ללא מכרז: כך עוקפת מערכת הביטחון את תע"א

חיל האוויר מבקש לרכוש מטוסי תדלוק מתוצרת אמריקאית בהמהלך מעורר התנגדות חריפה בקרב אנשי התעשייה האווירית, שהיא אחת מבין שלוש חברות בעולם שמייצרות מטוסי תידלוק • 500 עובדים בסכנת פיטורים • מערכת הביטחון: "טרם התקבלה החלטה סופית"

אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

חיל האוויר ומשרד הביטחון מקדמים תכנית לרכש של 4-6 מטוסי תדלוק חדשים מחברת בואינג האמריקאית, וזאת מבלי שפנו לתעשייה האווירית או למתחרה איירבאס לקבלת הצעת מחיר או בבקשה שישתתפו בהליך של מכרז. מדובר בשלוש החברות היחידות בעולם שעוסקות בייצור של מטוסים לתדלוק אווירי, או בהסבה של מטוסי נוסעים ומטען לתצורה של מטוסי תדלוק.

כיום משימות התדלוק האווירי של חיל האוויר מבוססות על מטוסי בואינג 707 מיושנים שהתעשייה האווירית הסבה ממטוסי נוסעים לתצורה של מטוסי תדלוק. מטוסים אלה, שגילם כבר מעל 50 שנה, מכונים בחיל האוויר בשם "ראם", והם מקבלים שירותי תחזוקה שוטפים בתע"א.

בצה"ל נערכים כבר שנים ארוכות לעסקת ענק לרכש של מטוסים חדשים למשימות של תדלוק אווירי, אך תהליך זה נידחה שוב ושוב, בעיקר בשל תכניות רכש שנמצאו דחופות יותר. כעת במערכת הביטחון אומרים כי "אין מנוס מביצוע העסקה" בשל גילם המתקדם מאד של מטוסי התדלוק הקיימים והתרחבות אפשרית בנפח המשימות של חיל האוויר, עם דגש על זירות מרוחקות - כמו למשל איראן.

לקראת הרכש הזה, בישראל לוטשים עיניים אל מטוס התדלוק החדש של בואינג, KC-46 שבו מצטייד גם חיל האוויר האמריקאי. על פי הערכה של גורמים בענף, מחיר של מטוס כזה נע בין 250 ל-300 מיליון דולר. מחיר של מטוס איירבאס 330 שמותאם למשימות של תדלוק אווירי מוערך בכ-200 עד 250 מיליון דולר, ואילו מחיר של מטוס תדלוק של התעשייה האווירית, המבוסס על בואינג 767 שעבר הסבה מתצורה של מטוס נוסעים או מטען מוערך ב-100 עד 130 מיליון דולר - מחצית ממחיר של מטוס חדש שיימכר לישראל בידי בואינג.

מטוס התדלוק 46-KC בפעולה / צילום: בואינג
 מטוס התדלוק 46-KC בפעולה / צילום: בואינג

המחיר: כפול מהתעשייה המקומית

במקרה שישראל תחליט לרכוש 4 מטוסי תדלוק חדשים מבואינג, יעמוד היקף העסקה על כך 1.2 מיליון דולר. עסקה של 4 מטוסי תדלוק כאלה שתיעשה בתעשייה האווירית ומבוססות על הסבה של מטוסי בואינג 767 לתצורה של תדלוק תסתכם בכ-600 מיליון דולר "בלבד". יש לציין כי המטוס שמציעה בואינג, 46 - KC מבוסס על המטוס 767. לאחר תהליך ההסבה של בתע"א לתצורה של מטוס תדלוק - הטייסים שישבו בקוקפיט, הן של המטוס המתדלק והן של המטוס המתודלק - לא אמורים לפגוש פערים מיוחדים בביצועים וביכולות של מערכות אלה.

מחיר מטוס תדלוק חדש של בואינג 46 - KC מוערך, על פי פרסומי עסקאות שנעשו בעבר גם מול הצבא האמריקאי, בכ-300 מיליון דולר למטוס. כלומר עיסקה של 4 מטוסים תעלה לצבא בסביבות 1.2 מיליארד דולר. מחיר מטוס תדלוק מבית התע"א, המתבסס על הסבת מטוס בואינג 767 קיימים למטוס תדלוק מוערך בכ-150 מיליון דולר. סהכ ל-4 מטוסים 600 מיליון דולר. בשתי האפשרויות מדובר במטוסים רבי עצמה, רב תכליתיים שנעשים בהם גם שימושים נוספים.

גורמים ביטחוניים התקשו להסתיר בימים האחרונים את חששם מעסקה שמתגבשת בין מערכת הביטחון לבין בואינג, בלי שקדם הליך מכרזי ובלי שקיפות ויותר מכך - מבלי שתישקל השפעתה על התעשייה האווירית לטווח הארוך: תהליכי ההסבה של מטוסים נעשה במפעלים של חטיבת בדק מטוסים של תע"א, ומאות רבות של עובדים מעורבים בו. גורמים ביטחוניים הזהירו כי העדפה מצד ישראל של מטוס חדש אבל יקר מאד כמו זה של בואינג על מטוס "כמו חדש" אבל זול - של התע"א, תנחית מכה קשה על החברה הישראלית: "זה לא רק הכסף, ולא רק הפרנסה של מאות רבות של עובדים", אומר גורם בתעשייה המקומית: "רכישת מטוסים מצד חיל האוויר הישראלי בתע"א - נושאת משמעות שיווקית בעולם, כי צה"ל נחשב צבא מתקדם, מקצועי מאד ומוערך. אם הוא רוכש מערכת כלשהי, הוא מתקף אותה ונותן לה מעין 'תו תקן' - ובעקבותיו באות עסקאות נוספות, לרוב הרבה יותר גדולות".

שלוש יצרניות של מטוסי תדלוק יש בעולם: בואינג, איירבאס ותע"א. ישראל, באמצעות התע"א, נכנסה למועדון הייחודי והיוקרתי הזה מתוך אילוץ. לפני כחמישה עשורים, כשצה"ל, המאוים בידי צבאות ערב ביקש להצטייד במטוסים שמאפשרים תדלוק אווירי של מטוסי קרב ובכך להאריך משמעותית את טווח הפעילות שלהם - האמריקאים התנגדו. ישראל עמדה לפני שוקת שבורה ומשרד הביטחון החליט שמה שהוא לא יעשה לבד- לא יעשה עבורו בידי אחרים. התעשייה האווירית גויסה למשימה, והתבקשה לענות על הצורך המבצעי הדחוף.

התע"א, חברה ביטחונית שבבעלות המדינה נרתמה לאתגר, השיגה מטוסי בואינג 707 מיושנים, הכניסה אותם למפעליה שליד נתב"ג והוציאה את מטוסי התדלוק האווירי שקיבלו בחיל האוויר את הכינוי "ראם". במשימה הזאת התעשייה האווירית סגרה לחיל האוויר ולמשרד הביטחון פינה שהיה חשוב להם לסגור, ולעצמה היא סידרה דריסת רגל בשוק ייחודי בעולם. 

בביטחון לא נדרש מכרז

מאז, התעשייה האווירית מכרה מטוסים שהוסבו מתצורות של נוסעים ומטען למטוסי תדלוק המשמשים, גם כיום כמה חילות אוויר בעולם. עוד עסקת ענק כזאת נמצאת כעת בשלבי המתנה, ממושכים למדי: העסקה נחתמה ב-2013, והיקפה הוערך בכ 400 מיליון דולר. במסגרת העסקה, התע"א תסב לפחות 3 מטוסי בואינג 767 לתצורה של מטוסי תדלוק שישמשו את חיל האוויר הברזילאי. אלא שהעסקה לא יוצאת לפועל מזה זמן רב, בשל קשיים במימונה מצד ממשלת ברזיל וזאת בעיקר על רקע המשבר הכלכלי במדינה. בתע"א עדיין מחכים שמישהו בברזיל ימצא את הכסף שיאפשר את מימון העסקה הזאת. 

זאת לא הפעם הראשונה שמערכת הביטחון נדרשת להסביר אודות עסקאות ביטחוניות בהיקפי עתק, שהיא מכריעה בחדרי חדרים ובלי שקיפות מתבקשת. שכן מדובר בכסף ציבורי ולהחלטות בעלות משמעות רחבה לטווח של עשרות שנים. החלטות אלה מתקבלות בלי מעורבות של שיקול דעת מחוץ למערכת, או תוך מתן משקל לדעות מצד ועדת החוץ והביטחון של הכנסת או ועדות המשנה הסודיות שלה או של המועצה לביטחון לאומי. זאת, בזמן שתהליכי הרכש של משרד הביטחון נתונים לביקורת ממושכת אודות תופעת ההתקשרות שלו עם "ספקים יחידים" תוך מתן פטורים ממכרזים סדורים שבכוחם יש כדי להאיץ תחרות שמובילה גם לירידת מחירים. 

עסקאות ללא מכרז של מש' הביטחון
 עסקאות ללא מכרז של מש' הביטחון

מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה כי "התע"א סיפקה לחיל האוויר את מטוסי התדלוק שאיתם הוא עובד כיום, והיא מתחזקת אותם לאורך עשרות שנים. למיטב ידיעתנו קיימת שביעות רצון מלאה מהמערכות והמשירות. לחברה יש יכולת טובה לתת מענה מלא לצרכי חיל האוויר וזאת- במחיר תחרותי, והיא תשמח לקבל הזדמנות לעשות כן". 

תגובת מערכת הביטחון: במערכת הביטחון טרם התקבלה החלטה בנוגע להצטיידות העתידית במערך התובלה לעשרות השנים הבאות. כלל האפשרויות בנושא מצויות בבחינה של צה"ל, חיל האוויר ומערכת הביטחון ועדיין לא סוכמה עמדתם בנושא.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988