גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת הכלכלה, טמבל, תשקיע בה: גישה מקומית שונה להשקעה

רוב מדדי השוק בארץ ובעולם אינם מייצגים נאמנה את הכלכלה המקומית, אלא פשוט משקפים את ביצועי שוק המניות המקומי ● לכן, משקיע שמעוניין לייצר חשיפה "אמיתית" לכלכלה צריך לנקוט גישה שונה ● למדריך השקעה במניות

רכבים באיילון / צילום: איל יצהר
רכבים באיילון / צילום: איל יצהר

מדינת ישראל נחשבה מאז הקמתה למעין פלא כלכלי. ללא משאבים טבעיים וללא יכולת לסחור עם שכנותינו, הצלחנו לצמוח בקצב מהיר ולהגיע למעמד של מדינה מפותחת ומתקדמת, וזאת תוך זמן קצר מאז הקמת המדינה. בעשור האחרון צבר הפלא הכלכלי הזה תאוצה, כאשר מרבית המדינות המפותחות בעולם נקלעו למשברים וצמיחתן האטה, אך הכלכלה הישראלית עמדה בטלטלות והמשיכה לצמוח מדי שנה בקצב בריא.

עבור רובנו, המשקיעים במניות בארץ באופן טבעי, החשיפה לכלכלת ישראל מגיעה כמובן מאליו. לא רק שאנו חיים כאן ונהנים מהשיפור באיכות החיים הנגזר מהצמיחה הכלכלית, אנו גם חשופים לצמיחת המגזר העסקי בארץ דרך שוק ההון המקומי.

כאן ראוי לעצור ולשאול האם באמת השקעה במדד הדגל של הבורסה - ת"א 125 - או באחד ממדדי המניות האחרים, מהווה השקעה בכלכלה הישראלית?

כדי לענות על שאלה זו, חשוב להבהיר את המשמעות של מדדי שוק אשר מוצעים בארץ ובעולם. אותו מדד רחב ומגוון כמו ת"א 125 נועד לשקף את ביצועיהן של 125 המניות הגדולות והסחירות בבורסה הישראלית, אך בשום צורה הוא אינו מתיימר לשקף את ביצועי הכלכלה הישראלית.

כמובן שתמיד קיים מתאם כלשהו בין הישגי הכלכלה המקומית לביצועי מדד המניות המקומי, שכן פעמים רבות שיפור בצריכה המקומית או בייצוא בא לידי ביטוי בביצועי המניות המקומיות, אולם מתאם זה אינו גבוה במיוחד. למשל, ב-3 השנים האחרונות צמח המשק הישראלי בכ-10%, בזמן שמדד המניות הרחב של הבורסה (ת"א All-Share), אשר מכיל מגוון רב של חברות מכל הקשת העסקית של ישראל, רשם ירידה חדה בשיעור של 16%. גם המדד המוביל ת"א 125 הציג ביצועים הפוכים מהכלכלה וירד ב-5% במהלך התקופה. 

משקל המניות

להשקיע במשק, לא סתם בשוק

אם כן, מה הפתרון עבור מי שמבקש להשקיע בכלכלת ישראל, ולאו דווקא בשוק המניות הישראלי כפי שהוא משתקף ממדדי השוק שלו? לשם כך יצרנו את "אינדקס מניות כלכלת ישראל". מדד זה מורכב ממספר רב של חברות, רבות מהן אף כלולות במדד ת"א 125, אך משקל המניות שלו אינו נקבע אך ורק לפי שווי השוק שלהן. הענף הכלכלי אליו משתייכת כל חברה משפיע על המשקל שמנייתה תקבל במדד, כך שכל ענף כלכלי יהיה מיוצג במדד בקירוב לאופן הצגתו בתוצר העסקי בישראל.

למה הכוונה? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי שנה את נתוני התוצר העסקי בחלוקה לפי ענפים. לא מדובר בענפי הבורסה אותם אנו מכירים, אלא בסיווג של מע"מ לכל חברה. הלמ"ס מחלקת את הענפים השונים ל-9 קבוצות עיקריות ומציגה את תרומת כל אחת מהקבוצות הללו לכלכלה הישראלית.

במסגרת פיתוח המדד יצרנו שיטה להטיית המשקל של כל מניה כך שהענף הכלכלי אליו היא שייכת ייוצג בדיוק לפי משקלו בתוצר העסקי, כפי שתמחיש הדוגמה הבאה.

בבורסה בת"א ישנן לא מעט חברות המשתייכות לענפי המסחר והאירוח, המאוגדים יחד בנתוני הלמ"ס, החל מרשתות שיווק כמו שופרסל ורמי לוי, ועד לרשתות מלונות כמו ישרוטל ופתאל. ביחד, תחומים אלו מייצגים כ-16% מהתוצר העסקי המקומי, אך החברות המשתייכות לענפים אלו מהוות רק כ-3% במדד ת"א 125.

פער זה נובע מכך שישנם עסקים רבים המשתייכים לענפים אלו, החל מחנויות מכולת שכונתיות ועד ליבואני מזון ענקיים, שאינם ציבוריים ולכן לא מיוצגים במדדי המניות המקומיים. ענפים נוספים המקבלים ייצוג חסר משמעות במדדי הבורסה הם התחבורה, האחסנה והתובלה (המהווים כ-5% מהתמ"ג העסקי) וענף הבינוי (המהווה כמעט 9% מהתמ"ג העסקי).

מסיבה זו, חברות המשתייכות לענפי המסחר, התחבורה והבינוי מקבלות משקל יתר במדד "אינדקס מניות כלכלת ישראל" בהשוואה למשקלן בת"א 125. מנגד, מניות המשתייכות לענפי הפיננסים או הנדל"ן המניב, שמשקלן במדדי הבורסה גבוה הרבה יותר מתרומתם "האמיתית" לכלכלה המקומית, מקבלות משקל חסר במדד. 

שוק המניות

פחות פארמה גלובלית, יותר תוצרת מקומית

הכלכלה הישראלית מגוונת מאוד, עם מספר רב של ענפי תעשיה, מסחר ושירותים. התמ"ג העסקי הסתכם בשנת 2016 (השנה האחרונה לה קיימים נתוני תוצר לפי ענף כלכלי) ב-899 מיליארד שקלים, צמיחה של 4.2% לעומת השנה הקודמת.

יחד עם זאת, הצמיחה אינה אחידה בקרב הענפים השונים. לדוגמה, ענף המידע והתקשורת (אותו אנחנו נוהגים לכנות "היי-טק") צמח בשנים האחרונות בקצב ממוצע של 8.8%, לעומת קצב של פחות מאחוז אחד בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה. חלק גדול מהצמיחה האנמית בענף זה נבע מחולשה של החברות הציבוריות הגדולות כמו טבע וכיל, אך גם מהתחזקות השקל שפגעה בלא מעט יצואנים נוספים.

ענפים התלויים יותר בשוק המקומי, כמו המסחר, התחבורה, הבינוי והפיננסים, צמחו בקצב בריא המשקף את היתרונות הדמוגרפיים שיש לאוכלוסייה הישראלית. קצב הגידול הטבעי בישראל הינו מהגבוהים בעולם המערבי, מה שמוביל לעלייה מתמדת בביקוש למוצרי בסיס, לדיור, לאשראי ועוד.

למרות זאת, מי שמשקיע כיום במדדי השוק הגנריים בישראל מקבל חשיפת יתר דווקא לאותן חברות תעשיה גדולות שעיקר הכנסותיהן נובעות מחו"ל, וחשיפת חסר לענפים המקומיים הצומחים בקצב מהיר יותר.

חשוב לציין שתופעה זו אינה ייחודית למשק הישראלי. מדד SMI השוויצרי כולל שיעור גבוה של חברות מענף הבריאות, הרבה מעבר לשיעור התרומה של ענף זה בכלכלה המקומית. הסיבה לכך היא ריכוזיות שוק המניות השוויצרי, בו רשומות למסחר מספר חברות בינלאומיות שבסיסן במדינה. תופעה דומה ניתן לראות גם בשוק המניות הסיני, בו קיים משקל גבוה של חברות מענף הפיננסים. גם שם, תרומתן של חברות אלה לכלכלה המקומית נמוכה בהרבה.

עוד דוגמה לחוסר התאמה בין הכלכלה לשוק המניות ניתן לראות בברזיל, שם הסקטורים הבולטים במדד המניות המוביל (בווספה) הם הפיננסים, המהווה כשליש מהמדד, וחומרי הגלם המהווה כ-20% מהמדד. למרות שהכלכלה המקומית רשמה מספר שנים של האטה לאחרונה, שוק המניות הברזילאי דווקא זינק לגבהים חדשים ב-3 השנים האחרונות ברקע לשיפור בתנאי הסחר העולמי.

אפשר לעבור על מדינות רבות נוספות ולעמוד על הפער בין מבנה הכלכלה המקומית לבין מבנה מדד שוק המניות במדינה. אפשר לראות כי הקשר בין צמיחת הכלכלה לבין שוק המניות הוא הוא נמוך מאוד.

מכאן, שהדרך לייצר חשיפה אמיתית לכלכלה מסוימת עוברת בבניית סל המתבסס על מבנה הכלכלה. כלומר, שהמניות הנכללות בסל מקבלות משקל דומה לתרומה היחסית של הענף שהן מייצגות בכלכלה. 

■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.

עוד כתבות

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

נכנסת לתחרות המקומית: אמזון במבצע ראשון בישראל

ענקית הקמעונאות יוצאת במבצע התקף לאתר המקומי שלה בישראל במסגרתו תעניק 10% הנחה על כל קנייה, בהגבלה לסכום של עד 20 דולר לכל קנייה בשילוח מקומי ●  מדובר ביוזמה של אמזון ולא מבצע של ספק זה או אחר

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס

סולידריות במשבר או שינוי לטווח ארוך: האם האחדות החברתית תישאר גם כשהמגפה תחלוף?

החברה הישראלית המורגלת בתקופות משבר מתגייסת גם בימי הקורונה, ויוזמות אזרחיות וולנטריות לסיוע למוחלשים בחברה שוטפות את הארץ ● מומחים מנתחים אם 'ההתארגנות של השטח' תחלוף עם היעלמות הנגיף, או שהאנרגיה הזו תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מוסדית

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון שוחרר מטיפול נמרץ; יישאר באשפוז בבית החולים

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה, מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשורת החג לעצמאים: מענק הפיצוי יעלה ל-10,500 שקל באפריל

מאבק העצמאים והביקורת שמתח "גלובס" על החורים בסיוע נשאו פרי: אמש הגיע האוצר לסיכום כי מענק אפריל יוגדל, יבוטל חישוב הכנסות בני הזוג יחד וגם שכירים בעלי שליטה יזכו לפיצוי

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

דעה: האם משבר הקורונה יחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים

מסכות שמיוצרות במדפסת תלת מימד  / צילום: Marcio Jose Sanchez, Associated Press

קוד פתוח וטכנולוגיות חינמיות: כך מתגייס ההייטק למאבק בקורונה

מעבדת בדיקות, פיתוח וייצור של מכונות הנשמה ואפליקציה לזיהוי התפשטות של המחלה - פיתוחים שנעשו בקוד פתוח מאפשרים לגורמים בכל העולם להשתמש בהם בחינם כדי להילחם בקורונה

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

בעזרת 8200: מאגרי הנתונים שהממשלה פרסמה על הקורונה

קבצי אקסל עם נתונים על כמאה אלף בדיקות, ועל מספר המבודדים, עלו לאתר מאגרי המידע הממשלתיים ● איסוף המידע והנגשתו מבוססים בין היתר על שיתוף הפעולה של הממשלה עם יחידת המודיעין 8200 ● גורמים בתעשייה שבדקו את המאגר: "לא מספיק אבל התחלה טובה"