גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוחדים ליפול בסטריאוטיפים: ראיונות העבודה עוברים למחשב

תוכנה שמדרגת קורות חיים, מכונה שמעוותת את הקול ומחשב שמראיין בעצמו - חברות שמבקשות לקדם שוויון מודעות להטיות המובנות בבני אדם ומעדיפות לדחות ככל האפשר את הפגישה פנים אל פנים עם מועמד לעבודה ● לתהליך הסטרילי הזה עשוי להיות גם מחיר חברתי

.The Voice הכיסא של GapJumpers למייסדי / איור : Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב
.The Voice הכיסא של GapJumpers למייסדי / איור : Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב

למרות הדעה הרווחת, תוכנית הטלוויזיה The Voice לא המציאה את רעיון "המבחן העיוור", שלב ראשוני באודישנים שבו השופטים לא רואים את המתמודדים ולכאורה מעריכים כישרון על בסיס שמיעה בלבד. בשנות ה-70 וה-80 החלו תזמורות פילהרמוניות בעולם להשתמש בשיטה הזאת כדי למנוע הטיה בבחירת נגנים חדשים. באותה תקופה נשים היו פחות מ-5% מההרכב האנושי, והחלה לחלחל ההבנה שהטיה מגדרית משחקת תפקיד שלילי ופוגמת בתהליך הבחירה. מנהלים מוזיקליים, כך הבינו, פשוט לא הצליחו להימנע מבחירה מוטה נגד נשים. כדי לשנות את פני הדברים, החלו לערוך אודישנים ותחרויות מאחורי מסך. המתמודדים אף הונחו להוריד את הנעליים או שנפרס תחת רגליהם שטיח, כדי שהבוחנים לא ישמעו במקרה נקישות עקבים.

הניסוי הזה הצליח במידה רבה. היום, שיעור הנשים בתזמורות עומד על 37% בממוצע, בעוד שגודל התזמורת לא השתנה. במחקר שנעשה על ידי חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ופרינסטון נמצא שגם אם הבחינה האנונימית נעשתה רק בשלבים המוקדמים, הסיכוי שנשים יעפילו לסבבים המאוחרים המכריעים זינק ב-50%. סך הכול, הסיכוי של אישה לקבל את התפקיד עלה ב-45%, והיום, סטטיסטית, יש להן סיכוי גבוה יותר לקבל את התפקיד מאשר מועמדים גברים. בחסות האנונימיות, המרכיב המקצועי קיבל מקום של כבוד.

חברות רבות נוספות מבינות היום שלמרות השאיפה לשוויון, הן לא מצליחות להימלט מהטיות שונות כמו מין, גיל ומוצא בבחירת מועמדים. לפעמים רק שם האוניברסיטה שבה מועמד למד מרסק את הסיכויים שלו לקבל הזמנה לראיון. צמד חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה ו-MIT אף מצא שאצל מנהלים המדגישים תרבות ארגונית של קידום מוכשרים ההטיה נגד נשים הייתה גדולה יותר. זו תופעה שמכונה "פרדוקס המריטוקרטיה", כלומר, אנשים שחושבים שהם אובייקטיבים, צודקים ולא משוחדים אינם מטילים ספק בפעולות שלהם, אף שסטריאוטיפים מכל הסוגים הם הכלים שבהם הם מעריכים אחרים - דבר המוביל אותם להתנהגות מוטה רציפה.

בשורה התחתונה, התפיסה התרבותית הארגונית ששולטת היום, שלפיה כל מי שמוכשר ומתאמץ מצליח, אינה נאמנה למציאות. ההנחה הרווחת שנשים וקבוצות מיעוט אחרות נעדרים ממוקדי כוח משום שהם לא המועמדים הטובים ביותר היא פשוט לא נכונה היסטורית. אחת הדרכים לפתור את העיוות התעסוקתי הזה היא "מיון מועמדים עיוור". ממש כמו בתזמורת, להוריד מסך של בערות על המגייסים, כך שהם לא יידעו מיהו המועמד.

התוכנה שנותנת לקורות החיים ציונים

ב-2003 חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ו-MIT ביצעו מחקר פשוט: הם הגישו שני סטים של קורות חיים מזויפים עם אותם כישורים בדיוק. למחצית מהם העניקו שמות לבנים נפוצים כמו טיילור ופארקר, ולאחרים שמות פופולריים שחורים כמו שוואנדה. המועמדים עם השמות הלבנים קיבלו 50% יותר הזמנות לראיונות. מהרגע שאנחנו מגישים קורות חיים, מתחילה להיערם ערימה של הנחות - מהשם שמעיד על מגדר ומוצא, דרך המקום שבו אנו מתגוררים ועד הגיל והמצב המשפחתי.

בשלב הזה, הפשוט יחסית, נכנסים סטארט-אפים רבים שמפשיטים את קורות החיים מכל סממן שעלול להוביל להטיה מובלעת. GapJumpers (שמייסדיו טוענים כי שאבו השראתם מ- The Voice) ו-Uncommon, למשל, כבר נותנים שירות לחברות כמו ליפט, אמזון ואטסי, ומנסים לבסס את מעמדם כמעין "משווה גדול".

שתי החברות פיתחו תוכנה מבוססת בינה מלאכותית שעוברת על קורות החיים ומנקדת אותם לפי פרמטרים מקצועיים בלבד שהוגדרו והוסכמו מראש על המעסיקים. המגייסים עצמם - בין שהם מחברת כוח אדם ובין שהם גורמים בחברה - מקבלים ציון ולא יותר מכך. לפי נתונים שפרסמו הסטארט-אפים, בשימוש בכלים שפיתחו מזנק הסיכוי שנשים ובני מיעוטים אחרים יוזמנו לראיון ב-40%. "זה מסיר את החשש שהמגייסים יורידו את רמת האיכות", אמר מייסד GapJumpers קידר אייר למגזין Inc., "הם רואים את האיכות לפני שהם רואים את האדם".

רוצים לשאול משהו? דברו עם הצ'אט בוט

לאורך כל שלבי הגיוס, מגייסים צריכים לשמור על קשר עם המועמדים - להודיע להם אם עברו שלב, להעביר משימות לקראת שלבים מתקדמים, לקבוע זמנים לפגישות שונות ואפילו לענות על שאלות על תנאי העסקה או ציפיות החברה. ברגע שנוצר הקשר הזה, נחשפים מאפיינים רבים של המועמדים, ולכן גם השלב הזה עובר לאחרונה סטריליזציה. המטרה היא לדחות עד כמה שניתן את הקשר האנושי בין המועמד למעסיק.

HiringSolved פיתחה אפליקציה בשם Rai שמשמשת מעין עוזר וירטואלי לאנשי מחלקת משאבי אנוש. הוא שולח הודעות טקסט ומיילים למועמדים ומנהל איתם קשר רציף כמתווך בינם לבין מגייסים. לחברת Paradox.ai הקטנה יש צ'אט בוט בשם אוליבייה שמאפשר למועמדים לשאול שאלות לגבי התהליך ושאלות כלליות יותר ופחות על החברה, כמו מדיניות ימי חופשה או מחלה. כל זאת בלי להידרש להורדת אפליקציה או קיום ממשק מיוחד.

להתראיין בקול לא שלך

בשלב הראיון האישי נדמה שאי אפשר להתחמק עוד מלפגוש את המועמד ולהדביק לו כמה סטריאוטיפים. מחקרים שונים הראו שבדקות הראשונות (בין 60 שניות ל-6.25 דקות, תלוי איזה מחקר קראתם), המראיין כבר קבע את דעתו על המועמד, ודעתו לעתים נופלת וקמה על מראה חיצוני ואפילו על ניואנסים כמו לחיצת יד.

כמה חברות מנסות להתמודד גם עם הרגע המכריע הזה. לדוגמה, Mya, מערכת לעיבוד שפה טבעית, היא צ'אט בוט מתקדם יחסית, שחוץ מלסנן קורות חיים ולבצע מיון ראשוני, הוא גם מנהל ראיונות בעצמו ומנתח את טיבם. הבוט, שכבר נמצא בשימוש בכמה חברות גדולות, מסנן את המועמדים לפי עקרונות ליבה ייחודיים למקומות העבודה.

HireVue אמנם לא לוקחת את תפקיד המראיין מבני אדם, אבל מנתחת את הראיון בעצמה באמצעות עיבוד של רבע מיליון נקודות נתונים כמו הבעות פנים, אוצר מילים, טונאליות, וגילויי אמפתיה. אינטל, וודפון, נייקי ויוניליוור כבר משתמשות בתוכנה הזאת.

"בשונה מבני אדם, שאצלם אנחנו לא יודעים מה אנשים חושבים או אם הם מוטים באופן שיטתי", הסבירה מהנדסת הנתונים הראשית ב-HireVue ל- CNBC, "אנחנו יכולים לראות אם המערכת שלנו מבצעת החלטות מוטות ולתקן היכן שצריך".

אלין לרנר, שבנתה את הפלטפורמה interviewing.io, נוקטת גישה שונה. היא לא לוקחת את תפקיד המראיין או את תהליך עיבוד השיחה מאנשים, אלא מאפשרת לחברות לשלוט בתהליך ביד רמה. לרנר מציעה ראיון מטשטש זהות משתמש. באמצעות חדר צ'ט מקוון, שני הצדדים נפגשים ומדברים (הם לא רואים זה את זה), והמערכת משנה את קולות שני הצדדים, כך שיישמעו בדיוק אותו דבר. בלי קול נשי, גברי או עם מבטא. "הגרסה הראשונה גרמה לכולם להישמע כמו הרוצח הסדרתי מ'שתיקת הכבשים'", אמר לרנר בראיון ל-NPR, "אבל המטרה היא לחסל הטיות".

והנה הגענו לרגע המכריע - ההחלטה על המועמד הנבחר. יש חברות שגם את השלב הזה לא משאירות לידי אדם. HiredScore, Pymetrics, HireVue, IBM - כל אלה פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמסתכלת על כל הנתונים של המועמדים, כמו דמוגרפיה, היסטוריית עבודה וריאיון אישי, ועל פיהם צופה את שיעור ההצלחה של מועמד בתפקיד בחברה.

במקום לשנות את התרבות, מסתירים את השם

ב-1982 קיבלה סאבינה מאייר את תפקיד נגנית הקלרינט הראשון בפילהרמונית של ברלין, מהתזמורות המפורסמות בעולם. היא הייתה האישה הראשונה שאיישה תפקיד זה, והאישה הראשונה בתזמורת בכלל. מי שבחר אותה היה הרברט פון קאראיין, שניצח על התזמורת במשך 35 שנה ונחשב אגדה. אחרי 9 חודשים של תקופת מבחן, חברי התזמורת החליטו ברוב של 73 מול 4 להדיח את מאייר מהתזמורת. לטענת קאראיין, ההחלטה הזאת התקבלה רק כי היא הייתה אישה.

בדוגמה הזאת טמונה אחת הבעיות הגדולות בניסיון לנקות את תהליך העסקה מהבדלי מגדר, גזע או גיל. מיסוך מועמדים לא עושה דבר כדי להתמודד עם התרבות שבה אנו חיים וגורמת לנו לבחור כך או אחרת. תרבות היא גורם מהותי לכך שיש מעט נשים ומועמדים אחרים בני מיעוטים בתעשיות כמו טכנולוגיה, בידור ופיננסים, ובכלל בדרגי ניהול בכירים. תרבות היא גם הסיבה לכך שאותן קבוצות לא מחזיקות מעמד בתעשיות שונות. אם הסביבה לא תפנים תרבות של פתיחות, המרחב האישי יישאר לא בטוח ויהיה בלתי אפשרי לעבוד בו. אז אולי חברות יקלטו עוד כמה נשים ומבוגרים, אבל אם לא יאפשרו להם לצמוח ולא יתגמלו אותם כמו את עמיתיהם, הם יידחקו החוצה.

בעיה נוספת היא שתהליך ה"פיסטור" של גיוס מועמדים עלול לפתח אצל מגייסים שאננות חברתית שתמנע מהם לקדם מיעוטים באופן אקטיבי. אם תהליך המיון ייתפס כנטול פניות, מנהלים עלולים לא להשקיע את המאמץ הנדרש כדי ליצור סביבת עבודה מגוונת. כך, המיון העיוור יתרום להסתרת הבעיה מאחורי מסך של אוטומציה ומכונות, שגם ככה נבנות על ידי בני אדם ומלאות בהטיות שצרובות בקוד. המסר המועבר לקבוצות המודרות הוא שבמקום לתקן את הבעיה המהותית בחברה, אלה השם, המגדר והצבע שצריך להסתיר.

עוד כתבות

חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

"השקעה של 40 מיליארד ש' בשיפור פריון העבודה תביא תועלת עצומה"

כך אמר מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● "אני קורא מעל במה זו למועמדים ערבים לבוא לבנק - אנחנו רוצים משפטנים, כלכנים, רואי חשבון וגם אנשי הייטק"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

תל אביב ננעלה בירידות קלות בצל ההסלמה הביטחונית

ת"א 35 ות"א 125 ירדו בכ-0.1% ● מדד הביומד רשם ירידה של 1.14%, מדד תשתיות אנרגיה איבד כ-1% ומדד הנפט והגז ירד בכ-0.9% ● רשות ניירות ערך פתחה בהליך מנהלי נגד סאני אלקטרוניקה והיו"ר יעקב לוקסנבורג ● חג'ג' נדל"ן דיווחה על אינדיקציה ראשונית "לרווח מהותי לדוחות החברה" לרבעון השלישי

אריה בלדגרין / צילום: יחצ

תרופה חדשה ליורוג'ן: רכשה זכויות למוצר חדש לטיפול בסרטן בדרכי השתן

המטרה היא לשלב את המוצר של אג'נוס יחד עם תרופה קיימת בצנרת המוצרים של יורוג'ן ● מניית יורוג'ן עלתה אמש ב-3% בנאסד"ק בעקבות ההודעה

ד"ר אחמד טיבי, הרשימה המשותפת / צילום: איל יצהר, גלובס

אחמד טיבי בכנס בנצרת: "זה 'מבצע שלום הבלפור' או 'מבצע עוקף מנדלבליט'?"

ח"כ טיבי בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס": "אנחנו נגד מלחמה, בעד הסדר מדיני ונגד פגיעה באזרחים; יש להפסיק את האש מיד" ● "צריך להפוך את היישובים הערביים ליישובים מתקדמים עם מרחב ציבורי שוקק חיים; הסתיים העידן שמבקשים שנגיד תודה על פירורים"

ירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון /צילום:  REUTERS/ Amir Cohen

האם ישראל ערוכה כלכלית להתמודדות ביטחונית ממושכת

חוסר היציבות שאותו חווים תושבי העוטף כבר שנים ארוכות, מחייב את הכנסת והממשלה להיות ערוכים עם רשת ביטחון כלכלית ומגוון פתרונות למעסיקים ולעובדים ● דעה

ניר שוחט / צילום: תמונה פרטית

"יש תחושה שהמדינה הונתה אותנו. הוראות הפיצוי השתנו ונותרנו לבד"

ניר שוחט (38) הוא מבעלי מסעדת סושימוטו בשדרות ומוביל את מחאת המסעדנים בדרום, שקוראת לסיוע ממשלתי לעסקים באזור ● "הנזק הישיר שלנו מוערך בעשרות אלפי שקלים" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il  

ויצמן שירי  / צילום: תמר מצפי

ההרפתקה הבורסאית החדשה של ויצמן שירי: רוכש שלד בורסאי כדי לצקת לתוכו פעילות קנאביס באפריקה

שירי, שבעבר הוביל את חברת הנדל"ן תשואה 10 שקרסה עם חובות כבדים, מתכוון למכור לשלד נקסט ג'ן פעילות בבעלותו ובמרכזה נכס נדל"ן בבאר שבע וכן "גידול וייצוא קנאביס רפואי בעיקר במדינת לסוטו"

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות \ צילום: איל יצהר

חיסול שיעלה מאות מיליונים לישראל: איך ההסלמה במצב הביטחוני תשפיע על הפעילות הכלכלית

בכל יום של השבתה מלאה מאבד המשק הישראלי תוצר בשווי 2.5 מיליארד שקל ● במקרים של הסלמה במצב הביטחוני, ישנן תופעות לוואי נוספות ● ממה נגרם עיקר הנזק היום, מהו הנזק הנוסף שייגרם וישפיע לטווח הארוך יותר ואיך יגיבו סוכנויות דירוג האשראי?

אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

גורם המעורה בעבודת היועמ"ש: "מנדלבליט מקדיש את כל זמנו להחלטה בתיקי נתניהו"

היועמ"ש הודיע כי ייעדר מכנס חיפה למשפט השבוע • עושה מאמץ לסיים את ניתוח טענות ההגנה בשימוע ולפרסם החלטה לכל המאוחר באמצע דצמבר

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

יוחננוף מקטינה את התגמול לבעלי השליטה: שכרו החודשי של המנכ"ל איתן יוחננוף יקטן בכ-30% ל-180 אלף שקל

הנפקת המניות הראשונית של רשת המזון מתקדמת: תגייס כ-460 מיליון שקל לפי שווי של 1.85 מיליארד שקל "לפני הכסף" ● כ-100 מיליון שקל מתמורת ההנפקה מייעדת יוחננוף לחלוקת דיבידנד, שממנו ייהנו בעיקר בני המשפחה השולטת

קניון עזריאלי, ת"א. "תעסוקה שתתאים לצרכי המחר"   / צילום: שלומי יוסף

המצב הביטחוני: דיזנגוף סנטר נפתח, קניונים אחרים פתוחים למחצה

(עדכון) - בשעות הבוקר מתחם דיזנגוף סנטר בת"א היה סגור במלואו, וגם חלק ניכר מהחנויות הסמוכות ברחוב נותרו סגורות - אירוע חריג שלא זכור כמותו בשנים האחרונות ● בקניון עזריאלי ת"א כמחצית מהעסקים היו סגורים הבוקר, בעוד שעסקי המזון ובתי הקפה נפתחו

הלוויתו של בכיר הג'יהאד האיסלמי בעזה / צילום: Mohammed Salem, רויטרס

הטראבל מייקר של הרצועה: מיהו בכיר הג'יהאד האיסלמי שחיסולו הלילה הוביל להסלמה הביטחונית

ישראל חיסלה הלילה את מי שנחשב ל"עושה הצרות" של רצועת עזה - מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלמי בצפון הרצועה, בהאא אבו אל עטא ● מדובר במי שיזם את מרבית אירועי ירי הרקטות על ישראל

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

יום נוסף של שיאים בוול סטריט, בהובלת פייסבוק ודיסני

הנאסד"ק עלה ב-0.25% לשיא חדש, מדד S&P 500 טיפס ב-0.13% לאחר שקבע שיא תוך-יומי חדש ואילו הדאו ג'ונס ננעל ללא שינוי ● בנאומו במועדון הכלכלי של ניו יורק טראמפ תקף את הפד, האשים את סין ברמאות ואמר כי מחסומי הסחר של האיחוד האירופי גרועים משל סין ● דיסני עלתה לאחר שהשיקה שירות סטרימינג חדש ● פייסבוק עולה לאחר שהודיעה על שירות תשלומים חדש ● מדד דקס עלה ב-0.8%, בלונדון עלה הפוטסי 100 ב-0.7% ומדד סטוקס 600 הכלל אירופי עלה ב-0.5%

שערי קניון דיזנגוף סנטר נעולים / צילום: שני מוזס, גלובס

ירידה של 10% בהיקף הקניות היום לעומת יום שלישי בשבוע שעבר

לפי נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) בין השעות 9:00 ל-12:00 הייתה ירידה של 33% בסכום ההוצאות בכרטיסי אשראי

תושבים תופסים מחסה בזמן אזעקות באשקלון / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

לא הלכתם לעבודה היום? כדאי שתדעו מה הן הזכויות שלכם

מהן שתי הסיבות בגינן יש לנו את הזכות להיעדר מהעבודה היום? והאם המעסיק יכול לפטר עובד שלא הגיע לעבודה? עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית בייצוג מעסיקים, מסבירה

בניין נובולוג / צילום: נובולוג, יח"צ

נובולוג רוכשת מעופר עמר, מנכ"ל מדיקוויפ, את יתרת מניות החברה תמורת כ-31 מיליון שקל

חברת שירותי הבריאות רוכשת כעת את מניות המיעוט, בשיעור של 30%, לאחר שרכשה לפני כשנתיים את מניות השליטה, בשיעור של 70%, תמורת 45.5 מיליון שקל ● מדיקוויפ מספקת שירותי בריאות וציוד מבוססי טכנולוגיה לשיפור איכות חיי המטופלים בביתם, ומניעת אשפוזים מיותרים בבתי החולים

בנימין נתניהו \ צילום: אמיר מאירי

נתניהו: "ישראל לא מעוניינת בהסלמה, אך נעשה כל שיידרש להגן על אזרחינו"

כך אמר היום ראש הממשלה נתניהו על רקע חיסול הבכיר בג'יהאד האיסלמי והמטחים הבוקר על דרום המדינה ● גם הרמטכ"ל אביב כוכבי הדגיש כי צה"ל לא מעוניין בהסלמה ● ראש השב"כ נדב ארגמן ציין כי העיתוי לחיסול היה מקצועי בלבד

רובי בכר, עו"ד- שותף בכיר במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' / צילום: איל יצהר, גלובס

"הנתונים מעודדים; היום יש כבר 100 סטארט-אפים בנצרת"

עו"ד רובי בכר בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס": "הציבור הערבי הוכיח שבמקום בו ניתנת לו הזדמנות, הוא מגיע להישגים מעולים" ● סמיר חורי: נדרשת השקעה בהון האנושי שתעזור למגזר הערבי להיכנס למעגל העבודה. זה יתבטא בצמיחה הכלכלית בכל המדינה"

יעקב לוקסנבורג / צילום:תמר מצפי

הרשות לניירות ערך בודקת: מדוע לוקסי לא דיווח על בעלי זיקה משפחתית בהנפקה של סאני אלקטרוניקה

סאני אלקטרוניקה קיבלה כתב טענות מנהלי מצד רשות ני"ע בקשר לנתונים בדוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2015 ולשנה כולה, ובקשר לתשקיף שפרסמה החברה להנפקה בספטמבר של אותה שנה ● ל"גלובס" נודע כי מדובר באי דיווח על בעלי זיקה לבעל השליטה לוקסי

אנשים מתגוננים בעת אזעקה בשדרות / צילום: Ammar Awad, רויטרס

ההחלטה הכלכלית היקרה של פיקוד העורף

מפקד פיקוד העורף קיבל החלטה שעלותה נאמדת במיליארדי שקלים - השבתת העבודה מתל אביב ודרומה • מי ישלם את החשבון: קופת המדינה, המעסיקים או העובדים? • ההסלמה במצב הביטחוני חייבת להוות נקודת מפנה ביחס לחקיקה הקיימת בתחום ● דעה