הנקראות ביותר

שקד תגיע לוועד המרכזי של לשכת עוה"ד בניסיון לזכות בתמיכה בחוק היועמ"שים

לשכת עוה"ד החליטה בעבר להתנגד לחוק, שיאפשר לשר במשרד ממשלתי למנות יועץ משפטי לפי בחירתו, כמשרת אמון • שרת המשפטים תזכה לדיון נוסף בנושא, בסיוע של ראש הלשכה אפי נוה • דיון סוער בוועדת הכנסת על הצעת החוק: "פוגעת ב-DNA של השירות הציבורי"

איילת שקד ואפי נוה / צילום: שלומי יוסף
איילת שקד ואפי נוה / צילום: שלומי יוסף

שרת המשפטים, איילת שקד, תגיע בעצמה לוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין כדי לנסות לשכנע את הלשכה לתמוך בהצעת החוק שנועדה לשנות את האופן שבו ייבחרו יועצים משפטיים במשרדי הממשלה (חוק היועמ"שים) - כך נודע ל"גלובס".

הבוקר (ב') חשפנו כי בחודש מארס החליטה לשכת עורכי הדין להתנגד להצעת "חוק היועמ"שים", השנויה במחלוקת. ההחלטה התקבלה בתום דיון ארוך ומקיף שנערך בוועד המרכזי של הלשכה, בהשתתפות שופט העליון בדימוס יצחק זמיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי של משרד הביטחון לשעבר, אחז בן-ארי; ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לשעבר, אביה אלף.

הלשכה החליטה, ברוב של 11 חברי הוועד המרכזי נגד דעתו החולקת של עורך דין אחד, כי עמדתה העקרונית של לשכת עורכי הדין מאמצת את חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה "ככתבה וכלשונה". היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, מתנגד באופן נחרץ להצעת החוק וחושב שהיא פוגעת בשלטון החוק.

את העמדה הזאת אמורה הייתה לשכת עורכי הדין להציג בוועדת החוקה של הכנסת. ואולם כפי שחשפנו, ב-20 ביוני השנה שלחה השרה שקד מכתב לראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, שבו היא הביעה תמיהה על כך שהוועד המרכזי קיבלת החלטה בדבר עמדת הלשכה בנושא, מבלי שבוצעה כל פנייה לקבלת התייחסות של שקד או נציג מטעמה, ומבלי שיוזמנו גם נציגים התומכים בהצעת החוק. לאור פנייתה של שקד כאמור, החליט נוה שלא להגיש את עמדת הלשכה לוועדת החוקה במועד המקורי, 25 ביוני, ולקיים דיון חוזר בסוגיה בוועד המרכזי.

הצעת החוק הממשלתית שמקדמת שקד נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה על המשרד הממשלתי, על-פי הצעה של ועדת איתור. לפי הצעת החוק הפרטית של ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, היועץ המשפטי למשרד ייבחר למשרת אמון על-ידי השר המופקד על המשרד, כפי שהדבר נעשה היום בנוגע לבחירת מנכ"ל המשרד.

כיום נבחרים היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בהליך של מכרז, בהתאם לסעיף 19 לחוק שירות המדינה. תחילה מפורסם מכרז בין-משרדי שאליו יכולים להגיש מועמדות משפטנים העובדים בשירות המדינה (ועומדים בתנאי הכשירות והניסיון). ככל שלא נבחר מועמד בשלב זה, מפורסם מכרז פומבי. במסגרת תהליך זה אין לשר הממונה על המשרד הממשלתי כל נגיעה לתהליך המינוי או השפעה עליו.

"אנשים מוצאים את עצמם כאויבי העם"

בתוך כך התקיים היום דיון סוער בוועדת החוקה של הכנסת בנוגע להצעת החוק הממשלתית ובנוגע לנוסח שמציע ח"כ אוחנה. בדיון שנועד להכין את הצעת החוק השנויה במחלוקת לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אמרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, כי "מדובר בחוק שפוגע ב-DNA של השירות הציבורי".

לדברי זילבר, "החוק הזה הופך את היועצים המשפטיים למינוי אישי וזה הרסני. בנוסף, המינוי לפי הצעת החוק הוא ל-7 שנים, וכך בחילופי ממשלות שרים ייתקעו עם יועצים משפטיים פוליטיים", אמרה זילבר. זילבר התלוננה על היחס של ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

"אנשים שתרמו עשרות שנים למדינה כפקידי ציבור מוצאים את עצמם כ'אויבי העם'. יש פה מחלוקת בין תפיסה של ממלכתיות כפי שמשתקפת בחוק שירות המדינה הנוכחי לבין ההצעה החדשה", אמרה זילבר.

זילבר אמרה כי אף אחד מהיועמ"שים שישבו בדיון הקודם בוועדה (אביחי מנדלבליט, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין. ח"מ) לא הטיל דופי בממלכתיות של חברי הכנסת, אך לדברי זילבר, "הם מצאו את עצמם בסיטואציה של אויבי העם. היועמ"שים הם לא חסם למשילות, הם שמן בגלגלי המשילות".

ח"כ בני בגין (ליכוד) אמר כי הצעת החוק הממשלתית מבקשת להביא לשליטה של השר במינוי היועץ המשפטי במשרדו. "הדברים הם שקופים בהצעת החוק ודברי ההסבר אינם מבטאים כהלכה את המדיניות הנגלית מתוך ההרכב המוצע של ועדת האיתור".

סגנית יו"ר הכנסת, ח״כ רויטל סויד, אמרה כי "הממשלה הזו רוצה להזריק פוליטיזציה לשירות הציבורי בכל מחיר". לדברי סויד, "הכול כשר מבחינתם בדרך למטרה אותה הם סימנו - ריסוק שומרי הסף המפעילים שיקול דעת עצמאי. הם מוכנים למכור את השירות הציבורי כדי לקנות נאמנות עיוורת ולקדם חקיקה אנטי חוקתית ודמוקרטית".

מהצד השני של המפה הפוליטית יצא ח"כ אמיר אוחנה נגד הצעת החוק הממשלתית, "שמעקרת את החוק מתוכן, תוך כדי שהיא מאמצת את הנרטיב של המשפטנים ולוקחת את חוק היועמ"שים שמאלה".

לדברי ח"כ אוחנה, "אנחנו, והציבור שלנו, מדברים חזור ואמור על הצורך בסיום שלטון המשפטנים. בדיוק בשל כך הגשתי את ההצעה למינוי יועץ משפטי כמשרת אמון - לחזק את המשילות. והנה, בהצעת החוק הממשלתית פתאום צצה לה ועדת איתור. לא זו גם זו, נדרשת הסכמת היועמ"ש לממשלה, ונקצבה תקופת כהונה של 7 שנים. כלומר - רוב השרים ברוב המשרדים לא ישפיעו על מינוי היועץ המשםטי שתחתיו הם יצטרכו לעבוד - וזו איננה שגיאה פרוידיאנית". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988