גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפעם זה ייגמר אחרת? מגזר ההייטק שוב התנתק מהמציאות

חשבתם שהלקח מבועת הדוטקום של שנת 2000 נלמד והופנם? תחשבו שוב: רוב חברות ההייטק שמנפיקות מניות לציבור היום מפסידות כסף, ואלה שנסחרות ממשיכות להפסיד כספים שנים אחרי ההנפקה ● ומאיפה הכסף למימון קרנות ההון סיכון, היזמים, העובדים והבנקאים? ממדיניות הכסף הזול של הבנק המרכזי

בועה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בועה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ב-2001 יצא לאור בישראל ספרו של גידי רף "יומנו של סטארט-אפיסט בדרך למכה". בספר תיאר רף באופן משעשע עולם ההייטק בשנות הדוטקום העליזות בשלהי בועת האינטרנט של שנת 2000. רף שם ללעג את העולם התרבותי אפוף האשליות והחשיבות העצמית שבו עטפה את עצמה תעשיית האינטרנט בטרם גררה את העולם לבועה הראשונה של המאה הזו.

נזכרתי בספרו של רף כשקראתי לאחרונה את הספר "Disrupted - My Misadventure in the Start-Up Bubble" , פרי עטו של דן ליונס, שיצא לאור לפני שנתיים. ליונס היה העורך הטכנולוגי של מגזין "ניוזוויק", ובשנת 2013 הצטרף לסטארט-אפ HubSpot שגייס יותר מ-100 מיליון דולר. הוא בילה שם כשנה וחצי, עד שהחברה הונפקה בנאסד"ק.

לטורים הקודמים של חנן שטיינהרט: 

בועה אחת, בועה שנייה, בועה שלישית. פוף!

מי צריך תכנון מרכזי בשווקים? תנו להם לעבוד לבד

איך הורסים חברה קפיטליסטית? פוגעים במטבע שלה

וכך הוא מתאר בספר, שטיפס חיש מהר לרשימת רבי המכר של "ניו-יורק טיימס": "כלבים משוטטים במסדרונות המשרדים, שמעוצבים בסגנון גן ילדים... בצהריים אני מוזמן לקומה השנייה וכולם עושים שכיבות סמיכה יחד... כולם צפופים במרחב אחד כמו מפעל חולצות בבנגלדש, רק עם לפטופים במקום מכונות תפירה... מדי פעם פורצים 'קרבות אקדחים'. 'הילדים' משחקים בלירות זה בזה ולהסתתר מתחת לשולחנות... לאף אחד אין משרד או שולחן.... כל אחד תופס לו איזה מקום פנוי..."

הספר ממשיך בתיאורים: "בשבועיים הראשונים ביליתי בהדרכה... 'אנחנו לא מייצרים כאן מוצר, אנחנו מובילים מהפכה עולמית, משנים את החיים של אנשים', מסביר המדריך. האמת היא שאנחנו בסך הכול מוכרים תוכנה המאפשרת לעסקים קטנים לשווק אונליין ולמכור עוד קצת מוצרים. הלקוחות שלנו כוללים אנשים שמפוצצים אנשים באימיילים שהם מעולם לא ביקשו, שנושאים כותרות מטעות כדי שהם יתפתו לפתוח אותם, אך המדריך עסוק בלהט בשטיפת מוח על איך אנחנו משנים את העולם והופכים אותו למקום טוב יותר. העובדים החדשים מהנהנים בראשם..."

"התחושה היא כאילו נקלעתי לקבוצת אנשים שחיו במשך שנים בבדידות ויצרו לעצמם שפה, ריטואלים, דת משל עצמם, ואפילו במובנים מסוימים מציאות משל עצמם"...

אלא שהסיפור של ליונס אינו מתמצה רק בתיאור מקרה פרטי וספציפי של הנעשה בחברת הייטק. כמו קודמו הישראלי, ספרו של רף, הספר של ליונס מביא לקוראים את סיפורה של תת תרבות שנערצת על ידי ההמונים והתקשורת, ואותה הוא מצייר כסוג של כת.

כעבור כמה חודשים שבהם שהה ליונס בחברה הוא פנה לחבר שמכיר היטב את עולם הסטארט-אפים. "המקום נראה מחוץ לשליטה", התלונן באוזני החבר, ותהה אם אולי עדיף שיעזוב. החבר הרגיעו: "כל מה שאתה חווה הוא לגמרי נורמלי. הרי מה הסוד הגדול של כל הסטארט-אפים האלו", הסביר, "הסוד הגדול הוא שלאף אחד אין מושג מה הם עושים. כשזה מגיע לניהול, היום זהו עידן הטירונים. הם פשוט ממציאים את הדברים תוך כדי תנועה, וכשהם מנסים להביא מנהלים יותר מנוסים ומקצועיים, הם בדרך כלל עוזבים בתוך זמן קצר. אפילו כמה מחברות הטק הגדולות הן בתת-תפקוד (Dysfunctional) מוחלט".

המועדון-המתרחב-של-חדי-הקר

"אל תהיה רווחי, רק תצמח מהר"

החבר, שעבד בתעשיית ההייטק מאז שנות השמונים, כמפתח, יועץ ובנקאי השקעות, המשיך להסביר: "היום כבר לא מתוגמלים על המצאת טכנולוגיה מדהימה, היום הכול סובב סביב המודל העסקי. השוק משלם על חברה שצומחת מהר. אל תהיה רווחי, רק תצמח מהר".

צמיחה מהירה מובילה להנפקה, וזו מתגמלת את המשקיעים ואת הבנקאים. הייטק בחסות בועת האשראי 2018.

לפי מחקר של ג'י ריטר מאוניברסיטת פלורידה, בשנת 2017, 83% מחברות ההייטק שהנפיקו מניות לציבור הפסידו כסף. הפעם הקודמת שחברות הייטק הנפיקו ללא רווחים בממדים כאלו הייתה 1999 (86%). אגב, בשנת 1980, כאשר סטיב ג'ובס הנפיק את אפל, החברה הייתה רווחית, כמו 91% מהחברות שהנפיקו באותה שנה.

באקלים של בועת הטק 2.0 נולדה בעמק הסיליקון סיסמא: Losing money is not a bug. it’s a feature, "להפסיד כסף זה לא באג, זה תכונה (כמו של מוצר)".

החברות ממשיכות להפסיד ים של כספים גם שנים לאחר שהונפקו לציבור. הרשימה כה גדולה שלא נטרח לפרט, אך הסיכום פשוט וחוזר על עצמו. חברות ששוות מיליארדים, קרנות הון סיכון שהרוויחו מאות מיליונים, יזמים ועובדים שהרוויחו עשרות מיליונים, והכול מחברות המפסידות עשרות ומאות מיליונים של דולרים שנה אחר שנה, כסף של אחרים, לעיתים כבר חמש, עשר ואף 15 שנה.

וכך כסף ציבורי שמקורו במכונות הדפוס של הבנק המרכזי האמריקאי גורם להרס של עסקים נורמליים שאינם יכולים להרשות לעצמם לפעול בהפסדים של מאות מיליוני דולרים לאורך שנים. הנה כי כן עוד תוצאה של בועת האשראי. טכנולוגיות משבשות (Disruptive technologies), הנובעות לא מחדשנות אלא מכסף זול.

האם עסקים כאלו יכולים בכלל להרוויח כסף אי פעם או שעיקר החדשנות אינה בטכנולוגיה אלא ביכולת לקיים סוג חדש של עסק, כזה שלעולם אינו חייב להרוויח כסף אלא יקווה לחיות על כספם של אחרים?

האם אובר תצליח להרוויח אי פעם?

החברה הפרטית שגייסה את סכומי הכסף הגדולים ביותר בבועה 2.0 היא חברת שיתוף הנסיעות אובר. מאז 2010 היא גייסה כ-21.7 מיליארד דולר. הדוחות הכספיים של החברה אינם רשמיים או פומביים, הם הודלפו לתקשורת, וגם פורסמו באופן סלקטיבי וכללי, ובכל זאת הם מרתקים.

בשנת 2017 החברה הגדילה את הפסדיה לכ-4.5 מיליארד דולר. גם הכנסות החברה גדלו באופן דרמטי ועמדו על כ-7.5 מיליארד דולר. מיליארדים היו ההפסדים גם בשנים 2016 ו-2015.

אובר כידוע מפעילה צי של נהגים ומכוניות העובדים עבורה בקבלנות. כ-80% מהכנסות החברה שולמו לנהגים-קבלנים אלו. הוצאות נוספות, כמו עמלות לצדדים שלישיים, עמדו על כ-9.9% והשאירו לחברה לצורך האופרציה כ-9.6% מהכנסותיה. הוצאות אובר לתפעול המערכת עמדו על כ-15.6% מסך ההכנסות. בגדול, ההפסדים של אובר עמדו אפוא על כ-50% מהכנסותיה. השאלה האם אובר יכולה להרוויח כסף ובפרט את סכומי הכסף הגדולים המסוגלים להצדיק שווי של 62 מיליארד דולר, כשווי סיבוב הגיוס האחרון --שלא לדבר על החזר 22 מיליארד הדולר שהושקעו - עדיין תלויה מאוד באוויר.

אובר היא רק דוגמה טובה לעולם המושגים של ההייטק היום. בספרו ממשיך וקובע ליונס: "עמק הסיליקון התנתק באופן רשמי מהמציאות בפעם השנייה בשני עשורים, ואפילו משקיעים מנוסים ומתוחכמים מודים כי הם כבר לא יכולים להבחין בין טוב לרע.

הטריק החדש-ישן: דיווחי נון-גאאפ

כדי לטשטש את התמונה, התפתח בשוקי ההון מוסד חדש-ישן - דיווחים כספיים מדומים. לפי החוק, חברות ציבוריות חייבות לפרסם דוחות כספיים בהתאם לסטנדרט חשבונאי מסוים המכונה גאאפ (GAAP- General Accepted Accounting Principals). הסטנדרט הזה נועד לוודא שכל דיווחי החברות הציבוריות יהיו זהים ויכללו את כל המידע החשוב שיש לגלות למשקיעים.

בנוסף לדיווחי הגאאפ מותר לחברה גם לדווח Non GAAP. אלו דיווחים המתבססים על היגיון אחר, כפי שהנהלת החברה מוצאת לנכון. למשל, אם לחברה הייתה הוצאה גדולה חד פעמית יכולים המנהלים שלא לכלול את ההוצאה בדיווח ה"נון-גאאפ" בנימוק שהוצאה חד פעמית כזו אינה מלמדת על המצב האמיתי והמתמשך של החברה.

עם השנים הפכו דיווחי הנון-גאאפ ליותר ויותר פופולריים וגם קיבלו ביטוי מיוחד בהודעות של החברות לעיתונות ובסיקור התקשורתי של החברות.

לא רק חברות קטנות משפצות את הדוחות הכספיים. הנה למשל דיווח של בלומברג משנת 2017: "פייסבוק עדיין מדווחת את הכנסותיה ללא עלויות השכר המשולם במניות, אלו היו קבורים בעמוד 11 של הדוחות. ההכנסות נטו של החברה ב-2015 קפצו מ-3.7 מיליארד דולר לפי כללי גאאפ ל-6.5 מיליארד דולר לפי נון-גאאפ, קפיצה של 78%".

מאמר של ה"ניו-יורק טיימס" מאפריל 2016 מפרט: "לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה, 90% מהחברות הכלולות במדד 500 S&P דיווחו לפי נון-גאאפ בשנת 2014 לעומת 72% בשנת 2009. המחקר גם הראה כי ב-2015 ההכנסות על פי נון-גאאפ עלו בממוצע ב-6.6% (בהשוואה ל-2014). לעומת זאת, לפי כללי גאאפ ההכנסות דווקא ירדו ב-11% (לעומת 2014)".

בשנת 2011 התפרסם הספר "This Time is Different - Eight Centuries of Financial Folly" ("הפעם זה שונה - שמונה מאות של איוולת כלכלית"), פרי עטם של שני כלכלנים בעלי מוניטין, כרמן ריינהרט וקנת רוגוף.

שם הספר אינו מקרי כמובן. הוא סוקר משברים כלכליים שונים לאורך שש מאות שנה ובעשרות מדינות, ומסביר: "בכל פעם המומחים טענו: 'הפעם זה שונה' והסבירו כי הכללים הישנים של הערכות שווי לא חלים עוד ושהסיטואציה החדשה אינה דומה בשום דרך לקטסטרופות העבר" .

קהילת ההייטק מלאה במומחים שמסבירים מדוע גם הפעם זה שונה ומדוע 2018 שונה מאוד מ-1999. נותר לנו רק להמתין ולראות אם ה"טכנולוגיה ההרסנית" תצליח להרוס את מה שהוכח כנכון שוב ושוב לאורך מאות שנות היסטוריה של "איוולת כלכלית" או שמא הפעם זה שונה, בדיוק כמו שהבטיחו ששנת 2000 תהיה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. 

עוד כתבות

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום ● טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר ההודעה "ברני בחוץ!"

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

מעל רבע מיליון מובטלים בישראל; כמעט 6,000 דורשי עבודה חדשים מאמש

88.8% מהנרשמים החדשים מתחילת מרץ הם עובדים שהוצאו לחל"ת ● מתחילת מרץ נרשמו 905,818 מובטלים חדשים ● סך דורשי העבודה עומד היום על 1,059,429 בני אדם

שלמה קרמר / צילום: בז רטנר, רויטרס

קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ומייסד חברת האבטחה אימפרבה (Imperva) ואחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

האותיות הקטנות שכדאי לעצמאים לקרוא בדרך למענק והמקרה השבדי: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

תעשיית התיירות מקבלת תמיכה? פלטפורמת Airbnb גייסה מיליארד דולר

אחרי ההשקעה הזו עולה סך היקף ההשקעות בחברה ל-5.4 מיליארד דולר

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

תדברו על זה בליל הסדר: הגרלה מחודשת ל-418 דירות מחיר למשתכן

אחרי שבהגרלות קודמות של מחיר למשתכן לא היה להן ביקוש, משרד הבינוי והשיכון מוציא להגרלה חוזרת 418 דירות ב-11 ערים

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

עוצר פסח: יציאה מהבתים תיאסר מ-15:00, עשרות מחסומים נפרסו ברחבי הארץ

הפעילות המשטרתית בכבישים וביישובים תוגבר עוד יותר לקראת כניסתן לתוקף של המגבלות בערב החג, שבמסגרתן האזרחים מתבקשים שלא לעזוב את מקום מגוריהם מחשש להתפשטות הקורונה ● רשת המחסומים תתרחב מהצפון ועד הדרום, ומפרי ההנחיות יסתכנו בקנסות ● העוצר - עד מחר ב-7:00

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

 כינוס אופ"ק / צילום: רויטרס

אופ"ק חדש: המחסור בשטחי אחסון דוחף את המפיקות לדון על "שביתת נשק" במלחמת המחירים

ביום חמישי יתקיים מפגש קריטי בין נציגות אופ"ק פלוס שנדחה בתחילת השבוע ● ביחד עם מדינות אחרות סעודיה מנסה לשכנע חברות נפט לרסן את התפוקה

גליה רהב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

האחראית על מתחם הקורונה בשיבא: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

היא מנהלת את המכון למחלות זיהומיות בשיבא כבר שנים והתמודדה עם התפרצות האיידס, אבל אף אחד לא הכין את פרופ' גליה רהב לאתגר הרפואי הגדול ביותר שידענו. ועכשיו היא גם נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל ● ליידי גלובס

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הסגר החל; משרד הבריאות ירחיב את מספר הבדיקות בבתי האבות

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00 לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד יום שישי ב-6:00 ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,248; מספר המתים - 65

מיצג של בית מעוקל בתוצאה ממשבר הסאב פריים, 2010. האם ארה"ב בדרך למשבר נדל"ן חריף יותר? / צילום: Mike Segar, רויטרס

חובות המשכנתאות מאיימים לכתוש את כלכלת ארה"ב הרבה אחרי שהקורונה תיעלם

בחסות חוק התמריצים החדש, רוב המפוטרים הפסיקו לפרוע את המשכנתאות החודש ● באמריקה חוששים כי שוק הנדל"ן עומד בפני קריסה