"שופטים שנכשלו בקורס למועמדים לשפיטה ממונים בכל זאת לשיפוט"

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, טוען כי כי יש לבחון האם קיים קשר בין מספר התלונות המוצדקות על שופטים ותוכנן - לבין הציון שקיבלו בקורס המועמדים לשיפוט

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין / צלם: אריאל ירוזלימסקי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין / צלם: אריאל ירוזלימסקי

שופטים שנכשלו בקורס למועמדים לשפיטה ממונים בכל זאת לשיפוט; הגיע הזמן לבחון את הקשר בין הכישלון של השופטים המכהנים בקורסים הללו לבין כמו התלונות שנמצאו מוצדקות נגדם על-ידי נציב תלונות הציבור על שופטים - כך אומר היום (א') נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שסבור כי יש מקום לבחון האם ישנו קשר בין מספר התלונות המוצדקות על שופטים ותוכנן, לבין הציון שקיבלו השופטים בקורס המועמדים לשיפוט. אלא שלצורך כך נדרש שיתוף-פעולה מצד הנהלת בתי המשפט.

הדברים נאמרו על רקע דוח הערכה מקיף שמפרסמת היום הנציבות, המתייחס לפעולתה של נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-15 שנותיה הראשונות (2004-2016). הדוח שערכה ד"ר אתי ליברמן, מומחית לשיטות מחקר והערכה, נועד לתת מבט רוחבי על המגמות המשתקפות בתלונות ובהחלטות הניתנות בהן.

מהדוח עולה, בין היתר, כי הנושא של התמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות מהווה את אחד הנושאים המרכזיים בתלונות שנמצאו מוצדקות; כי במהלך השנים נרשמה מגמת ירידה בשיעור התלונות המוצדקות בכלל, ובשיעור התלונות המוצדקות על התמשכות ההליכים ועיכוב בפסקי דין בפרט, אך מנגד, בכל הנוגע לשופטים נגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות, נרשמה דווקא מגמת עלייה בשיעור התלונות המוצדקות.

לדברי הנציב ריבלין, "הטיפול בתלונות הפרטניות מצביע לעתים על כשלים מערכתיים החורגים מתחום אחריותם של שופטים יחידים ומידע על כך מועבר בזמן אמת לרשות השופטת ולשרת המשפטים". אולם, "הצורך בהסקת מסקנות מושכלות מן התלונות ובירורן מחייב, לדעתי, חיתוך מקצועי של התלונות שנתקבלו לאורך שנים ושל ההחלטות שניתנו בהן".

לצורך כך הוקמה בשנים האחרונות בנציבות יחידת הערכה, מעקב ובקרה שתפקידה לבחון את המגמות המאפיינות את התנהגות השופטים כעולה מבירור התלונות ואת הזיקה שבין התלונות לבין מדדים אחרים כגון: התפלגות התלונות בין הערכאות השונות, בין ערי השדה לבין ערי המטרופולין, על-פי הוותק בתפקיד השיפוטי ועוד.

מכל ממצאי הדוח בחר הנציב ריבלין להתעכב דווקא על הנושא של איך בכלל מגיעים השופטים לשפיטה, והאם יש קשר בין ההכשרה שלהם - או הכישלון שלהם במהלך ההכשרה - לתלונות נגדם.

אמירתו של ריבלין על הצורך לבדוק את הקשר בין ציוני השופטים בקורס ההכנה לתלונות נגדם, נאמרה על רקע הממצא המעוגן בדוח, לפיו כ-9% מהתלונות על שופטים נגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות - נמצאו מוצדקות. בדוח נכתב כי "ניתן להניח שהתלונות אשר נמצאו מוצדקות עשויות לשמש משוב על איכותו של תהליך מיון המועמדים לשפיטה. לפיכך, מוצע לבחון אם קיים קשר בין ההערכה שניתנה בוועדת המיון של המועמדים לשפיטה, לבין מספר התלונות שהתקבלו על השופטים לאחר שמונו".

עוד נכתב בדוח כי "חשוב לאפיין את נושאי התלונות שהוגשו לנציבות ואת התפלגות ההחלטות בתלונות אלה - ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שהתמנו לשפיטה. בחינת הזיקה בין התלונות המוגשות על שופטים, לבין ההערכה שקיבלו בקורס המיון עשויה לתרום לשיפורו של תהליך מיון המועמדים לשפיטה. ייעול תהליך זה עשוי להביא לשיפור איכות השירות של בתי המשפט לציבור המתדיינים, שהיא מטרת-העל של הקמת הנציבות".

על רקע המלצות אלה כותב הנציב ריבלין כי "קיימת תועלת של ממש בבחינת הקשר שבין ההיזון החוזר המשתקף בתלונות המוצדקות אודות התנהגותם של השופטים, לבין ציוני ההערכה שקיבלו השופטים בקורסים בהם השתתפו בהיותם מועמדים לשיפוט, בהשוואה גם לאלה שמונו בלא שהשתתפו בקורסי הערכה או לאחר שנכשלו בהם. בחינה כזו מצריכה שיתוף-פעולה מצד הנהלת בתי המשפט".

יותר תלונות נגד שופטי משפחה; פחות נגד העליון

ב-15 שנותיה הראשונות הוגשו לנציבות למעלה מ- 10,000 תלונות, מתוכן למעלה מ-1,000 נמצאו מוצדקות. על-פי הדוח, בתלונות שנמצאו מוצדקות, הנושאים המתייחסים להתנהגות לקויה של שופטים ולפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (האיסור להימצא בניגוד עניינים והחובה לשמוע את כל הצדדים טרם מתן החלטה) הם פחות שכיחים בהשוואה לנושא של התמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות.

עוד אותרה בבדיקה מגמת עלייה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות גם בנוגע להתנהגות לקויה של שופטים. בשנים 2008, 2011, 2014 ו-2016 - נושא זה חזר על עצמו ואותר בשכיחות גבוהה יותר.

עוד עולה מהבדיקה בנציבות כי אחוז גבוה יחסית מן התלונות הוגשו במהלך השנים 2004-2016 על שופטים בבתי משפט השלום, בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי משפט לתביעות קטנות. התביעות המתנהלות בערכאות אלה מאופיינות במקרים רבים באמוציונליות רבה (במשפחה) ובסכסוכים סביב נושאים בהיקפים כספיים נמוכים יחסית כשהצדדים לא מיוצגים (תביעות קטנות), ויתכן כי יש לכך גם השלכה על היחס של השופט לצדדים המופיעים בפניו - אשר מובילים לתלונה נגדו. לעומת השופטים בערכאות אלה, זוכים שופטי בית המשפט העליון לשקט יחסי - ורק אחוז נמוך מאוד של התלונות כוון אליהם, וכך גם אל שופטי בתי המשפט לעבודה, בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט לעניינים מקומיים.

באשר לשאלה מה כדאי לעשות כדי לשפר את מערך נציבות שירות המדינה, הדוח מציין כי "נוכח העלייה במספר התלונות המוצדקות הנוגעות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים, מוצע לקיים ימי עיון לשופטים אשר במהלכם יוצגו ויידונו סוגיות אתיות מרכזיות בהחלטות הנציב. במסגרת ימי עיון מסוג זה חשוב להקדיש תשומת-לב מיוחדת לסוגיות המתייחסות להתבטאויות בלתי ראויות באולם הדיונים, לשימוש במילים או בביטויים פוגעניים והרמת קול שלא לצורך, להפעלת לחץ מופרז לפשרה ולהתבטאות בלתי ראויה בפסק דין או בהחלטה".

כן, כאמור, הומלץ לבחון את הקשר בין הכשרתם של השופטים לריבוי התלונות המוצדקות עליהם. 

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט בוחנת את ממצאי הדוח שפרסם נציב תלונות הציבור על שופטים, ובכלל זה את הפעולות שיש לנקוט כפועל יוצא מדוח זה. הקורס להערכת מועמדים לשפיטה וההערכות הניתנות במסגרתו מהווים חלק חשוב ומשמעותי בהליך הבחירה של שופטים בישראל, וככל שהדבר נוגע לשופטים החברים בוועדה, הערכה זו נושאת משקל מרכזי בגיבוש עמדתם לעניין התאמת המועמד". 

הקורס להכשרת שופטים

מי שבוחרת את השופטים החדשים בישראל היא הוועדה לבחירת שופטים, שמורכבת מנשיאת בית המשפט העליון, שני שופטים עליונים, שרת המשפטים ושר נוסף, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני נציגים מהכנסת. תהליך הבחירה של השופטים בישראל מוסדר בכללי השפיטה, והוא כולל בין היתר הגשת מועמדות לכהונה על-ידי המבקש להתמנות לשופט, הממלא שאלון ובו קורות-חייו וניסיונו. כמו כן, עליו לצרף שמות ממליצים.

בשנת 2009 חוללה הוועדה לבחירת שופטים שינוי מהותי בהליך מינוי השופטים בישראל, וקבעה כי המועמדים יעברו מבחני התאמה וקורס וילוו בפסיכולוג שיבחן את התאמתם המנטלית לתפקיד. קורס המיון מועבר על-ידי 3 שופטים מכהנים (שניים מבית המשפט המחוזי ואחד מבית המשפט העליון, לעתים שופטים בדימוס), ולצדם שני פסיכולוגים תעסוקתיים, והוא כולל סימולציות משפטיות שונות וראיון עם פסיכולוג במשך 5 ימים.

נגד מתכונת הקורס עלו בעבר טענות על התנהלות חסרת שקיפות, על כך שהוא מתנהל באופן בלעדי על-ידי השופטים והפסיכולוגים שמגיעים להסכמות ביניהם וללא שותפות גופים משפטיים אחרים. עוד נטען כי הקורס נותן העדפה לעוזרים משפטיים של שופטים ולפרקליטים על חשבון עורכי הדין הפרטיים. בשל הביקורת על הוועדה ועל הקורס, הוחלט בדצמבר האחרון לצרף כמשקיפים לקורס נציגים של לשכת עורכי הדין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988