משרד התקשורת לא פעל במשך 15 שנה לעדכון תנאי הרישיון של חלל תקשורת

עוד קובע המבקר כי בניגוד לתנאי הרישיון מ-2015, לאיש מבין חברי הדירקטוריון של החברה אין סיווג ביטחוני מתאים, למרות ששליש מחברי הדירקטוריון להיות בעלי סיווג ביטחוני ברמה שקבעה המדינה • המדינה גם לא מינתה נציג מטעמה לתפקיד של משקיף בדירקטוריון החברה, וזאת למרות שתנאי ההפעלה של החברה מחייבים זאת

דוד פולק/ צילום: חלל תקשורת
דוד פולק/ צילום: חלל תקשורת

מבקר המדינה מאשים את משרד התקשורת באזלת יד, על כך שלא פעל במשך 15 שנה לעדכון תנאי הרישיון המיוחד שהעניק לחברת חלל תקשורת להפעלת לווייני תקשורת. מדובר ברישיון מיוחד וזמני שהמדינה העניקה לחברה כבר ב-1994, לקראת השיגור וההפעלה של לוויין התקשורת הראשון שלה, עמוס 1, ששוגר לחלל כשנתיים אחר כך.

מדוח המבקר עולה כי ב-1998 המדינה שדרגה את הרישיון של חלל תקשורת ממעמד של רישיון זמני לרישיון קבוע, ואף שלא החילה בו שינוי כלשהו, האריכה את תוקפו ל-5 שנים.

50 שניות ואתם מעודכנים בדו"ח מבקר המדינה שיצא היום

עם פקיעתו, המדינה חידשה את הרישיון מפעם לפעם, אך עד 2015 לא טרחה לעדכן אותו למרות שלאורך השנים חלו שינויים מהותיים בהיקף הפעילות של חלל, כמו הסחר באגרות החוב ובמניות החברה בבורסה; שיגור הלוויינים עמוס 2, עמוס 3 ועמוס 4 לחלל ועוד.

לדעת המבקר, לפחות חלק מאותם אירועים השפיעו על תנאי הרישיון שניתן לחברה, אך תנאי הרישיון לא עודכנו ולא תאמו את תחומי פעילותה של חלל תקשורת באותן השנים, אף שהחברה פנתה למשרד כדי שזה יעדכן את תנאי הרישיון. 

מדובר ברישיון שניתן מכוח חוק הבזק וחוק הטלגרף ותפקידו להסדיר את סוגי הפעילות המותרים לחברה, תוך קביעת המגבלות שחלות עליה. המבקר דחה את ההסבר שניתן לו במשרד התקשורת, לפיו עדכון הרישיון לחלל נעשה במסגרת הבקרה על הדוחות השנתיים של החברה וזאת לאחר שמצא כי הוא לא קיבל ממנה בכל שנה את הדוחות האמורים. לפי הביקורת, לא נמצאו במשרד התקשורת מסמכים שמעידים כי הוא אישר את הדוחות השנתיים של חלל.

ליקויים נמצאו גם באופן שבו המדינה מבטיחה את האינטרסים שלה בחברת חלל, שהיא הספקית המרכזית שניתנים בישראל באמצעות לווייני תקשורת. האינטרסים של המדינה הוגדרו ככאלה הקשורים להספקה סדירה של שירותים מהותיים, כמו תיאום תדרים.

המבקר מצא כי חרף פניות מצד רשות ביטחונית מוסמכת מטעם המדינה לחלל תקשורת בדרישה שייקבע לעובדיה סיווג ביטחוני - סוגיה זו לא הוסדרה. לפי הדוח, כבר בשנת 2000 נקבע כי בנושאים מסוימים יועסקו רק עובדים שקיבלו סיווג ביטחוני מתאים.

הביקורת מצאה כי בניגוד לתנאי הרישיון העדכני שהעניקה המדינה לחלל ב-2015, לאיש מבין חברי הדירקטוריון של החברה אין סיווג ביטחוני מתאים. זאת, אף שתנאי הרישיון קובעים כי על שליש מחברי הדירקטוריון להיות בעלי סיווג ביטחוני ברמה שקבעה המדינה. הסיווג הביטחוני המרבי שבו מחזיקים חברים בדירקטוריון של החברה הוא "שמור", ואינו עונה לדרישות של הרשויות המוסמכות.

המדינה גם לא מינתה נציג מטעמה לתפקיד של משקיף בדירקטוריון החברה וזאת למרות שתנאי ההפעלה של החברה מחייבים זאת. לפי הדוח, המדינה השתהתה בנושא זה במשך כ-3 שנים, והסדירה אותו רק בחודש מאי האחרון.

הביקורת אודות תהליכי קבלת ההחלטות בתעשיית לווייני התקשורת עוסקת גם במשבר החריף שפוקד את הענף מאז 2008, ועלה לתודעה בעקבות פיצוץ הלוויין עמוס 6 טרם שיגורו לחלל מלפני כשנתיים.

בחודש שעבר הקבינט המדיני ביטחוני אישר תוכנית שהוביל משרד המדע, שלפיה לוויין התקשורת עמוס 8 ייבנה בתעשייה האווירית בשיתוף עם חלל תקשורת וזאת בתמיכה תקציבית של המדינה.

עוד טרם הושג הסיכום, חלל תקשורת עמדה לרכוש את הלוויין העתידי שלה, שהיה אמור להחליף את עמוס 6 מלוראל האמריקאית, באופן שחשף את תעשיית לוויני התקשורת, שאותה מובילה התעשייה האווירית, לפני סכנה קיומית.

בהתייחס למשבר בתחום החלל שבו נתונה מדינת ישראל מזה כעשור, כתב המבקר כי המשבר הוא תוצאה של היעדר מדיניות לאומית לקביעת מטרותיה של המדינה בתחום החלל, והיעדר תוכנית רב-שנתית סדורה שנגזרת ממדיניות.

המבקר העיר כי בעשור האחרון פעלו גופים שונים בנושא וגיבשו המלצות לשיפור המצב בענף אך עד חודש יולי האחרון, עת סיום הביקורת, הן מומשו באופן חלקי או שלא מומשו כלל.

המבקר התייחס למתווה למימוש תוכנית הלוויין עמוס 8 וציין כי הוא גובש "ללא קביעה של מספר הלוויינים שיפותחו, ייוצרו וישוגרו, בלי קביעת לוחות זמנים מפורטים במישור הרב-שנתי ובלי התקציבים הנדרשים למימוש התוכנית".

לדעת המבקר, ספק אם מתווה זה יצמצם, ולו באופן חלקי, את אי-הוודאות שמאפיינת את הפעילות בענף לווייני התקשורת, שכן הוא מהווה פתרון לטווח הקצר בלבד.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מפא"ת מרכז את המחקר והפיתוח המרכזי שמיועד לפיתוח היכולות האסטרטגיות של מערכת הביטחון. ביחידות צה"ל שבהן מתקיים פיתוח, מדובר בפיתוח יישומי שמיועד למענה לאתגרים מבצעיים מוגדרים. למפא"ת ראייה כוללת והיכרות מעמיקה עם פעילות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון, בזכות התיאום השוטף והרציף בכל הרמות בין מפא"ת לגופי צה"ל, לרבות חברותו של ראש מפא"ת בפורום מטכ"ל.

"גודלו של תקציב המו"פ המרכזי בתקציב הביטחון הכולל, נכון שיקבע משיקולים אסטרטגיים רחבים: הניסיון לקשור באופן ישיר בין קביעת גודל תקציב המו"פ המרכזי לדוגמה בין היקפי ההתעצמות של צה"ל שגוי ואיננו מכירים פרקטיקה דומה בעולם.

"לגבי הטענה בדבר היעדר לכאורה של עבודת המטה בעניין הגדלת תקציב המו"פ, הרי שלוש ועדות בלתי-תלויות בחנו את הסוגיה והמליצו במפורש להגדילו, ולפיכך אין מקום לעבודה מטה נוספת בנושא.

"מפא"ת מנהלת מעקב אחר קידום תוצרי המו"פ וככל שמדובר בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, קיים קושי רב לחזות מראש ובמדויק את התוצרים. זהו מאפיין מהותי של המו"פ המרכזי, כמו המענה הטכנולוגי המהיר לאיום המנהרות, שהתאפשר רק בזכות השקעה מקדמית בנושא ועוד בטרם הוגדר הצורך המבצעי. כמו גם כיפת ברזל, להגנה מפני רקטות ומעיל רוח, להגנה על טנקים. משרד הביטחון קיים הליך סדור בעניין ממצאי הדוח והשיב למבקר המדינה בהרחבה במסגרת הדוח המסווג". 

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "משרד התקשורת הגן על האינטרסים של המדינה באמצעות תיקונים לרישיון החברה, תיקונים אלה עסקו בנושאים פרטניים שהינם אינטרסים של המדינה. הפרקטיקה אשר נהגה עד שנת 2015 הייתה ביצוע תיקונים באמצעות צירוף דוחות ונספחים לרישיון הקיים, אין זה אומר שלא עודכן הרישיון. מאז 2015 שינויים ברישיון מתבצעים באמצעות תיקון הרישיון לגופו". 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988