גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא ייתכן שיהיה דין אחד לשועי ארץ ולפשוטי העם

ההוראת לבצע "בדיקה" בטרם תיפתח חקירה נגד איש ציבור מעוררת שאלות פילוסופיות סבוכות

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

לפני קרוב ל-70 שנה העלה הפילוסוף הבריטי גילברט רייל את הטענה הבאה: אם מעשים, בשונה מתנועות גוף סתמיות, נובעים מהחלטה של מבצע המעשה לבצעו, או מ"רצייה", יהיה זה בלתי אפשרי ש"רציות" יהיו מעשים בעצמן. רייל טען כי הסיבה לכך היא, שאם "רצייה" היא מעשה - ממילא יש צורך ברצייה לרצות, ובעל-כורחנו אנו נקלעים לנסיגה אינסופית של "רציות לביצוע רציות". הטענה של רייל הקימה כר נרחב של דיון פילוסופי מעניין.

והנה, בשנת 2015 גיבש היועץ המשפטי הקודם לממשלה, יהודה וינשטיין, עמדה קיצונית במגוון הדעות שהובעו לגביה, ויסד גישה פילוסופית, שמן הראוי לקרוא לה "אסכולת צלאח א-דין", על שם כתובתה של פרקליטות המדינה בירושלים. לפי עמדה זאת, לא זו בלבד שכל החלטה מצריכה החלטה מוקדמת לקבל החלטה, אלא שההחלטה לקבל החלטה מצריכה דיון מפורש, איסוף מידע, הנמקה, תיעוד ו"זהירות תהליכית".

הדין במדינת ישראל קובע כי הרשעה בפלילים מצריכה אישום; וכתב אישום יוגש רק כשיש "סיכוי סביר" להרשעת הנאשם "מעבר לספק סביר". כדי לדעת אם יש "סיכוי סביר" כזה, יש צורך בחקירת משטרה, אשר פתיחתה, בתורה, מותנית בכך ש"נודע למשטרה על ביצוע עבירה". פסיקת בית המשפט העליון ביארה ביטוי זה וקבעה כי משמעות הביטוי "נודע ש-ל" היא שישנן "ראיות המבססות חשד סביר שבוצעה עבירה".

ברם, כיצד ידעו רשויות אכיפת החוק אם יש ברשותן מידע היוצר "חשד סביר"? אנשי אסכולת צלאח א-דין מטעימים כי על רשויות אכיפת החוק לאסוף ראיות לביסוס הטענה כי ישנן ראיות המקימות חשד. אולם בירורו של חשד מסדר שלישי (כלומר, בירור החשד לדבר קיומו של חשד, שאם יתאמת יקים, בתורו, סיכוי סביר להרשעה בפלילים), חייב להיות נבדל מבירור החשד מסדר שני (חשד לקיום עבירה), ועל כן יש לתת לו, לחשד מן הסדר השלישי, כינוי נפרד: הוא ייקרא אפוא "בדיקה", בעוד בירור החשד מסדר שני מכונה "חקירה".

אסכולת צלאח א-דין טרם פירשה כיצד ייקראו הליכי החשד מן הסדר הרביעי. כלומר, ההליכים לבדיקת השאלה האם די במידע שהגיע לידי רשויות אכיפת החוק כדי להצדיק פתיחה ב"בדיקה בשאלת הפתיחה בחקירה", ואף לא ידוע כיצד יכונו הליכי הבדיקה מן הסדר ה-n.

מי שסבור כי הצגתה של ההנמקה הזאת היא מעוותת, מוזמן לעיין במקור: הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.2204 מיום 31.12.2005, ופסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 1265/11, שעליה מסתמכת ההנחיה החדשה.

אם כן, הנחיית היועץ המשפטי הנוכחי, ד"ר אביחי מנדלבליט, במענה לבג"ץ שהגיש בעניין זה ח"כ מיקי רוזנטל, מסתמכת כולה על עקרונות שכבר נקבעו בידי היועץ הקודם ובית המשפט העליון. היקף החידוש בהנחיה המחודשת הוא קטן מאוד, וההנמקה העיקרית, שלפיה יש צורך למסד הליך לקביעת השאלה אם לקיים הליך שנקבע בחוק, כבר מהווה חלק מן הדין שלנו זה שנים.

לאמיתו של דבר, ההנמקה הפילוסופית הסבוכה של אסכולת צלאח א-דין מסתירה את העיקר. הסיבה האמיתית לכך שיש צורך ביצירת הליך, שאיננו מופיע בחוק, לשם קבלת החלטה אם לנקוט הליך חוקי, היא פשוטה: בית המשפט העליון הבהיר, מאז פסקי הדין בעניין דרעי ופנחסי, כי לעתים הוא איננו מייחס את ההשלכות משפטיות רק לעצם ההרשעה בפלילים, אלא אף לעצם האישום בו.

מאוחר יותר נקבע, על סמך רמזים בפסיקה ובהנחיות מינהליות, כי יש לייחס משמעות משפטית עצמאית גם לעצם הפתיחה בחקירה העשויה להוביל לכתב אישום. בהינתן שלפתיחה בחקירה נודעת משמעות משפטית אופרטיבית (למשל, השעיית עובד מדינה מתפקידו) - דרישות ההגינות והזהירות מחייבות לשקול אותה בכובד-ראש רב יותר מפתיחה בחקירה שאין לה השלכות יישומיות.

לפיכך, אמירתו של בית המשפט העליון (בבג"ץ בר-און-חברון) ש"דין אחד לשועי ארץ ולפשוטי העם" איננה נכונה; ואילו הייתה נכונה - לא הייתה מוסרית. תובע הגון הרי חייב לשקול את החלטותיו על סמך תוצאותיהן האפשריות, וכשהתוצאה של העמדת עובד ציבור לדין שונה מן התוצאה של העמדה לדין של אדם אחר - ממילא הקריטריון לקבלת ההחלטה צריך להשתנות.

במילים אחרות, הליקוי הוא במקור. בדיקה באשר לשאלת הפתיחה בחקירה של עובדי ציבור נדרשת לא מחמת רגרסיה אינסופית של ספקות, אלא בפשטות - משום שבית המשפט העליון קבע כי חקירת עובד ציבור שונה מחקירת יתר בני האדם.

■ הכותב הוא נשיא המרכז האקדמי פרס. 

עוד כתבות

רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון

לפרקליטות אין צל של ספק: מתנגדת לקיום משפט חוזר לרומן זדורוב

הפרקליטות סבורה כי חלק נכבד מבקשתו של זדורוב למשפט חוזר אינו אלא ניסיון לערעור נוסף על פסק הדין בעניינו, והוא שב וממחזר את הטענות שעלו במהלך משפטו ● "הבקשה למשפט חוזר שזורה בטענות בעלות אופי קונספירטיבי וחסרות בסיס"

אנטנה סלולרית/ צילום: תמר מצפי

"לא לאפשר לראשי ערים להחליט האם להקים אנטנות סלולריות"

בכיר במשרד התקשורת בביקורת חריפה על ראשי ערים שמסרבים להקים אתרים סלולריים: כל ראש עיר חושב שהוא שריף, ועל הדרך פוגע בתושבים ומונע תקשורת סלולרית שהיום מבינים עד כמה היא חיונית

מדף בקבוקי פלסטיק של קוקה קולה / צילום: תמר מצפי

קוקה-קולה ישראל מתחילה למכור מזון ומשקאות ישירות לצרכנים

החברה תמכור במכירה ישירה לצרכנים משקאות קלים, אלכוהול ומוצרי מזון ממגוון המותגים שהיא משווקת, החל מקוקה-קולה ועד ממרחי עגבניות של MUTTI ● זמן האספקה יהיה "מהיום למחר", ללא דמי משלוח

דן אריאלי / צילום: איל יצהר, גלובס

דן אריאלי נגד הקורונה: המדינה מגייסת את הכלכלה ההתנהגותית למיגור המגפה

למרות לוחות הזמנים הלא ריאליים, הערפל סביב זהות המזמין והעובדה שבמשרד הבריאות לא מכירים את הפרויקט, הצליח אריאלי להגיש הצעה למכרז הבזק החשאי

החשכ"ל חזקיהו / צילום: איל יצהר, גלובס

תקועים בסבך הסיוע: גם קרן ההלוואות החדשה מתקשה לעמוד בעומס

באוצר מעריכים שהלוואות ב–2 מיליארד שקל יועברו בשבועיים הקרובים, אולם בעלי עסקים מדווחים על דרישות בלתי נגמרות למסמכים ואישורים, שמקשות לקבל כספים

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התוכנית של חוקרי בר אילן: שבוע שבוע - סגר במשמרות

חוקרים מבר אילן מציעים אסטרטגיה של "סגר במשמרות", בהתבסס על מודלים מתמטיים ● האתגר המרכזי מבחינת החוקרים הוא לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים בתקופה שבה הם מדבקים ● קורונה - אסטרטגיית יציאה

מטוס נוסעים שהוסב למטוס מטען / צילום: ישראייר, יח"צ

אל על תוציא בשבועיים הקרובים כ-20 טיסות לסין ליבוא ציוד רפואי

הטיסות יופעלו במטוסי הדרימליינר של אל על שמושבתים מפעילות מסחרית ובמטוסי ה-777 שאל על הסבה לאחרונה ממטוסי נוסעים למטוסי מטען ● אל על לא לבד: גם ישראייר וק.א.ל הטיסו ציוד מסין

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

"השוק צריך לרדת בעוד 30% כדי להתקרב לשווי הוגן"

דן נילס, המנהל את קרן הגידור Satori: "אם נבדוק את שווי השוק ביחס לתוצר, ל-GDP, נראה שהיחס ביניהם הוא עדיין כ-1.1, וזה יחס שעדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי מאז 1970, שעומד על 0.8"

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

מנכ"ל רשת לעובדים: "היקף הפרסום ירד, בקרוב צעדי קיצוץ נוספים"

אבי בן טל פנה שוב במכתב לעובדי רשת וכתב כי "בימים הקרובים נודיע על צעדים נוספים שמטרתם לשמור על רשת 13 וחדשות 13 כחברות איתנות ועצמאיות מחד ועל מקום עבודתנו מנגד"

חייל בבית חולים שדה לחולי קורונה באיטליה / צילום: Antonio Calanni, AP

מגמת שיפור באיטליה וספרד: איטליה דיווחה לראשונה על ירידה במספר המאושפזים

674 בני אדם מתו ביממה האחרונה מקורונה בספרד ● ספרד ואיטליה דוחפות את גוש האירו להנפקת "אג"ח קורונה" כדי לגייס מיליארדי אירו לממן את התוכנית ● היקף המתים בגרמניה נכון לעכשיו עומד על כ-1,400 בני אדם

בנימין נתניהו / צילום: Oded Balilty, Associated Press

במשרד ראש הממשלה מנסים לעבות את צוות הסברת הקורונה; שמרלינג מאאורה של אטרקצ'י נשקל

גידי שמרלינג, שעמד בראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה ומי שמשמש כיום כסמנכ"ל שיווק ומכירות של אאורה נדל"ן בבעלות יעקב אטרקצ'י, נשקל כעיבוי לצוות ההסברה הממשלתי על נגיף הקורונה

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אומנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

עידן עופר / צילום: יוסי כהן

הבנקים הלכו לקראת עידן עופר: הפחיתו את מחיר מניית כיל המהווה תנאי לפירעון 250 מיליון דולר ע"י החברה לישראל

לאחר הפחתה של 20% במחיר שנקבע, צריכה כעת מניית כיל לאבד שליש מערכה כדי להגיע למחיר המעודכן

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

השר דרעי: מרבית החולים בירושלים מהשכונות החרדיות, ושיעור ההדבקה שם גבוה יותר

בדיון על החברה החרדי, בוועדת הכנסת לטיפול במשבר הקורונה, אמר שר הפנים כי הבעיה העיקרית ביישובים החרדים היא שלא נעשו מספיק בדיקות: "ברגע שהידקנו את החגורה וביטלנו את ההתכנסויות, יש משמעת מוחלטת מצד הרבנים ומצד הציבור"

רכבי יבוא בנמל אשדוד/ צילום: תמר מצפי

ענף הרכב נדבק בנגיף: ירידה במכירות לחודש מרץ

השפעות ראשונות של משבר הקורונה וסגר התחבורה: קריסה של 36% במכירות הרכב במרץ, צניחה דו ספרתית בצריכת הדלקים

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

רבע מהמדינה מובטלים באופן רשמי: מעל מיליון דורשי עבודה בישראל

בסוף השבוע נרשמו 4,710 דורשי עבודה ומאז החל המשבר בתחילת מרץ נרשמו בשירות התעסוקה 887,283 דורשי עבודה חדשים ● המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על כ-1,050,000

גיוס הון / צילום: Shutterstock

למרות הקורונה: גיוסי ההון בחברות הייטק הגיעו לשיא ברבעון הראשון

גיוסי ההון בחברות הייטק עמדו על 2.74 מיליארד דולר ב-1,339 עסקאות שבוצעו ברבעון הראשון, כך לפי דוח של חברת המחקר IVC ומשרד ZAG ● עם זאת, הרבעון השני של השנה צפוי להיות חלש בשל מגפת הקורונה

איתי הראל, שותף מנהל בקרן פיטנגו / צילום: תמר מצפי, גלובס

גיוס של 70 מיליון דולר לחברה המוציאה את הבדיקות מן המעבדה

בגיוס החברה האמריקאית השתתפה קרן פיטנגו הישראלית

 

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

בעזרת הלוואה מבעל הבית: תמיר כהן מצטרף לגרעין השליטה בשיכון ובינוי

יו"ר שיכון ובינוי ואיש אמונו של בעל השליטה, נתי סיידוף, ירכוש מידיו כ-4% ממניות החברה תמורת כ-200 מיליון שקל - ויקבל אופציה לרכישת 7% נוספים

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

מנכ"ל זום מכה על חטא: "ממש פישלתי בעניין האבטחה. אוי לנו אם נפשל שוב"

יחד עם היקף החשיפה הגדול והפתאומי של חברת שיחות הווידאו זום בקרב המגזר העסקי, החלו להגיע גם תלונות על בעיות של פרטיות בפלטפורמה שלה, כולל אזהרה של ה-FBI מפני "חטיפות" של ועידות וידאו