פונדקאות. תהליך מורכב לשני הצדדים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכתבה בשיתוף ד"ר אמיר רבהון
לאחרונה, רעדה וסערה בעקבות אישור התיקון לחוק הפונדקאות. מילים רבות נאמרו ונכתבו סביב העניין - בעיקר בהקשרים פוליטיים יותר - אך נדמה שמעט מאוד דובר על הנושא עצמו: מהו התיקון לחוק הפונדקאות שאושר בכנסת, כיצד הוא משפיע על התהליך הקיים, ומה בעצם עוברים שני הצדדים המעורבים בהליך מורכב שכזה? ננסה כאן לתת את התשובות לשאלות החשובות הללו.
"ב־1991 קמה ועדה ציבורית שהמליצה להסדיר את עניין הפונדקאות בחוק וב־1996 נחקק חוק הפונדקאות", מספר ד"ר אמיר רבהון, מומחה במיילדוּת, בגינקולוגיה ובפוריות, ורופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים וולפסון. "החוק נחשב בזמנו למוביל בעולם, וככלל - החוק בארץ מתקדם מאוד. צריך לזכור שיש מדינות רבות בעולם שאי אפשר לבצע בהן פונדקאות, למשל מדינות שונות באירופה. לכן קיומו של חוק הפונדקאות הוא אינו דבר מובן מאליו".
אז אכן מדובר בחוק מתקדם, אם נשווה זאת למדינות רבות אחרות בעולם, אך כשהוא נחקק הייתה בו בעיה בסיסית גדולה מאוד: "במקור, החוק אפשר רק לזוגות במבנה ה"מסורתי" ליהנות מפונדקאות", מסביר ד"ר רבהון. "כלומר אישה לא נשואה עם בעיה בריאותית שמונעת ממנה להיכנס להיריון, לא יכולה הייתה לעשות זאת בארץ. זה היה סייג מאוד בעייתי". אותו סייג הוא זה ש'מקפיץ' אותנו יותר מ־20 שנה קדימה אל ימינו אנו, ואל הסערה שנגרמה בגלל תיקון מסוים בחוק הקיים.
להתיר לכל אישה עם בעיה בריאותית לבחור בפונדקאות - אך מה בנוגע לגברים?
אם כן, במשך שנים סיפק חוק הפונדקאות מענה רק לפלח מסוים מאוד באוכלוסייה: לנשים נשואות שלא יכולות לשאת את ההיריון בעצמן. כל שאר הנשים נותרו בצד, ונאלצו לחפש דרכים אחרות לבצע פונדקאות - בעיקר מחוץ לגבולות המדינה.
בשנת 2010 הוקמה ועדה שבחנה את הנושא מחדש, וניתנו בה המלצות. העיקרית שבהן: הכנסת הנשים שאין להן בן זוג לרשימת מי שיכולות לבצע פונדקאות כחוק בארץ. הדבר הוכנס לתיקון לחוק שהתקבל השנה, אך היו מי שהושארו מחוץ לרשימה היוקרתית הזו - ועניין זה עורר את זעמה של הקהילה הלהט"בית.
"מי שהייתה מאוד מופלית עד לאישור התיקון לחוק הייתה האישה היחידנית, וזאת למרות שבכל הקשור לטיפולי פוריות יש לה בדיוק אותן זכויות", אומר ד"ר רבהון. "היא יכולה להחליט שהיא מקבלת תרומת זרע, שהיא עושה הפריה חוץ־גופית, שהיא מקבלת תרומת ביצית - אז למה לפונדקאות היא אינה זכאית? התיקון לחוק 'סגר את הפינה הזאת', אבל נמנע מלתת את הדעת לעניין הגברים או הזוגות החד־מיניים.
מתי צריך פונדקאות? לפי ד"ר רבהון כשיש לאישה בעיה רפואית כלשהי לשאת את ההיריון (לדוגמה, אישה שעברה ניתוח להסרת רחם), או כשברור שהיריון יסכן אותה בצורה מאוד משמעותית. "כך לדוגמה, מטופלת שלי סובלת מטרשת נפוצה במצב מתקדם מאוד ומרותקת לכיסא גלגלים. ברור שהיריון יכול להחמיר את מצבה הבריאותי בצורה משמעותית, ולכן אם תרצה בכך, היא יכולה לבחור בפונדקאות".
כאן נכנס העניין שהופך את הסיפור כולו למורכב יותר: חוסר היכולת להרות, אם נרצה להסתכל על זה כך, הוא משהו שנוגע גם לגברים. מבחינה זו הללו יכולים לטעון, אם כן, שגם הם זכאים לפונדקאות על פי חוק. "מי שהולך לכיוון הזה אומר שאולי מבחינת הטבע רק אישה יכולה להיות בהיריון, אבל זו גם זכותו של הגבר להביא ילדים", מסביר ד"ר רבהון, "ואם אין לו אפשרות להרות בעצמו, צריך לתת לו אפשרות אחרת".
תהליך הפונדקאות: איך זה מתבצע בפועל?
את כל השאלות והדילמות שעליהן התעכבנו עד כה נשאיר בצד, לטובת נושא חשוב בפני עצמו, שגם הוא לא זכה לדי תשומת לב במהלך אותה סערה אדירה: כיצד מתבצע בפועל תהליך הפונדקאות, מה צריכה לעבור האישה המבקשת להביא ילד לעולם בדרך זו, ומה עוברת האם הפונדקאית, שבעזרתה יתגשם אותו חלום?
"מי שמבקשת פונדקאות צריכה לקבל אישור של ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות, כדי לקבוע כי היא אכן מתאימה לתהליך ועומדת בקריטריונים שקבע החוק", אומר ד"ר רבהון. "גם האם הפונדקאית, כלומר האשה שנושאת את ההריון, צריכה לעבור הליך מסוים ולקבל אישור ממשרד הבריאות שהיא יכולה להיות לשמש כזאת - מבחינה בריאותית ונפשית. צריך להבין: האישה הזו אמורה להיות בהיריון במשך תשעה חודשים בשביל מישהי אחרת, ללדת ולוותר על היילוֹד. זה אינו דבר פשוט כלל נפשית ורגשית, וצריך לזכור שבכל היריון יש גם סיכונים רפואיים. לכן חשוב לוודא שהאישה שמבקשת להיות פונדקאית מבינה ומודעת היטב לעניין הזה".
וכיצד 'משדכים' בין שני הצדדים? מתברר שישנן חברות שזהו תחום ההתמחות שלהן: למצוא פונדקאיות ולחבר בין אלו המחפשים אותן לבין לזו המתאימה. "זה שלב שכולל לא מעט בירוקרטיה ועבודה", מציין ד"ר רבהון, "אבל בסך הכול התהליך עצמו נעשה בצורה די פשוטה. הוא לא מורכב מבחינה רפואית, אלא בעיקר מבחינה פרוצדורלית, כלכלית, נפשית וכדומה.
פרקטית, הליך הפונדקאות השכיח ביותר כולל נטילת ביציות מהאימא המיועדת, שמופרות כמו בהפריה חוץ־גופית ומוחדרות לרחם של הפונדקאית. מצב אפשרי נוסף, שכיח פחות, הוא שימוש בתרומת ביצית לפני ההפריה והחדרת הביציות לרחם, התהליך מבוצע כאשר לאם המיועדת אין ביציות תקינות.
מבחינת הפונדקאית כל מה שצריך לעשות הוא להבטיח שהרחם יהיה מוכן בזמן לקליטת הביציות, לכן נדרש סנכרון מסוים בין זמן שאיבת הביציות לזמן החדרתן לרחם הפונדקאית. היא אינה צריכה לעבור טיפולים פולשניים כמו גירוי שחלות וכדומה".
כאן חשוב לציין כי מדובר בעלויות כספיות גבוהות למדי עבור הצד המבקש את הפונדקאות - מעין תשלום על כיסוי הוצאות לאורך ההיריון. "מדובר בסכום מכובד", אומר ד"ר רבהון, "בישראל הוא עומד על כ-250-300 אלף שקל; בחו"ל (גיאורגיה וכו' - י.נ.) על 150-200 אלף; ובארה"ב על כ-400 אלף שקל. בנוסף, תמיד יהיה הסכם משפטי בין שני הצדדים, להגדרת כל העניינים הללו מראש".
עוד נציין כי על פי החוק, הפונדקאית חייבת להיות ישראלית בלבד, מה שמוביל אותנו לעניין חשוב נוסף, לפני סיום: פונדקאות שנעשית בחו"ל, אפשרות שאליה פונים רבים מאלו שאינם יכולים לבצע את התהליך בארץ. "הרבה ישראלים מבצעים היום פונדקאות בחו"ל", אומר ד"ר רבהון, "בגלל פערי העלויות ומכיוון ששם הם נדרשים לפחות בירוקרטיה וכן אין שום חסם משפטי עבור גברים שפונים לטיפול. אולם גם בחו"ל מדובר בעניין לא פשוט. אני ממליץ, בראש ובראשונה, לעשות את הפונדקאות במסגרת חברה ששולטת באמת בתחום הזה, ובמקומות מסודרים גם מבחינה משפטית וגם מבחינה רפואית. בשורה התחתונה, אם אפשר לעשות זאת בארץ - עדיף, כי לטעמי כאן בכל זאת הכי בטוח".
אם כן, חוק הפונדקאות אומנם עורר סערה רבה, וככל הנראה ימשיך לעורר אותן, אך במתכונתו הנוכחית הוא לפחות מספק מענה לכל הנשים הזקוקות לכך מסיבות כאלו ואחרות. ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים יתווסף לחוק תיקון נוסף, שיאפשר גם לגברים וללהט"בים לבצע את ההליך בתוך גבולותיה של מדינת ישראל.
ד"ר אמיר רבהון, מומחה לגינקולוגיה ולטיפולי פוריות.
לכניסה לאתר הקליקו כאן