איך אפשר להתמודד עם ראש עיר חשוד שרוצה עוד קדנציה?

יותר מ-10 ראשי רשויות מקומיות שהסתבכו בפלילים יתמודדו על כהונה נוספת בבחירות הקרובות • מה צריכות רשויות החוק לעשות כדי להתמודד עם חוסר האמון, מתי מעצר מתוקשר יכול לסייע לקמפיין, ולמה התושבים לא מתרגשים משוחד של ראש העיר?

מרים פיירברג / צילום: איל יצהר
מרים פיירברג / צילום: איל יצהר

בשבוע האחרון של חודש אוקטובר ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. יותר מ-10 מתמודדים, שחלקם מכהנים כראשי רשויות, ינהלו בתקופה הקרובה קמפיין, כאשר מעל לראשיהם מרחפים חשדות לפלילים.

חלק מראשי הערים והרשויות נעצרו ואחרים נמצאים בשלבים "מתקדמים" יותר - סיכום ראיות משטרתי, המלצה על כתב אישום, החלטת פרקליטות על הגשת כתב אישום, פתיחת משפט, שלב העדויות, הרשעה, גזר דין ואפילו ריצוי מאסר.

דוגמאות יש בשפע: גרשון מסיקה, עד המדינה אשר הודה בעבירת מתן שוחד, מתמודד על המועצה האזורית שומרון (ראו מסגרת); איתמר שמעוני מגיע בבוקר לבית המשפט ומאזין לעדי התביעה נגדו במשפט שוחד - ובערב הוא תולה שלטים ומחלק מדבקות ברחבי העיר אשקלון. מרים פיירברג נחקרה לפני מספר ימים להשלמת חקירה בחשדות הפליליות נגדה בגין שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים - ובאתר האינטרנט שלה היא מספרת לתושבי נתניה עד כמה היא מתרגשת, להתמודד בפעם החמישית.

ברשימה אפשר למצוא גם את ישראל זינגר, ראש עירית רמת-גן, שקיבל הודעה על ההחלטה להעמידו לדין בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים, אך לאחרונה התפרסם שהתיק שלו עשוי להיסגר. במקביל הוא מנהל את קמפיין הבחירות שלו לראשות עיריית רמת-גן; דב צור, ראש עירית ראשון-לציון, עומד לספוג דוח ביקורת חמור של מבקר המדינה ביום שני הקרוב. הדוח יתפרסם בהסכמת ובידיעת המשטרה שממשיכה לעבוד על תיק החקירה, בו מעורב גם חבר הכנסת דוד ביטן (הליכוד). החקירה נגד צור ארוכה וממושכת ולא צפויה להסתיים לפני אוקטובר, אך הוא ממשיך להתמודד על ראשות העיר. 

המעצרים המתוקשרים
 המעצרים המתוקשרים

זוהי רשימה חלקית. אם לשפוט לפי ההיסטוריה של השחיתויות והמשפטים הפליליים של ראשי ערים בישראל, קבוצת המתמודדים יכולה להיות אופטימית. ראש עיר שחשוד בפלילים עשוי לסבול מכרסום בשיעור התמיכה ובכל זאת לנצח. 80% במקום 60%? הג'וב עדיין מובטח.

שלמה לחיאני מבת-ים ניצח כך ב-2013, עם 57% שיעורי תמיכה, על אף שהפרקליטות כבר הגישה נגדו כתב אישום. יצחק רוכברגר מרמת-השרון ניצח באותה שנה עם שיעור תמיכה דומה. שניהם נבחרו ובהמשך נאלצו להפסיק לכהן, זמן קצר אחרי היבחרם. שניהם הורשעו על-ידי בתי המשפט. 5 שנים מאוחר יותר, ושניהם שוקלים לחזור לזירה.

התופעה הזו מעוררת לא מעט דילמות. האם יש מתמודדים חפים מפשע שנפגעים מכך שנפתחו נגדם חקירות? האם הבוחרים יכולים להישאר אדישים למידע על חשדות כבדים? ועוד שאלה, בזירה אחרת - האם רשויות האכיפה עושות את המקסימום כדי להגיע להחלטות תוך זמן סביר?

לפני מספר ימים התראיין פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, לתמר אלמוג מתאגיד השידור "כאן" ואמר שהפרקליטות תנסה לבצע "ניקוי שולחן" לפחות בנוגע לחלק מן התיקים ולעדכן את הציבור אם ראש העיר שלהם עומד בפני משפט פלילי או שמא מדובר בתיק שניתן לסגור. ניצן אמר שהוא מצפה מן הציבור להשכיל ולהבין שאם יש החלטה של הפרקליטות להעמיד מתמודד לדין - הדבר אמור להשפיע על ההחלטה אם לבחור בו שוב.

בשטח המועמדים לא מחכים לניצן. רובם נמצאים בשלבים מתקדמים של הקמפיין ובטוחים שהאיום הפלילי לא יזיק. אחרים מאמינים שאפקט הרדיפה, ההתקרבנות והפרסומים בתקשורת "העוינת", עשויים דווקא לחזק אותם. אם זה עובד טוב כל-כך במקרה של בנימין נתניהו, למה שזה לא יעבוד בבחירות לראשות העירייה?

חלק מנבחרי הציבור המקומיים מצפצפים על רשויות אכיפת החוק. הם מצליחים לשכנע את הבוחרים ש"אין כלום ולא יהיה כלום", ואף רצוי שלא להקשיב לפרקליטות או לשופטים. לא מדובר במגבלה חוקית, כיוון שהחוק בישראל אינו מונע מחשוד בפלילים להתמודד ואף לזכות בראשות העיר. אדם הוא חף מפשע עד שהורשע. עם זאת, החוק אינו מגביל גם מורשעים בדימוס מלהתמודד. התוצאה היא שגרשון מסיקה מהמועצה האזורית שומרון ומוטי מלכה, ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, שהורשע בשני מקרים של הטרדה מינית, מבקשים מחדש את אמון הציבור. 

קמפיין של מרים פיירברג / מתוך הפייסבוק
 קמפיין של מרים פיירברג / מתוך הפייסבוק

"עניין של מוסר"

במערכת המשפט מתבוננים על התהליך החברתי הזה בעיניים פקוחות. בכיר במערכת המשפט אומר לנו: "זה לא עניין של אסור או מותר על-פי החוק, אלא עניין של מוסר חברתי. הבוחרים לא נותנים אמון עיוור במערכת המשפט ובתקשורת, והם לא משתכנעים במה שמוצג להם בעיתונות. מערכת האכיפה אינה מנהלת קמפיין השחרה, וכך יוצא שהזירה הציבורית עומדת לרשות המועמדים. אנשים אומרים לעצמם, 'מה אכפת לי הקומבינות שהוא עושה, העיקר שהגינה הציבורית פורחת, ובתי הספר מתפקדים היטב'".

יכול להיות שהמצב היה משתנה אם החקירות היו מתנהלות בקצב מהיר יותר?

"זה יכול היה לקרות אם לתובעים ולמשטרה היה פי שלושה יותר כוח-אדם. אם פרקליט אחד עובד על תיק שצריך להקדיש לו שני פרקליטים ושני מתמחים, זה לוקח פי כמה יותר זמן".

הציבור לא מתרשם גם במקרים שבהם הפרקליטות מגישה כתב אישום.

"נכון. יש אולי מעט הוקעה ציבורית במקרים של עבירות מין, אבל לא בעבירות שחיתות ושוחד. בעיניי הבוחרים זה לא עניין כזה גדול, כל עוד העירייה מתפקדת היטב. הם חושבים שהחוקים אינם רלוונטיים למציאות חייהם". 

"חצי מערב פרוע"

ד"ר דורון נבות, ראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, אומר שחלק מהחשודים מתמודדים כדי לשדר למערכת המשפט ואכיפת החוק שהם חפים מפשע. "זה לא אומר שהם הולכים לנצח במערכת הבחירות, אבל זו חלק מהאסטרטגיה שלהם מול מערכת אכיפת החוק. צריך להתבונן על המתמודדים הללו כמי שמנהלים קרב משפטי. ייתכן שחלקם חפים מפשע, אך רבים עושים זאת כאסטרטגיה משפטית".

ד"ר נבות מוסיף כי בניגוד למיתוס, כמעט כל הפוליטיקאים שהיו חשדות כבדים למעורבותם בשחיתות נפגעו מכך אלקטורלית. "ליברמן נפגע מזה, ואריה דרעי נחלש כוחו. התמיכה בשלומי לחיאני פחתה. אמנם הוא ניצח, אבל הנתונים הראו שלציבור אכפת. זה לא מספיק כדי שהמועמד יפסיד בחירות, אבל כן רואים שיעורי הצבעה פחותים בעיריות שבהן יש שחיתויות. כתוצאה מכך, מי שכן הולך להצביע הוא אולי חלק מקבוצות מאורגנות. מכיוון ששיעור ההשתתפות ברשויות המקומיות נמוך ממילא, השיטה מעניקה יתרון לבעלי יכולת הארגון".

איך הגענו למצב הזה?

"השלטון המקומי הוא חצי מערב פרוע, וזה מצב נוח לממשלות. קשה מאוד להיות כיום ראש עיר אפקטיבי תוך ציות ומילוי אחר החוקים. הציבור מבין שהוא זקוק לראש עיר בולדוזר, ולכן יש דבר מה לא הגון בשיטה, עם חקיקה שכמעט מעודדת עבריינות".

תן דוגמה.

"המדינה יכולה בהינף יד לקצץ הסעות או חינוך לעירייה, וראש העיר נשאר עם מצב בלתי אפשרי שהוא צריך לפתור. התקנות, החוקים, לעתים סותרים זה את זה, מבולגנים, לא ברורים. חקיקה מאוד מיושנת. לפעמים ראש העיר עושה עבירה רק מעצם זה שהוא מגיע למבנה העירייה שעשוי להיות בנוי באופן לא חוקי. החקיקה מכשילה את ראשי הערים, והמדינה דוחפת אותם לביצוע דברים אבסורדיים לפעמים. הציבור בעיר רוצה ראש עיר אפקטיבי שיפתור עבורו את הסבך ולא יהיה נקי-כפיים. מצביעים בשביל ביצועיסט, לא עבור האיש הנקי".

התחושה היא שמי שנחשד בעבר הוריד פרופיל, ואילו היום החשודים משדרים מסר שלפיו העמדה לדין דווקא משרתת אותם מבחינה פוליטית.

"זה נכון שבעבר המצב היה פחות קיצוני. כיום לא נהוג להוריד את הראש. זה נובע ממכלול של דברים, בין השאר מכך שראש הממשלה נותן לציבור דוגמה אישית רעה במיוחד, אבל הסיפור שלו לא יכול להסביר את מכלול התופעה. כי המצב של ראש ממשלה שונה מאוד ממצבם של ראשי ערים".

"זה נורא בעיניי"

ראש עיר לשעבר שמכיר את הסיטואציה מקרוב הסכים לדבר עם "גלובס" על המצב, בעילום-שם. "זה מצער שהציבור לא מאמין לכתבי האישום ולהרשעות", הוא אומר, "אך זה נובע מכך שהמשטרה מבצעת מעצר כמו לצביקה גנדלמן (ראש עירית חדרה) לשבועיים או עוצרת את דב צור או את מרים פיירברג, ואז לא מגישים נגדם דבר במשך חודשים ושנים. הפרקליטות והמשטרה מתנהלות פה בעולם משל עצמם. יש שם אולי אנשים טובים, אך תפיסת עולמם היא שכולם אשמים, והם בטוחים שהם באים להציל את המדינה. בשורה התחתונה, הציבור לא מאמין להם".

זה מוביל לתמיכה במי שנעצר או הורשע.

"זה נורא בעיניי. אנחנו אמורים להיות מדינה שומרת חוק. ההתנהלות של הפרקליטות גורמת לכך שהציבור מאבד את האמון. מדוע? כי עוצרים ראשי ערים, וזה בניגוד לחברי כנסת ושרים, שאסור לעצור אותם ללא אישור יועץ משפטי. הציבור רואה את הדרמה ולא מבין במה מדובר".  

הזווית החוקית: סיטואציה בעייתית אבל חוקית

בדצמבר 2013, בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניינם של ראשי רשויות מקומיות שהועמדו לדין פלילי, עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק הרשויות המקומיות, הקובע כי ראשי ערים הנאשמים בפלילים יעמדו בפני ועדה מיוחדת במשרד הפנים, שתשקול אם להשעותם מכהונתם עד לתום משפטם.

לפי החוק, אם הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו, או שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין אם לפני שהחלה כהונתו, רשאית ועדה להשעות את ראש הרשות מכהונתו, לבקשת היועמ"ש ולאחר שנתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות.

החוק קובע כי החלטת הוועדה לבחינת ההשעיה תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועמ"ש.

החוק התקבל לאחר שזמן קצר לפני הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013, פסק בג"ץ כי יש להעביר לאלתר מתפקידם את ראשי ערים שהועמדו לדין פלילי. עם זאת, בג"ץ לא פסל את ראשי העיר מהתמודדות על התפקיד בבחירות. השופטים הבהירו כי "אם ייבחרו המועמדים או מי מהם לכהונת ראש העירייה, תקום חובה על המועצה להתכנס בסמוך לאחר הבחירות לדון ולהכריע בשאלה האם להעביר את ראש העירייה מכהונתו".

בהמשך, ולאחר שראש העיר בת-ים שלומי לחיאני וכן ראשי העיר שמעון גפסו ויצחק רוכברגר, שהועמדו לדין, נבחרו מחדש לתפקידיהם, חוקקה הכנסת את החוק המאפשר לוועדה המיוחדת להשעותם מתפקידם. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988