גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אכיפה בררנית? למה חוקרים רק את קשרי נתניהו ומוזס?

יחסי התן וקח, שיטת המקל והגזר או מה שאני קורא לו יחסי ה"ליטוף-זימבור", הם לחם חוקם של כלי התקשורת המרכזיים ● מי שמשתף איתך פעולה - פוליטיקאי, רגולטור, יועץ משפטי או חוקר משטרה - זוכה לליטוף ● הכוח וההשפעה סחררו את ראשיהם של העומדים בראש כלי התקשורת ושל עיתונאים שרכשו להם מעמד, ובלבלו אותם לחלוטין

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters. POOL New
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters. POOL New

1. אחרי החקירה האחרונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתקיימה לפני שבוע, אפשר לסכם כך את מצב הדברים: לפי רמת ההדלפות למקורבי המשטרה או הפרקליטות, שהולכת ודועכת באיכותה עם התקדמות החקירות, נראה שכבר אין מה לחדש. אחת משתיים: למשטרה נגמרו השפנים שהיא יכולה לשלוף מהכובע (סביר להניח), או שהיא שומרת את הקלפים צמוד לחזה. כך או כך, לפי אחת ההדלפות מסתמן שתיק 2000 (השיחות בין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס לנתניהו) מגמגם ולא ייצא ממנו דבר, תיק 1000 הולך למרמה והפרת אמונים, שזו עבירת סל רחבה (ולא שוחד), ותיק 4000 ממשיך להיות "סגור" (מבחינת המשטרה, בינתיים). ההחלטה על הגשת כתבי אישום נתונה בידיו של היועץ המשפטי לממשלה, אף שכמה וכמה עיתונאים כבר החליטו מה צריך לקרות, הרי הם החוקרים, השופטים והתליינים, וכל שאר הגורמים הם בסך הכול שחקני משנה בסיפור הזה.

אחד מנושאי הליבה בתיקים 2000 ו-4000 הוא היחסים בין התקשורת לפוליטיקאים. אפשר להרחיב זאת גם ליחסים בין התקשורת לאישי ציבור בכלל - בין שהם פוליטיקאים ובין שהם רגולטורים או אפילו בכירים בסקטור הפרטי. בתיק 4000 כבר ירדה מהפרק התזה שלפיה אתר וואלה! היה סניף יחסי הציבור של נתניהו (וצריך לזכור שהשפעת וואלה! על השיח התקשורתי בארץ היא די נמוכה). מהבדיקה שלי ומבדיקות של אחרים אף התברר שהסיקור של נתניהו בוואלה! אף נטה להיות שלילי. אחרי שהתזה הזאת ירדה, צצה לה תזה חדשה: לא מדובר בכל הסיקור, מדובר בכמה ידיעות שנגנזו או עודנו.

וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין, וכדאי שכל מי שעוסק בענייני התקשורת יסיר מעל פניו את מסכות הצביעות והתמימות: ראשית, ידיעות נגנזות וכותרות מעודנות כבדרך שגרה, בכל כלי תקשורת בישראל, מסיבות שונות ומגוונות, שמקורן בצדדים בעלי אינטרס (ואכן, לפעמים מה שעתיד להתפרסם אינו מדויק). שנית, יחסי התן וקח, שיטת המקל והגזר או מה שאני קורא לו יחסי ה"ליטוף-זימבור", הם לחם חוקם של כלי התקשורת המרכזיים. מי שמשתף איתך פעולה - פוליטיקאי, רגולטור, יועץ משפטי או חוקר משטרה - זוכה לליטוף. מי שלא משתף פעולה - הוא מושחת ומושא להתנגחויות ולביקורת חסרת פרופורציה.

הכוח וההשפעה סחררו את ראשיהם של העומדים בראש כלי התקשורת ושל עיתונאים שרכשו להם מעמד, ובלבלו אותם לחלוטין. במקום לבקר את השלטון, לחשוף שחיתויות, לנסות לתקן עיוותים, הם מדלגים מעל לבחירות דמוקרטיות ורואים בעצמם כלי לקבלת החלטות שיבוצעו באמצעות "חיילים נאמנים" בעמדות הציבוריות, או כאופוזיציה שצריכה להחליף את השלטון בכל מחיר. במקום לייצג את המציאות, הם הופכים למציאות עצמה ומעוותים אותה לחלוטין. לכן אני כותב תמיד שהתקשורת היא מתווך רע מאוד של המציאות. התוצאה היא אנטי-דמוקרטית בעליל. 

2. לאור הדברים האלה, צריך לבחון את השיחות בין נתניהו למוזס בפרספקטיבה רחבה הרבה יותר של התנהלות תקשורתית רבת שנים ורבת פוליטיקאים, ולא - תהיה זו אכיפה בררנית לכל עניין ודבר. הנה דוגמה שתבהיר למה אני מתכוון: חוק "ישראל היום", או בשמו הרשמי, הצעת החוק "לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל" שקודמה במאי 2014. היה זה ניסיון שלישי באותן שנים להגביל את כוחו של "ישראל היום". על הצעת החוק היו חתומים איתן כבל (העבודה), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אלעזר שטרן (אז התנועה, היום יש עתיד), אריאל אטיאס (ש"ס), יצחק כהן (ש"ס), אילן גילאון (מרצ), יואל רזבוזוב (יש עתיד) והשם המפתיע: איילת שקד (אז באופוזיציה, הבית היהודי, היום שרת המשפטים). למה מפתיע? משום ששקד נושאת די בצדק את דגל השוק החופשי וכמה שפחות רגולציה והתערבות ממשלתית. איך היא בדיוק נתנה אז את ידה להצעת חוק המתערבת ברגל גסה בשוק העיתונות? ומה זה בכלל "להגן" על מישהו מפני תוצאות של השוק החופשי? הרי זה נוגד לחלוטין את תפיסת עולמה (מה גם שרשות ההגבלים התנגדה להצעת החוק).

בכל מקרה, הצעת החוק גיבשה שני סעיפים עיקריים: האחד, איסור על הפצת עיתון יומי בחינם, והשני - חובת קביעת מחיר לעיתון ("מדפיס לאור יקבע לכל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה מחיר מכירה לצרכן, המחיר לצרכן יודפס באופן בולט וברור בראש העמוד הראשון של העיתון".

לכל בר-בי-רב ברור היה שמדובר בהצעת חוק שנועדה להפסיק את הפצתו של "ישראל היום" חינם. במהלך נובמבר אותה שנה נערכה הצבעה במליאת הכנסת על הצעת החוק בקריאה טרומית, הצבעה שבעקבותיה פוזרה הכנסת והוקדמו הבחירות. הצעת החוק עברה ברוב של 43. 23 התנגדו, 9 נמנעו, 9 לא הצביעו והשאר נעדרו מהמליאה.

רשימת התומכים כוללת שורה ארוכה של חברי כנסת שקיבלו יחס מאוד מלטף מ"ידיעות אחרונות", שהיה המנוע העיקרי מאחורי קידום הצעת החוק. לא רק זאת, בחבורה הזאת יש לא מעט חברי כנסת שבימים כתיקונם אפשר למצוא אותם מלהגים בלהט על חופש הביטוי והצורך להגן עליו. הנה שמותיהם של כל התומכים: ממפלגת העבודה - מיכל בירן, עמר בר-לב, יצחק הרצוג, איתן כבל, אראל מרגלית, נחמן שי, איציק שמולי, סתיו שפיר; מהתנועה - ציפי לבני, עמיר פרץ, דוד צור, מאיר שטרית; מיש עתיד - קארין אלהרר, יעל גרמן, עפר שלח, רונן הופמן, בועז טופורובסקי, דב ליפמן, שמעון סולומון, רות קלדרון, יפעת קריב, יואל רזבוזוב; מישראל ביתנו - יצחק אהרונוביץ, רוברט אילטוב, אורלי לוי-אבקסיס, אביגדור ליברמן, לאון ליטינצקי, עוזי לנדאו, סופה לנדבר, אלכס מילר, חמד עמאר, פאינה קירשנבאום, דוד רותם, יאיר שמיר; ממרצ - אילן גילאון; מקדימה - שאול מופז; מרע"מ-תע"ל-מד"ע: מסעוד גנאים, אחמד טיבי ואברהים צרצור.

מי שהתנגדו הם בעיקר חברי כנסת מהליכוד ומהבית היהודי: מהליכוד - בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, זאב אלקין, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, משה יעלון, ישראל כ"ץ, לימור לבנת, משה פייגלין, יובל שטייניץ; מהבית היהודי - אורי אורבך ז"ל, מוטי יוגב, זבולון כלפה, שולי מעולם-רפאלי, אורית סטרוק, ניסן סלומינסקי ויוני שטבון; מהעבודה - משה מזרחי; מיהודת התורה - מאיר פרוש; מיש עתיד - פנינה תמנו-שטה; ממרצ - זהבה גלאון (בניגוד לחברה מהסיעה שיזם את החוק, אילן גילאון) ומקדימה - ישראל חסון.

ודאי שמתם לב ששם אחד בולט נעדר מרשימת המצביעים: איילת שקד, שחתומה על הצעת החוק. שקד החליטה משום מה להיעדר מההצבעה (אגב, יחד עם נפתלי בנט). השנה היא אמרה: "תמכנו בחוק ישראל היום כי העיתון התעמר בנו, פשוטו כמשמעו... 'ישראל היום' לא היה עיתון ימני, הוא שירת אדם אחד. היום המציאות הזאת השתנתה". שקד גם סיפרה שב-2012, לפני שנבחרה לכנסת, ערך עמה העיתון ראיון אך גנז אותו.

כפי שכתבתי בעבר, שקד עושה עבודה טובה במשרד המשפטים, אבל האמירה הזאת שלה תמוהה ומקוממת בעיניי. היא אומרת שתמיכתה בהצעת החוק נבעה מכך שהעיתון ביקר אותה (בצדק או שלא בצדק - זה כרגע לא חשוב), ובכך היא רק מוכיחה שההתייחסות כולה אינה לגופו של עניין (וזאת שאלה עקרונית אם לאסור הפצת חינמונים) אלא אישית ותלויה בשאלה איך מסקרים אותי בעיתון. אם "ישראל היום" היה מחבק אותה, הרי לא היה עולה בדעתה לתמוך בחוק. היא גם לא הזכירה במילה את החיבוק היחסי שקיבלה מ"ידיעות אחרונות", במה שנראה לכאורה כיחסי תן וקח קלאסיים (לא צריך הסכמים חתומים בשביל זה. כולם מבינים את כללי המשחק).

3. השורה התחתונה היא פשוטה מאוד: תיק 2000 איננו יכול לעמוד בפני עצמו. כשדנים בו, יש להביא בחשבון את הסיפור של הצעת החוק הזאת, שלטעמי ממחיש באופן הכי בוטה את שיטת הליטוף-זימבור בתקשורת. כל ראשי מחנה התומכים בחוק הזה קיבלו יחס מלטף חריג ב"ידיעות אחרונות" - מאיר לפיד ועד איתן כבל. כבל אמנם נחקר באזהרה בסיפור הזה, אבל נדמה שזה היה רק כדי לסמן "וי" בעקבות הביקורת הציבורית. חקירה רצינית הייתה הרבה יותר מקיפה, כוללת הרבה יותר ח"כים ובודקת מה היחס שקיבלו בתמורה להצבעתם. כמובן, יש פה גם עניין כלכלי, כי זה חוק כלכלי, שעשוי היה להיטיב עם עיתונים אחרים, לא רק "ידיעות אחרונות".

למה הרשויות החוקרות לא מטפלות בזה באינטנסיביות במקביל לטיפול שלהן בתיק 2000? אין לזה תשובה טובה, חוץ מהתשובה הכללית של אכיפה בררנית.

עוד כתבות

העיר חריש / צילום: שלומי יוסף

אפקט מחיר למשתכן? עלייה של 58% במכירת דירות חדשות מתחילת השנה

הנתונים מתייחסים לשלושת הרבעונים הראשנים של 2019 לעומת שלושת רבעונים אלה ב-2018 ● וגם: איזו עיר הובילה את רכישת הדירות החדשות ברבעון השלישי השנה?

קניון גינדי TLV ת"א / צילום: כדיה לוי

רבוע כחול נדל"ן מאשרת חשיפת "גלובס": מגעים מתקדמים לרכישת מניות משפחת גינדי בקניון TLV

החברה עשויה לרכוש את זכויותיה של קבוצת גינדי בקניון TLV ובחברת המגורים, במסגרת עסקה כוללת להסדרת כלל העניינים העומדים על הפרק בין הצדדים

נופר עמיקם / צילום: אופיר אייב

נופר עמיקם מונתה לשותפה בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל

עמיקם (34) עומדת בראש מחלקת יצירת הערך תצטרף לשני המייסדים קובי סמבורסקי ואריק קלינשטיין

אורי גייגר / צילום: יחצ

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

אלונה בר און בוועידת עושים שוק \ צילום: איל יצהר

אלונה בר און, יו"רית "גלובס": יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור

"זוהי שעת חירום. עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו" ● מכתב גלוי ששלחה אמש יו"רית גלובס אלונה בר און למועצת העיתונות ● מפאת חשיבות הדברים והרלוונטיות גם ל"גלובס", אנו מביאים אותו כאן כלשונו

מטבע דיגיטלי/צילום: שאטרסטוק

יצרנית מכונות כריית הביטקוין מנמיכה ציפיות לקראת הנפקה ראשונית בנאסד"ק

Canaan הסינית, החברה השנייה בגודלה בתעשיית מכונות הכרייה של מטבעות קריפטו, מתכננת להנפיק 10 מיליון ADS במחיר יעד של 11-9 דולרים למניה ● במחיר זה תוכל החברה לגייס לכל היותר 100 מיליון דולר - ולא 400 מיליון דולר, כפי שהעריכה לפני כשבועיים

שדרות ירושלים/צילום: מתן פורטנוי

מוקדם מהמתוכנן: אפליקציית Colu מסיימת מחר את הטבת הצבירה המוגדלת ביפו

בתחילת אוקטובר יצאה אפליקציית התשלומים במהלך שמטרתו לעודד את העסקים בשדרות ירושלים ביפו: הטבה של צבירת קאש-בק בשיעור של 30% ● המבצע, שאמור היה להימשך עד 1 בדצמבר, יסתיים כבר מחר בערב, היות שהתקציב נגמר

משרדי ?Wix / צילום: רויטרס

מנייתה של Wix צונחת בוול סטריט לאחר צמצום תחזית שנתית

הישראלית שנסחרת בוול סטריט הציגה עלייה מפתיעה ברווח ובהכנסות ברבעון השלישי של השנה, אך צמצמה את טווח התחזיות לשנת 2019 כולה ● צופה הכנסות בטווח של 763-761 מיליון דולר, לעומת התחזיות הקודמת להכנסות בטווח של 765-761 מיליון דולר

ראשת מועצת גני תקווה, ליזי דלרי'צה / צילום: אביגיל עוזי

"התחבורה בישראל היא 100 שנה אחורה, צריך פתרונות בתוך היישוב"

כך אמרה ל"גלובס" ראשת מועצת גני תקווה ליזי דלרי'צה לאור החלטת המועצה השבוע לקדם בניית 1,200 דירות בצפון היישוב כחלק מרובע חדש שיכלול גם רבע מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר

הנשיא דונלד טראמפ ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס

ג'ון בולטון: אינטרסים פיננסיים מכתיבים מדיניות טראמפ כלפי טורקיה

טראמפ אירח אתמול את ארדואן בבית הלבן והכריז: "אני אוהד גדול של נשיא טורקיה" ● ארדואן מתח ביקורת על הקונגרס האמריקאי מעל בימת הבית הלבן ● טראמפ: "יש לנו יחסים מצוינים עם הכורדים"

מני מזוז בכנס חיפה למשפט / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

מזוז על אמיר אוחנה: ‏"המצב של שר לעומתי הוא בעייתי. זה מקשה על התפקוד"

שופט העליון מני מזוז אמר את הדברים בכנס חיפה למשפט ● נשיא העליון לשעבר אהרן ברק: "אני מאמין באמונה שלמה בכנות בשיקול-הדעת של היועמ"ש מנדלבליט. אני מבקש מכל עם ישראל שכאשר תתקבל החלטתו בתיקי נתניהו - נא להתייצב מאחוריו"

איריס בינקוביץ', אביגיל דר ונרקיס טסלר / צילום: רונה איבר

מועדון ארוחת הבוקר: מה חושבות מנהלות בתחום הקנאביס על שבירת קירות

וגם: UMI תפחית שכרו של בני גבאי ל-60 אלף שקל לחודש

פרוקטר אנ גמבל /צילום: רויטרס - John Sommers

P&G בשת"פ עם 8200EISP: "מחפשים את מותגי מיליארד הדולר הבאים"

בין היתר מחפשת החברה מוצרים נגד "תשישות נשית"

 

ברק עילם  / צילום : שלומי יוסף

צמיחה של 27% בתחום הענן דחפה את הכנסות נייס; מעלה תחזית רווח שנתית

הכנסות של 152 מיליון דולר מתחום הענן סייעו לנייס להציג ברבעון השלישי עלייה של 8% בהכנסות ל-387 מיליון דולר ● המנכ"ל ברק עילם: ההכנסות מפעילות הענן הן 40% בקירוב מהכנסות החברה ומשקפות את ההצלחה הגדולה שלנו בתחום"

עו“ד איה לביא / צילום: שלומי יוסף

המרכז לנפגעי כתות מבקש להצטרף לערעור עו"ד שהונתה במיליונים את לקוחותיה

עו"ד איה לביא הגישה ערעור לעליון על 3 שנות המאסר שנגזרו עליה, לאחר שהודתה בגניבת 4.2 מיליון שקל מלקוחות ● המרכז לנפגעי כתות: "על ביהמ"ש להתחשב בכך שלביא הושפעה במעשיה מחברות בכת" ● עם זאת, סנגורה מבהיר: "לביא לא חברה בשום כת"

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חיובית בבורסה: ת"א 90 קפץ בכ-1%, פרטנר זינקה בכ-6%

המדדים המובילים ננעלו בעליות ביום המסחר האחרון לשבוע על רקע היציבות בניו יורק ● דלתא קפצה לאחר הדוחות, מנייתה טאואר טיפסה ב-3.4%, יו ניבו זינקה בכ-5% ● מחזור המסחר הגיע ל-1.22 מיליארד שקל

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

יציבות בוול סטריט; פאואל על מלחמת הסחר: תרמה לפגיעה בייצור

המדדים נסחרים סביב רמת הפתיחה קרוב לשיא כל הזמנים ● וולמארט מטפסת לאחר שהיכתה את התחזיות בשורה התחתונה ברבעון השלישי של 2019 ● סין רכשה תוצרת חקלאית מארה"ב אך פחות מהצפוי ● גרמניה הצליחה להימנע ממיתון טכני ● נתוני הייצור התעשייתי בסין נפלו מהתחזיות

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן ומנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: כדיה לוי, רונן טופלברג

האם התוכנית החדשה לפרסית סיבים אופטיים תוכל לעמוד באתגרי המציאות הישראלית

משרדי האוצר והתקשורת הראו חשיבה מחוץ לקופסה בתוכניתם להקים קרן שתממן פריסת סיבים אופטיים באזורים לא כלכליים • האם זו הדרך הנכונה להנחת התשתית לקפיצה הדיגיטלית שדרושה לישראל, והאם חברות תקשורת יכולות לוותר על הכנסות למען הקרן?

תותח של צהל בגבול הרצועה / צילום:  רויטרס

מלחמה או פעולת איבה: כמה פיצויים יקבלו הנפגעים מהאירועים הביטחוניים

שנים של עימותים ברצועת עזה יצרו מנגנון מורכב לפיצוי בעלי עסקים בישראל ● לא משנה אם נקרא לזה "מלחמה" או "מבצע", מילת המפתח היא "פעולת איבה" ● ככל שהעסק קרוב יותר לגבול, כך גדלים הסיכויים שיקבל פיצוי על נזק עקיף, כמו אובדן מחזור, וגם זה לאחר תלאות רבות

דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

הקרב על האימפיצ'מנט: לא רק טראמפ על הכוונת אלא גם הטראמפיזם

הרפובליקאים הודפים ההאשמות נגד טראמפ ● השגריר בפועל של ארה"ב באוקראינה: טראמפ ייחס חשיבות רבה יותר לחקירה נגד ג'ו ביידן ובנו מאשר לאוקראינה כולה ● טראמפ מצייץ: "הדמוקרטים מנסים לבלום אותי; אני לא אתן להם" ● פרשנות