הנקראות ביותר

מה עדיף, בוס טוב או חברה טובה?

מדוע מייסד עליבאבא בטוח שבוס טוב עדיף לקריירה, והאם הוא צודק?

ג'ק מא, מייסד עליבאבא / צילום: רויטרס
ג'ק מא, מייסד עליבאבא / צילום: רויטרס

לפני ימים אחדים נתקלתי בלינקדאין בציטוט שמיוחס לג'ק מא, מייסד עליבאבא, הטוען כי בוס טוב עדיף על פני חברה טובה ("A good boss is better than a good company. A good boss would discipline you, train you, develop you").

אני לא בטוחה שמא באמת אמר את הדברים, אבל לפי עשרות אלפי הצפיות, השיתופים והתגובות להם זכה הפוסט שהביא את הציטוט, אין ספק שההסכמה אתו היא מקיר לקיר.

בוס רע או דיאטת רעב?

ובכן, מדובר בקשקוש, שלא לומר הטעיה - אלא אם הבוס הטוב שלכם במקרה גם עובד בחברה טובה, וזאת מפני שאפילו הבוס המושלם לא יעזור לקריירה שלכם יותר מדי אם מדובר בחברה לא טובה. מדוע? כי ההצלחה בקריירה היא לא בזכות מה שלמדתם או לא למדתם מהבוסים שלכם, אלא בזכות ערך המותג שמקנה לכם החברה שבה הבוסים שלכם (ואתם) עובדים, שהיא הפרמטר הראשון במעלה המגדיר את ערככם בשוק העבודה ואת פוטנציאל ההצלחה שלכם בקריירה.

עבודה בחברות טובות היא סוג של תו איכות (בדומה לזה ממנו נהנים יוצאי יחידות נבחרות בצבא/בוגרי אוניברסיטאות מובילות וכו'), ובצדק, כיוון שלא מדובר רק בתדמית, כפי שרבים מנסים לטעון, אלא במהות יסודית. החל מסביבה מקצועית משובחת המקנה לעובדים ניסיון איכותי לאין שיעור מזה שירכשו בחברות פחות טובות (אחרת הן לא היו פחות טובות), דרך כוח-אדם איכותי הרבה יותר, תוצאה של ביקוש גבוה שבזכותו לחברות הטובות יש את הפריבילגיה (והמשאבים) לגייס את העובדים הטובים יותר, מה שמניב בסופו של דבר ערך מותג יותר גבוה, יותר הזדמנויות קריירה ומן הסתם פוטנציאל הצלחה גבוה משמעותית.

במילים אחרות, למרות התרומה העצומה שעשויה להיות לבוס טוב, הזדמנויות הקריירה הן תוצאה של תדמית החברות שמעסיקות אתכם ולא של איכות הבוסים שלכם, תדמית שבזכותה תגיעו או לא תגיעו לראיונות עבודה. לכן גם מי שנפל חלילה על בוס רע לתפארת, קרוב לוודאי שיצליח הרבה יותר מקולגה מוכשר לא פחות שזכה לבוס נפלא אך עובד בחברה פחות טובה, ואני יכולה להעיד על כך מניסיון. הקריירה שלי הייתה משובצת בבוסים בעייתיים - אחד מטריד, שניים מתעמרים, והשאר נטולי רצון או יכולת לשמש כמנטורים - אבל מאידך הם היו כולם בעלי מקצוע מצוינים, מהנחשבים בתחומם בישראל (כולל זה שבטיפשותי עמדתי על שיעור קומתו באיחור של עשור), מה שחשף אותי לסביבה מקצועית משובחת. לכן למרות חוויות רגשיות לא פשוטות והעדר ליווי מקצועי, תמיכה או הדרכה, העבודה בחברות ממותגות אפשרה לי להמשיך ולהתקדם בארגונים טובים, הגם שנדרשו לכך לא מעט תעצומות נפש.

האם המשמעות היא שמומלץ לסבול מבוסים לא טובים? תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את המילניאלז הם יתפלצו לנוכח הרעיון של סבל בעבודה, גם אם הוא זמני בלבד ולטובת מטרה חשובה עבורם, אבל המבוגרים יותר כבר מבינים שהסיכוי לקריירה חפה מכל סבל הוא קלוש, לא משנה באיזה מגזר תעסוקתי, מקצוע או רמת בכירות מדובר. אם תשאלו אותי, החוכמה היא לדעת להבדיל מתי משתלם לסבול בעבודה (מבוס גרוע או בכלל) ומתי לא, במיוחד אם מטרות הקריירה שהצבתם הן שאפתניות (טרם פגשתי בכיר בחברה מובילה שלא חווה מתישהו בוס מהגהינום). כך או כך, כנראה ששאלת הנכונות לסבול היא אינדיבידואלית ותלויה בסדר העדיפויות בחיים, בין אם מדובר בסבל בעבודה או בזה המתלווה לניתוחים פלסטיים ולדיאטות רעב.

רק על עצמי לדבר ידעתי

אז מאיפה נולדה האמירה המשונה הזו של מייסד עליבאבא, אדם שבוודאות מבין מיתוג? להערכתי היא איננה תולדה של הקריירה הפרטית שלו - הוא לימד תקופה קצרה אנגלית ובגיל 30 כבר הקים את המיזם הראשון, הוא פשוט מדבר על עצמו. כלומר, יותר משהוא ממליץ לאחרים להעדיף בוס טוב, הוא קודם כל מעיד על עצמו ככזה. רק שג'ק מא הוא עוף כל כך נדיר שהסיכוי של מי מכם לעבוד תחת ניהולו של אדם בעל שיעור קומה שכזה הוא אפסי (ואם זה יקרה, ממילא תעבדו בחברה טובה).

קרוב לוודאי שתעבדו בכפיפות לבוסים "רגילים", טובים יותר או פחות, ואם תשכילו לעבוד בחברות טובות סביר להניח שגם הבוסים הפחות טובים שלכם יהיו מקצועיים מספיק (למרות הקושי להודות בכך), אחרת הם לא היו שורדים שם לאורך זמן. אז אולי הם לא יהיו מנטורים, אולי אפילו בוסים פוגעניים, אבל אם כבר בוס גרוע, לפחות שיהיה בחברה טובה. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתכסף הוא תוצאה, לא מטרה