גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפת הניודים בחיסכון לטווח ארוך: מגדל מקפת בתחתית

התחרות בין הגופים המנהלים בשוקי הגמל וההשתלמות והפנסיה באה לידי ביטוי בעיקר בהעברות נטו של כספי הלקוחות הקיימים, מכיסם של הגופים החלשים יותר לניהול המצטיינים ● אלטשולר שחם מוביל בענק גם בהקשר זה, ומן הצד השני שתי קבוצות הביטוח "הגדולות של פעם" ושני בתי ההשקעות הגדולים בשוק ● למדריך קרנות השתלמות

חיסכון לפנסיה / צילום: שאטרסטוק
חיסכון לפנסיה / צילום: שאטרסטוק

שוק החיסכון לטווח ארוך בישראל מורכב משלושה אפיקי חיסכון נפרדים. הראשון הוא שוק ביטוחי המנהלים, שמנוהל בפועל על-ידי חמש קבוצות ביטוח. בשוק זה הלקוחות, מרגע שהושגו, הם שבויים, שאינם יכולים לעבור מגוף אחד לאחר. האפיק השני הוא קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, התחרותיות מאוד, שם יש עשרה שחקנים שכל אחד מהם מנהל יותר מ-10 מיליארד שקל. כאן הלקוחות יכולים לעבור מגוף אחד לאחר בהחלטה של רגע. האפיק השלישי הוא שוק הפנסיה החדשה המקיפה. גמישות הלקוחות בו זהה לזו שקיימת בגמל ובהשתלמות, אך כ-95.5% ממנו מצוי בידי חמש קבוצות הביטוח הגדולות.

בעוד שבביטוחי המנהלים קשה אפוא לשנות, ובשוק הגמל וההשתלמות יש תחרות ערה ותחלופה ערה בין הגופים הדומיננטיים בשוק, הרי שברשות שוק ההון, בעבר אגף שוק ההון, מוטרדים כבר שנים רבות מהריכוזיות הרבה בשוק הפנסיה החדשה.

שוק הפנסיה החדשה - שהולך וגדל מדי חודש בקצב אדיר - חשוב מאוד לציבור בישראל. בעבר הלא רחוק היו בשוק זה שתי מתחרות גדולות - מבטחים החדשה ומקפת החדשה - שמנורה ומגדל, בהתאמה, רכשו אותן במחצית הראשונה של העשור הקודם. לצדן, אך מתחתיהן, הייתה כלל ביטוח, שהחזיקה את עתודות ורכשה את מיטבית החדשה. עם השנים הצטרפו את השלוש הללו עוד שני גופי פנסיה מובילים - של הראל, שצמחה אורגנית ובאמצעות רכישות, ושל הפניקס, שצומחת אורגנית.

בענף הבנקאות, למשל, תחרות בין חמישה שחקנים בעלי דומיננטיות דומה הייתה מתקבלת בשמחה רבה אצל הממונה. אבל, בשוק הפנסיוני, המטרה של התחרותיות הרצויה מבחינת הרגולציה לא הושגה. חמשת הגופים הגדולים בשוק הפנסיה החדשה הם אותן חמש קבוצות הביטוח הגדולות, שגם נמנות עם הגופים הגדולים בשוק הגמל וההשתלמות (התחרותי בהרבה מהשניים האחרים), וזו ריכוזיות גדולה מדי. דאגה זו עוררה את הרגולטור לצאת ב-2016 עם יוזמת הפנסיה ברירת מחדל, שלא ממש שינתה סדרי עולם, אך כן משפיעה על השוק, ושהשבוע זכתה כבר ליוזמת המשך, עם הליך שני לבחירה בקרנות אלה.

עם זאת, נתוני ההעברות בין הגופים המנהלים מלמדים שישנן תזוזות של ממש בין השחקנים בשוק עצמו. מדובר בנתוני הניוד של כספים קיימים וצבורים של לקוחות קיימים, שמחפשים אחר מחיר זול יותר, או אחר גוף עם היסטוריית תשואה טובה יותר.

עיבוד "גלובס" לנתוני הפנסיה-נט והגמל-נט לסוף המחצית הראשונה ב-2018 מלמד, כי התחרות הקיימת בשוקי הגמל וההשתלמות ובשוק הפנסיה החדשה גורמת תזוזות ממשיות של כספים בהיקף אדיר מגוף זה לאחר, בעוד שלתוצאות העבר יש משקל בתזוזות: תוצאות רעות גובות מחיר שבא לידי ביטוי במגמות תזוזת הכספים מגוף אחד לאחר.

מיהם הגופים שהסוכנים והציבור מעדיפים להעביר כספי גמל ופנסיה לניהולם, ועל חשבן מי?

מהם הממצאים שעלו מבדיקת "גלובס"? מפת הניודים ששרטטנו מלמדת, כי ישנן תזוזות כספים בהיקף ניכר, שניכרות כיום בעיקר בקרב שישה גופים בשוקי הגמל וההשתלמות - מיטב דש, כלל ביטוח, מגדל, פסגות, ילין לפידות והלמן אלדובי, כשבשוק הפנסיה החדשה יש בעיקר גוף אחד, מגדל, שסובל מניוד אדיר של כספים מתוכו לניהול אצל הגופים המתחרים.

מהצד השני, כך מלמדת הבחינה, בשוקי הגמל וההשתלמות יש שלושה גופים שנהנים כיום מהתזוזה של הכספים המנוידים החוצה, ושנמצאים במגמה חיובית - אלטשולר שחם, הראל ומנורה מבטחים (בעוד שילין לפידות עדיין נהנה גם מזיכרון של ניוד חיובי משמעותי שהגיע אליו עד שלהי 2017).

בשוק הפנסיה החדשה יש גוף אחד שנראה כי הוא זוכה לניודים נטו חיוביים יותר מאחרים - אלטשולר שחם, ומאחוריו הראל, הפניקס ומנורה מבטחים נהנות מניוד חיובי, ואיתן עוד שתי קרנות קטנות בהרבה, שנהנות מרוח גבית שהרגולטור מספק - קרנות הפנסיה ברירת מחדל: של הלמן אלדובי ושל מיטב דש.

תשע שנים של דימום במגדל מקפת

הנתונים בשוק הפנסיה מושפעים בתקופה האמורה לא רק מהתחרות "הרגילה", כי אם גם מרפורמת "איחוד הזנבות" (איחוד חשבונות של אותו חוסך בגוף הפעיל). אבל גם כך, נתונים אלה מלמדים שבכל מה שנוגע לניודים נטו מגוף אחד לאחר - שהם ההמחשה הטובה ביותר של "ההובלה המיתוגית האמיתית" בשוק הפנסיוני - יש גוף אחד שנהנה ממוניטין חזק מאוד. מדובר באלטשולר שחם, שהוא למעשה הגוף היחיד שרשם ניוד נטו חיובי של כספים פנימה על חשבון המתחרים, בכל חודש מאז שיצא לדרך.

התוצאות מצביעות גם על מפסיד מרכזי, שמאבד את מעמדו בשוק הפנסיה החדשה, ושלמרות שהוא השני בגודלו בהיקף הנכסים המנוהלים, מנהליו צריכים להיות מודאגים מאוד מהמגמה השלילית מאוד שמאפיינת אותו כבר 106 חודשים ברצף.

מדובר במגדל מקפת, שבבעלות קבוצת הביטוח מגדל - ששולטת בזרוע סוכנויות הביטוח שבבעלות הגדולה במשק - ושמאז נובמבר 2009 ועד סוף יוני השנה איבדה למתחריה 7.7 מיליארד שקל. המגמה הזו כה ארוכה, עד כדי כך שלמנכ"ל הנוכחי והחדש, שצריך להתעמת עימה ולשנותה, דורון ספיר, קדמו שניים שמילאו כהונה שלמה: עופר אליהו ויונל כהן.

מאז ינואר 2017 ועד היום רשמה מגדל מקפת ניוד נטו מצטבר שלילי של כ-3.6 מיליארד שקל, מה שמלמד על התחזקות מגמת זליגה החוצה של כספים שבניהול הקרן, לטובת המתחרים. זאת, בין אם בגלל שהמתחרים זולים יותר, או בגלל כל סיבה אחרת. הדבר מעורר חשש אמיתי שבזמן שבמגדל מתלבטים מה לעשות עם הפנסיה, השוק בורח להם.

הבריחה הזו היא פועל יוצא של תפיסה ניהולית ברורה, שהותוותה לקרן כבר לפני שנים, ושלפיה לא מתחרים על נתח שוק בכל מחיר, ולא חובה ליישר קו בכל מכרז. בינתיים השוק אומר את דברו על התפיסה הזו. אגב, ב-2017 מקפת היו עם דמי ניהול ממוצעים יקרים במקצת ממנורה מבטחים, מהראל ומכלל ביטוח, אך זולים מהיתר, והפניקס ופסגות היו עם דמי הניהול הממוצעים הגבוהים בענף.

מציאות זו, בטח אם היא תימשך, מרמזת כי רשות שוק ההון יכולה לסמן במידה רבה גם 50% הצלחה בכל הנוגע לריכוזיות בשוק הפנסיה החדשה, בכל האמור בצורך בהקטנת כוחן של שתי הקרנות הגדולות ביותר - מנורה מבטחים ומגדל מקפת. זאת הודות לצניחתה המהירה והעקבית יחסית של קרן מקפת של מגדל, שמאז ספטמבר 2009 איבדה למתחרותיה בפנסיה סכום - שאם היה נספר בפני עצמו, היה יכול להוות את השחקן השביעי בגודלו בשוק.

למרות המספרים האדירים של הכספים שיוצאים ממגדל, נראה שאצלם עולם כמנהגו נוהג. האם הדבר מרמז על כך שהניוד האדיר החוצה ממקפת נובע גם מניוד כספים בתוך הבית, אל ביטוחי המנהלים של מגדל? ייתכן. בטח לא כל הכסף, אבל אולי על חלקו.

מבחינת מגדל, במהלך של העברת כספים בתוך הבית מהפנסיה לביטוחים יש היגיון, מאחר שביטוחי המנהלים הם מוקד משמעותי בפעילותה. ייתכן גם שתחום זה רווחי יותר למגדל (מ-2013 אין מקדם מובטח), ובוודאי שהכסף בפוליסות גמיש הרבה פחות מבחינת תזוזות הלקוח, בהשוואה לפנסיה. איננו יודעים אם זה המצב, אבל הניוד בפנסיה לא מתאזן, ומאז תחילת 2017 "חסרים" בשוק זה כ-1.2 מיליארד שקל שנוידו החוצה, ושסביר שלא עברו לשוקי הגמל וההשתלמות. בהקשר זה נציין שוב, שלמגדל צבא של סוכנים שכירים.

ברמת השוק כולו נראה שהאובדן של מגדל מהווה כר לצמיחה עבורר המתחרים, למרות ירידה מובהקת ועקבית בדמי הניהול שנגבים מהלקוחות, שאותה חווים כל מנהלי הפנסיה.

כך או כך, לצד אלטשולר שחם, שבולט עם הניוד נטו החיובי מאוד, אך עדיין מהווה שחקן משני וקטן בשוק, ישנה קבוצת הראל, שעקפה את כלל ביטוח בפנסיה - ובחלק מהמדדים גם את מגדל, וגם את הפניקס, שנהנית מתוצאות טובות ומזרוע סוכנויות בבעלות חזקה.

אמרנו שהרגולציה רוצה לחזק את בתי ההשקעות בשוק הפנסיה, ולכן היא נותנת להם העדפה בכל מה שקשור לקרנות הפנסיה ברירת מחדל. בימים אלה מוביל הפיקוח מהלך שאמור לבחור בכל ארבע הקרנות של בתי ההשקעות כיעד האוטומטי של כספי הציבור הרחב בשוק הפנסיה.

הנתונים מלמדים שבינתיים כבר יש שלושה בתי השקעות שצומחים בשוק זה (ושעדיין רחוקים מלאיים על ההגמוניה הביטוחית שקיימת בו): הלמן אלדובי ומיטב דש, ולצדם, כאמור, אלטשולר שחם. לצדם עוד גוף, פסגות, שמתחילת 2017 אמנם רשם ניוד נטו חיובי, אך נראה שזה זמן הוא דורך יחסית במקום.

אשתקד עקף אלטשולר שחם את פסגות, והפך לבית ההשקעות השני בגודלו בשוק הפנסיה. זה התאפשר משום שפסגות די עומד במקום בשוק זה כבר תקופה, ואינו מצליח לפרוץ בהרבה מעל לרף 2 מיליארד שקל נכסים מנוהלים. עם זאת, ברשות שוק ההון מאוד ישמחו לראות את פסגות ואת אלטשולר שחם מצטרפים להלמן אלדובי ולמיטב דש - ונראה שאם זה אכן יקרה, אזי לפנסיה ברירת מחדל תהיה השפעה משמעותית בהרבה מכפי שהיה לה עד כה (ויש לה).

הסוכנים מצביעים ברגליים גם בגמל

שוק קופות הגמל וקרנות ההשתלמות דומה במידה רבה לשוק הפנסיה, ולו רק בגלל שאותם סוכני ביטוח שולטים בחלק ניכר מהלקוחות בשני השווקים. ואולם, לא מדובר בשווקים זהים, והמגמות בשווקים אלה יכולות להיות שונות.

בחינת נתוני הניוד נטו בשוקי הגמל וההשתלמות מלמדת, כי גם פה ישנו מי שמוביל ב"טבלת המוניטין" - אלטשולר שחם - וישנם אלה שנשרכים מאחור בימים אלה: מיטב דש, כלל ביטוח, מגדל (שבעבר הייתה בעלת קרן ההשתלמות הגדולה במשק והיום רחוקה מהובלה בשוק זה), פסגות, ילין לפידות והלמן אלדובי.

ותובנה נוספת לסיום: תשואה היא חזות (כמעט) הכול. ישנם שלושה אספקטים מרכזיים בבחינת גוף מנהל: המחיר, התפעול והתשואה. ההצלחה של אלטשולר שחם חד-משמעית, והיא אינה נסמכת על מחיר (אלטשולר אינם זולים), על התפעול (אלטשולר שחם מתנודדים עם בעיות תפעול קשות זה זמן), אלא רק על התשואה, שם בולט אלטשולר שחם במעלה הטבלאות כבר תקופה ארוכה. 

עוד כתבות

שוטר במעבר הגבול הסגור בין דנמרק לגרמניה / צילום: Ritzau Scanpix, רויטרס

אחרי שהצליחו לשטח את העקומה, דנמרק ואוסטריה יוצאות לקרב על חזרה לשגרה

בחלק ממדינות אירופה כבר מתחילים לדבר על הדרך לצאת מהמשבר ובאוסטריה ובדנמרק אפילו קבעו תאריך - 14 באפריל ● בדנמרק מדברים על "חזרה איטית" לשגרה מהשבוע הבא ● נראה כי המדינות שהצליחו "לשטח את העקומה" כבר עומדות בפני לחץ עסקי וציבורי לפתוח מחדש את המשק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דעה: הבנקים לא מלכ"רים, אך לא צריכים להגזים

הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מודי'ס: רבע מהכלכלה האמריקאית נמחקה במגפת הקורונה

מניתוח מקיף שנעשה בוול סטריט ג'ורנל עולה כי התפוקה היומית בארה"ב ירדה ב־29% ביחס לשבוע הראשון של מרץ, לפני גל סגירת העסקים

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "ממחר ועד שישי סגר מלא. אחרי חג פסח הקלה הדרגתית במגבלות"

ראש הממשלה הודיע הערב כי החל ממחר ב-16:00 ועד יום שישי בשעה 7:00 בבוקר ישראל נכנסת לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● "אנחנו נאכוף את הסגר בנחישות"

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

אלביט הגישה הצעת רכש להחזקות הציבור בעשות אשקלון, המניה מזנקת

ההצעה היא לפי מחיר של 7 שקלים למניית עשות ובהיקף כולל של כ-24.8 מיליון שקל

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

עקב משבר הקורונה: בנק ישראל הוריד את גובה הריבית במשק ל-0.1%

בבנק המרכזי צופים כעת צמיחה שלילית של כ-5% בשנת 2020 ● מצפים כי תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021 ● הבנק יפעיל תוכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים וירחיב את תוכנית הריפו כך שתכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

קפץ לצמרת: שכר בעלות של כ-13 מיליון דולר למנכ"ל נייס ב-2019

ברק עילם קפץ למקום הראשון בצמרת שיאני השכר של החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, כשאחריו ברשימה מופיעים מנכ"ל טבע קאר שולץ, מנכ"ל פריגו מורי קסלר ומנכ"ל שיכון ובינוי ומי שניהל בעבר את הפניקס, אייל לפידות

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

מנדלבליט לנתניהו: תוקף כל תקנות החירום עלול להתערער, החלף אותן בחקיקה

היועמ"ש: "הימנעות הממשלה מאישור הצעות החוק המונחות על שולחנה והבאתן לכנסת, עלולה להיות בעלת תוצאות קשות להתמודדות של הממשלה עם נגיף הקורונה"

ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה

העתירה הוגשה לבג"ץ כבקשת הצטרפות לעתירות "הארץ", ומטרתה לפעול לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה בהן דנו בנושא ההתמודדות עם הקורונה ● "כשהמידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה – לבחון את ההחלטות ואת דרך קבלתן"

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

על רקע המשבר: ערבויות חברות התקשורת הופחתו בעשרות אחוזים

המטרה: פינוי משאבים לטובת השקעה בתשתיות ומתוך הכרה בפגיעה שהחברות צפויות לחוות בשל משבר הקורונה

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

אל על: משרד האוצר לא מאשר את חבילת הסיוע לחברה

חברת התעופה עדכנה כי נציגי האוצר מסרו לה בעל-פה כי לפי עמדת הצוות המקצועי אין לאשר את החבילה ● אל על: "התמיכה חיונית על-מנת לאפשר לחברה להתמודד עם ההשלכות המהותיות של משבר הקורונה"

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

ועדות תכנון שפועלות בהילוך ראשון ידחו תוכניות בחצי שנה ועצירת מכרזי רמ"י היא טעות ● לא צריך לחכות לסוף המשבר כדי להניע את הכלכלה כבר עכשיו

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

סגר מלא ייכנס לתוקף בשעה 16:00; אושר: הנחה של 25% בארנונה לעסקים

רה"מ הודיע אמש כי החל מהיום ב-16:00 ועד יום שישי ב-7:00 בבוקר ישראל תיכנס לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,006; מספר המתים - 60 ● הלימודים בחינוך המיוחד יחזרו אחרי פסח

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

מפגינה ליד משכן הכנסת בירושלים בחודש שעבר, במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הקורונה  / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ניר קלקשטיין לנתניהו: "האסטרטגיה הממשלתית למאבק בקורונה לא נכונה"

במאמר שהועבר לראש הממשלה מסבירים המיליארדר ניר קלקשטיין ושותפו ממדינט רואי קידר כי הצלחת ישראל בריסון התפשטות המגפה עלולה להתגלות כמוגזמת ולגבות מחיר יקר ● "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן ישראל צריכה לייצר 'עקומת הכלה'"

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

אנשי הצוות הרפואי במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בפדלונה, ברצלונה, מנסים להציל חולי קורונה במצב קשה / צילום: Anna Surinyach, Associated Press

מהראשונות בעולם: ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה יפנית נגד קורונה

התרופה אביגן נבחנת לטיפול במחלת הקורונה בשלביה הראשונים וכעת נבדק האם ביכולתה לקצר את משך המחלה ולמנוע הידרדרות למצבים קשים ● הניסוי, שיתבצע ב-80 חולים בבתי החולים הדסה ואיכילוב, צפוי להתחיל בשבועות הקרובים