גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פונדקאות בישראל: התיקון לחוק והסערה סביבו

התיקון לחוק הפונדקאות, שהתקבל לא מכבר, מכניס תחתיו נשים יחידניות, אך נמנע מלתת את הדעת לגבי גברים או זוגות חד-מיניים ● כיצד הוא משפיע על התהליך הקיים וגם מה עוברים הצדדים המעורבים בפרוצדורה?

פונדקאות. תהליך מורכב לשני הצדדים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פונדקאות. תהליך מורכב לשני הצדדים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף ד"ר אמיר רבהון

לאחרונה, רעדה וסערה בעקבות אישור התיקון לחוק הפונדקאות. מילים רבות נאמרו ונכתבו סביב העניין - בעיקר בהקשרים פוליטיים יותר - אך נדמה שמעט מאוד דובר על הנושא עצמו: מהו התיקון לחוק הפונדקאות שאושר בכנסת, כיצד הוא משפיע על התהליך הקיים, ומה בעצם עוברים שני הצדדים המעורבים בהליך מורכב שכזה? ננסה כאן לתת את התשובות לשאלות החשובות הללו.

"ב־1991 קמה ועדה ציבורית שהמליצה להסדיר את עניין הפונדקאות בחוק וב־1996 נחקק חוק הפונדקאות", מספר ד"ר אמיר רבהון, מומחה במיילדוּת, בגינקולוגיה ובפוריות, ורופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים וולפסון. "החוק נחשב בזמנו למוביל בעולם, וככלל - החוק בארץ מתקדם מאוד. צריך לזכור שיש מדינות רבות בעולם שאי אפשר לבצע בהן פונדקאות, למשל מדינות שונות באירופה. לכן קיומו של חוק הפונדקאות הוא אינו דבר מובן מאליו".

אז אכן מדובר בחוק מתקדם, אם נשווה זאת למדינות רבות אחרות בעולם, אך כשהוא נחקק הייתה בו בעיה בסיסית גדולה מאוד: "במקור, החוק אפשר רק לזוגות במבנה ה"מסורתי" ליהנות מפונדקאות", מסביר ד"ר רבהון. "כלומר אישה לא נשואה עם בעיה בריאותית שמונעת ממנה להיכנס להיריון, לא יכולה הייתה לעשות זאת בארץ. זה היה סייג מאוד בעייתי". אותו סייג הוא זה ש'מקפיץ' אותנו יותר מ־20 שנה קדימה אל ימינו אנו, ואל הסערה שנגרמה בגלל תיקון מסוים בחוק הקיים.

להתיר לכל אישה עם בעיה בריאותית לבחור בפונדקאות - אך מה בנוגע לגברים?

אם כן, במשך שנים סיפק חוק הפונדקאות מענה רק לפלח מסוים מאוד באוכלוסייה: לנשים נשואות שלא יכולות לשאת את ההיריון בעצמן. כל שאר הנשים נותרו בצד, ונאלצו לחפש דרכים אחרות לבצע פונדקאות - בעיקר מחוץ לגבולות המדינה.

בשנת 2010 הוקמה ועדה שבחנה את הנושא מחדש, וניתנו בה המלצות. העיקרית שבהן: הכנסת הנשים שאין להן בן זוג לרשימת מי שיכולות לבצע פונדקאות כחוק בארץ. הדבר הוכנס לתיקון לחוק שהתקבל השנה, אך היו מי שהושארו מחוץ לרשימה היוקרתית הזו - ועניין זה עורר את זעמה של הקהילה הלהט"בית.

"מי שהייתה מאוד מופלית עד לאישור התיקון לחוק הייתה האישה היחידנית, וזאת למרות שבכל הקשור לטיפולי פוריות יש לה בדיוק אותן זכויות", אומר ד"ר רבהון. "היא יכולה להחליט שהיא מקבלת תרומת זרע, שהיא עושה הפריה חוץ־גופית, שהיא מקבלת תרומת ביצית - אז למה לפונדקאות היא אינה זכאית? התיקון לחוק 'סגר את הפינה הזאת', אבל נמנע מלתת את הדעת לעניין הגברים או הזוגות החד־מיניים.

מתי צריך פונדקאות? לפי ד"ר רבהון כשיש לאישה בעיה רפואית כלשהי לשאת את ההיריון (לדוגמה, אישה שעברה ניתוח להסרת רחם), או כשברור שהיריון יסכן אותה בצורה מאוד משמעותית. "כך לדוגמה, מטופלת שלי סובלת מטרשת נפוצה במצב מתקדם מאוד ומרותקת לכיסא גלגלים. ברור שהיריון יכול להחמיר את מצבה הבריאותי בצורה משמעותית, ולכן אם תרצה בכך, היא יכולה לבחור בפונדקאות".

כאן נכנס העניין שהופך את הסיפור כולו למורכב יותר: חוסר היכולת להרות, אם נרצה להסתכל על זה כך, הוא משהו שנוגע גם לגברים. מבחינה זו הללו יכולים לטעון, אם כן, שגם הם זכאים לפונדקאות על פי חוק. "מי שהולך לכיוון הזה אומר שאולי מבחינת הטבע רק אישה יכולה להיות בהיריון, אבל זו גם זכותו של הגבר להביא ילדים", מסביר ד"ר רבהון, "ואם אין לו אפשרות להרות בעצמו, צריך לתת לו אפשרות אחרת".

ד"ר אמיר רבהון / צילום: עידן דמרי

תהליך הפונדקאות: איך זה מתבצע בפועל?

את כל השאלות והדילמות שעליהן התעכבנו עד כה נשאיר בצד, לטובת נושא חשוב בפני עצמו, שגם הוא לא זכה לדי תשומת לב במהלך אותה סערה אדירה: כיצד מתבצע בפועל תהליך הפונדקאות, מה צריכה לעבור האישה המבקשת להביא ילד לעולם בדרך זו, ומה עוברת האם הפונדקאית, שבעזרתה יתגשם אותו חלום?

"מי שמבקשת פונדקאות צריכה לקבל אישור של ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות, כדי לקבוע כי היא אכן מתאימה לתהליך ועומדת בקריטריונים שקבע החוק", אומר ד"ר רבהון. "גם האם הפונדקאית, כלומר האשה שנושאת את ההריון, צריכה לעבור הליך מסוים ולקבל אישור ממשרד הבריאות שהיא יכולה להיות לשמש כזאת - מבחינה בריאותית ונפשית. צריך להבין: האישה הזו אמורה להיות בהיריון במשך תשעה חודשים בשביל מישהי אחרת, ללדת ולוותר על היילוֹד. זה אינו דבר פשוט כלל נפשית ורגשית, וצריך לזכור שבכל היריון יש גם סיכונים רפואיים. לכן חשוב לוודא שהאישה שמבקשת להיות פונדקאית מבינה ומודעת היטב לעניין הזה".

וכיצד 'משדכים' בין שני הצדדים? מתברר שישנן חברות שזהו תחום ההתמחות שלהן: למצוא פונדקאיות ולחבר בין אלו המחפשים אותן לבין לזו המתאימה. "זה שלב שכולל לא מעט בירוקרטיה ועבודה", מציין ד"ר רבהון, "אבל בסך הכול התהליך עצמו נעשה בצורה די פשוטה. הוא לא מורכב מבחינה רפואית, אלא בעיקר מבחינה פרוצדורלית, כלכלית, נפשית וכדומה.

פרקטית, הליך הפונדקאות השכיח ביותר כולל נטילת ביציות מהאימא המיועדת, שמופרות כמו בהפריה חוץ־גופית ומוחדרות לרחם של הפונדקאית. מצב אפשרי נוסף, שכיח פחות, הוא שימוש בתרומת ביצית לפני ההפריה והחדרת הביציות לרחם, התהליך מבוצע כאשר לאם המיועדת אין ביציות תקינות.

מבחינת הפונדקאית כל מה שצריך לעשות הוא להבטיח שהרחם יהיה מוכן בזמן לקליטת הביציות, לכן נדרש סנכרון מסוים בין זמן שאיבת הביציות לזמן החדרתן לרחם הפונדקאית. היא אינה צריכה לעבור טיפולים פולשניים כמו גירוי שחלות וכדומה".

כאן חשוב לציין כי מדובר בעלויות כספיות גבוהות למדי עבור הצד המבקש את הפונדקאות - מעין תשלום על כיסוי הוצאות לאורך ההיריון. "מדובר בסכום מכובד", אומר ד"ר רבהון, "בישראל הוא עומד על כ-250-300 אלף שקל; בחו"ל (גיאורגיה וכו' - י.נ.) על 150-200 אלף; ובארה"ב על כ-400 אלף שקל. בנוסף, תמיד יהיה הסכם משפטי בין שני הצדדים, להגדרת כל העניינים הללו מראש".

עוד נציין כי על פי החוק, הפונדקאית חייבת להיות ישראלית בלבד, מה שמוביל אותנו לעניין חשוב נוסף, לפני סיום: פונדקאות שנעשית בחו"ל, אפשרות שאליה פונים רבים מאלו שאינם יכולים לבצע את התהליך בארץ. "הרבה ישראלים מבצעים היום פונדקאות בחו"ל", אומר ד"ר רבהון, "בגלל פערי העלויות ומכיוון ששם הם נדרשים לפחות בירוקרטיה וכן אין שום חסם משפטי עבור גברים שפונים לטיפול. אולם גם בחו"ל מדובר בעניין לא פשוט. אני ממליץ, בראש ובראשונה, לעשות את הפונדקאות במסגרת חברה ששולטת באמת בתחום הזה, ובמקומות מסודרים גם מבחינה משפטית וגם מבחינה רפואית. בשורה התחתונה, אם אפשר לעשות זאת בארץ - עדיף, כי לטעמי כאן בכל זאת הכי בטוח".

אם כן, חוק הפונדקאות אומנם עורר סערה רבה, וככל הנראה ימשיך לעורר אותן, אך במתכונתו הנוכחית הוא לפחות מספק מענה לכל הנשים הזקוקות לכך מסיבות כאלו ואחרות. ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים יתווסף לחוק תיקון נוסף, שיאפשר גם לגברים וללהט"בים לבצע את ההליך בתוך גבולותיה של מדינת ישראל.

ד"ר אמיר רבהון, מומחה לגינקולוגיה ולטיפולי פוריות.

לכניסה לאתר הקליקו כאן

עוד כתבות

מריו קופל פרופיל / צילום: אילן בשור

ארזים זכתה במכרז רמ"י לבניית 199 דירות באור יהודה

החברה, שבשליטת האחים גילי ויואל עזריה, תבנה את הפרויקט שחלקו (60%) מחיר למשתכן וחלקו דירות שישווקו בשוק החופשי ● התמורה הכוללת עבור הקרקע והוצאות פיתוח נאמדת בכ-97 מיליון שקל

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מלחמת גרסאות עם וושינגטון: סיפוח הבקעה עלה או לא עלה בשיחה עם פומפיאו?

ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן נשאל על כך ביום שישי במסגרת תדרוך עיתונאים בוושינגטון, והכחשתו הייתה גורפת ● למרות זאת, נתניהו מתעקש היום: "והעליתי את הנושא בפני פומפיאו, ואני מתכוון להעלותו בפני ממשל טראמפ"

עמנואל "מאני" פאקיו. מתאגרף, פוליטיקאי ושחקן / צילום: Joe Camporeale, רויטרס

כוכב הקריפטו: מי הסלב הבא שינפיק מטבע?

הנפקת המטבע הדיגיטלי של כוכב האגרוף הפיליפיני "מאני" פקיאו בחודש שעבר ציינה שלב חדש בשימוש בטכנולוגיה למונטיזציה של הערצת המונים ● מטבע ליברה לסלבריטאים כנראה לא יגיע בקרוב, אבל אפשר לפנטז על הפוטנציאל

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

לנוכח ההידרדרות במצבה הפיננסי של תהל: קרן פימי נסוגה מרכישת השליטה, שיכון ובינוי מציעה לרכוש לפי שווי חברה של 12 מיליון דולר

חברת הבנייה והתשתיות מציעה להעמיד לתהל הלוואה של 11.95 מיליון דולר למשך שנתיים, אותה יהיה ניתן להמיר ל-49.9% ממניות החברה ● עוד כוללת ההצעה שתי אופציות נוספות לשיכון ובינוי לרכישת מניות נוספות של תהל ● תמיר כהן, יו"ר שו"ב: "ההשקעה תאפשר לממש את פוטנציאל הסינרגיה הרב בפעילויות שתי החברות"

מודעה לשירותי ליווי בפייסבוק / צילום: צילום מסך

כובע צמר לתינוק, מצעים למיטה וזנות: בניגוד ולמרות החוק - פייסבוק מפרסמת שירותי ליווי

בימים האחרונים קודם בפייסבוק פוסט בתשלום תחת הכותרת "נערות ליווי במרכז", שמפנה לוואטסאפ המעביר לאתר ייעודי ולצ'ט בטלגרם שמבטיח היכרויות, דיסקרטיות ושירות מהיר

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

שמן תעשיות: השריפה בחוף שמן הותירה הפסד של יותר מ-10 מיליון שקל

את הרבעון השלישי של השנה סיכמה שמן, העוסקת בייצור ושיווק של שמנים, בהפסד של 8.5 מיליון שקל ● זאת בעקבות הוצאה חד-פעמית של יותר מ-10 מיליון שקל בקשר לשריפה

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

איציק בנבנישתי,/ צילום: תמר מצפי

מתיחות ביחסים בין פרטנר להוט סביב עתיד השותפות ברשת

פרטנר חוששת שהוט מנסה להתמזג עם סלקום והוט חוששת מאי הוודאות לגבי בעלי השליטה העתידיים בפרטנר

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

נמשכות שביתות התחבורה בצרפת; ביום רביעי תוצג תוכנית הרפורמה בפנסיות

היום ומחר תצומצם תנועת הרכבות ברחבי צרפת בכ-85%, ובפריז 14 קווי מטרו מתוך 16 יהיו סגורים ● הרקע למחאה - הרפורמה המקיפה שמתכננת הממשלה בפנסיות של עובדי החברות הממשלתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק