הבנק של הנזקקים: מה יעלה בגורלו של בנק הדואר?

הצעת חוק חדשה של שר התקשורת איוב קרא מסכנת את קיומו של בנק הדואר במתכונתו הנוכחית, שכוללת פריסה רחבה, שירותים מסובסדים ושימוש כצינור להעברת קצבאות • הכוונה היא להפריד את הבנק מדואר ישראל ולהפוך אותו ל"בנק חברתי" - אלא שהתוצאה עלולה להיות הפוכה

דואר ישראל, בנק הדואר / צלם: אריאל ירוזולימסקי
דואר ישראל, בנק הדואר / צלם: אריאל ירוזולימסקי

פוליטיקאים מעצם טיבם אינם ממהרים לוותר על סמכויות שנתונות להם, להפך. לרוב הם מנסים לספח לעצמם עוד ועוד סמכויות ותקציבים. הנחה זו תקפה גם בכל הקשור לתקשורת בישראל. דוגמה בולטת היא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבכובעו כשר התקשורת הקודם התעקש לשמור על סמכויותיו בנושאים הקשורים לחברת בזק, וזאת חרף קשרי החברות בינו לבין בעלי החברה, שאול אלוביץ. למרות הביקורות, נדרשה התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כדי להכריח את נתניהו להעביר את אותן סמכויותיו לשר צחי הנגבי. 

מסתבר כי לפעמים יש גם חריגים לכלל. שר התקשורת איוב קרא הניח בימים האחרונים הצעת חוק לתיקון חוק הדואר. על-פי התיקון המוצע, הסמכות המוענקת לשר התקשורת לדחות את המועד הקובע להפרדת בנק הדואר מחברת דואר ישראל - יבוטל. כן, זו לא טעות. שר התקשורת מבקש לתקן את חוק הדואר באופן שיבטל סמכות חשובה של שר התקשורת עצמו.

בנק הדואר אינו עוד "בנק" כמשמעותו בחוק הבנקאות. הוא חברת-בת בבעלות מלאה של דואר ישראל. הוא אינו כפוף להוראות בנק ישראל ולא נתון לפיקוח המפקח על הבנקים. בפועל, מדובר במסלקה להעברת תשלומים מהציבור בעיקר לממשלה ובכיוון ההפוך - תשלום קצבאות מהמדינה לזכאים מקרב הציבור.

בנק הדואר, הכולל כ-350 אלף לקוחות, יתרות עו"ש של כמיליארד שקלים ואחראי על ייצור של כ-20% מהכנסות החברה, אינו רשאי לספק הלוואות באמצעות כספי הפיקדונות של הלקוחות או לאפשר ללקוח להיכנס ליתרת חובה. נוסף על כך, שירותי האשנב לתשלומים ניתנים ללא עמלה, וסניפי הבנק פרוסים בכל הארץ, בכל סניפי הדואר. 

כדי להבין את התמונה בכללותה ואת הצעד המוזר של שר התקשורת, יש לחזור ולפרט בסוגיה שעסקנו בה בהרחבה בשבועות האחרונים, והיא הפרטת דואר ישראל. בתחילת החודש שעבר קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה בנוגע להפרטת חברת דואר ישראל, שמתחלקת לשני שלבים: בשלב ראשון מכירת 20% למשקיע פרטי, ובהמשך הנפקה של 20% נוספים לציבור. שאר הבעלות תישאר בידי המדינה. 

הרבה גבות הורמו בענף נוכח ההחלטה להפריט את חברת דואר ישראל, בעיקר לאור העובדה שנכסי הנדל"ן של החברה טרם מופו כהלכה, ואפילו מבקר המדינה הקדיש פרק מיוחד לכשלים ברישום נכסי דואר ישראל במסגרת דוח שפורסם אשתקד. ואכן גם ועדת הכספים של הכנסת, שנדרשה לפני כשבועיים לאישור מתווה ההפרטה, הסתפקה במתן אישור מותנה לתהליך ודרשה כי הממשלה תתייצב שוב בפני הוועדה ותציג את מיפוי נכסי הנדל"ן של החברה.

מי ירוויח מבנק דואר עם הנהלה ודירקטוריון עצמאיים?

לצד "החור השחור" של נכסי הנדל"ן של חברת דואר ישראל, מסתתר בתהליך ההפרטה של החברה "חור שחור" נוסף בדמות בנק הדואר. במסגרת הפרטת החברה, יזכה הקונה גם בבנק הדואר. זה מחזיר אותנו להצעת החוק של שר התקשורת שנועדה לבטל את סמכותו לדחות את המועד הקובע להפרדת חברת בנק הדואר מחברת דואר ישראל. סמכות שנועדה במקור לחיזוק עצמאותו של הבנק. 

כדי לחזק את עצמאותו ולהרחיק אינטרסים זרים, יזמה הממשלה את ההפרדה בין "חברת הדואר" ל"חברת בנק הדואר" שאמורה הייתה להיכנס לתוקף החל משנת 2012, הפרדה שמשמעותה דירקטוריון, הנהלה, נכסים ועובדים נפרדים. 

אלא שהפרדה זו הותנתה בכמה תנאים, לרבות הקצאת הון עצמי, תנאי שאינו מתקיים, ולכן התיקון מעולם לא יצא לפועל. שרי התקשורת נאלצו שוב ושוב לבקש מוועדת הכלכלה של הכנסת לדחות את ביצוע התיקון ואת ההפרדה בין החברות. למעשה, שרי התקשורת לדורותיהם ניצלו את סמכותם ודחו לא פחות מ-10 (!) פעמים את המועד הקובע להפרדת הבנק מהחברה, ככל הנראה בשל החשש שצעד כזה עשוי לגרום נזק לחברת דואר ישראל ולציבור בכללותו. 

ככל שהצעת החוק של קרא לתיקון חוק הדואר אכן תאושר, הדחיות הללו יסתיימו, ושר התקשורת יהיה מנוע מלדחות את ההפרדה, מעבר ליום 31 בינואר 2019.

נשאלת השאלה מדוע נזקק שר התקשורת לתיקון חוק כדי לשלול מעצמו סמכות? הרי אם הסמכות היא שלו, ברצותו יפעיל אותה וברצותו לא יפעיל אותה. כל הערכות מובילות למסקנה כי משרד האוצר ורשות החברות, אשר דוחפים בכוח את הפרטת חברת דואר ישראל, הם אלה העומדים מאחורי הדרישה לבטל בחקיקה את סמכות שר התקשורת לדחות את מועד הפרדת בנק הדואר מחברת דואר ישראל, ושר התקשורת נאלץ להסכים לכך.

"נישאר ללא שירותים פיננסים מסובסדים"

במסגרת הצעת החוק הנ"ל נקבע, בין היתר, כי "הפרדת הפעילות עשויה לאפשר בעתיד את פיתוח בנק הדואר, לרבות בדרך של מתן שירותים פיננסיים נוספים". מזה תקופה שבממשלה מפזרים רמזים על "אספקת שירותים פיננסיים נוספים" על-ידי בנק הדואר, או לחלופין, שבקרוב בנק הדואר יהפוך ל"בנק חברתי", אולם הם אינם מפרטים מהם אותם "שירותים פיננסיים נוספים" שבנק הדואר יספק, ומה בדיוק המשמעות בפועל של "בנק חברתי". 

עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר לדואר במשרד התקשורת, מודאג מאוד מהמהלך של הפרדת בנק הדואר מחברת דואר ישראל ומהניסיון הנוכחי להפקיע בחקיקה משר התקשורת את הסמכות לדחות את מועד ההפרדה. "כאשר מיהרו לקבל החלטה על הפרטת חברת דואר ישראל ללא מיפוי תחילה של כלל נכסי החברה, זה היה תמוה. כעת שמבטלים בחקיקה את סמכות שר התקשורת לדחות את מועד הפרדת בנק הדואר מחברת דואר ישראל, זו כבר נורת אזהרה אדומה, גדולה ומהבהבת, ומן הראוי שיתקיים דיון ציבורי משמעותי יותר על תפקידו של בנק הדואר", אומר לוי. 

לדבריו, "בנק הדואר במתכונתו הנוכחית הוא הבנק החברתי האמיתי; בנק שמחויב לפריסה אוניברסלית בתוך סניפי הדואר ומספק שירותים פיננסיים בסיסיים לאוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל, תוך סינרגיה עם שירותי הדואר. בנק ישראל לא יאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק אמיתי שיספק מתן אשראי ללקוחות ויתחרה בבנקים המסחריים. לכן, מי שרוצה לייצר תחרות אמיתית בבנקים שיתכבד וייצר תחרות כזו, מבלי להשלות את הציבור כאילו ניתן להשתמש בבנק הדואר לצורך תחרות בבנקים המסחריים. בסופו של יום נישאר ללא תחרות וללא שירותים בסיסיים ומסובסדים של בנק הדואר, שהוא בבחינת 'כבשת הרש' של העשירונים הנמוכים בארץ שאף בנק לא רוצה לשרת".

צרו איתנו קשר *5988