גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים החל לקנוס עו"ד שלא סימנו לקוחות "נפיצים"

האם צפוי מעתה גל של עיצומים כספיים על עורכי דין ורואי חשבון שהפרו את חובת "זיהוי והכרת לקוחות" המוטלת עליהם, במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב לקוחותיהם? ● עו"ד שביצע הפרה כזו ספג באחרונה עיצום כספי בסך 20 אלף שקל ● משרד המשפטים: "אי-מילוי חובה זו מסכל את יכולתו של נותן השירות העסקי להתחקות אחר מקורם של כספים ולחשוף פעולות של הלבנת הון"

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר / צילום: שלומי יוסף
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר / צילום: שלומי יוסף

20 אלף שקל - זהו סכום העיצום הכספי הראשון שהוטל על עורך דין שהפר את חובת "זיהוי והכרת לקוחות" המוטל על נותני שירותים עסקיים (עורכי דין ורואי חשבון), במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב לקוחותיהם. עורך הדין ספג את העיצום הכספי לאחר שהתברר, בין היתר, כי ערך את הטפסים לזיהוי והכרת הלקוחות במסגרת 30 עסקאות עבור 88 לקוחות רק לאחר שנדרש להעבירם למשרד המשפטים, ולא במועד עריכת העסקאות בפועל. כלומר: הוא ערך את הטפסים בדיעבד ורק לטובת הביקורת שנערכה במשרדו, ולא בטרם מתן השירות ללקוחות, כפי שהחוק דורש ממנו.

ההחלטה ניתנה במאי השנה, ואולם היא נחשפת לראשונה ב"גלובס" לאחר שחלפה תקופת הערעור עליה, ועורך הדין חויב סופית בתשלום הסכום. באותה עת ניתנה החלטה נוספת של ועדת העיצומים, שהטילה עיצום בסך 2,000 שקל על עורכת דין אחרת מתחום הנדל"ן.

שתי ההחלטות הללו מהוות את הסנונית הראשונה של העיצומים שיוטלו בתקופה הקרובה על עורכי דין ורואי חשבון שיפרו את חובותיהם לערוך הליך של זיהוי והכרת הלקוח שלו הם נותנים שירות עסקי - זאת במטרה להעריך את הסיכון שהלקוח מלבין הון ו/או מממן טרור.

העיצומים הוטלו לאחר שהממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר-פלד, פנתה בדרישות לקבלת מידע מעורכי הדין, וכן לאחר שנערכו פשיטות-פתע בחלק ממשרדי עורכי דין ורואי חשבון, שלגביהם עלה חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות.

הדרישה לקבלת המידע, הפשיטות והעיצומים הם תוצאה של סעיף חוק חדש שהטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון, הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים. 

העיצומים מכוח חובות הדיווח של עורכי דין ורואי חשבון

ללא חתימה, ללא מקור כספים

המקרה הראשון שנלכד ברשת הוא המקרה של עו"ד נ' (השם שמור במערכת), המתמחה בתחום עסקאות הנדל"ן. ב-23 באפריל אשתקד קיבל נ' מייל מהממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, שבמסגרתו הוא התבקש להעביר לידיה את טופסי "הכרת וזיהוי הלקוח", שהיה עליו לערוך לכל הלקוחות שלהם העניק שירותים בעלי אופי פיננסי.

לאחר שקיבל אורכה להגשת המסמכים, שיגר עו"ד מ' 88 טופסי זיהוי והכרת לקוח למשרד המשפטים, אך אלה לא השביעו את רצונה של הממונה על נותני השירות העסקי, שמצאה בהם ליקויים רבים. בין היתר נמצא כי הטפסים לא כללו את חתימת הלקוח שמילא לכאורה את הטופס, הפרטים בטפסים הוקלדו, ולמרות היעדר החתימות אישר עורך הדין בחתימתו כי הטפסים נחתמו בפניו על-ידי לקוחותיו.

עוד עלה כי ב-51 מהטפסים שהתקבלו לא צוין מקור הכספים לעסקה, כאשר מתוכם ב-10 מקרים דובר על עסקאות של רכישת מקרקעין. ב-8 מהטפסים שבהם לא צוין מקור הכספים, כלל לא ניתן היה לדעת אם מדובר ברכישה או במכירה, משום שבטופס מופיעים נתונים סותרים. בנוסף, בכל הטפסים היה חסר בירור לעניין מעורבותו של איש ציבור זר בעסקאות, כנדרש לפי חוק.

הליקויים הללו הולידו דוח ביקורת חריף והודעה על הגשת בקשה להטיל עיצומים כספיים על נ'. בתגובה ביקש נ' כי תינתן לו הזדמנות לתקן את הליקויים וההפרות באמצעות שליחת טפסים מתוקנים. אולם בקשתו זו נדחתה, מאחר שלפי חוק היה עליו למלא את טופסי הכרת הלקוח ולנתח את הסיכון להלבנת הון, טרם מתן השירות העסקי. זאת, באופן שיאפשר לו להימנע ממתן שירות בכל מקרה שבו מתעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור. "לא ניתן לתקן את הליקויים בדיעבד", נמסר ל-נ', והוא זומן לדיון בפני הוועדה לעיצומים כספיים האמונה על הטלת העיצומים על מפרי החוק, על-מנת להעלות טענות נגד הכוונה להטיל עליו עיצום כספי. 

החוק, הבהלה והעיצומים

היכרות אישית של הלקוחות

במהלך הדיון בפני הוועדה, טען נ' כי הוא מתמחה בעסקאות במקרקעין ובתקופת הביקורת ערך 30 עסקאות, שבהן היו מעורבים 88 לקוחות, מהם 40 מוגדרים כרוכשים. לטענתו, בכל העסקאות האמורות ייצג את שני הצדדים לעסקה. לדבריו, בכל הטפסים נרשם מקור הכספים, למעט בעסקה אחת, שהיא עסקת מכר ללא תמורה.

נ' הודה בפני הוועדה כי לא ידע על התיקון לחוק איסור הלבנת הון, ולכן לא ערך הליך של זיהוי והכרת הלקוח בהתאם לדרישות החוק והצו; וכן הודה כי טופסי זיהוי והכרת הלקוח ששלח ליחידת הממונה לא נערכו במועד עריכת העסקאות, אלא רק לאחר שהתקבלה אצלו הדרישה מהמפקח. לדבריו, הוא חשב שמדובר בדיווח הדומה לדיווח לרשויות המס, ולכן ערך את הטפסים כפי שערך, מבלי שהלקוחות חתמו על הטפסים.

באשר לשאלה כיצד חתם על אישור זיהוי הלקוח בטופס זיהוי והכרת הלקוח - נ' השיב כי הוא הבין את החתימה כאישור על כך שהלקוח הופיע אצלו, וכי הוא זיהה אותו. מכיוון שהלקוחות אכן היו אצלו במועד כלשהו, והוא זיהה אותם, הוא אישר זאת על גבי הטופס, על אף שהלקוחות לא חתמו על הטופס עצמו. נ' הוסיף כי הוא מכיר את כל לקוחותיו היכרות אישית, הוא מילא את הטפסים בהתאם למידע שידוע לו על לקוחותיו, הוא כתב בטפסי זיהוי והכרת הלקוח את האמת, כפי שהיא ידועה לו, והוא לא ניסה להחתים לקוחות בדיעבד.

לדברי נ', כאשר לא ידע מה מקור הכספים ששימשו לעסקה, הוא לא מילא חלק זה בטופס. עוד טען נ' כי 15 עסקאות מתוך העסקאות שערך הן עסקאות של העברות ללא תמורה בין בני משפחה, כי בחלק מהעסקאות ישנם מספר רוכשים. כמו כן, נ' הדגיש את סכומי העסקאות הנמוכים, כדי להראות כי אין חשש להלבנת הון במסגרתן. לאחר סיום הדיון התבקש נ' להעביר אל חברי הוועדה שניים מחוזי המכר שנדונו בפניה.

הפרת חובת זיהוי, הכרה ורישום

בנימוקים להטלת העיצום הכספי בגובה 20 אלף שקל על עו"ד נ' קבעו חברות ועדת העיצומים - הממונה, עו"ד עדי קומרינר-פלד, המשמשת כיו"ר הוועדה, וחברות הוועדה, עו"ד מאיה לדרמן ורו"ח שרי שלזינגר - כי במסגרת פעילותו כנותן שירות עסקי הפר עו"ד נ' את חובתו לערוך זיהוי והכרת הלקוח לפי חוק איסור הלבנת הון. "ההפרות כוללות את הפרת חובות הזיהוי, הרישום והכרת הלקוח לכל לקוחותיו, וכן את חובת שמירת המסמכים", נכתב בהחלטה. "הטפסים שהגיש היו חסרים, לא נחתמו כנדרש על-ידי הלקוחות, לא בוצעה לגביהם הערכת סיכון כנדרש, לא מולאה הצהרת נהנה, ולא נעשה בירור באשר לאיש ציבור זר".

חברות הוועדה ציינו כי בשני הסכמי המכר אין כל התייחסות לאופן תשלום התמורה שהועברה מרוכש המקרקעין למוכר; בשניהם נכתב כי עצם חתימת המוכר על-גבי ההסכם מהווה אישור לכך שקיבל את התמורה עבור המקרקעין. לדברי הוועדה, בהיעדר מידע מהרוכשים בדבר מקור הכספים - לא בטופסי זיהוי והכרת הלקוח שלא מולאו על-ידם ואף לא במסגרת הסכם הרכישה - עו"ד נ' לא יכול היה לבצע הערכת סיכון כנדרש לפי הוראות הדין.

באשר לגובה הקנס, חברות ועדת העיצומים ציינו כי שקלו את העובדה שמדובר בהפרה ראשונה שאירעה זמן לא רב לאחר כניסתו של תיקון 13 לתוקף (התיקון מכוחו חויבו עורכי הדין בחובת זיהוי והכרת הלקוח) וכן את העובדה שהוועדה מצויה בתחילת תקופת אכיפתו של החוק. מצד שני, נכתב בהחלטה, "שקלה הוועדה לחומרה את העובדה שהמפר נתן שירות עסקי בהיקף ניכר בתקופת הביקורת, למספר לקוחות לא מבוטל, כאשר השירות העסקי ניתן בלא שבוצע הליך של זיהוי והכרת הלקוח והערכת הסיכון באף אחד מהמקרים".

הוועדה ביקשה להדגיש בהחלטתה כי "חובות הזיהוי והכרת הלקוח אינן בבחינת חובות טכניות, כי אם בבחינת חובות מהותיות. אי-מילוי חובות אלה מסכל את יכולתו של נותן השירות העסקי להתחקות אחר מקורם של כספים ולחשוף פעולות של הלבנת הון. משהפר נותן השירות העסקי הוראות אלה, סיכל למעשה את יכולתו לנטר את הפעילות הפיננסית המתבצעת בעסקו ולהימנע מפעילות שיש בה סיכון להלבנת הון ומימון טרור, כפי שהוא חב על-פי דין". 

כך הפכו עורכי דין ורואי חשבון ליעד לעיצומים כספיים בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון

איך הפכו עורכי דין ורואי חשבון למושא לעיצומים כספיים בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון? הכול התחיל בתיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון - שהוכנס לחוק במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ב-2 בספטמבר 2015 - והטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון. אלה נוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

בפברואר 2016 החלה הממונה על נותני שירות עסקי בהליכי פיקוח מול ציבור עורכי הדין ורואי החשבון המפוקחים. ההתחלה הייתה "רגועה" - הביקורות נעשות בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טפסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים. נעשו כ-3,000 פניות בכתב אל עורכי דין ורואי חשבון, כ-2,000 מהמבוקרים השיבו לפניות, והממונה מקבלת כל העת תשובות.

בחלק ניכר מהמקרים תוצאות הביקורת העלו עמידה של המבוקרים בהוראות החוק, אולם ממספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. לאחר בחינת הטפסים ותוצרי הביקורת, עבר הטיפול בתיקים לשלב השני: ביקורות-הפתע בחלק מהמשרדים. זה השלב הפחות נעים עבור עורכי הדין וראי החשבון, שנדרשים לתת לממונה תשובות ולהציג בפני הבודקים מסמכים שיסירו את עננת הקנס מעל ראשם.

בדצמבר אשתקד חשף "גלובס" כי הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים החלה לבצע פשיטות-פתע על משרדי עורכי דין ורואי חשבון, שלגביהם עלה חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות. "גלובס" חשף גם את סיפורם של מספר עורכי דין שבוצעה פשיטה במשרדם. אלה סיפרו כי החוקרים התדפקו על סף דלתם ללא התראה מוקדמת ודרשו לראות את הטפסים שמילאו במסגרת תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון. מהעדויות שהגיעו ל"גלובס" עלה כי החוקרים אף הציגו בפניו שאלות בפני עורכי הדין על האופן שבו מילאו את הטופס, על שיקול-הדעת שהפעילו בשעה שהגדירו לקוח מסוים ככזה שאין חשש כי הוא ביצע עבירות איסור הלבנת הון, ושאלות נוספות שגרמו לעורכי הדין להרגיש כאילו הם נתונים בחקירה.

בעקבות הפשיטות נכנס שוק עורכי הדין ורואי החשבון לסחרור, ומאות עורכי דין החלו להירשם ולהשתתף בהרצאות והדרכות-בזק כיצד למלא את טפסי זיהוי הלקוח מכוח חוק איסור הלבנת הון.

ואז הגיע החלק השלישי, הבעייתי ביותר עבור עורכי הדין ורואי החשבון - שלב ההכרעה אם להטיל עיצומים כספיים על מי מרואי החשבון ועורכי הדין שהפרו את הוראות החוק. עורכי הדין ורואי החשבון שהפרו את החוק חשופים לסנקציות, ובהם עיצומים כספיים משמעותיים - עד 2.26 מיליון שקל קנס. ועדת עיצומים ראשונה התכנסה באמצע ינואר 2018, וכפי שנחשף היום ב"גלובס", במאי השנה הוטלו שני העיצומים הכספיים הראשונים מכוח החוק. 

עורכת הדין ש"יצאה בזול": 2,000 שקל עיצום כספי

מלבד עניינו של נ' - עליו הוטל עיצום כספי בסך 20 אלף שקל - הטילה ועדת העיצומים במאי השנה עיצום כספי נוסף על עורכת דין שנמצא כי הפרה את חובת זיהוי והכרת לקוחותיה - נכנה אותה מ'.

איך מוסבר ההפרש המשמעותי בין שתי ההחלטות שניתנו באותו חודש? בעוד עניינו של נ' סבב סביב עשרות עסקאות נדל"ן ומספר כשלים מהותיים - במקרה של עורכת דין מ', המתמחה במסים ובמקרקעין, דובר היה בהפרות "קלות" יותר ומעט לקוחות, שאת כולם - כך טענה נ' - היא מכירה אישית, האחד היה לקוח חוזר ותיק מאוד, המוכר לה אישית שנים רבות, השני הוא בנו של חברי ילדות שלה ומוכר לה מאד היוולדו, והשלישית אחות של אחד מחבריה.

הוועדה קבעה בעניינה כי הופרה החובה לערוך הליך של זיהוי והכרת הלקוח לשלושת הלקוחות, כי הטפסים שהגישה נ' היו חסרים, לא נחתמו כנדרש על-ידי הלקוחות, לא בוצעה לגביהם הערכת סיכון כנדרש, לא מולא החלק בעבור מי ניתן השירות, וכי נראה ש-נ' לא הכירה את הוראות החוק והצו לגבי מתן שירות עסקי.

עם זאת, צוין בהחלטה כי בשל העובדה שמדובר במקרה הפרה ראשון, היקף השירות העסקי ניתן למספר לקוחות מצומצם ביותר, וכן בשל העובדה שהוועדה מצויה בתקופת תחילת אכיפתו של החוק - יוטל על נ' עיצום כספי בסכום של 2,000 שקל בלבד.

עוד כתבות

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

נכנסת לתחרות המקומית: אמזון במבצע ראשון בישראל

ענקית הקמעונאות יוצאת במבצע התקף לאתר המקומי שלה בישראל במסגרתו תעניק 10% הנחה על כל קנייה, בהגבלה לסכום של עד 20 דולר לכל קנייה בשילוח מקומי ●  מדובר ביוזמה של אמזון ולא מבצע של ספק זה או אחר

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2

 

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

בשל הקורונה: האוצר ורשות שוק ההון יתירו לבנקים לספק ייעוץ פנסיוני מרחוק

הצעד נועד לסייע לענף הייעוץ הפנסיוני שהיקפו הצטמצם בשנים האחרונות ●  נכון לסוף 2018 ומאז 2007 ניתן ייעוץ פנסיוני בבנקים לכ-444.2 אלף איש, שלהם נכסים בהיקף של 187.5 מיליארד שקל

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

מעל רבע מיליון מובטלים בישראל; כמעט 6,000 דורשי עבודה חדשים מאמש

88.8% מהנרשמים החדשים מתחילת מרץ הם עובדים שהוצאו לחל"ת ● מתחילת מרץ נרשמו 905,818 מובטלים חדשים ● סך דורשי העבודה עומד היום על 1,059,429 בני אדם

חיטוי של בית קולנוע בווהאן בסוף השבוע האחרון / צילום: Aly Song, רויטרס

הסינים יוצאים מהסגר אך מגלים שהם שבויים של החובות שצברו במהלכו

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

עוצר פסח: יציאה מהבתים תיאסר מ-15:00, עשרות מחסומים נפרסו ברחבי הארץ

הפעילות המשטרתית בכבישים וביישובים תוגבר עוד יותר לקראת כניסתן לתוקף של המגבלות בערב החג, שבמסגרתן האזרחים מתבקשים שלא לעזוב את מקום מגוריהם מחשש להתפשטות הקורונה ● רשת המחסומים תתרחב מהצפון ועד הדרום, ומפרי ההנחיות יסתכנו בקנסות ● העוצר - עד מחר ב-7:00

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

ת"א נעלה את יום המסחר האחרון השבוע בעליות חזקות; מדד הנפט והגז נסק ב-11.5%

ת"א-90 זינק ב-5.1% ● מדד ת"א 35 התחזק בכ-2.4% בהובלת נסיקה של 34% במניית פתאל ● מניית קבוצת דלק נסקה ב-17%, יחידות דלק קידוחים קפצו ב-34%, ואלו של רציו הוסיפו 20% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל

משלוח של כמיליון ביצים שנחת בישראל / צילום: לסר

מיליון ביצים נחתו בישראל - מתי הן יגיעו לסופרמרקט שלכם?

אחרי החוסרים החריגים, כמיליון ביצים נחתו הלילה בישראל ופוזרו הבוקר ברשתות המזון, ומשלוח נוסף צפוי להגיע גם מחר ● אלא שברשתות המזון כבר מבהירים כי המשלוח הנוכחי לא יאפשר למלא את החוסרים האדירים שקיימים היום

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

האותיות הקטנות שכדאי לעצמאים לקרוא בדרך למענק והמקרה השבדי: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עליות בוול סטריט לאחר פרישתו של ברני סנדרס מהמרוץ לנשיאות

הסנאטור ברני סנדרס נשר מהמירוץ לנשיאות ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל