הנקראות ביותר

חקירתו השערורייתית של הילד בן ה-12, הסערה בפרקליטות וכתב האישום שנגנז

ילד ערבי-ישראלי בן 12 הואשם בהצתת מגלשה בגן ציבורי, לאחר שהודה בכך בחקירה שהתנהלה בעברית; אלא שהילד אינו דובר עברית, ולחקירה לא הוזמן מתורגמן • הפרקליטה שניהלה את התיק שיתפה את לבטיה במייל פנימי לכלל עובדי הפרקליטות - והציתה התכתבות סוערת: "זה נראה כמו מתוך סרט אמריקאי על עיוות דין", כתב אחד הפרקליטים • "גלובס" חושף את ההתכתבות הבלתי שגרתית שהובילה לביטול כתב האישום

חדר חקירות, אילוסטרציה \ צילום: שאטרסטוק
חדר חקירות, אילוסטרציה \ צילום: שאטרסטוק

כך מחאה סוערת שהתעוררה כמעט במקרה בתכתובת במייל בין פרקליטים בכירים ממחוזות שונים, גרמה לפרקליטות לחזור בה מניהול משפט פלילי נגד ילד ערבי-ישראלי בן 12.5 שהואשם בהצתה של מגלשה בגן ציבורי ונחקר בעברית ללא מתורגמן. זאת, למרות שהילד אינו דובר עברית.

"גלובס" חושף את המקרה וכן את חילופי הדברים הנוקבים בין הפרקליטים שהגיעו לידי "גלובס". כבר בפתח הדברים נאמר: לטעמנו, החומרים הנדירים שנחשוף כאן מעידים מחד על הבעייתיות שבהגשת כתבי אישום וניהול חקירות נגד אזרחים מוחלשים - אך מאידך גם על עוצמת הפרקליטות והפרקליטים שבזכות מחאתם הובילו לחזרה מכתב האישום נגד הילד.

"חלפו כבר שעתיים מאז קראתי את המייל. אני נסער ונבוך"

loading

● לפרשנות של חן מענית: "היכולת לחזור מכתב אישום צריכה להיות חלק מהאתוס של הפרקליטות" 

אבל נתחיל בהתחלה: המקרה החריג החל אתמול (ג') בעקבות מייל ששלחה עו"ד דליה וייסברג מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) שהופץ בתוך מערכת המייל הפנימית של הפרקליטות ובתפוצה רחבה. וייסברג ביקשה להתייעץ עם עמיתיה בלבטים שהיא חשה בעקבות ניהול התיק נגד אותו ילד.

"שלום לכולם, בניהולי תיק, שבו הנאשם היה בן 12.5 בעת ביצוע עבירת הצתה של מגלשה בגן ציבורי", פתחה עו"ד וייסברג וכתבה לעמיתיה בפרקליטות. בהמשך ציינה וייסברג כי לצורך היערכות לתחילת המשפט של הילד ולטענות ההגנה בעניין חקירתו, היא מעוניינת לקבל פסיקה הנוגעת להתנהלות החוקרת בעת גביית הודאת הקטין. וייסברג פירטה כי בתיק הנדון "מדובר בקטין ערבי, שלא ברורה עד הסוף שליטתו בשפה העברית, ולא הוזמן מתורגמן לחקירה, למרות בקשותיו הנשנות של הקטין לדבר בערבית".

וייסברג העלתה קשיים רבים שנפלו בחקירתו של הילד. היא הוסיפה וכתבה כי "הקטין הודה במעשים, אך לא דיבר בצורה פתוחה, ורק השיב בחיוב לשאלות המנחות של החוקרת". עוד היא ציינה כי "טרם החקירה לא נשלח פקס לסנגוריה הציבורית, כפי שנהוג לעשות במקרים של קטין בגיל זה. החוקרת מודיעה לקטין על זכות ההיוועצות בעורך דין, אך עם זאת לא מסבירה לו על זכות זו מעבר לכך, ומצפייה בדיסק החקירה, לא ברורה הבנת הקטין בעניין זכות זו (יצוין כי הקטין ויתר על זכות זו)".

עוד כתבה וייסברג כי "בסיום הודאת הקטין, החוקרת מנחה אותו לחתום על הודייתו, וזאת ללא הקראת ההודאה או מתן שהייה לקריאתה. קצין ממונה חתם על טופס של חקירת הקטין בלא נוכחות הורה או קרוב אחר (על אף שחשוד אחר, כבן 13, נחקר לפניו בנוכחות הורה)".

"לא מבין ולא מצליח להירגע"

מייל הפנייה הזה ששלחה הפרקליטה וייסברג עורר תחושות קשות בקרב פרקליטים שהיו מכותבים למייל וחשבו כי לאור הפרטים שמסרה וייסברג בפנייתה, התיק הזה הוא תיק שכלל לא צריך לנהל אותו. מי שביטא באופן העמוק ביותר את התחושה הזאת הוא עו"ד נעם עוזיאל, מנהל מחלקה בפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה.

"חלפו כבר שעתיים מאז קראתי את האימייל, ואני לא מצליח להירגע. אני נסער ונבוך", פתח עוזיאל וכתב. "אני מניח שכתבי אישום פליליים המוגשים נגד ילדים, מוגשים בזהירות מרבית. איני עוסק בתחום. בעבירות כלכליות אין ילדים. ייתכן שמוגשים כתבי אישום נגד ילדים מדי יום. איני יודע. מדובר בילד. לגמרי ילד. עדיין לא נער. בני בגיל הזה".

ועוזיאל המשיך בביקורת החריפה על ניהול התיק נגד הילד: "הואיל ואין מדובר בעבירות המתה או אינוס או אלימות קשה, אף שהצתה בגינה ציבורית היא דבר חמור ומסוכן, שאינו סתם מעשה קונדס - האם לא היה די בכל הליקויים המנויים בפניה כדי להצדיק הימנעות מאישום פלילי נגד ילד"?

עוזיאל הנרגש המשיך וכתב: "אני בפרקליטות 20 שנה. השתתפתי באין-ספור דיונים על דיות ראיות, על הצדקה להגיש כתב אישום וכו'. אני מקבל החלטות כאלה בשימועים בפניי. בפרקליטות סוגרים תיקים עם פחות בעיות מאשר בהודיה הזו ובדרך החקירה הזו.

"זה נראה כמו מתוך סרט דוקומנטרי אמריקאי אודות עיוות דין. אני לא מבין ולא מצליח להירגע. העובדה שמדובר בילד בן מיעוטים, שאינו דובר עברית, מגבירה מאוד את המבוכה ואת אי-הנוחות ומעוררת מחשבות".

עוזיאל המשיך: "אני שואל את עצמי, מה חושבים לעצמם חברי לפרקליטות שהם ערבים. הם הרי יושבים עמי לשולחן בשימועים ובדיונים על ראיות, על פגמים בחקירה, על טענות הגנה מן הצדק. ייתכן שדברי בתפוצה זו יעוררו גם כעס. אני מתנצל. אציין כי אני כותב את הדברים לאחר שיחת טלפון שבה ביקשתי וקיבלתי פרטים נוספים שכלל לא הרגיעו אותי (עקב מעצר לא נערך שימוע)".

את המייל הנרגש שלו סיים עו"ד עוזיאל בתקווה ש"הלקח (מהתגובות לפנייתה של וייסברג, ח' מ') לא יהיה שעדיף להימנע מפניות בתפוצה רחבה בתיקים רגישים אלא דווקא, יותר רגישות".

"קושי משמעותי עם ההודאה"

בעקבות הביקורת החריפה אך הכנה והנרגשת של עו"ד עוזיאל, הוא זכה לחיזוקים מצד פרקליטים שונים. כך, למשל, עו"ד חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה (שבין היתר, הובילה את התביעה בתיק נוחי דנקנר, ח' מ') כתבה לעוזיאל: "נעם, כל הכבוד על דבריך ועל הפצתם. מצטרפת לכל מילה שלך". ואילו עו"ד עמי לינדר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות כתב לעוזיאל: "מקווה שדבריך יובאו בחשבון ויוגשם אתוס הפרקליטות שעליו שמענו כה רבות בהשתלמות באילת (וטוב עשית שכתבת בתפוצה זו רק אחרי שפנית טלפונית לברר פרטים)".

מי שבחר להתייחס באופן ישיר לבקשתה של עו"ד וייסברג, לקבל פסיקה מקצועית בנוגע לתיק של הילד הערבי היה עו"ד אלעד פנחס ששלח תגובה משלו שבה כתב, בין היתר: "אם נתייחס לכך רגע מבחינה מקצועית -הפסיקה המוכרת לי עשויה לתמוך - בנסיבות האלה (ככל שהן עולות מהמייל) - בפסילת ההודאה (של הילד, ח' מ') מכמה סיבות". פנחס הזכיר כמה פסקי דין שחיזקו את הגישה הזאת, ובהם את פסק הדין בתיק הונצ'יאן לין (8974/07).

בשלב הזה הצטרף להתכתבות עו"ד תום קובצ'י מפרקליטות מחוז תל-אביב פלילי, שהגיש את כתב האישום נגד הילד. קובצ'י הודה לעמיתיו על התייחסותם "הערכית, המקצועית והחשובה" וכתב כי "אכן חשוב שנדע לשקול היטב את פרטיו ונתוניו של כל תיק וכל חשוד טרם הגשת כתב אישום".

לדבריו, "במקרה הספציפי הזה, כתב האישום (שאני חתום עליו) הוגש לבית המשפט לנוער (לאור גילו של הנאשם והיעדר עברו הפלילי, ועל אף שמדובר בעבירה שבסמכות בית המשפט המחוזי) רק לאחר שניסינו לאורך תקופה לבחון הליכים של קד"ם (קדם-משפט, ח' מ') והליכים שיקומיים באמצעות שירות המבחן, אך הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן. שימוע לא נערך, על אף שנשלח מכתב יידוע כנדרש, מכיוון שהנאשם לא פנה וביקש לערוך שימוע כזה, ולא כפי שצוין - משום שהנאשם היה נתון במעצר".

בנוגע לראיות, ולמרות שהוא עצמו היה חתום על כתב האישום נגד הילד, הסכים קובצ'י כי "קיים קושי משמעותי עם הודאתו של הנאשם לאור השתלשלות האירועים בחקירתו". עם זאת, הוא הוסיף ש"מעיון בתיק עולה שגם ללא הודאה זו יש די ראיות על-מנת לבסס סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם.

כמו כן, ברור שאם לאחר שמיעת הראיות בתיק תקבע אשמתו של הנאשם, הוא יופנה כקבוע בחוק לשירות המבחן לעריכת תסקיר, ומן הסתם גם שירות המבחן וגם אנו ניתן את הדעת לגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות ולעברו הנקי עד ביצוען".

ובנימה יותר אישית, כתב קובצ'י לעוזיאל: "נעם, דבריך לא מעוררים כעס, ההפך. חשוב שנדע גם לבקר את עצמנו וחשוב שנדע, בנוסף לנחישות, לטפל בכל תיק ובכל משימה שאנו מקבלים לידינו גם ברגישות הראויה. במקרה זה - אני סבור שכך עשינו".

"מדיניות ברורה וזהירה"

בהמשך למייל של עו"ד קובצ'י, ביקשה עו"ד עידית כהן, עמיתתם של קובצ'י ו-וייסברג בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), להוסיף על העמדה העקרונית של הפרקליטות בתיקים דומים. "יש מדיניות מאוד ברורה וזהירה בעניין הליכים פליליים נגד קטינים בכלל, ובפרט כשמדובר בקטינים כה צעירים. טרם הגשת כתב אישום, אנחנו מקבלים חוות-דעת מפורטת משירות המבחן ומתייעצים איתם אם ניתן להגיש כתב אישום", כתבה כהן.

כהן הוסיפה כי "יש שלל שיקולים שנלקחים בחשבון טרם הגשת תיק, והגישה הבולטת בגילאים האלה היא שיקומם של הקטינים הנאשמים/החשודים. לעתים, ימליץ שירות המבחן על הגשת כתב אישום (בכפוף לתשתית ראייתית מוצקה כמובן) וזאת על-מנת לגייס את הקטין להליך טיפולי. גם אם המייל לא פירט ראיות או עובדות מעבר לאותה גביית הודאה".

וכהן סיימה את תגובתה באמירה ש"מהיכרות שטחית עם התיק המדובר ומהיכרות מעמיקה עם הפרקליטה המנהלת, אני יכולה להבטיח שישנם עוד ראיות וההודאה אינה עומדת לבדה, בטח לא במצב הנוכחי. נאשמים קטינים תמיד מעוררים רגשות קשים, ותחושת הזעזוע מוצדקת. אין ספק שמדובר בשברון לב שלממש. עם זאת, היה מדובר במייל 'יבש', ללא הקשר וללא פרטים נוספים - אנחנו כפרקליטים פליליים לעתים שוכחים שמבחוץ הדברים נשמעים אחרת. אני מקווה שלאחר הדברים האלה והמייל המפורט של תום קובצ'י, הרוחות סוערות קצת פחות".

חזרה מכתב האישום

בשלב הזה הגיבה להתכתבות בין הפרקליטים, הממונה עליהם, פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין. פרקליטת המחוז ציינה כי "השיח הפנימי בין הפרקליטים הינו שיח חשוב. על-מנת להגיע לתוצאה הנכונה ביותר אנו שבים ובודקים את עצמנו בכל שלב בדרך וכך ייעשה גם בתיק זה. יחד עם זאת, על השיח להיעשות בצורה מכבדת אחד כלפי השני, ורק לאחר בירור מלוא העובדות".

אולם פרקליטת המחוז, גז-אייזנשטיין, לא הסתפקה בכך. היא מיהרה לכנס ישיבה שבה נבחן מחדש התיק שבו הוגש כתב האישום נגד הילד הערבי. בתום הדיון, הורתה פרקליטת המחוז על סגירת התיק. היא עדכנה את הפרקליטים בכך במייל נוסף שכתבה: "שלום לכולם, מבקשת לעדכן כי קיימתי ישיבה שבה נבחן מחדש התיק בו הוגש כתב האישום נגד הקטין והוריתי על חזרה מכתב האישום. ההודעה על החזרה תוגש מחר לבית המשפט לנוער".

פרקליטת המחוז הוסיפה כי "כפי שהבהירו תום (קובצ'י) ועידית (כהן) במייל, כתב האישום הוגש אך ורק לאחר שנבחנו חלופות שלא צלחו ומתוך מגמה לאפשר הליכים שיקומיים. למרות זאת, כאמור, אני סברתי שבמכלול הנסיבות יש מקום לחזור מהאישום". ובסופו של המייל הבהירה גז-אייזנשטיין "יובהר - כי מעולם לא היה ולא יהיה מוצאו של הקטין או של כל נאשם שיקול להגשת כתב אישום".

וכך, ההתקוממות בדואר האלקטרוני שהחלה ממש במקרה, של עו"ד נעם עוזיאל ופרקליטים אחרים על הגשת כתב האישום נגד הילד הערבי שהואשם בהצתת מגלשה, הביאה לסגירת התיק נגדו. אין ספק שהיה לו מזל. 

מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) נמסר בתגובה: "הפרקליטות מאז ומתמיד מעודדת שיח פתוח והיא מתגאה בכך שהיא מאפשרת ריבוי דעות. לא נתייחס לשיח פנימי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988