קולנוע | אחד הסרטים המלהיבים של החודשים האחרונים

"משודרג" מזכיר לפרקים סרטי מד"ב טובים כמו "בלייד ראנר" ו"דוח מיוחד". אפילו שהכוכב הראשי שלו לא מספק את הסחורה

משודרג / צילום: יחצ
משודרג / צילום: יחצ

שלהי אוגוסט זו תמיד תקופה מבלבלת בבתי הקולנוע. התותחים הכבדים של עונת הקיץ כבר מאחורינו, והסרטים החשובים של עונת הפרסים עדיין נשמרים לסבב פסטיבלי החורף המתקרב. זה אומר שלוח ההפצה נמצא במצב לא מאוד יציב, מורכב בעיקר מסרטים שלא זכו לאמון רב מדי מהאולפנים (אחרת היו יוצאים בשיא הקיץ), משאריות מחוממות ומסרטים ישראלים חדשים, המבקשים לתפוס את תשומת הלב של מצביעי האופיר לקראת הטקס הקרוב ("שרוכים", "הנשף"). הסרט האמריקאי החדש "משודרג", על אף שנותר בצלן של מפלצות כמו "משימה בלתי אפשרית: התרסקות" ו"אימה במצולות", מצליח להקל במעט את המצב.

זהו סרטו של לי וואנל, שאומנם הפך לאחד מיקירי קולנוע האימה של השנים האחרונות (הוא שותף לסרטי "המסור" ו"הרוע שבפנים"), אבל בסרטו השני כבמאי בחר ללכת דווקא לתחום האקשן העתידני. זהו סיפורו של גריי טרייס (לוגאן מארשל-גרין), מכונאי במקצועו, שעדיין שומר על ניצוץ אנלוגי בעולם שהפך לדיגיטלי לחלוטין. ערב אחד הוא וזוגתו מותקפים על ידי קבוצת פושעים, שמותירה אותו משותק מהצוואר ומטה. מיואש ומדוכא, טרייס מחליט להיענות להצעה של אחד מלקוחותיו, גאון של בינה מלאכותית, ומסכים לעבור ניתוח בו יושתל שבב בעמוד השדרה שלו ויעזור לו לחזור לתפקוד מלא. אבל במהרה טרייס מגלה שהשבב הזה יותר מתוחכם ממה שנדמה, והוא יכול לא רק להעניק לו את השליטה בגופו בחזרה, אלא גם לקחת פיקוד מלא ולהפוך אותו למכונת לחימה. טרייס משתמש ביכולותיו החדשות כדי למצוא מי האנשים שפגעו בו, ועל הדרך לערום כמה גופות במסע הנקמה שלו.

על אף שמדובר בסרט בעל תקציב זעום במיוחד, מדובר ללא ספק באחד מהסרטים המלהיבים של החודשים האחרונים. וואנל מתגלה כבמאי קטעי מכות וקרבות משובח למדי, עם שימוש מעולה בכוריאוגרפיה מסעירה ובצילום יוצא דופן. האווירה הניאו-נוארית של הסרט, כזו שמזכירה אפילו את "בלייד ראנר" ו"דוח מיוחד" ברגעיה הטובים, גורמת לסרט להרגיש גדול יותר ממה שהוא והופכת אותו לאחד מסרטי המד"ב המפתיעים של השנה האחרונה.

הדברים שמונעים ממנו להיות יצירה מהסוג שיהדהד לשנים שיבואו, כמו אלו שהוזכרו לפני רגע, הם האלמנט הטכנופובי שבו, שמרגיש מאוד ארכאי, כאילו נכתב בשנות התשעים כשכולם עוד חששו מבאג 2000, והליהוק של לוגאן מארשל-גרין לתפקיד הראשי. אומנם מדובר בשחקן נאה מאוד, אבל יכולות המשחק שלו מוגבלות בערך כמו יכולות התנועה של הדמות אותה הוא מגלם, וככזה הוא לא מצליח להעניק לה את העומק שהיה עוזר לנו להתחבר אליו לחלוטין. הוא איכשהו גם מצליח לפספס את הרגעים האירוניים וההומוריסטים של הסרט, משווה לכל התהליך של דמותו פאתוס מוגזם שעומד בניגוד לקריצות של התסריט.

מכיוון שמדובר במותחן רב-אדרנלין ולא בדרמה סוחטת דמעות, זה עוד עובר בסדר, ולא באמת פוגם בהנאה הכללית של "משודרג".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988