הנקראות ביותר

מבחן ראשון ליחסי נוה-שקד בעידן החשדות הפליליים

מבחן ראשון ליחסים בין יו"ר לשכת עוה"ד לשרת המשפטים בעידן החשדות נגד אפי נוה • הלשכה החליטה להתנגד להפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, חוק שמקדמת איילת שקד • שרת המשפטים התקוממה וביקשה דיון נוסף • האם ראש הלשכה, שהצהיר כי הוא "אוהב את איילת שקד" אך הצביע נגדה, יצליח לעמוד בפרץ?

אפי נוה ואיילת שקד
אפי נוה ואיילת שקד

לשכת עורכי הדין קיבלה החלטה להתנגד להצעת "חוק היועמ"שים" - הצעת החוק אותה מקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. אלא שבעקבות פניית שקד לראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נטרפו הקלפים, ובלשכה הוחלט לקיים דיון חוזר בסוגיה. דיון שבמסגרתו תוצג בלשכה עמדת התומכים ב"חוק היועמ"שים" - לבקשתה של שקד - כך נודע ל"גלובס".

יש לציין כי נוה מסובך בימים אלה בחקירה פלילית לאחר שנתפס מסייע למקורבת להיכנס ולצאת מהארץ ללא דרכון. שרת המשפטים שקד נותנת לנוה גיבוי ואומרת כי אין סיבה שיתפטר מתפקידו בלשכה. בצד השני של המשוואה, אין ספק שבעקבות המצב הרגיש שבו הוא מצוי והלחץ הציבורי בעניינו, נוה זקוק בימים אלה לתמיכתה של שקד, אולי יותר מאי-פעם.

הצעת החוק המכונה "חוק היועמ"שים" היא הצעת חוק ממשלתית שנויה במחלוקת שמקדמת השרה שקד. הצעת החוק נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה - מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה, על-פי הצעה של ועדת איתור. הצעת החוק זכתה להתנגדות חריפה של משפטנים רבים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שסבורים שהחוק עלול לפגוע בעצמאות היועצים המשפטיים ובאמון הציבור במשרדי הממשלה. כהגדרתו של מנדלבליט, הצעת החוק מהווה "פגיעה חמורה בשלטון החוק".

ב-15 בינואר 2018 עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה בכנסת, והיא נדונה בימים אלה בוועדת החוקה של הכנסת. מטבע הדברים, אחד הגופים שנדרש להביע את עמדתו בנוגע להצעה הוא לשכת עורכי הדין.

לצורך גיבוש עמדה בנוגע לחוק התקיים דיון בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ב-20 במארס בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יצחק זמיר; היועמ"ש של משרד הביטחון לשעבר, אחז בן-ארי; ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לשעבר, אביה אלף.

בתום הדיון החליט הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בראשות אפי נוה, לאמץ ככתבה וכלשונה את חוות-דעתו של היועמ"ש מנדלבליט. כלומר, להתנגד לחוק היועמ"שים. הלשכה אמורה הייתה למסור את חוות-דעתה זו בדיון בוועדת החוקה שהתקיים ב-25 ביוני.

ואולם, לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", זמן קצר לפני שלשכת עורכי הדין מסרה את התנגדותה לחוק פנתה שרת המשפטים שקד לאפי נוה, והתלוננה על כך שעמדת הלשכה התקבלה ללא התייחסותה או של מי מתומכי החוק.

לפי המידע שבידינו, בעקבות פנייתה של שקד התקפל נוה והחליט לקיים דיון חוזר בוועד המרכזי של הלשכה. התוצאה: עמדת לשכת עורכי הדין לא נמסרה לוועדת החוקה. דיון חוזר בהצעת החוק יערך בוועד המרכזי של הלשכה מחר, 22 באוקטובר.

זמיר: "תשובת שקד לא הניחה את דעתנו"

פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל של הלשכה מ-20 במארס, ונחשף כאן ב"גלובס" מציג את התמונה המלאה על שהתרחש מאחורי הקלעים. בישיבה שנוהלה על-ידי אפי נוה, השתתפו בין היתר חברי הוועד המרכזי, עורכי הדין חוה קלמפפר-מרצקי (המועמדת לשיפוט בבית המשפט המחוזי בחיפה), יוסף ויצמן, שלומי, ענת סבידור ויצחק (יצי) גורדון שיזם את הדיון בנושא. לישיבה הוזמנו כאמור גם השופט זמיר, בן-ארי ואלף, כדי למסור את דעתם.

עו"ד גורדון התריע כי המשמעות של הצעת החוק היא שבסופו של דבר מי שימונו ליועמ"שים יהיו "היסמנים, המקורבים לצלחת" שימונו מסיבות פוליטיות. בהמשך הגיע תורו של השופט זמיר שמתנגד נחרצות להצעת החוק. זמיר יצא נגד הטענות של תומכי החוק שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כיום פוגעים לעתים ביכולת של השרים למשול בשל ההתערבות המוגזמת שלהם בעבודת השרים.

בשלב הזה ביקש נוה מזמיר להסביר את דבריו, וזמיר ענה: "במציאות, לא רק שהיועצים המשפטיים עושים כמיטב יכולתם, מעל ומעבר, כדי לשרת את המדיניות של השר. אני יודע שבפועל השרים, כמעט כולם, מאוד מרוצים מהיועצים המשפטיים שלהם".

זמיר ציין שהוא ונשיאי העליון לשעבר, אהרן ברק ודורית ביניש, שלחו מכתב לשקד, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגורמים נוספים שבו הם התריעו שהצעת החוק מסוכנת מאוד. "היועץ המשפטי לממשלה, ודאי ידוע לכם, התנגד נחרצות ובאופן פומבי להצעת החוק", הזכיר זמיר והוסיף: "זה דבר לא פשוט בשביל יועץ משפטי שעובד, וצריך להמשיך לעבוד עם שרת המשפטים. קיבלנו תשובה משרת המשפטים. התשובה לא הניחה את דעתנו".

אפי נוה: "מה היא אמרה?"

זמיר: "היא נכנסה לפרטים קטנים, והיא לא ענתה על השאלה העיקרית בשביל מה באה ההצעה הזאת".

בהמשך התערב נוה וביקש להסב את תשומת-לבו של זמיר להסבר שקיבל מתומכי הצעת החוק. הסבר שלדברי נוה, "חלקו נשמע לי מאוד הגיוני". לדברי נוה, "אמרו לי, תראה, כשמגיעים שרים למשרדים ופוגשים יועץ משפטי של אותו משרד, אז יש שתי גישות ליועמ"שים - יש יועמ"ש מהסוג שאומר 'אני נמצא כאן כדי לסייע לשר ליישם את המדיניות שהוא רוצה ליישם מכוח העובדה שהוא נבחר ציבור.. ובלבד שהוא יעשה את זה בצורה חוקית".

לדברי נוה, הסוג השני של היועמ"שים במשרדי הממשלה לפי ההסבר שקיבל הוא של "יועצים משפטיים שאתה נכנס למשרד והם אומרים לשר שאת זה אי-אפשר, וזה אי-אפשר, ובעצם הם ניצבים שם כמו מכשול".

נוה המשיך: "באו ואמרו אלה שיוזמים את ההצעה, אנחנו רוצים לוודא שהיועמ"שים שיגיעו יהיו מהסוג הראשון ולא מהסוג השני, כי אחרת יוצא מצב שיכולים להיות יועמ"שים שלא מאפשרים לממשלה הנבחרת או לשרים ליישם את המדיניות".

זמיר הגיב לדברים של נוה בכעס: "אם תרשה לי להיות גלוי וגם בוטה - אני אומר: א' - שאפשר להעלות כל טענה. ב' - הטענה הזאת היא לא טענת אמת".

נוה: "למה?"

זמיר: "זה לא נכון, משום שהיועמ"ש במשרד, כמו כל עובדי המשרד, מאוד תלויים בשר לתפקוד שלהם. הם מאוד משתדלים לשרת את המדיניות של השר".

זמיר הוסיף ואמר שלפי הצעת החוק, ועדת האיתור שתבחר את היועצים המשפטיים תכלול חמישה חברים שבה יש רוב מובטח לשלושה אנשים שהם נאמנים של השר.

נוה בתגובה העלה תהייה לפיה אולי כדאי לשנות את הרכב ועדת האיתור כך שלא יהיה רוב לשר. "מה אתה אומר?" הוא שאל את זמיר. זמיר השיב: "אני עדיין אשאל מה המטרה" (של החוק).

מי שהתלהבה מהרעיון שזרק נוה לחלל האוויר היא קלמפפר-מרצקי. מרצקי פנתה אל עו"ד גורדון ואמרה לו: "תקשיב רגע לראש הלשכה, הוא אמר לך דבר מאוד מאוד חכם ותנסו לפתוח את הראש. יש לך הזדמנות פה להגיע לאיזשהו מצב של איזון טוב יותר". מרצקי הוסיפה ואמרה: "יש לנו הצעת ממשלה שאומרת ככה אנחנו רוצים, אז אפשר ללכת במלחמת עולם ראש בראש. אומר לך ראש הלשכה, מאוד בעדינות, בוא תן לי איזשהו מקום לשפר את ההצעה הקיימת. אני נותנת 'פרשנות בגוף הסרט'.. אני חושבת שהוא (נוה) נותן סולם לרדת מהעץ".

נוה: "חוק היועמ"שים מחטיא המטרה"

הדיון בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין נמשך זמן רב. במהלכו דיברו, כאמור, גם אביה אלף ואחז בן-ארי שהביעו תמיכה בעמדתו של זמיר והתנגדות להצעת חוק היועמ"שים. אלף, אמרה, בין היתר כי המטרה היחידה של הצעת החוק היא "פוליטיזציה של השירות הציבורי, וזה חלק מהמגמה של החלשת שומרי הסף".

גם ראש הלשכה, אפי נוה, למרות ההסתייגויות המסוימות שהעלה בדיון, בסופו של הדיון אמר שצריך להתנגד להצעת החוק. נוה סיכם את הדיון: "קיימנו כאן דיון מפורט, כל אחד הצליח להביע את דעתו ואני רואה שיש לנו מגוון דעות וזה בסדר גמור. אנחנו צריכים להביע עמדה ערכית. אי-אפשר להתחמק מזה. אתם כולכם יודעים שיש לי קשר מצוין עם שרת המשפטים, ואני מאוד אוהב אותה. אבל אני חושב שההצעה הזו היא הצעה שמחטיאה את מטרתה".

לדברי נוה, "שלטון החוק זה לא משהו שנתון לבחירה, אנחנו חלק ממערכת המשפט. אנחנו לא יכולים להכניס פוליטיזציה לתוך הליך של מינוי יועצים משפטיים".

בסופו של דבר הוחלט ברוב של 11 חברי הוועדה המרכזי כנגד דעתו החולקת של עו"ד אודי בר-עם כי "1. עמדתה העקרונית של לשכת עורכי הדין מאמצת את חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ככתבה וכלשונה. 2. לשכת עורכי הדין קוראת להקים ועדה ציבורית שתגבש הצעה חלופית לגיבוש קריטריונים למינוי וסיום כהונה של יועמ"ש במשרד ממשלתי. ועדה כזו תכלול את כל הגורמים הרלוונטיים, כפי שבשעתו ועדת שמגר נתנה ייצוג לכל הגורמים".

את העמדה הזאת אמורה הייתה לשכת עורכי הדין להציג בוועדת החוקה של הכנסת ב-25 ביוני.

המכתב של שקד לאפי נוה 

ואולם, כאמור, ב-20 ביוני, שלחה השרה שקד מכתב לנוה. במכתב שהגיע לידינו כתבה שקד לנוה כי הובא לידיעתה שלאחרונה קיים הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין דיון בנושא הצעת החוק מינוי יועמ"שים במשרדי הממשלה על-מנת לגבש את עמדת הלשכה לקראת הדיון שיתקיים בוועדת החוקה. שקד הזכירה במכתבה שבדיון נכחו זמיר, אלף ובן-ארי ומשתתפים נוספים שהביעו התנגדות להצעת החוק.

שקד כתבה: "אני תמהה על כך שהוועד המרכזי קיבלת החלטה בדבר עמדת הלשכה בנושא, מבלי שבוצעה כל פנייה לקבלת התייחסותי או התייחסות נציג מטעמי, ומבלי שיוזמנו גם נציגים התומכים בהצעת החוק. כל זאת, על-מנת שתוצג תמונה מלאה ומאוזנת בפני הוועד המרכזי. למעשה, ההחלטה שהתקבלה הייתה לאחר שנשמעו המתנגדים להצעה בלבד".

עוד כתבה שקד לנוה: "לפיכך, אבקש כי לא תוגש עמדת לשכת עורכי הדין לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפני שתוצג בפני הוועד המרכזי עמדה התומכת בהצעת החוק ומסבירה את טעמיה וההיגיון העומד בבסיסה".

לאור פנייתה של שקד, כאמור, החליט נוה שלא להגיש את עמדת הלשכה לוועדת החוקה במועד המקורי, ה-25 ביוני ולקיים מחר (ב') דיון חוזר בסוגיה בוועד המרכזי.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "הדיון בוועד המרכזי התקיים במעמד השופט יצחק זמיר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, עו"ד אביה אלף והיועמ"ש לשעבר של משרד הביטחון, אחז בן ארי. נציין שכולם תמכו בהתנגדות לחוק. עקב שגגה מנהלית לא זומן לדיון נציג משרד המשפטים ולא נשמעו עמדות המשרד ועמדת השרה. בנסיבות אלה פנתה שרת המשפטים וביקשה שיתקיים דיון בו תישמע גם עמדת משרד המשפטים ואכן כך הוחלט בוועד. עוד נוסיף ונציין, כי מחר בדיון לא צפויה הצבעה". 

חוק היועמ"שים -  איילת שקד "מקפלת" את אפי נוה
 חוק היועמ"שים - איילת שקד "מקפלת" את אפי נוה

חוק היועמ"שים - על מה נלחמת איילת שקד?

חוק מינוי היועמ"שים למשרדי הממשלה הוא הצעת חוק ממשלתית שמקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, ומקדמים חברי כנסת נוספים מהימין. הצעת החוק נועדה להביא לשינוי בשיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שבמקום שהם ייבחרו באמצעות מכרז, הבחירה שלהם תעשה בידי השר הממונה, על-פי הצעה של ועדת איתור.

לפי דברי ההסבר להצעה, התפיסה העומדת בבסיסה היא שתפקידו של היועץ המשפטי הוא לסייע לשר להגשים את מדיניותו ולהעניק לו את הכלים המשפטיים המתאימים.

ההצעה עברה בקריאה טרומית בכנסת ומחר (ב') בבוקר היא תידון שוב בוועדת החוקה של הכנסת. מאוחר יותר, בשעה 15:00 צפוי לדון הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין פעם נוספת בהצעת החוק כדי לגבש עמדה מעודכנת בנוגע אליו.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק. מנדלבליט כתב לשקד: "קידום החוק יפגע פגיעה קשה בתפיסתו של הייעוץ המשפטי לממשלה. המהלך עלול להוביל לשינוי ב'קוד ההפעלה' של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, לשינוי ביחס כלפיו, ואף עלול להביא לנזקים שאת מידת פגיעתם קשה לאמוד כעת".

עוד כתב מנדלבליט כי "העצמת המעורבות של השר בהליך הבחירה והמינוי של היועץ המשפטי למשרדו, צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי־תלותו ואפקטיביות התפקוד של היועץ המשפטי כשומר סף. החלשה שכזו תביא לפגיעה במעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאמון הציבור בו".

מלשכת שרת המשפטים נמסר: "שרת המשפטים איילת שקד פנתה זה מכבר ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בדרישה לבטל את החלטת הוועד המנהל בעניין חוק היועמ"שים ולקיים דיון נוסף, בו השרה תופיע בפני הוועד. זאת נוכח העובדה כי עמדת לשכת עורכי הדין גובשה לאחר שנשמעה דעה אחת בלבד. שקד הבהירה כי לפני גיבוש עמדת לשכת עורכי הדין, על הוועד המנהל לשמוע את שני הצדדים".

***

חזקת החפות: ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה הוא בגדר חשוד בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ואפי נוה הוא בחזקת חף מפשע, אלא אם יורשע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!