רו"ח שלומי שוב: "שכר רואי החשבון נשחק, המתמחים נוטשים ואיכות הביקורת נמוכה"

רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בי"ס אריסון למנהל עסקים של המרכז הבינתחומי, מוציא ספר חדש המבקש להנגיש את התקינה החשבונאית הבינלאומית • בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא טוען ש"קיימת הגזמה במספר התקנים החדשים שהוציא המוסד הבינלאומי בעשור האחרון", ויש לו הרבה ביקורת על מצב רואי החשבון המבקרים

שלומי שוב  / צילום: יחצ
שלומי שוב / צילום: יחצ

בחודש שעבר קיים המרכז הבינתחומי בהרצליה ערב עיון לכבוד הספר "חשבונאות פיננסית חדשה: IFRS 2020 ", שכתבו רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בי"ס אריסון למנהל עסקים של המוסד האקדמי, ורו"ח יבגני אוסטרובסקי, מנהל מערך הערכות שווי ופיתוח שוק ברשות ניירות ערך. הספר, שכולל ארבעה כרכים, מסביר, ממחיש ומפרש את התקינה החשבונאית הבינלאומית. הוא מהווה מהדורה שנייה לספר IFRS 2010, שהוציא רו"ח שוב לפני כעשור, וכולל בתוכו את כל התקנים החשבונאיים החדשים שהוציא המוסד הבינלאומי לתקינה בין שני הספרים.

"הספר מסביר את המידע שאנחנו מקבלים בדוחות הכספיים וכיצד צריך להתייחס אליו", מסביר רו"ח שלומי שוב בראיון בלעדי לגלובס. "אנחנו הרי כבר מזמן מבינים שדוחות כספיים וחשבונאות בכלל הם לא מדע מדויק, ולכן צריך להסתכל עליהם בזהירות הראויה ולהבין מה הדוחות הכספיים מתיימרים לעשות".

רו"ח שוב מדגיש כי "הערך המוסף של הספר הוא שאני מפרש בו את ה-IFRS ומראה איך המספרים צריכים להיות, וזה מתוך ניסיון של הרבה שנים ותהליך לימוד שהוא לא נפסק". בכוונת השניים לתרגם חלק מהספר לאנגלית ולצאת עמו לשוק הבינלאומי, מאחר שלטענתם הוא אינו נופל מהספרים שמוציאות פירמות ראיית החשבון הבינלאומיות, ואף זוכה ליתרון בשל האובייקטיביות שלו.

קהל היעד של הספר הוא לדברי רו"ח שוב בעיקר סמנכ"לי כספים ורואי חשבון, וכן עורכי דין ואנליסטים שאוהבים להעמיק בעבודתם. את המהדורה הראשונה של הספר הוציא רו"ח שוב לאחר כניסתה של התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) לישראל, ועשר שנים לאחר מכן יוצא כעת הספר השני, לאור השינויים הרבים שנכנסו לתקינה החשבונאית מאז.

כיצד ישפיע יישומו של תקן IFRS16 על החברות הישראליות
 כיצד ישפיע יישומו של תקן IFRS16 על החברות הישראליות

"החשבונאות היא שפה, ושפה צריכה לשמור על יציבות"

בין השאר נכנסו בשנים האחרונות לתוקף תקן IFRS15 שקובע כללים להכרה בהכנסה, וכן תקן IFRS9 שקבע כללים בנוגע למכשירים פיננסיים. בתחילת 2021 ייכנס לתוקפו תקן IFRS17 , שעוסק בדוחות הכספיים של חברות הביטוח, ושמבקש להציג את המאזן שלהן לפי התפיסה הכלכלית ולהתחבר בכך למודל העסקי.

עם זאת, לדעת רו"ח שוב קיימת הגזמה במספר התקנים החדשים שהוציא המוסד הבינלאומי בעשור האחרון. "החשבונאות היא שפה ושפה צריכה לשמור על איזושהי יציבות, כי מהיציבות היא שואבת את הכוח שלה. תמיד אפשר לשפר אבל צריך למצוא את האיזון בין כמות השיפורים לבין היציבות, ואני חושב שקצת הגזימו בעשור האחרון, כשהפכו כמעט הכול.

"עכשיו הם מדברים על כך שיתנו איזשהו פסק זמן, אבל אני זוכר שאמרו את זה גם בעבר ולא יישמו את זה. אני קורא להודנה חשבונאית בנושא הזה. בואו נעצור קצת את השינויים בתקינה".

ואיך זה מתבטא?

"הכול נהיה הרבה יותר מורכב ממה שהיה בעבר. התקינה של היום הרבה יותר מורכבת ליישום מזו שנכנסנו אליה ב-2008, וזאת המגמה. המגמה של התקינה היא ללכת כמה שיותר לשיקול דעת והבנת המודלים העסקיים, שמצד אחד זה יותר קשה ליישום אבל מצד שני זה משקף את הרצון להתחבר למהות הכלכלית של הדברים. אבל ההתחברות הזאת מצריכה יותר שיקול דעת וחושפת את המשקיעים ליותר מניפולציות אפשריות, מה שמחייב את הרגולטור להיות מאוד חזק כדי לאכוף תקינה כזאת".

"לא כולם מודעים לגידול המהותי שיהיה במינוף עקב כניסת התקן החדש"

שוב מספר כי עבור רבים במקצוע החשבונאות, המהפכה הגדולה ביותר שהביאה עמה התקינה הבינלאומית קשורה לאופן הרישום של נדל"ן להשקעה. עם זאת, לדעתו התקן הכי מהפכני בעשור האחרון הוא דווקא ה-IFRS16 שעוסק בחכירות ושייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. תקן זה יחייב את החברות הציבוריות להכניס את החכירות התפעוליות אל תוך המאזן, כך שכל הסכם חכירה יירשם הן כנכס והן כהתחייבות. בנוסף, הוצאות החכירה שמשולמות מכוח אותו הסכם יירשמו מעתה כהוצאה מימונית, ולא כהוצאה תפעולית כפי שהיה נהוג עד כה.

"התקן הזה משנה את המאזנים ואת ה-EBITDA (רווח לפני סעיפי מימון, מס פחת והפחתות, ע' כ') בצורה קיצונית, במיוחד אצל חברות עם הרבה חכירות. בתקן הזה יש שינוי קונספציה, שהגיע מתוך רצון לסגור איזושהי לאקונה של מימון חוץ מאזני. למעשה, השימוש בליסינג (חכירה) עזר עד כה לחברות להחביא את המינוף האמיתי שלהן, וה-IFRS לקח כאן צעד מאוד חד לטובת הנושא הזה. לא נראה לי שכולם מודעים לגידול המהותי שיהיה במינוף של החברות לאחר כניסת התקן לתוקף.

"בנוסף יהיו לכך כמובן כל מיני תוצרי לוואי, למשל ה-EBITDA שתגדל בעקבות שינוי ההגדרה של הוצאות החכירה, מהוצאה תפעולית להוצאה מימונית. כי מה בעצם אומר התקן? במועד תחילת החכירה תרשום במאזן נכס זכות שימוש כנגד התחייבות, כי אם חכרת מטוס לעשר שנים אז למעשה קנית זכות שימוש לעשר שנים, ואז את הנכס תפחית לאורך התקופה.

"אבל מעבר לזה, יש סיכון למניפולציה מצד חלק מהחברות, כי התקן יגדיל מאוד את המינוף המאזני ולחברות מסוימות יהיו אולי אינטרס להגדיל אותו פחות. אז יש חשש שחברות ישנו את הסכמי החכירה באופן שיקטין את המינוף".

כלומר, יצמצמו את מספר שנות החכירה גם במחיר של דמי שכירות גבוהים יותר? זאת חשיבה לטווח הקצר במקום לטווח הארוך.

"נכון. אם רשתות קמעונאיות יחליטו למשל לקצר את הסכמי החכירה מ-7 עד 8 שנים לשנתיים-שלוש, הן יסתכנו באיבוד החנויות או בתשלום דמי שכירות גבוהים יותר, וזה כמובן סיכון גם למשקיעים שלהן. בנוסף, יכול להיות שחלק מהחברות יבצעו עסקאות מלאכותיות, למשל לקבוע בהסכם שדמי החכירה הם משתנים ולא קבועים, כלומר תלויי פדיון, במטרה להפחית את ההתחייבות המאזנית, וזאת למרות שבפועל ייתכן שאפילו ישלמו דמי חכירה גבוהים יותר.

"צריך להגיד שיש התייחסות בתקן החדש לעסקאות מלאכותיות, אבל תפקידם של רואי החשבון הוא להגדיר את אותן עסקאות ולבקר את יישום התקן".

ומה יקרה לשימוש ב-EBITDA בעקבות כניסת התקן לתוקף? האם האנליסטים ומעריכים השווי ימשיכו להשתמש בפרמטר הפיננסי הזה, למרות הגידול הטכני בו בעקבות השינוי ברישום הוצאות החכירה?

"זאת בהחלט שאלה. כל הקיץ האחרון עבדנו, פרופ' אמיר ברנע (דיקן מייסד של בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, ע' כ') ואני, בדיוק על הנקודה הזאת. האם ה-EBITDA ימשיך להיות המדד המוביל ומה יקרה למכפילי ה-EBITDA ולשווי של החברות בעקבות יישום התקן.

"עולה כאן השאלה הבסיסית מה הרציונל של השימוש ב-EBITDA. למה משתמשים כל כך הרבה במדד הזה ולמה הוא תפס כל כך חזק. אחד ההסברים גורס שהמדד מנטרל את השפעות הרכוש הקבוע, וככה ניתן ליצור בסיס השוואתי בין החברות מאותו המגזר. אבל ברור שה-EBITDA הוא מדד שלא יכול לעמוד בפני עצמו, כי חברה לא יכולה להתקיים ללא השקעות הוניות.

"אז הכוח של המדד הוא בראייה השוואתית, וה-EBITDA החדש דורש חשיבה מחודשת אם בכלל צדקנו עד עכשיו בשימוש, כי יש כאן רק שינוי רישומי שלא אמור לשנות את השווי הכלכלי של החברה. אנחנו פתאום אומרים לעצמנו שאולי טעינו, כי למעשה הערכות השווי הלכו עם החשבונאות והציגו עד כה שווי שונה לחברה אם היא קנתה נכס או חכרה אותו. וזה אבסורד כי אין הבדל בין תשלום ריבית לבנק לבין תשלום דמי חכירה".

אם כך, נראה שנצטרך פרמטרים חדשים.

"יכול להיות. פרופ' ברנע ואני טרם סיימנו את העבודה שלנו בנושא וטרם הוצאנו את המסקנה ממנה לעיון, אבל יכול להיות שהמסקנה תהיה שצריך לעשות הבחנה בין החברות השונות. כלומר, שבעת הערכת השווי אצל חלקן יהיה צריך להתייחס לדמי החכירה כהוצאה תפעולית, ואצל חלקן כהוצאה פיננסית. אבל אין ספק שהשינוי הזה גורם לוותיקי מעריכי השווי לחשוב מחדש על כל הנושא". 

שכר רואי החשבון נשחק, המתמחים נוטשים ואיכות הביקורת נמוכה

כמי שאמון על הכשרת דור העתיד של רואי החשבון בישראל, מספר רו"ח שלומי שוב כי מקצוע ראיית החשבון בישראל נמצא כיום במשבר. הסיבה לכך לדבריו היא שקיים כשל שוק לא לגמרי מובן, לפיו שכר הטרחה שמקבלים רואי החשבון מחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א הוא הכי נמוך בעולם המערבי.

"קשה לשים את האצבע על למה זה קורה, אבל זה מוביל לכך שהמשרדים משלמים שכר מאוד נמוך למתמחים (בערך שכר מינימום), שלמעשה אמונים על עבודת הביקורת. והעובדה שעבודת ביקורת על תחום כל כך מסובך כמו דוחות כספיים נעשית בידי מתמחים בגלל עניין של כדאיות כלכלית, מראה את הבעייתיות - כי עד כמה שהם יהיו מוכשרים, אין להם הניסיון וההבנה העסקית להתמודד עם שיקול הדעת שה-IFRS דורש. במצב כזה, מנהלי החברות שמבינים את העסק הכי טוב, יכולים לסובב את המתמחים הללו על אצבע אחת.

"לכן, אני מאוד מודאג מהביקורת בעידן של תנאים כאלה. אבל לכל זה צריך להוסיף שיש משבר בכמות הסטודנטים שמגיעים היום ללמוד את המקצוע. לימודי ראיית חשבון הם לימודים מאוד קשים ואם אחריהם השכר עוד נמוך מאוד, אז הרבה צעירים אומרים לעצמם שעדיף ללכת ללמוד מדעי המחשב ולהתחיל את הקריירה בשכר של פי 3 ויותר כבר מהיום הראשון במקצוע.

"לדעתי ההסתכלות שלהם לא נכונה כי בטווח הארוך הדברים יתיישרו, אבל הם מסתכלים בטווח הקצר וזה מוביל להסטת ביקושים מאוד חזקה של אנשים מוכשרים בעלי יכולות ריאליות מהחשבונאות לתחומים של מדעי המחשב.

"יש כאן משהו פרדוקסלי, כי מצד אחד אתה צריך את 'השוטר החכם' והמתוחכם לנוכח התקינה החדשה, אבל מהצד השני המצב כרגע הוא בדיוק הפוך. אז אני מאוד מודאג מאיכות המידע בשוק ההון, כי אני לא בטוח שאיכות האנשים שעוסקים כיום בתחום הביקורת היא מספקת בשביל לבקר את התקינה המורכבת הזאת".

אתה מדבר על אותם מתמחים צעירים שצריכים לעמוד מול לחצים מצד מנכ"לים וסמנכ"לי כספים מנוסים בהרבה ועם אינטרסים ברורים?

"נכון. הם יצטרכו לדעת מתי מורחים אותם, כי לבעלי הידע והניסיון יש את היכולת לספק תשובות כמעט לכל דבר. אז יש פה בעיה, ואני קורא וצועק לרגולציה להתערב ולעשות פה סדר".

מה רשות ני"ע יכולה לעשות בנידון? יש לה כלים להתערב בנושא?

"רשות ני"ע שתקה בנושא הזה בשנים האחרונות, כי הרוח הייתה של אנטי רגולציה. קראתי בעבר ליו"ר הרשות הקודם, שמואל האוזר, ואני קורא עכשיו ליו"רית הנוכחית ענת גואטה, לפחות להגביר את הפיקוח על ועדות הביקורת של הדירקטוריונים, ובמצבים קיצוניים גם לפעול, כי איך אפשר לעשות ביקורת איכותית במחיר של פחות מ-100 שקל לשעה? אז משרדי ראיית החשבון מתאימים את האיכות לשכר העבודה, אבל בסופו של דבר מי שצריכים לדאוג הם המשקיעים בשוק ההון בישראל, שמקבלים מידע פחות איכותי.

"קח למשל את הסיפורי של חברת דורי בניה. הסיפור הזה הוא נקודה עצובה מבחינת המידע לשוק ההון, כי מדובר על חברה שבן-לילה ההון העצמי שלה הפך מפלוס 300 מיליון שקל למינוס 300 מיליון שקל. אז באיזה אופן רואה החשבון עוזר למשקיעים? אם זה המצב אז אולי עדיף שהחברה תציג רק את הדוחות של המנהלים עצמם והם אלו שיהיו אחראים לתקינותם. לפחות ככה לא יהיה להם את הכיסוי הביטוחי של מותג שהוא אחד מ'הביג פור' (ארבעת משרדי הרו"ח המבקרים הגדולים, ע' כ').

"מבחינתי, המצב היום הוא הכי גרוע, כי מצד אחד הוא נותן את הגושפנקה אבל מהצד השני הוא לא אמיתי. אז רגולציה לא יכולה לטעמי לקבוע שכר מינימום לרואה חשבון, אבל כן אפשר לקרוא לשיחה את הדירקטורים של החברות שמשלמות לרואי החשבון שלהן סכומים מגוחכים.

"אגב, בגלל ההתרחבות של ה-IFRS מצד אחד, והירידה בכמות הלומדים את מקצוע החשבונאות מהצד השני, יש היום ביקוש אדיר לסטודנטים במקצוע. יש כרגע מחסור של מאות מתמחים ב'ביג פור', והם צמאים לכוח אדם".

עד לפני כמה שנים המצב היה הפוך, לא?

"כן, הייתה הצפה, אבל מאז המצב התהפך ב-180 מעלות, ומהסתכלות על השנתונים אני חושב שהמצב רק ילך ויחמיר. לטעמי, כדי שיהיה שינוי, השכר של המתמחים יצטרך לעלות בצורה משמעותית". 

צרו איתנו קשר *5988