המשפחתיות המטעה של השופטים

גם שופטים מנוסים יכולים ליפול בפח של היכרות אישית עם תובעים. הכללים החדשים ימנעו זאת

השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: שלומי יוסף
השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: שלומי יוסף

מגעיו היום-יומיים של שופט במסגרת מילוי תפקידו בענפים מסוימים של המשפט, ובעיקר בתחום המשפט הפלילי והמינהלי, מתקיימים מטבע הדברים ועבודתו מול נציגי המדינה, כגון חוקרים ותובעים משטרתיים, אנשי פרקליטות ועוד.

התדירות של מגעים מקצועיים אלה היא בדרך-כלל גבוהה בהרבה מהמגעים עם באי-כוח האזרח החשוד, הנאשם, העותר או העורר.

מגע יומיומי כזה עלול לגרור בעקבותיו במודע או שלא במודע יצירת יחס אישי לטוב ולרע אצל השופט כלפי אותו נציג המדינה, העולה באינטנסיביות שלו על היחס לנציגי האזרח.

לכך יש להוסיף שאצל שופטים מסוימים עלולה להתפתח גישה שלפיה ניתן לסמוך ככלל על האמינות והאובייקטיביות של נציגי המדינה המייצגים. זאת לפי ההנחה שיש לו אינטרס ציבורי-כללי, ולא אינטרס פרטי או אישי. ובהתאם לכך - ייצוג האינטרס הציבורי - אין לכאורה לחשוש מיצירת קשר עם גורמים אלה שהוא בעל אופי בלתי פורמלי.

מצב דברים זה עלול ליצור חשש, לפחות של פגיעה בחזות פני הצדק ובאמון הציבור במערכת המשפט - כפי שאכן קרה בפועל ב"פרשת המסרונים".

כל האמור, מחייב יצירת גדרים וכללים שימנעו גלישה למערכות יחסים של קירבה יתרה. אך בעניין זה אין כנראה די בכללי האתיקה של השופטים המנוסחים מטבעם בדרך כללית. כגון, החובה להקפיד על התנהגות "שיש בה לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת הממשל בפרט ובמעשה השפיטה בפרט", או החובה להימנע "ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט".

לפיכך, אין תמה שנציב הקבילות על שופטים, פרופ' אליעזר ריבלין, המשנה (בדימוס) לנשיאת בית המשפט העליון, המליץ לערוך בדיקה של הכשלים המערכתיים באותה פרשה. זאת, מעבר להמלצותיו במישור האישי של השופטת שהייתה מעורבת ב"פרשת המסרונים".

המלצת הנציב אכן יושמה, ובעקבות דוח של ועדה בראשות השופט יוסף אלרון מבית המשפט העליון, שמונתה לצורך כך, הוצאו הנחיות על-ידי נשיאת העליון, אסתר חיות, שעיקרן הוא בכך שמובטחת הפורמליות והפומביות של המגעים בין נציגי המדינה לבין השופטים בבקשות המוגשות לבית המשפט לפני הגשת כתב אישום. זאת, כגון בנושאים של מעצרים ("מעצרי ימים") וצווים רלוונטיים לשלב זה. כגון, בנושאי חיפוש.

והכול במגמה למנוע מגעים ישירים בנושאים לוגיסטיים ואחרים בין נציגי המדינה ובין השופט, כדי להבטיח תיעוד של המתרחש וקיום דיון פומבי עד כמה שניתן.

מעבר להסדרת הממשק המסוים הנוגע להליכים פליליים לפני הגשת כתב אישום, יש בנוהל החדש גם מסר, שהוא כללי יותר באופיו, על הצורך של השופטים "לשמור מרחק" ולהיזהר מ"פמיליאריות" יתרה עם צדדים אחרים למשפט.

■ הכתב הוא שותף במשרד ביין; לשעבר שופט מחוזי וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988