטסוס רכש את השכלתו בצרפת. שם למד רפואה ואחר כך השלים תואר שני במינהל עסקים. הוא לא עסק זמן רב ברפואה אלא החל לעבוד בחברת סיבה גייגי השווייצית, ונשלח על ידיה לנהל את התחום המדעי בסניף החברה בערב הסעודית.

משם קפץ לארה"ב, לתפקיד שיווקי בחברת Merck & co האמריקאית, עד שגם זו החלה לשלוח אותו לתפקידים ברחבי העולם. תחילה ניהל את הסניף של החברה בפולין, ואחר כך בבלגיה ובלוקסמבורג, בצרפת ובסין.

בעקבות הצלחתו הניהולית, חזר וונטסוס למטה התאגיד ומונה לתפקיד חדש, שכותרתו "ניהול המיקוד בלקוח". במסגרת התפקיד הזה עסק גם בעזרים הדיגיטליים ללקוח, שכעת בכוונתו להכניס גם לביוג'ן, ובתמחור מבוסס הצלחה.

לתפקיד מנכ"ל ביוג'ן מונה שמונה חודשים בלבד אחרי שהצטרף לחברה כסמנכ"ל מסחר. כאשר הצטרף לחברה, לא הייתה לה עדיין פעילות בסין, טייוואן או דרום קוריאה, הנחשבות שווקים חזקים יחסית בתחום התרופות באסיה. בינתיים לא הוקמו שם סניפים, אולם וונטסוס הצהיר שכ-60% מהכנסות התרופה לטיפול ב-SMA צפויות להגיע מחוץ לארה"ב - שינוי משמעותי לעומת המוצרים הקיימים של החברה.

וונטסוס סיפר בעבר שכאשר מנכ"ל ביוג'ן הקודם עזב, הוא הציע את עצמו לתפקיד. זהו אחד הפרטים האישיים היחידים שחשף עד היום, מלבד העובדה שהוא נשוי לרופאה, שהצטרפה אליו לכל מסעותיו ב-25 השנים האחרונות, ושהוא חובב ריצת מרתון. כיום הוא מתגורר בבוסטון, קרוב למטה של ביוג'ן. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988