פרשת ישראל ביתנו: דאוד גודובסקי מערער לביהמ"ש העליון

במסגרת הודעת הערעור טוען גודובסקי, לשעבר בכיר במפלגת ישראל ביתנו שהורשע בקבלת שוחד ונידון ל-7 שנות מאסר, כי המדינה הפרה את הסדר הטיעון עליו חתם, וכי דינו נגזר בחוסר סמכות ובניגוד לחוק • במסגרת הודעת הערעור טוענים באי-כוחו כי יש לזכותו מטעמי הגנה מן הצדק: "גזר הדין קשה ומנותק מהעובדות בהן הודה"

דוד דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף
דוד דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף

דאוד גודובסקי ערער היום (ב') לבית המשפט העליון, בין היתר, על חומרת העונש שהוטל עליו בפרשת השוחד בישראל ביתנו.

גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו והיה הנאשם המרכזי לצד פאינה קירשנבאום בפרשת השחיתות והשוחד בישראל ביתנו, הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון, ונשלח ל-7 שנות מאסר בפועל.

הודעת הערעור שהגיש גודובסקי באמצעות באי-כוחו החדשים, עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך, מסתמכת הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב ירון לוי.

הרשעתו של גודובסקי בידי בית המשפט המחוזי נעשתה במסגרת הסדר טיעון ועל יסוד כתב אישום מתוקן. כעת, במסגרת הערעור, מבקש גודובסקי מבית המשפט העליון לזכות אותו, בין היתר מטעמים של הגנה מן הצדק.

במקר שלא תתקבל בקשתו לזכותו מטעמים אלה, מבקשים באי-כוחו של גודובסקי מבית המשפט העליון כי יאפשר לו לחזור בו מהודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, ובהתאם, כי תבוטל הרשעתו.

בהקשר זה טוען גודובסקי בהודעת הערעור כי "קיים ניגוד חריף בין פרטי כתב האישום המתוקן בו הודה לבין ההיקף המעשי של הרשעתו כפי שהוא משתקף בגזר הדין".

עוד טוען גודובסקי כי בפועל הוא הורשע בעבירות ומעשים שונים וחמורים מאלה שהודה בהם, "בנסיבות חמורות וקשות לאין-ערוך מהעובדות והנסיבות בהן הודה".

הותרת גזר הדין בעינו מהווה, לטענת גודובסקי, שינוי והחמרה עצומה בהרשעה הפלילית שלו, אשר מוביל לטענתו לכך שהוא נותן את הדין "על מעשים שלא עשה ועל נסיבות של התקיימו בו ולשיטתו אף בעבירות שלא ביצע". כל זאת, לטענת גודובסקי, תוך שהושת עליו "עונש כבד מנשוא וחסר תקדים בנסיבות העניין".

בערעור טוענים באי-כוחו של גודובסקי כי המדינה לא עמדה הן מאחורי הסדר הטיעון עליו חתמה והן מאחורי כתב האישום המתוקן שהגישה. לפי הנטען בערעור, המאשימה, קרי המדינה, "הפרה את התחייבותה כלפי המערער - הצד החלש - שהסתמך על חובת ההגינות המוסרית והמשפטית של המאשימה ועל ההסכם שנכרת עמו".

גם כלפי בית המשפט קמא לא חסכו באי-כוחו של גודובסקי במילים. בין היתר הם טענו כי השופט ירון לוי "אימץ נרטיב שאינו קיים ובנה דמות דמונית של המערער שאין הרבה בינה לבין הדמות שעמדה בפניו בפועל".

הותרת הכרעת הדין וגזר הדין כמות שהוא, טוען המערער, תוצאתה - "נזק היקפי למערכת הצדק כולה, שהרי בית משפט בישראל אמור להיות מופת של שיקול-דעת, של זהירות ומתינות בגזירת הדין המתבטאות בהימנעות מהתנהלות דוגמת זו המצויה בגזר הדין".

לחלופין מבקש גודובסקי מבית המשפט לבטל את העונש הכבד וחסר התקדים שהושת עליו. זאת, תוך שהוא טוען כי זה הוטל בחריגה מסמכות, באופן כזה הדורש את החזרת התיק לבית המשפט המחוזי שיגזור את דינו במועד שנקבע בחוק. לחלופין מתבקש העליון "לבטל את העונש הכבוד ולגזור תחתיו עונש ראוי וצודק".

בהודעת הערעור מציפים עורכי דינו של גודובסקי טענות מן הגורן ומן היקב על-מנת לבסס את הצורך בקבלתו. בין יתר הטיעונים, רומזים באי-כוחו כי הותרת גזר הדין שניתן על יסוד הפרה כה חמורה של "זכויות הנאשם", כך לטענתם, עלול לחתור תחת אמון הציבור במערכת המשפט. אם לא די בכך, נראה כי באי-כוחו אף חושדים בכשרים וטוענים כי הותרת גזר הדין של השופט לוי בעינו עלולה לעורר טענות נגד השופט עצמו, כאילו זה החמיר או התנכל במכוון לגודובסקי, מחמת מוצאו והשתייכותו הפוליטית. 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988