גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית השאפתנית של בר-אילן להחזרת 150 מדענים

לראשונה בישראל מוסד אקדמי מגדיר כיעד החזרת מדענים לאקדמיה בסדר גודל כזה, ומקצה לשם כך תקציב ייעודי התפרש על פני עשור

אוניברסיטת בר-אילן וארגון המדענים הישראלים בחו"ל, ScienceAbroad, הודיעו על כוונה לקלוט באוניברסיטת בר-אילן 150 מדענים חדשים בתחומי המדעים המדויקים, המתמטיקה וההנדסה. את התוכנית מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן, יחד עם סגנית הנשיא למחקר פרופ' שולמית מיכאלי, שהציבו לעצמם יעד: לקלוט 150 מדענים חדשים בעשור הקרוב. באוניברסיטה מועסקים היום 700 חוקרים בכירים, כך שבאמצעות תוכנית זו האוניברסיטה תגדיל את הסגל שלה באופן משמעותי.

עלות התוכנית מוערכת ב-150 מיליון דולר, על פי תחשיב לפיו עלות קליטת מדען חדש בתחום המדעים המדויקים - כולל שכר, מעבדה, ציוד ותקציב סטודנטים - עומד על כמיליון דולר לחוקר. האוניברסיטה מסרה כי כבר נערכה לפרויקט מבחינה תקציבית, מתוך המקורות הקיימים שלה. תקציבי האוניברסיטאות מבוססים על תמיכה של משרד החינוך, שכר הלימוד ותרומות.

פרופ' אריה צבן/ צילום: יחצ

האוניברסיטאות מתחרות על החזרת הגולים

זו הפעם הראשונה שבה מוסד אקדמי מכריז על מבצע להשבת מדענים בסדר גודל כזה. יצוין כי אוניברסיטאות המחקר המובילות האחרות קולטות אנשי סגל בקצב של כ-50 מדענים בשנה, ואוניברסיטת תל אביב אף דיווחה בעבר על השבת 100 מדענים מחו"ל בתוך שלוש שנים. עם זאת, עד כה הדבר לא נעשה במסגרת תוכנית רשמית בעלת תקציב מיוחד במבט קדימה כמו במקרה הזה.

בשלב הראשון, כדי לעודד את חזרת מדענים לבר-אילן, האוניברסיטה תקיים יחד עם סיינס אברוד ומשרד העלייה והקליטה יריד תעסוקה. ירידי התעסוקה מתקיימים במרכזי ארגון המדענים הישראליים (מרכזי סיינס אברוד) בבוסטון, ניו יורק, וושינגטון די סי, לוס אנג'לס, סן דייגו, ברקלי וסטנפורד.

על פי הערכות כ-2,000 חוקרים ישראלים עובדים במוסדות ההשכלה הגבוהה בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. האוניברסיטאות האחרות בישראל מתחרות אף הן על מאגר זה של מדענים, כך שכל אוניברסיטה תצטרך כעת להתאמץ יותר להביא אליה את הקצפת של המוחות הגולים.

פרופ' שולמית מיכאלי, שעומדת בראש המשלחת, ציינה כי: "בכוונתנו לספר למדענים הישראלים בחו"ל שאוניברסיטת בר-אילן נמצאת בימים אלו בתנופת צמיחה חסרת תקדים והיא ערוכה ויכולה להיות הבית האקדמי האידיאלי אליו הם חוזרים".

פרופ' שולמית מיכאלי/ צילום: שלומי יוסף

לתקן את נזקי "העשור האבוד"

חברי המשלחת הנוספים מאוניברסיטת בר- אילן שיצטרפו למשלחת בראשותה של פרופ' מיכאלי הינם: פרופ' שרון רוטשטיין מהחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, שתציג את הניסיון האישי כמדענית צעירה באוניברסיטה וכן את המחקר במחלקות לפיסיקה וכימיה; פרופ' אלכס פיש , ראש מסלול הננו-אלקטרוניקה בפקולטה להנדסה, שיציג את הפקולטה להנדסה ויספר על קליטתו האישית באוניברסיטה; ו פרופ' יהונתן אומן - ראש המחלקה למדעי המחשב, שיציג את המחקרים העדכניים שבמחלקתו.

אוניברסיטת בר-אילן הייתה מזוהה בעבר עם מדעי הרוח, החברה והיהדות, אולם בעשור האחרון היא בונה יכולות משמעותיות בתחום המדעים. המהלך הזה עשוי לקדם את האוניברסיטה עוד יותר באפיק זה ולהציב אותה בשורה אחת עם אוניברסיטאות המחקר המובילות בארץ בתחומי המדעים המדויקים. תחומי המדעים המדויקים מקבלים בדרך כלל תמיכה גבוהה יותר במענקי מחקר ובתרומות, כך שההשקעה עשויה להתחיל להחזיר את עצמה עוד לפני שיגמר העשור.

נזכיר כי בתחילת שנות ה-2000, בתקופה שכונתה "העשור האבוד" של ההשכלה הגבוהה בישראל, תקנים רבים של חוקרים חדשים באוניברסיטאות לא תוקצבו כלל. הדבר הוביל לכך שמדענים שיצאו למשרות פוסט דוקטורט בחו"ל לא יכלו להיקלט בישראל, או שנאלצו לעזוב את האקדמיה אם רצו לחזור לארץ. לאחר שמספר דוחות מחקר תיארו את הנזק שעלול להיגרם להשכלה הגבוהה ולתעשייה בישראל כתוצאה מתהליך זה, חל היפוך מגמה, ומ-2009 תקציב ההשכלה הגבוהה כולל סעיף מיוחד לתקצוב מדענים חוזרים. כתוצאה מכך קצב קליטת מדענים חדשים באוניברסיטאות המחקר ובמכללות עומד על כ-300 בשנה מאז תחילת התוכנית.

תקציב ההשכלה הגבוהה עמד על 10.8 מיליארד שקל ב-2018, לעומת 10.5 מיליארד שקל ב-2017. מתוך תקציב ההשכלה הגבוהה מוקצים כ-92 מיליון שקל לקליטת מדענים, כאשר בסעיף התקציבי נכתב במפורש כי הדגש הוא על קליטת חוקרים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, משום שתחומים אלה דרושים למשק ותעסוקה בישראל. כלומר, מדענים בתחומים פחות יישומיים יצטרכו בינתיים להמתין בחו"ל עד שתפותח תוכנית עבורם.

ממשלת ישראל החליטה בשנת 2010 על תכנית חומש להקמתם של 30 מרכזי מצוינות באקדמיה, במסגרת מדיניותה ל"השבת המוחות". הובלת הפרויקט הוטלה על המועצה להשכלה גבוהה, בפועל הוקמו 18 מרכזי מצויינות בהם נקלטו מדענים חוזרים. בהמשך לאותה החלטה הופעלה כפיילוט על ידי המשרדים: העלייה והקליטה, הכלכלה, המל"ג והאוצר - התכנית הלאומית להשבת אקדמאים. הנרשמים בחו"ל לתכנית נעזרו בה באיתור מקום תעסוקה מתאים בישראל עוד בטרם חזרתם לארץ. הרשות לחדשנות ממשיכה להפעיל התוכנית לכלל האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל והמתכוונים להיקלט בתעשייה (בדגש לבעלי כישורים הנדרשים לתעשיית ההייטק).

ארגון המדענים הישראלים בחו"ל סיינס אברוד (ScienceAbroad), הפועל מאז שנת 2006, הוא ארגון ללא כוונות רווח, ששם לו למטרה לחזק את קשריו עם המדענים הישראלים בעולם ולפעול להשיבם לישראל בתום השתלמותם בחו"ל. הארגון מעניק סבסוד של כרטיס טיסה למדענים המבקשים להגיע לראיונות עבודה בישראל בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה.

עוד כתבות

תושבים תופסים מחסה בזמן אזעקות באשקלון / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

לא הלכתם לעבודה היום? כדאי שתדעו מה הן הזכויות שלכם

מהן שתי הסיבות בגינן יש לנו את הזכות להיעדר מהעבודה היום? והאם המעסיק יכול לפטר עובד שלא הגיע לעבודה? עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית בייצוג מעסיקים, מסבירה

עובדים במפעל הרכבת רכב של טאטא ההודית/ צילום: רויטרס

שני העולמות הכלכליים של הודו לא מצליחים להיפגש ומאיטים את צמיחתה

מיתון שהחל בכלכלה השחורה פוגע בניסיונותיה של המדינה להעביר עובדים ממנה אל הכלכלה המודרנית

ד"ר אחמד חליחל, סגן מנהל אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד / צילום: איל יצהר, גלובס

"היום בחברה הערבית רמת הילודה זהה לזו של היהודים"

את הדברים אמר ד"ר אחמד חליחל בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● מיתוס נוסך ששבר חליחל הוא המוטיבציה לילודה: "המחשבה היא רציונלית, אין כאן סיבות דתיות"

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

יום נוסף של שיאים בוול סטריט, בהובלת פייסבוק ודיסני

הנאסד"ק עלה ב-0.25% לשיא חדש, מדד S&P 500 טיפס ב-0.13% לאחר שקבע שיא תוך-יומי חדש ואילו הדאו ג'ונס ננעל ללא שינוי ● בנאומו במועדון הכלכלי של ניו יורק טראמפ תקף את הפד, האשים את סין ברמאות ואמר כי מחסומי הסחר של האיחוד האירופי גרועים משל סין ● דיסני עלתה לאחר שהשיקה שירות סטרימינג חדש ● פייסבוק עולה לאחר שהודיעה על שירות תשלומים חדש ● מדד דקס עלה ב-0.8%, בלונדון עלה הפוטסי 100 ב-0.7% ומדד סטוקס 600 הכלל אירופי עלה ב-0.5%

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות \ צילום: איל יצהר

חיסול שיעלה מאות מיליונים לישראל: איך ההסלמה במצב הביטחוני תשפיע על הפעילות הכלכלית

בכל יום של השבתה מלאה מאבד המשק הישראלי תוצר בשווי 2.5 מיליארד שקל ● במקרים של הסלמה במצב הביטחוני, ישנן תופעות לוואי נוספות ● ממה נגרם עיקר הנזק היום, מהו הנזק הנוסף שייגרם וישפיע לטווח הארוך יותר ואיך יגיבו סוכנויות דירוג האשראי?

סטיבן שוורצמן / צילום: רויטרס

משנה מבנה, משפר שווי: הרפורמה במיסוי החברות בארה"ב

ענקיות ניהול הנכסים האמריקאיות נהגו להתאגד כשותפויות, אולם מבנה זה הקטין את הביקושים להשקעה בהן והביא לכך שנסחרו בדיסקאונט משמעותי ● רפורמת מיסוי החברות בארה"ב יצרה הזדמנות עבורן להציף שווי באמצעות הפיכה לחברה בע"מ ● חלק ממנהלי הנכסים כבר ניצלו את ההזדמנות ואחרים בוחנים אותה

קניון עזריאלי, ת"א. "תעסוקה שתתאים לצרכי המחר"   / צילום: שלומי יוסף

המצב הביטחוני: דיזנגוף סנטר נפתח, קניונים אחרים פתוחים למחצה

(עדכון) - בשעות הבוקר מתחם דיזנגוף סנטר בת"א היה סגור במלואו, וגם חלק ניכר מהחנויות הסמוכות ברחוב נותרו סגורות - אירוע חריג שלא זכור כמותו בשנים האחרונות ● בקניון עזריאלי ת"א כמחצית מהעסקים היו סגורים הבוקר, בעוד שעסקי המזון ובתי הקפה נפתחו

ירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון /צילום:  REUTERS/ Amir Cohen

האם ישראל ערוכה כלכלית להתמודדות ביטחונית ממושכת

חוסר היציבות שאותו חווים תושבי העוטף כבר שנים ארוכות, מחייב את הכנסת והממשלה להיות ערוכים עם רשת ביטחון כלכלית ומגוון פתרונות למעסיקים ולעובדים ● דעה

אנשים מתגוננים בעת אזעקה בשדרות / צילום: Ammar Awad, רויטרס

ההחלטה הכלכלית היקרה של פיקוד העורף

מפקד פיקוד העורף קיבל החלטה שעלותה נאמדת במיליארדי שקלים - השבתת העבודה מתל אביב ודרומה • מי ישלם את החשבון: קופת המדינה, המעסיקים או העובדים? • ההסלמה במצב הביטחוני חייבת להוות נקודת מפנה ביחס לחקיקה הקיימת בתחום ● דעה

דונלד טראמפ / צילום: Leah Millis, רויטרס

טראמפ: השווקים והכלכלה היו במצב טוב אף יותר לולא הטעויות של הפד

נשיא ארה"ב נאם בפני המועדון הכלכלי של ניו יורק והשתלח בבנק המרכזי ● טראמפ התייחס לעליות במדדי המניות המובילים מאז בחירתו ואמר כי "אם היה לנו פדרל רזרב שהיה עובד אתנו, יכולנו להוסיף עוד 25% לכל אחד מהמספרים האלה ● טראמפ חידש את המתקפה על סין ואמר כי היא רימתה את ארה"ב בנושאי סחר אך אמר כי ארה"ב קרובה לחתימה על "שלב ראשון" בעסקת סחר ● הנשיא תקף גם את האיחוד האירופי: "מחסומי סחר גרועים יותר מסין"

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

אייסייט זכתה בחוזה של 15 מיליון דולר לאספקת מערכות ליצרן רכב אמריקאי

החברה פיתחה מערכת ראיית מכונה למעקב אחרי הנהג ברכב אוטונומי ● אייסייט לא נקבה בשם היצרן, אך מדובר בשני דגמי רכב חדשים, שייצורם מיועד להתחיל ב-2021

 

ד"ר אחמד טיבי, הרשימה המשותפת / צילום: איל יצהר, גלובס

אחמד טיבי בכנס בנצרת: "זה 'מבצע שלום הבלפור' או 'מבצע עוקף מנדלבליט'?"

ח"כ טיבי בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס": "אנחנו נגד מלחמה, בעד הסדר מדיני ונגד פגיעה באזרחים; יש להפסיק את האש מיד" ● "צריך להפוך את היישובים הערביים ליישובים מתקדמים עם מרחב ציבורי שוקק חיים; הסתיים העידן שמבקשים שנגיד תודה על פירורים"

אביב כוכבי צילום: ארז חרודי – עושים צילום

מי מוסמך להחליט על פעולות צבאיות שעלולות להצית עימות נרחב?

יש לברך על הבאת הפעולה לאישור הקבינט במקרה הזה, אולם גבולות הסמכות אינם ברורים ותהליכי קבלת החלטות הרות גורל אינם מעוגנים כראוי בחוק • הבלבול הזה אינו בריא למדינה השואפת להתנהל בצורה מתוקנת ● דעה

רצפת המכירה של המחר, כנס עושים שוק, גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

"ארגונים חייבים להקצות את המשאבים לחדשנות ומי שלא יעשה כן יישארו מאחור"

מנכ"ל ריטייל אינוביישן קלאב אורן פארן סיפר באירוע עושים שוק של "גלובס" כי כיום פועלים בארץ 350 סטארט-אפים בתחום בריטייל ● מיכאל גבאי מ-Trigo טען כי "בסטארט-אפים מבינים שלעבוד בישראל זה משהו שבסופו של דבר יעזור להם כשחקנים בינלאומיים"

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

יוחננוף מקטינה את התגמול לבעלי השליטה: שכרו החודשי של המנכ"ל איתן יוחננוף יקטן בכ-30% ל-180 אלף שקל

הנפקת המניות הראשונית של רשת המזון מתקדמת: תגייס כ-460 מיליון שקל לפי שווי של 1.85 מיליארד שקל "לפני הכסף" ● כ-100 מיליון שקל מתמורת ההנפקה מייעדת יוחננוף לחלוקת דיבידנד, שממנו ייהנו בעיקר בני המשפחה השולטת

אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר/ צילום: יוסי זמיר

היום הראשון בתפקיד: שר הביטחון בנט מבקש להשאיר את אבי דיכטר כסגנו

דיכטר מונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה נתניהו בתפקידו כשר ביטחון ועם מינוי בנט נדרש אישור מחדש

יעקב לוקסנבורג / צילום:תמר מצפי

הרשות לניירות ערך בודקת: מדוע לוקסי לא דיווח על בעלי זיקה משפחתית בהנפקה של סאני אלקטרוניקה

סאני אלקטרוניקה קיבלה כתב טענות מנהלי מצד רשות ני"ע בקשר לנתונים בדוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2015 ולשנה כולה, ובקשר לתשקיף שפרסמה החברה להנפקה בספטמבר של אותה שנה ● ל"גלובס" נודע כי מדובר באי דיווח על בעלי זיקה לבעל השליטה לוקסי

גירושין / צילום: שאטרסטוק

מצוקת המס של המתגרשים: מה עושים כשהתא המשפחתי המתפרק מחזיק בחברה

כשמתפרק תא משפחתי שמחזיק בחברה, נטיית בתי המשפט היא לקבוע כי בן הזוג שאיננו רשום כבעלים בחברה, לא יקבל את מחצית המניות, אלא את שווי המניות  ● אלא שהדבר עלול להשית על בן הזוג הנשאר בחברה את הנטל לממן את המס של בן הזוג היוצא

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

תל אביב ננעלה בירידות קלות בצל ההסלמה הביטחונית

ת"א 35 ות"א 125 ירדו בכ-0.1% ● מדד הביומד רשם ירידה של 1.14%, מדד תשתיות אנרגיה איבד כ-1% ומדד הנפט והגז ירד בכ-0.9% ● רשות ניירות ערך פתחה בהליך מנהלי נגד סאני אלקטרוניקה והיו"ר יעקב לוקסנבורג ● חג'ג' נדל"ן דיווחה על אינדיקציה ראשונית "לרווח מהותי לדוחות החברה" לרבעון השלישי

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין  / צילום: איל יצהר, גלובס

"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות הערביות"

כך אמר עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● ברהום ג'ראיסי: "הבעיה הכלכלית-חברתית בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות מ-1948 ועד היום להשאיר אותה כחברה חלשה"