הנקראות ביותר

בלי אלוהים: עיריית תל-אביב פועלת לסגירת עשרות כנסיות שפועלות בניגוד לחוק בדרום העיר

את הכנסיות מקימים שוכרים ממדינות אפריקה בשל ביקוש לבתי תפילה, והעירייה מגישה כתבי אישום נגד השוכרים ובעלי הנכסים בגין בנייה ללא היתר לשימוש חורג ● עו"ד המייצג בעל נכס שנגדו הוגש כתב אישום: "חופש הפולחן הוא זכות יסוד. הרשויות לא בונות מוסדות דת מלבד בתי כנסת"

כנסיית לבנדה בתל-אביב / צילום: איל יצהר
כנסיית לבנדה בתל-אביב / צילום: איל יצהר

עיריית תל-אביב מגישה כתבי אישום נגד שוכרים ובעלי בניינים תעשייתיים בדרום תל-אביב שהוסבו לכנסיות בניגוד לחוק - כך נודע ל"גלובס". על-פי הערכות העירייה, מזה כמה שנים פועלות מתוך בניינים תעשיתיים בדרום העיר עשרות כנסיות מאולתרות שלא כדין. העירייה מנהלת הליכים משפטיים נגד הבעלים והשוכרים של הבניינים בהם מוקמות הכנסיות ללא היתר, בשל העובדה שמדובר במבנים שאינם ערוכים להתקהלות, בשל ההפרעה שנגרמת לשכנים, וגם בשל שימוש בלתי מבוקר בנרות הנעשה בכנסיות.

רחוב הכנסיות של תל-אביב

אחד המקומות המרכזים בהם פועלות כנסיות שכאלה הוא רחוב לבנדה, שנמצא בסמוך לתחנה המרכזית בתל-אביב. מבדיקתנו עולה כי רוב הכנסיות מופעלות בניגוד לחוק. מתיקי הבניין של המבנים באזור עולה כי היתר הבנייה שניתן להם הוא אמנם לתעשייה, אך השימוש של בית תפילה דווקא עונה על התוכניות שחלות על חלק מהבניינים באזור, שכוללות תעסוקה, תעשייה וגם "מוסדות בעלי אופי ציבורי ושרותים עירוניים" וביניהם מוסדות דת.

יחד עם זאת, אישור בקשה לשימוש חורג נתון לשיקול-דעתה של הוועדה המקומית, בכפוף לכך שהשימוש המבוקש אינו מהווה מטרד למגורים הסמוכים. מבדיקתנו בבניין ברחוב לבנדה 30 אושרה בקשה לשימוש חורג מתעשייה להקמת בית תפילה, וזאת למרות התנגדויות רבות שהגישו שכנים המתגוררים בסמוך. את הבקשה החליטה הוועדה המקומית לאשר, בתנאי שלא יהיה שימוש ברמקול המהווה מטרד לשכנים.

כנסיית לבנדה בתל אביב \ צילום: איל יצהר

מנגד בבניין הסמוך ברחוב לבנדה 32 הוקמה כנסייה ללא היתר, ונגד השוכר של הבניין ובעלי הבניין הוגש כתב אישום בשנת 2015. מדובר בבניין תעשייה ומלאכה ישן שנבנה בשנות ה-60, הכולל 4 קומות מעל מרתף. על-פי כתב האישום שהגישה עיריית תל-אביב באמצעות עו"ד הניה שכטמן, בקומה השנייה של הבניין קיימת יחידה בת 231 מ"ר בייעוד מלאכה, כאשר עוד בסוף נובמבר 2013 נעשה שימוש ביחידה לצורכי כנסייה, שהוא שימוש שלא ניתן עבורו היתר, ועל כן מהווה שימוש חורג. נגד בעלי הבניין והשוכר הוגש כתב אישום, ומתנהל מזה כמה שנים הליך פלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב.

באוקטובר 2015 הגיש אותו שוכר באותו הבניין, באישור וחתימת בעלי הנכס, בקשה להיתר לשימוש חורג מבית מלאכה לבית תפילה בשטח כולל של 721 מ"ר בקומות הרביעית והחמישית של הבניין. בדיון שערכה הוועדה המקומית בבקשה, צוין כי בבדיקה מול מחלקת הפיקוח עלה כי בבניינים הסמוכים ברחוב לבנדה 30, 34, 36 כבר פועלות כנסיות, ובינואר 2016 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לדחות את הבקשה, מאחר שהתכנון הקיים של המבנה אינו עומד בדרישות כיבוי אש לסידור של שתי דרכי מוצא לקומה והדבר דורש שינוי מהותי בתכנון.

בעירייה אף הסבירו ל"גלובס" כי בבניין ברחוב לבנדה 32 יצאו 3 פסקי דין להפסקת פעילותן של 3  כנסיות שפעלו במקום. "בביקורות שנערכו בבניין לאחרונה עלה כי פסק דין אחד לא קוים, והכנסייה עודנה פועלת, והחל הליך להגשת תביעה משפטית בגין אי-קיום צו בית משפט. לגבי שני פסקי הדין המתייחסים לשתי כנסיות נוספות בבניין, העירייה ממשיכה בניסיונות להיכנס לנכסים על-מנת לבדוק אם הצווים קוימו", ציינו בעיריית תל-אביב.

העירייה מנהלת 'מלחמה' שקטה

בנוסף הסבירו בעיריית תל-אביב כי ההחלטה לפתוח בהליכים משפטיים נובעת גם משיקולי בטיחות: "העירייה פתחה בהליכים משפטיים מאחר שהשימוש במבנים אלה נעשה ללא היתר וכן מהווה סכנה בטיחותית, הן בשל כמות האנשים המגיעה לכנסיות והן בשל הדלקת נרות בצורה לא מבוקרת. לפי הנתונים שבידינו, בדרום העיר פעלו ופועלות עשרות כנסיות בניגוד לחוק, חלקן בבנייני תעשייה. העירייה פועלת בשנים האחרונות נגד כנסיות לא חוקיות כמענה לתלונות תושבים ובמסגרת אכיפה יזומה המתמקדת בשכונת נווה שאנן. יש לציין כי עבירה זו כפופה לסדר הדין הפלילי, כך שהליך האכיפה כרוך בדיונים בבית המשפט, מה שעלול להימשך מספר שנים".

עו"ד מוטי איצקוביץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI),המייצג את בעלי הבניין ברחוב לבנדה 32 בתל-אביב, מסר כי "חופש הפולחן הוא זכות יסוד של כל אדם. 'המלחמה' השקטה שמנהלת העירייה נגד הזרים בתל-אביב, מטרתה לנסות להצר את רגליהם ולא לאפשר להם לקיים את אמונתם. בעוד שיהודים מתפללים - ובצדק - בכל מקום, הרי שמצמצמים את המקומות בהם יכולים הזרים להתפלל. השימוש בדיני התכנון והבנייה וקביעה שמותר להתפלל רק במקום המוגדר לפי היתר כבית תפילה, בעצם מביאים לאילוץ לפיו המתפללים ובעלי הנכסים הופכים לעבריינים בעל-כורחם. הרי לרוב, מי שבונה את הנכסים המיועדים לשימוש כבתי תפילה הן הרשויות השונות, והן כידוע לא מרבות לבנות מבני תפילה שאינם בתי כנסת".

עו"ד מוטי איצקוביץ' / צילום: שני נחמיאס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהאם בעלי הווילות בת"א ייאלצו לשלם ארנונה מלאה על המרתפים שבבעלותם?