גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורה לדירקטורים: ביהמ"ש מצמצם התערבות בהחלטותיהם

המחוזי בת"א דחה בקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 50 מיליון שקל נגד נושאי משרה ודירקטורים בחברת אינטרקולוני, שהייתה בעבר בבעלות סוחר השלדים ירון ייני ● זאת, לאחר שנקבע כי אין להתערב "בשיקול-הדעת העסקי" של הדירקטוריון, שסירב להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד דירקטורים שכיהנו בה, על רקע עסקאות של החברה בנווה צדק

השופטת דניה קרת-מאיר / צילום: איל יצהר
השופטת דניה קרת-מאיר / צילום: איל יצהר

נמשכת מגמת צמצום ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות דירקטוריון שלא להגיש תביעות נגזרות - היינו תביעות המוגשות בשם החברה נגד נושאי משרה בה ו/או דירקטורים שלה ו/או בעל השליטה בגין פעולות שביצעו שלכאורה פגעו בטובת החברה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בסוף השבוע בקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 50 מיליון שקל נגד נושאי משרה ודירקטורים בחברת אינטרקולוני, שהייתה בעבר בבעלות סוחר השלדים, ירון ייני. זאת, לאחר שנקבע כי אין להתערב ב"שיקול-הדעת העסקי" של הדירקטוריון, שסירב להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד דירקטורים שכיהנו בה, על רקע עסקאות שביצעה החברה במתחם "טווארס" בנווה צדק.

מדובר בפסק דין המהווה המשך לפסיקת העליון לאחרונה, שצמצמה משמעותית את ההתערבות בשיקול-הדעת העסקי של הדירקטורים בעת החלטה שלא להגיש תביעה בשם החברה. השופט יורם דנציגר קבע כי "כלל שיקול-הדעת העסקי", המקנה מעין "חסינות" למקבלי החלטה מפני הטלת חבות בגין הפרת חובת זהירות, חל גם על החלטה להפעיל או לא להפעיל את כוח התביעה של החברה על רקע בקשה של בעל מניות.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניינה של חברת אינטרקולוני מיישם בית המשפט את ההלכה, וקובע כי בעת שדירקטוריון שקל את כל השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה והתייעץ עם הגורמים המשפטיים, וכן מדובר בבקשה להגיש תביעה נגד צד ג' (ולא נגד אותם דירקטורים מכהנים שקיבלו את ההחלטה או מקורביהם) - אין כל סיבה לחשוד במניעיהם של הדירקטורים שסירבו להגיש את התביעה.

אופציה לרכישת מקרקעין

במוקד הבקשה לאישור התביעה הנגזרת עמדה חברת אינטרקולוני, חברה לבנייה שהייתה בשליטת ירון ייני באמצעות חברת גילאון השקעות (החזיק 39%), עד שזו נקלעה להליכי פירוק; משה גבריאל (11%); וורדה בורשטיין (9%). אינטרקולוני החזיקה באמצעות חברה-בת וחברה-נכדה בקרקע בתל-אביב בשווי העולה על 200 מיליון שקל. החברה-הנכדה הייתה בעלת זכות להירשם כבעלים של נכס מקרקעין הידוע כמתחם "טווארס" - קרקע בשכונת נווה צדק שבדרום תל-אביב בשטח של כ-4,500 מ"ר.

בבקשה להגיש תביעה נגזרת נגד החברה שהגיש בעל מניות מיעוט בה, נטען כי במקום לפעול להשגת המירב מן הנכס שבנווה צדק עבור חברות הקבוצה, בוצעה עסקת פתלתלה רוויית ניגודי עניינים. בבקשה נאמר כי מדובר במקרה חמור של העברת סכומי-עתק הנובעים ממכירת נכסי קבוצת חברות אל מנהליהן, בעלי השליטה בהן וגורמים קשורים.

במוקד התביעה עמדה מכירת הזכויות במתחם "טווארס" לחברת ליבר טאוור. בין בעלי מניותיה של ליבר טאוור נמנה מנכ"ל אינטרקולוני באותה עת, משה גבריאל. ביולי 2010, זמן קצר לאחר השלמת גיוס כספים בהנפקת זכויות, הודיעה אינטרקולוני כי החברה-הנכדה שלה מנהלת משא-ומתן עם קבוצת רוכשים, שעמה נמנה גבריאל, למתן אופציה לתקופה של 3חודשים, הניתנת להארכה ל-3 חודשים נוספים, לרכישת הנכס.

כבר באותו יום נחתם הסכם האופציה שלפיו ישולם לחברה הנכדה סכום של 7 מיליון שקל עבור האופציה, ואם תוארך האופציה ב-3 חודשים - ישולם סכום נוסף של 3 מיליון שקל. עוד נקבע בהסכם כי אם תמומש האופציה, יירכש הנכס תמורת סכום של 200 מיליון שקל בתנאים הקבועים בהסכם המכר שצורף להסכם האופציה. בהסכם האופציה נקבע כי במקרה של מימוש האופציה ישולמו לחברה הנכדה 20% מהרווחים שינבעו למקבל האופציה בקשר לפרויקט, כחלק ממחיר המימוש.

במסגרת הדיווח המיידי של אינטרקולוני דווח כי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה אישרו את התקשרות החברה-הנכדה בהסכם האופציה לטובת חברה שהמנכ"ל גבריאל נמנה עם בעלי מניותיה והוא מחזיק 60% מהון המניות שלה.

בתוספת להסכם האופציה הגיעו הצדדים להסדרים נוספים. בהמשך, בנובמבר 2010 פרסמה החברה דיווח מידי לפיו נמסר לה כי ליבר טאוור סיחרה את האופציה (העבירה את אופציית הרכישה) לחברת "אביב בנווה בצדק". לפי הדיווח, הצדדים סיכמו כי "אביב נווה צדק" תשלם סכום של 36 מיליון שקל לליבר טאוור בגין הסיחור, אם הסכם הסיחור ייכנס לתוקף. בנוסף לכך, סוכם כי תשולם לליבר טאוור תמורה "על-פי סך התקבולים בפרויקט". מגיש התביעה נגזרת טען כי לאחר חתימה על הסכם הסיחור רכשו מנהלי החברות ומקורביהם דירות בפרויקט מחברת אביב.

בהמשך, בישיבת דירקטוריון לקראת מימוש האופציה על-ידי "אביב בנווה צדק", החליטה אינטרקולוני לאשר את המרת הזכאות ל-20% מהרווחים בסכום של 9.5 מיליון שקל. ליבר טאוור התחייבה לשלם סכום זה בתנאים מסוימים ולהוסיף לסכום סך של כ-657 אלף שקל בגין עלות המימון בתקופת הארכת האופציה. באותו יום נחתם בין החברה-הנכדה של אינטרקולוני ל"אביב בנווה צדק" הסכם למכירת הנכס תמורת סכום של 200 מיליון שקל (הכולל את התשלום בגין האופציה) ותשלום חד-פעמי של 10.15 מיליון שקל.

עסקה בניגוד עניינים

בבקשה לנהל תביעה נגזרת בשם חברת אינטרקולוני נגד נושאי משרה בה על רקע אירועים אלה, טען המבקש כי עסקת מכר המקרקעין בנווה צדק בוצעה בניגוד עניינים. לדבריו, מהעובדות עולה כי לגבריאל - שהיה עד סמוך לביצוע העסקה חבר דירקטוריון ובזמן ההתקשרות כיהן כמנכ"ל אינטרקולוני - ניתנה אופציה לרכישת נכס ששוויו עצום באמצעות חברת ליבר טאוור שבשליטתו.

המבקש ציין כי לא ברור מדוע מבין כל הרוכשים הפוטנציאליים הוענקה האופציה דווקא למנכ"ל החברה. המבקש הדגיש כי הדברים חמורים אף יותר, לאור העובדה כי חודשים ספורים קודם לכן התפטר גבריאל מכהונתו כדירקטור בחברה. לו היה עדיין מכהן כדירקטור, היו רואים בעסקה כעסקה חריגה אשר טעונה אישור האסיפה הכללית של החברה. לדברי המבקש, ייתכן כי גבריאל התפטר במטרה לעקוף את הצורך באישור. עוד טען המבקש כי ההתקשרות בעסקת אופציה מעצימה את ניגוד העניינים: ככל שערך הקרקע עולה, יש לגבריאל אינטרס לממש את האופציה, ואילו לחברות הקבוצה יש אינטרס כי האופציה לא תמומש.

כמו כן נטען כי כאשר ניתנה האופציה, איש לא התכוון כי גבריאל יסחר אותה לצדדי ג' ויפיק רווחי-עתק. למרות זאת, סיחרו גבריאל וליבר טאוור את האופציה תמורת 36 מיליון שקל, בתוספת "תמורה נוספת על-פי סך התקבולים בפרויקט" שהיקפה איננו ידוע.

בבקשה הנגזרת נטען עוד כי גבריאל ניתב את העסקה אל אפשרות זו כדי להרוויח סכומי-עתק שהחברות יכולות היו להשיג לעצמן, וכי הדירקטורים שאישרו את העסקה ראו את הדברים לנגד עיניהם, היו מודעים להם, אך בפזיזותם התירו לדברים להתרחש.

עוד הוסיף המבקש כי ייני הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברות בכך שרכש דירה בפרויקט והעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים. לאחר מכן המשיך ייני והפר את חובת האמונים כאשר פעל לאישור הארכת האופציה ושינוי התנאים. לדבריו, גבריאל וייני לא מסרו מידע מלא בדבר העניין האישי שלהם ושל מקורביהם.

סבירות שיקול-הדעת העסקי

הנתבעים בתביעה בנגזרת היו משה גבריאל, שכיהן ב-2010-2011 כמנכ"ל אינטרקולוני וכחבר דירקטוריון בחברה-הבת ובחברה-הנכדה שלה; ירון ייני, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה וכדירקטור בחברה-הנכדה, ואף היה בעל השליטה בחברה באמצעות חברת גילאון השקעות, אך ההליכים נגדו עוכבו לאחר שניתן נגדו צו כינוס נכסים; ושורה של דירקטורים שאישרו את העסקאות וכן סירבו לבקשה להגיש תביעה נגזרת נגד הדירקטורים שכיהנו לפניהם ונגד נושאי המשרה בחברה בגין העסקה. במקור הוגשה התביעה גם נגד אנשי העסקים עדי ודוד עזרא, שהיו בעלי השליטה בחברה-הנכדה של אינטרקולוני וכיהנו כחברי דירקטוריון בה, ואולם התביעה נגדם נמחקה בשלבים מוקדמים.

במהלך 2014 התחלפו כל בעלי השליטה והדירקטורים באינטרקולוני, למעט דירקטור חיצוני אחד. הדירקטורים שכיהנו בחברה במועד בו פנה בעל המניות לחברה בדרישה כי תוגש תביעה נגזרת על רקע עסקת נווה צדק, היו כולם דירקטורים חדשים ללא זיקה כלשהי לדירקטוריון הקודם.

באמצעות עורכי הדין אורלי טננבאום ודניאל לסרי ממשרד גורניצקי ושות' טענו הדירקטורים הנתבעים כי מדובר בעסקה שכל רכיביה נבחנו במספר מישורים במשך זמן ממושך על-ידי אורגנים מקצועיים ומנוסים אשר הפעילו שיקול-דעת עסקי נכון. עוד לטענתם, מבקש התביעה לא הראה כי קיימת הצדקה להתערבות בית המשפט בשיקול-דעת הנהלת החברה, וכי הדירקטורים זכאים ליהנות מהחזקה בדבר סבירות שיקול-הדעת העסקי.

דיון ותהליך מסודר

השופטת דניה קרת-מאיר קיבלה את טענות הדירקטורים. בית המשפט דחה את בקשתו של בעל מניות המיעוט לאישור הגשת התביעה הנגזרת, תוך שהשופטת מבססת חלק מרכזי בהחלטה על הקביעה כי אין להתערב ב"שיקול-הדעת העסקי" של הדירקטורים החדשים שסירבו להגיש את התביעה בשם החברה.

השופטת ציינה כי מדובר במקרה שבו נדרש דירקטוריון חדש להגיש תביעה נגד צד שלישי שאינו קשור אליו, ועל כן אין לחשוד כי החלטתו שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה נגועה בכשל או בבעיית נציג. לכן, קבע בית המשפט, אין מניעה מלהחיל את כלל "שיקול-הדעת העסקי" על ההחלטה לדחות את דרישתו של המבקש להגיש נגזרת.

"אין לומר כי מדובר במצב הקלאסי שבו פונה בעל מניות לחברה בבקשה להפעלת כוח התביעה שלה נגד נושאי משרה מכהנים של החברה או נגד בעל שליטה, בגין נזק שנגרם עקב פעולות מסוימות שלהם המהוות הפרה של חובותיהם. במקרה כזה ההחלטה שלא להפעיל את כוח התביעה תהיה, כאמור, במרבית המקרים נגועה מראש בניגוד עניינים, שכן נושאי המשרה נדרשים לקבל החלטה על הגשת תביעה נגד עצמם או מקורביהם", ציינה השופטת. "במקרה שלפניי התחלפו בעל השליטה של החברה והדירקטורים עוד לפני קבלת מכתב הדרישה על-ידי המבקש... בעלי השליטה החדשים מכרו את השליטה ביולי 2016".

עוד ציינה השופטת קרת-מאיר כי לשם החלת כלל "שיקול-הדעת העסקי" יש לוודא כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר דיון שנסמך על תהליך מסודר ובהתבסס על מידע שעמד לנגד עיני הדירקטורים - ובמקרה שלפניה, נקבע, התקיימו גם תנאים אלה. זאת, לאחר שהדירקטוריון קיבל את ההחלטה שלא להיענות להגיש תביעה לאחר היוועצות עם עורכי דין חיצוניים לחברה - משרד ליפא מאיר ושות'.

"לעורכי דין אלה לא היה כל קשר עם בעלי השליטה והדירקטורים הקודמים", ציינה השופטת, והוסיפה כי אלה הגישו חוות-דעת מפורטת ויסודית שהיוותה את הבסיס להחלטה מודעת של הדירקטוריון.

מניעת תביעות סרק והצפה של בתי המשפט

בפסק הדין הדוחה את התביעה הנגזרת בפרשת אינטרקולוני הסתמכה השופטת דניה קרת-מאיר, בין היתר, על הכרעתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר. באחד מפסקי הדין האחרונים שנתן טרם פרישתו מהשפיטה לאחרונה, צמצם דנציגר את התערבות בית המשפט בשיקול-הדעת העסקי של הדירקטורים בחברות.

בפסק הדין נקבע כי כלל שיקול-הדעת העסקי חל גם על החלטה להפעיל או לא להפעיל את כוח התביעה של החברה על רקע בקשה של בעל מניות, כאשר השופט דנציגר מבחין בין שני מצבים עיקריים בהם פונה בעל מניות לחברה בבקשה להפעיל את כוח התביעה שלה:

המקרה הראשון הוא המקרה "הקלאסי" בו נדרשת חברה להגיש תביעה נגד נושאי המשרה של החברה - דירקטוריון החברה או המנכ"ל שלה - או נגד בעל השליטה בגין נזק שנגרם לחברה עקב פעולות מסוימות אשר לפי הנטען מהוות הפרת חובותיהם (בין חובת זהירות או חובת אמון כאשר מדובר בנושאי משרה ובין חובת ההגינות כאשר מדובר בבעל שליטה). במקרה זה, במרבית המקרים תהיה החלטת דירקטוריון החברה שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה נגועה מראש בניגוד עניינים. 

המקרה השני - הנפוץ פחות - הוא מצב בו נדרשת החברה על-ידי בעל מניות להגיש תביעה נגד צד שלישי בגין נזק שנגרם לחברה בעילות שונות. במצב כזה אין להניח מראש,כי החלטת הדירקטוריון שלא להפעיל את כוח התביעה נגועה בכשל או בבעיית נציג.

בית המשפט קבע כי כאשר מביאים בחשבון את העובדה שתביעה נגזרת נועדה מראש להתמודד עם "בעיית נציג" של נושאי המשרה (נושאי המשרה לא יגישו תביעה נגד עצמם, ועל כן נפתחת הדלת לבעלי מניות להגיש תביעה נגדם בשם החברה), בשילוב העובדה שאישור להגיש תביעה נגזרת מהווה חריג לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ולעיקרון אי-ההתערבות - המסקנה היא כי אישור תביעה נגזרת נגד צד שלישי צריך להיות חריג שבחריג.

בית המשפט העליון ציין כי כאשר מדובר בהגשת תביעה נגד צד שלישי, אין סיבה לחשוד בכשרות אופן קבלת ההחלטות על-ידי האורגנים המוסמכים של החברה.

עוד נקבע כי צמצום ההתערבות של בתי המשפט בהחלטה בדבר הגשה או אי-הגשה של תביעה, תסייע במניעת תביעות-סרק והצפה של בתי המשפט.

עוד כתבות

קונסטנט דולהרט / צילום: שלומי יוסף

בינה מלאכותית ומתיחת ענק באינסטגרם: ראיון עם האמן ההולנדי שמנהל מערכת יחסים עם הטכנולוגיה

קונסטנט דולארט מהולנד הבין שהדרך להעביר מסרים על טכנולוגיה היא באמצעות שימוש בה ● הוא יצר תמונה של אנגלה מרקל באמצעות בינה מלאכותית וכדי להבין את המניעים של חברות הטכנולוגיה הוא גייס במימון המונים והקים חברה משלו

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

אנליסטים: ההסכם עם סין רחוק מלהיות הישג מפואר לטראמפ

תחת הכותרת "סין תחמנה את טראמפ" כותב "וושינגטון פוסט": בהסכימה להוריד את המכסים, הסירה ארה"ב נטל כבד מעל סין תמורת הבטחות שבייג'ינג תקיים או לא תקיים בעתיד ● המחלוקות הגדולות נותרו על השולחן: הסובסידיות המסיביות שמעניקה סין לחברות ממשלתיות, והנוהג הסיני לדרוש ידע טכנולוגי מחברות זרות תמורת הזכות לפעול בסין

סקר הסקרים

סקר הסקרים: כחול לבן מגדילה את הפער, אבל עדיין לא תצליח להקים ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: הטיפשות והשקר הולכות יד ביד לעבר השקיעה

אנחנו חיים בשקרים כמו שהדג חי במים ● אבל שקרים אינם המים, הם כתמי הנפט ושקיות הניילון שמזהמים את הים ● דעה

ליאור שליין והשר גלעד ארדן / צילומים: ישראל סלם, תמר מצפי

פרשנות: הכירו את החוקר שדורש מפוליטיקאים להפסיק לשקר ויש לו גם תוכנית שתגרום לזה לקרות

ד"ר אלעד אורג מהקריה האקדמית אונו מציע להטיל על עובדי ציבור חובה משפטית עקרונית לומר את האמת לציבור • המקרה של ליאור שליין והשר גלעד ארדן כמשל ● פרשנות

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

בדרך לפרישה קרובה מהאיחוד האירופי: ניצחון היסטורי לג'ונסון בבחירות בבריטניה

לפי מדגמים ותוצאות חלקיות, השמרנים בבריטניה זכו בבחירות ברוב גדול, הסולל את הדרך לפרישה מהאיחוד האירופי כבר בינואר 2020 ● "ניצחון בקנה מדה היסטורי", הכריז ג'ונסון ● ה"לייבור" הובסו, קורבין הודיע שיעזוב עד הבחירות הבאות ● עם פרסום המדגמים, הפאונד זינק ב-2.3%

שופט העליון, נועם סולברג / צילום: אוריה תדמור

דעה: מהפכת הסבירות של השופט נעם סולברג

אף שהכרזת שופט העליון סולברג לא הופנמה, בקרוב נחוש את גלי ההדף • מי שעתיד לשמש כנשיא העליון מבקש לעצב מחדש את יחסי הממשלה ובתי המשפט, ולאפשר לדרג הנבחר לעשות את מה שהפך בשנים האחרונות ללא מקובל: למשול • וגם, מה ניתן ללמוד מראיונות הפרישה של שי ניצן ● פרשנות

שי באב"ד/ תצלום: ליאור מזרחי

סערת הגירעון: מנכ"ל האוצר ייפגש עם היועמ"ש, צפוי לדרוש חקירה פלילית של ההדלפות מדוח המבקר

שי באב"ד פנה למנדלבליט בבקשה לפגישה דחופה, על רקע היחסים העכורים בינו לבין שאול מרידור, במטרה להחזיר את משרד האוצר לפעילות תקינה • הדברים מגיעים על רקע חשיפות "גלובס" של טיוטת המבקר העוסקת בגירעון ובהסרת פרקים הנוגעים למחלוקות הקשות בין בכירים באוצר

סוף הפאקינג עולם / צילום: יחצ

"סוף הפאקינג עולם": תיעוד מבריק של חברה ושל דור

"סוף הפאקינג עולם" היא הרהור פילוסופי מבריק על מקומו של האדם בחברה מתפוררת

מחשוב ענן \ צילום: שאטרסטוק

אחרי שגייסה 70 מיליון דולר: חברת סטרטוסקייל של אריאל מייסלוס נסגרת

החברה שפעלה בתחום הענן גייסה מהקרנות בסמר ואנטרה והקרנות של סיסקו, קוואלקום ואינטל ● החברה נסגרת לאחר שעסקה למכירתה לא יצאה אל הפועל

MG ZS EV / צילום: יחצ

הג'יפון הסיני שיעזור לכם להיגמל מבנזין

תשכחו מבדיחות על עלי אקספרס והתנשאות על מוצרים Made in China ● אם אתם גרים בגוש דן ומוכנים לאמץ טכנולוגיה חדשה - הג'יפון החשמלי של MG הוא אופציה ראויה עם פוטנציאל לשבור את מחסום השמרנות הישראלי

שי נוביק/ צילום: איל יצהר

"למשקיעים לא אכפת שהצלנו עכברים. הם רוצים ניסויים קליניים"

זו הפעם השנייה שיזם הביוטק שי נוביק לוקח חברה כושלת, יוצק אותה לשלד בורסאי ומנסה להוציא אותה מהבוץ ולגרום למשקיעים להאמין בפתרון הרפואי שהיא מפתחת ● זה הצליח לו עם פרולור והורמון הגדילה – האם הוא יצליח עם אנלייבקס והתרופה לתגובה קטלנית של המערכת החיסונית?

פרופסור איליאן מיחוב / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו שוכחים שלצמיחה יש גם צד שלילי"

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, גדל בבולגריה הקומוניסטית, למד בפרינסטון, הפך לקפיטליסט מושבע – ועכשיו משוכנע שהשיטה זקוקה לתיקון דחוף, והוא יכול להגיע רק מכיוון המגזר העסקי ● ראיון

תנ"צ גיא ניר / צילום: גלובס

דרמה במשטרה: כתב האישום נגד תת ניצב גיא ניר יבוטל

לאחר סאגה משפטית של 4 שנים, המשטרה הציעה לתת ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, ועוזרתו דאז רפ"ק צ' למחוק את כל סעיפי האישום נגדם, שמייחסים להם התנהגות שאינה הולמת שוטר

ההצבעה על פיזור הכנסת/  צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

פרשנות - באישון לילה, בלי ליברמן, דרעי ובנט ותחת איום של כחול לבן: כך פוזרה הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה

ב–3:00 לפנות בוקר הופיע נתניהו לפתע במליאה, השתתף בהצבעות וחמק מיד לאחר מכן ● תחת הלחץ בוועדה המיוחדת שהתכנסה להכין את חוק פיזור הכנסת לקריאה שנייה ושלישית התקבלו החלטות שאף אחד לא חלם לאשר ● רק צדיק אחד הצביע נגד הגדלת מימון המפלגות ● פרשנות

פרופ’ פרטה דסגופטה / צילום:רפי קוץ

"לפי החישוב שלי, כדור הארץ יכול להכיל רק 2 מיליארד אנשים"

פרופ' פרטה דסגופטה, מכלכלני הקיימות המובילים בעולם, מסביר שהאנושות צריכה להתכווץ ב-75% כדי לשרוד, ושאם נשנה את דפוסי הצריכה נוכל למנוע את רוע הגזירה ● בראיון ל"גלובס", הוא טוען שהמשבר הסביבתי מתחיל באשליה שהטבע בא בחינם

יאיר נתניהו והוריו בנימין ושרה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גיל ההתבגרות זז בכמה שנים": למה המילניאלז לא עוזבים את ההורים?

שליש מהישראלים בגילאים 25 עד 34 עדיין גרים עם ההורים ● אם פעם הצעירים שאפו לצאת מהבית לחיים כלכליים עצמאים, היום זה ממש לא המצב ● ההשלכות מרחיקות לכת - מבחינה כלכלית, שוק הדיור והמצב הנפשי של כל המעורבים בסיפור ● האזינו לפודקאסט "הצוללת" - פרק פתיחת העונה

לי אור אברבך / צילום: איה אפרים

ממשיך להשתנות: שורה של מינויי בכירים ושינויים מבניים בחטיבת הרדיו של תאגיד השידור הציבורי "כאן"

ל"גלובס" נודע כי עומר פרנקל ימונה לעורך בכיר "כאן קול המוזיקה", תומר מולוידזון לעורך בכיר "כאן 88" ורועי דלמדיגו לעורך בכיר "כאן גימל" ● בנוסף ימונה קובי מנורה למפיק הראשי של תחנות המוזיקה

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות