הנקראות ביותר

איך בוחרים מסלול לימודים שיבטיח לכם תעסוקה בסוף התואר

מאז המשבר הכלכלי העולמי השתנה סדר העדיפות של סטודנטים בבחירת מסלול לימודים, אבל לא בטוח שהוא עדיין רלוונטי

לימודים/שאטרסטוק.
לימודים/שאטרסטוק.

נדמה שהמשבר הכלכלי של 2008 כבר רחוק, אבל בימים אלה אפשר לראות את ההשלכות שלו על ההשכלה הגבוהה - בבחירות שעושים הסטודנטים בבואם לבחור מסלול לימודים. בעידן של שינויים מהירים וחוסר ודאות בשוק התעסוקה, לא מפתיע שהסטודנטים נוטים ללימודים שמבטיחים להם מקצוע. אבל אולי זה גם הזמן להבין שלימודי התואר הראשון כבר לא מכינים אותם לעולם העבודה ולקבל את העובדה שהקצב המהיר שבו ידע מתיישן ומתחדש מקצר את חיי המדף של חלק מהתכנים. גם לא בטוח שתארים מכווני מקצוע הם הבחירה הנכונה בזמנים של מקצועות משתנים. ייתכן שצריך לבחור את מסלול הלימודים מנקודת מבט חדשה לגמרי.

זה כמה שנים שאנחנו רואים סדר עדיפות חדש אצל סטודנטים, המבוסס על תפיסות שהתגבשו עוד לפני שנכחו בקורס האקדמי הראשון. מאז המשבר הכלכלי צנח אחוז הלומדים בחוגים כמו פילוסופיה, היסטוריה ושפות. במקום זאת, רואים יותר נרשמים למסלולים שנדמה שהם מציעים מסלול קריירה ברור. בארה"ב, בשנת 2017, בין התארים הצומחים ביותר היו מדעי הספורט (Exercise Science), סיעוד, תארים נוספים בתחומי הבריאות והרפואה, ותארים במחשבים. אגב, יש הטוענים שדווקא עידן דונלד טראמפ מחזיר את הסטודנטים ללימודי ההיסטוריה, שכן האקלים הפוליטי הסוער בארה"ב ובמדינות נוספות מעודד יותר מתמיד את הצורח להבין, לפרש ואולי לעצב מחדש את החברה שבה אנחנו חיים. באוניברסיטת ייל, לדוגמה, היסטוריה הפכה לפתע המסלול הפופולרי ביותר השנה.

הכי חשוב שיהיה מעניין

מחקר של חברת גאלופ מצא שמחצית מהאמריקאים שסיימו תואר ראשון היו משנים את המסלול או את מוסד הלימודים אילו יכלו לחזור אחורה בזמן. הכי מרוצים היו אלה שסיימו לימודים בתחום ה-STEM (מדעים מדויקים), מי שפנו ללימודים בגיל מבוגר יותר ואלה שסיימו הכשרה מקצועית שאינה תואר ראשון.

הסטודנטים האמריקאים רוצים מקצוע
 הסטודנטים האמריקאים רוצים מקצוע

ובכל זאת, אחד מכל חמישה בוגרי אקדמיה מסכים שקיבל השכלה גבוהה באיכות טובה. השכלה אקדמית עדיין נחשבת תנאי חשוב לעבודה וקשורה באופן חזק לשכר. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, גם השכר גבוה יותר ושיעורי האבטלה נמוכים יותר. אז השכלה כהשכלה היא עדיין תנאי חשוב לקריירה, ולמרות זאת אנחנו רואים פער בין התכנים הנלמדים במערכות ההשכלה לבין צורכי המעסיקים. באביב האחרון, במחקר של Learning House, טענו מחצית מהמעסיקים שקשה לאתר מועמדים מתאימים למשרות הפתוחות, שבארגונים הנשאלים נשארו השנה כ-500 משרות לא מאוישות ושהבעיה נעוצה במערכת ההכשרה והחינוך. כמעט שליש מהמעסיקים אומרים שמתוך המועמדים המגיעים ממוסדות הלימוד אין לאנשים היכולות המתאימות למלא תפקידים נוכחיים ועתידיים, וכ-20% מהם בכלל לא בטוחים מה יהיו הצרכים העתידיים. מעסיקים בודקים היום אפשרויות מגוונות כדי לוודא שהעובדים שלהם בעלי יכולות מתאימות לצרכים המשתנים, כולל הכשרות פנימיות וחיצוניות וגיוס מועמדים ללא הכשרה קודמת. אבל אולי הגיעה העת לחיבור יותר קרוב בין מעסיקים למוסדות ההשכלה?

בארה"ב, הממשל מנסה לשנות את המצב, במיוחד לאור העלויות הגבוהות של ההשכלה הגבוהה, הגוררות דיון ציבורי על מחויבות מוסדות ההשכלה לספק לסטודנטים השכלה מותאמת לצורכי עבודה ופרנסה. במסגרת המאמצים האלה, הקים הממשל אתר בשם College Scorecard, המאפשר להשוות בין מוסדות הלימוד ונותן תמונה לגבי היחס בין עלות התואר לאחוז המסיימים והשכר לאחר עשור של תעסוקה. ניתוח המידע כיום מראה שמוסד ההשכלה והמסלול הנלמד מנבאים ברמת דיוק גבוהה את השכר העתידי.

מאחר שאנחנו לא באמת יודעים איך יראו התעשיות של העתיד, השאלות היחידות שאפשר לשאול לגבי התארים הקיימים היום נוגעות לאפשרויות התעסוקה בשנים הקרובות ואולי חשוב יותר לרלוונטיות העתידית של היכולות הנרכשות להתמודדויות שעוד יגיעו.

בעולם שבו חייבים להמשיך ללמוד לאורך כל חיי הקריירה, כדאי שהתחום שבו תתחילו יעניין אתכם, כך שתרצו להמשיך להתפתח בו, ללמוד, ללכת לכנסים, לקרוא חומר מקצועי, לזוז בתוכו ככל שישתנה. אם אתם לומדים רק כדי לסמן "וי" על מה שמישהו ביקש מכם לעשות, בסוף התואר אתם תשימו את התעודה במגירה וממילא תעשו משהו אחר. כדי לבחור בדבר שמעניין נדרשת מוכנות לצאת למסע גילוי עצמי, לפעמים עם עזרה של הורים, אנשי מקצוע או חברים, אבל גם התנסויות שמאפשרות לנו לבחון את הערכים, תחומי העניין והשאיפות ולראות את החיבור שלהם למסלולי קריירה אפשריים.

אולי דווקא בגלל זה יש היום משמעות גדולה עוד יותר לניסיון תעסוקתי לפני ותוך כדי הלימודים. אם נדמה לכם שתחום עיסוק מסוים מעניין אתכם, כדאי שתבינו בדיוק מה הוא כולל, איך נראים יום עבודה וסביבת העבודה, איך נראית התפתחות מקצועית. למזלנו, בעידן הנוכחי פשוט מאוד להגיע למפגשים או לכנסים בכל תחום, להצטרף לקבוצות ברשת ולהגיע דרכן לאנשים שכדאי לעקוב אחריהם ואולי אפילו לבקש לשוחח ולהתייעץ איתם. ואם זה אפשרי, רצוי למצוא דרכים להתנסות בפועל, דרך עבודות סטודנטיאליות, פעילות התנדבותית במסגרות רלוונטיות או בתחומים משיקים.

העובדה שהעיסוק שלכם בעוד עשור לא יהיה דומה למה שלמדתם או עשיתם היא גם חדשות טובות. היא מאפשרת לאלה שאינם בטוחים לאן הם רוצים להגיע להסתפק בכיוון כללי, תחום עניין, ולדייק אותו תוך כדי תנועה, לקחת שבילים אחרים שאולי יופיעו. בשביל כל אלה, חשוב שנישאר מחוברים לכל מה שמתהווה, שמשתנה, שמפתח.

מי שמתחיל היום ללמוד, הקריירה שלו תהיה בעולם שבו היכולת לתכנן, לעצב, לייצר ולמכור כל דבר נמצאת בקצה האצבעות של כל אחד מאיתנו - מחומר כתוב ומצולם ועד שירותים ומוצרים בהיקף גדול. אי-אפשר להניח שמישהו ילמד אתכם את מה שאתם צריכים לדעת. לכן צריך ללמוד כיצד ללמוד ולהיות גמישים ופתוחים ליצירתיות. זהו עידן שבו רעיונות עוברים מכל מה שאפשרי לכל מה שיכול להיות אפשרי. כדי לעבור ממחשבה של "מה יש" למחשבה של "מה יהיה אם" צריך לפתח יכולות אחרות לגמרי. אז תבחרו מסלול לימודים שעושה לכם חשק לעשות את זה. 

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988